יורם אהרוני | אתלטיקה | 09/04/2012

שיא ללא מאמץ?

יורם אהרוני

השיא העולמי בריצת 100 מטרים לגברים הוא 9.58 שניות ונקבע על ידי הרץ מג'מייקה יוסיין בולט. במאמר שהתפרסם בימים האחרונים על-ידי הפרופסור הבריטי למתמטיקה ופיסיקה ג'ון ד. בארו (John D. Barrow) נטען כי בולט יכול "ללא מאמץ" לרוץ אף מהר יותר. איך? אם כל התנאים יהיו אידיאליים.

1. רוח אידיאלית. כאשר קבע בולט את השיא, באליפות העולם בשנת 2009 בברלין נשבה בגבו רוח במהירות של 0.9 מטר בשנייה. מהירות הרוח המרבית המותרת בחוקת האתלטיקה לאישור שיא היא 2.0 מטר בשנייה. לפי חישוביו של הפרופסור, רוח במהירות של 2.0 מ/ש מקזזת 11 מאיות השנייה מהזמן לעומת מצב של חוסר רוח, זאת אומרת שאם הרוח בגבו של בולט בברלין הייתה בדיוק בגבול המותר לאישור שיא הוא היה עשוי לקזז מזמנו עוד 5 – 6 מאיות השנייה.

2. גובה מעל פני הים – ככל שעולים בגובה כך קטנה התנגדות האוויר להתקדמות בריצה. בברלין, הנמצאת בגובה 34 מטר מעל פני הים, צפיפות האוויר היא כ – 1.23 ק"ג/ מטר מעוקב. במקסיקו-סיטי, הנמצאת בגובה 2240 מטר מעל פני הים צפיפות האוויר היא רק 0.98 ק"ג/מטר מעוקב. לפי חישוביו של הפרופסור, כל 1000 מטר בגובה מקזזים כ – 3 מאיות מהזמן בריצת 100 מטר. במשחקים האולימפיים שהתקיימו בשנת 1968 במקסיקו סיטי נשברו שיאי עולם לגברים בריצות 100, 200, ו – 400 מטרים, במרוצי השליחים 100X4 מ' ו – 400X4  מ', בריצת 400 מ' משוכות, קפיצה לרוחק וקפיצה משולשת (5 פעמים). בתחרויות הנשים נשברו השיאים בריצות 100 , 200, 100X4 מ' (3 פעמים), קפיצה לרוחק ואולי ללא קשר גם פעמיים בהדיפת כדור ברזל... גם בשנים מאוחרות יותר הושגו שיאי עולם נוספים במקומות גבוהים – בשנת 1979 נקבע שיא עולם בריצת 200 מ' במקסיקו סיטי, ב – 1983 נקבעו שיאי עולם לנשים וגברים בריצת 100 מ' בגבהי קולורדו ספרינגס וגם השיא בקפיצה משולשת שופר שוב בתנאי גובה. מכל אלה אנו למדים כי בהשפעת הגובה בלבד  יוסיין בולט היה יכול לקזז כשלוש מאיות אם התחרות הייתה בגובה 1000 מטר מעל פני הים וכשבע מאיות השנייה אם אליפות העולם הייתה במקסיקו-סיטי במקום בברלין. בארו כתב כי שיאי עולם אינם מאושרים אם נקבעו בגובה של יותר מ – 1000 מטר מעל פני הים בעוד שתנאי כזה אינו מופיע בחוקת האתלטיקה. נראה שהוא הושפע מן האות A המסמנת הישג שנקבע בגובה מעל 1000 מטר מעל פני הים המופיע ברשימות שונות. השיא העולמי היחיד מהשיאים הקיימים כיום שהושג בתנאי גובה הוא שיאו של סרגי בובקה בקפיצה במוט באצטדיון (6.14 מ') שהושג בעיר האיטלקית ססטריירה בשנת 1994. שנה אחר כך השיג שם הקובני איוואן פדרוסו  8.96 מ' בקפיצה לרוחק, תוצאה הטובה בס"מ אחד מהשיא העולמי אך שיא זה לא אושר מאחר שנמצא כי אחד השופטים ניצב לפני מד הרוח וחיבל בפעילות התקינה על ידי כך שחסם את זרימת הרוח למכשיר.

3. זמן תגובה – זמן התגובה המהיר ביותר העומד בתנאי חוקת האתלטיקה הוא עשירית השנייה (10 מאיות השנייה, 100 אלפיות השנייה). אם האתלט מגיב מהר יותר הוא נפסל ומורחק מהתחרות. זמן התגובה של בולט בברלין היה 0.146 ש'. בחצי הגמר הוא הגיב מהר יותר – 0.135 ש'. בסבוב המוקדמות הראשון, זמן התגובה של בולט היה 0.155 ש' ובסבוב המוקדמות השני – 0.155 ש'. במשחקים האולימפיים בייג'ינג 2008 זמני התגובה של בולט מסבוב המוקדמות הראשון ועד לגמר היו: 0.186, 0.165, 0.161, 0.165. באליפות העולם בשנת 2011 נפסל בולט בגמר מאחר שזינק לפני יריית המזניק. בחצי הגמר זמן התגובה שלו היה 0.164 ש' ובסבוב המוקדמות - 0.153 ש'. פרופסור בארו מוצא גם כאן מקום לשיפור (באופן תיאורטי של 46 אלפיות השנייה) אך לאור זמני התגובה המקובלים של בולט יש כאן אולי מקום לשיפור של לא הרבה יותר ממאית השנייה.

אם נחבר את כלל שלושת ההשפעות נקבל משהו כמו 17 מאיות השנייה ושיא עולמי "ללא מאמץ נוסף" של 9.41 ש'. מכל שלושת ההשפעות הסבירה ביותר שעשויה להתרחש היא זו של הרוח. כפי שראינו, קשה לראות את בולט מקזז הרבה בזמן התגובה, במיוחד לאחר שינוי החוקה בה מורחק אתלט בזינוק פסול ראשון. בולט יכול כמובן לבחור להשתתף בתחרות הנערכת באתר גבוה (במיוחד אם יוצע לו בנוס שמן על שיא) אך זאת הוא לא בחר לעשות עד היום. השתתפותם של בכירי הספרינטרים בתחרויות במקומות כאלה היא די נדירה כיום. התוצאה הטובה ביותר כיום בריצת 100 מ' בתנאי גובה עם רוח חוקית היא 9.87 ש' של אובדלה תומפסון, בתחרות גביע העולם שנערכה ביוהנסבורג בשנת 1998. יש 18 רצים בהיסטוריה שקבעו זמנים טובים יותר.

המאמר של בארו:

John D. Barrow:" How Usain Bolt can run faster – effortlessly". Significance, Volume 9, issue 2, pages 9 – 12, April 2012.