יורם אהרוני | כושר גופני | 02/04/2020

הערכת עוצמת המאמץ במעבדה

תקציר מחקר שבוצע בקנדה

תיאור המחקר

הנבדקים היו 46 נשים ו-56 גברים שנתונים עליהם (ממוצעים וסטיות תקן) מוצגים בטבלה מספר 1

כל אחד מהנבדקים ביצע מבחן מאמץ מדורג על אופניים ארגומטריים לקביעת צריכת חמצן מרבית (צח"מ) והספק עבודה מרבי בואטים. מבחן זה שימש גם לקביעת הסף האנאירובי (LT)  הנשימתי המתאים לעוצמת מאמץ בה מתחילה עלייה בריכוז הלקטט. כמו כן ביצעו הנבדקים שניים עד ארבעה מבחני רכיבה בקצב קבוע למשך 30 דקות לקביעת  maximal lactate steady-state (MLSS). ה-MLSS הוגדר כהספק העבודה הגבוה ביותר שבו ההפרש בריכוז הלקטט בין הדקה העשירית והדקה ה-30 היה קטן או שווה ל-1 מילימול/ליטר.

תוצאות

טבלה מספר 2 מציגה את ממוצעי הנתונים של ה-MLSS והסף האנאירובי (LT) יחסית לדופק המרבי, לצח"מ ולהספק העבודה המרבי. המספרים בסוגריים מציגים את טווח הערכים.
  

דיון

החוקרים מראים כי החלוקה  לעוצמות מאמץ המקובלות ל-"מתון" (מתחת לסף האנאירובי)  "קשה" (בין ה-LT ל-MLSS) ו-"קיצוני" (מעל MLSS) בהתאם לנתוני ה-LT וה-MLSS שהתקבלו בבדיקות היא בעייתית. ה-LT וה-MLSS לא מתרחשים אצל כל הנבדקים באותם אחוזים מהצח"מ, הדופק המרבי וההספק המרבי.  הגבול העליון לעוצמה מתונה אצל נשים היה בטווח 35%  עד 65% מהצח"מ, 35% עד 55%  מההספק המרבי ו-35% עד 70% מהדופק המרבי. אצל הגברים הגבול העליון לעוצמת "מתון" הייתה בין 35% ל-60% מהצח"מ,  35% עד 55% מההספק המרבי ו-35% עד 70%  מהדופק המרבי. עוצמת "קשה" אצל הנשים החלה בין 65 ל-85% מהצח"מ, 35% עד 65% מההספק המרבי ו-70% עד 90% מהדופק המרבי. אצל הגברים עוצמת "קשה" החלה בין 55% ל-85% מהצח"מ, 35% עד 65% מההספק המרבי ו-70% עד 90% מהדופק המרבי. עוצמת "קיצוני" החלה אצל הנשים והגברים החל  מ-75% מהצח"מ, החל מ-60% מההספק המרבי, אצל הנשים החל מ-90% מהדופק המרבי ואצל הגברים החל מ-85% מהדופק המרבי.
 החוקרים מציינים כי במחקרים התערבותיים בהם מבוצעים אימונים אירוביים, החוקרים מנסים לגרום לכך שהנבדקים יתאמנו באחוזים מסוימים מהצח"מ מתוך אמונה כי בכך עוצמת המאמץ מותאמת אישית לכל מתאמן ויש גם מאמנים המתכננים את האימונים בהתאם לתוצאות מבדקים באחוזים מהצח"מ. המחקר הזה מצטרף לשורה של מחקרים המראים כי גישה זו היא בעייתית  מאחר שבאותם אחוזים מהצח"מ (או מהדופק המרבי, או מההספק המרבי) המתאמן עלול להיות בקטגוריה שונה של עוצמת מאמץ (לפי הצטברות הלקטט בדמו). הם מציינים גם כי יש מחקרים שהראו כי באחוז מסוים ממדד פיזילוגי כלשהו חלק מהמתאמנים לא הגיבו לאימון (כלומר, הם לא שיפרו את הישגיהם אחרי תקופת אימונים באחוז מסוים מאותו מדד פיזיולוגי) אבל כאשר אימנו אותם בהתאם לרמת הלקטט, הם כן הגיבו לאימון.
בדיקת לקטט אינה דבר פשוט ולעתים כדי לקבוע עוצמות מאמץ יש לעשות כמה מבדקים במעבדה בימים שונים, דבר שאינו מעשי למתאמנים רבים. מאמנים צריכים לקחת בחשבון כי אימונים המבוססים על אחוז מסוים מהדופק המרבי  עלולים להיות מאד לא מדויקים כי לדוגמה  במחקר זה אצל חלק מהנשים הסף האנאירובי התרחש ב-60% מהדופק המרבי ואצל אחרות ב-90% מהדופק המרבי.

מקור:

ANNETTA, DANILO, INGLIS, ERIN, MATTU, ANMOL, FONTANA, FEDERICO, POGLIAGHI, SILVIA, KEIR, DANIEL, et al. (2020). A Critical Evaluation of Current Methods for Exercise Prescription in Women and Men. Medicine & Science in Sports & Exercise, 52, 466-473. https://doi.org/10.1249/MSS.0000000000002147

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.