יורם אהרוני | כושר גופני | 03/10/2015

תלות מוגזמת בשעוני GPS

תקציר מאמר של Jeff Gaudette שהופיע ב-triathlete Europe

המחבר מספר שכאשר היה אתלט במכללה וגם בשנים שהתאמן אחרי לימודיו למרתון (שיאו האישי  הוא 2:22 שעות) היה מסמן  מרחקים בצבע על הכבישים, אותם מדד עם מכוניתו. כיום הוא מייעץ באמצעות האינטרנט לרצים.  הוא מוצא כי הרצים כבר לא מסמנים מרחקים על כבישים אלא מסתמכים על שעוני GPS  למדידת מרחקים. לאחרונה הוא החל לחשוש כי תלות הרצים בשעונים אלה היא מוגזמת. הוא מפרט 3 סיבות לכך: א) השעונים עוסקים ללא הרף בהתאמות החישובים - בשעונים יש פונקציה של "קצב נוכחי" שרצים רבים נעזרים בה. הקצב המוצג בה נוטה להשתנות לעיתים תכופות למרות שהרץ נמצא בקצב קבוע והדבר נובע מהטכנולוגיה המחשבת את הקצב. השעון מקבל אות מלוויין באשר למיקום הרץ, כל שנייה או שתיים (בתנאי אופטימליים בהם אין הפרעות קליטה) ומחשב את קצב הריצה. אם  הוא מאבד קשר עם הלוויין השעון מניח כי הרץ עצר ולכן מציג קצב איטי יותר מאשר מתקיים בפועל. בסופו של דבר, מדידת המרחק בכל הריצה עשויה להיות מדויקת למדי אך פונקציית "קצב נוכחי" משתנה יותר מדי. המחבר ממליץ לא להשתעבד לפונקציה זו , לא לנסות להתאים את הקצב לשעון ולפתח תחושת קצב אישית. הוא מייעץ להציץ בפונקציה רק בדקות הראשונות של הריצה כדי לקבל מהשעון אישור שהריצה מתנהלת בקצב שתוכנן מראש ואחר כך לא לבדוק אותה יותר עד סיום הריצה. ב) הרצים לא מפתחים תחושת קצב – כדי להצליח במירוצים צריך לפתח תחושת קצב. הדבר אינו פשוט מאחר שבמירוצים יש לרצים נטייה להיצמד לרצים אחרים ואז  במקרים רבים, לא רצים בקצב המתוכנן (בדרך כלל רצים מהר מדי בשלבים הראשונים של הריצה) וכתוצאה מכך נפגעת התוצאה הסופית. הסתמכות מוחלטת על פונקציית הקצב בשעוני GPS  פוגמת לדברי המחבר ביכולות הלמידה של הקצב הרצוי. אפילו ענידת שעון GPS  בזמן תחרות לא פותרת את הבעיה כי אם השעון מאבד את הקשר עם הלוויין הרץ יכול רק לנסות ללמוד על הקצב הנכון מרצים אחרים ונפגעת היכולת שלו לקבל החלטות באשר לשינויי קצב מבוקשים כמו  הגברת מהירות הריצה לקראת הסיום. המחבר ממליץ על אימונים בהם יתוכננו מראש שינויי קצב והצצה בשעון רק בכדי לקבל אישור כי הרץ נמצא בקצב הנכון. ג) ריצות מהירות מדי בימים בהם מתבצעים אימונים קלים –  לדעת המחבר הבעיה החמורה ביותר  של המכורים לשעוני GPS  היא שהם לא מקשיבים לגופם בימים שעל פי התכנון הם צריכים לרוץ בקצב איטי המכונים "ימי התאוששות ".  מאחר שיש לרצים אלה אובססיה למדוד במדויק את זמן הריצה והמרחק שהם עוברים בה  ולהשוות את הנתונים לריצות בימים אחרים, הם שוכחים מהי מטרת הריצה הקלה ורצים מהר מדי. הוא מציין שבימי ההתאוששות לפעמים  מורגשת עייפות גדולה מהרגיל ואז כדאי לרוץ  לאט עוד יותר, אבל מכורי ה-GPS   לא מבינים זאת, רצים מהר יותר בימים הקלים ובסופו של דבר לא מצליחים להשלים כמתוכנן את האימונים  העצימים שתוכננו לימים אחרים בשבוע. המחבר ממליץ לרוץ בימי הקלים ללא שעון GPS  ולא להיות מוטרדים כלל בימים אלה משאלה של קצב, בוודאי שלא מ-"קצב מתוכנן ליום התאוששות", כי מטרת האימונים האלה היא לזרז את ההתאוששות כדי שאפשר יהיה לבצע את האימונים העצימים כמתוכנן.

לדעתו, שעוני GPS  מספקים מידע חשוב לרצים ולמאמנים שלהם בכך שהם מודדים בדיוק גבוה את מרחק הריצה, הזמן הכולל וחלוקת הקצב באימון אבל צריך להיזהר שלא להתמכר להם.

מקור:

Run simple: Reduce your tech dependence By Jeff Gaudette Published September 21, 2015

http://triathlete-europe.competitor.com/2015/09/21/run-simple-reduce-your-tech-dependence

על בעיות הדיוק של שעוני GPS  קראו כאן. 

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.