יורם אהרוני | כושר גופני | 18/01/2021

פעילות גופנית של בני נוער באירלנד בתקופת הסגר

תאור המחקר

הנבדקים במחקר היו 1214  תלמידים בגיל 15-12 מאירלנד, 72% מהם בנות. איסוף הנתונים נערך באמצעות שאלונים מקוונים במהלך הסגר בשל מחלת הקורונה בחודש אפריל 2020. הנבדקים נתבקשו לדווח על הפעילות הגופנית שלהם בשבעה הימים שקדמו למילוי השאלון. בהתאם לתשובות הם חולקו ל-4 קבוצות: א) לא פעילים – ביצעו 60 דקות ומעלה של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת (MVPA) יומיים או פחות מכך בשבוע; ב) פעילים מעט – ביצעו 60 דקות ומעלה של  MVPA  שלוש-ארבע פעמים בשבוע; ג) פעילים מאד – ביצעו 60 דקות ומעלה של MVPA חמש-שש פעמים בשבוע; ד) פעילים בכל הימים – ביצעו 60 דקות ומעלה של MVPA בכל שבעה הימים. בהתאם לתשובות לגבי אימוני הכוח החלוקה הייתה לשלוש קטגוריות: א) ביצעו אימוני כוח פחות משלוש פעמים בשבוע; ב) ביצעו אימוני כוח שלוש פעמים בשבוע (זוהי ההמלצה הבין לאומית); ג) ביצעו אימוני כוח יותר מ-3 פעמים בשבוע. כמו כן נשאלו התלמידים האם השבוע הקודם היה דומה מבחינת הפעילות הגופנית לשבועות שקדמו לו.  היו שלוש תשובות אפשריות: "כן", "לא, בדרך כלל אני פעיל יותר" ו-"לא, בדרך כלל אני פעיל פחות". אם התלמיד בחר באחת משתי האפשרויות שהתחילו במילה "לא", הוא התבקש להסביר מה היו הסיבות לכך. בשאלה על הדרכים  בהן התלמידים מגיעים לבתי הספר וחוזרים מהם הם היו צריכים לבחור את האפשרות השכיחה ביותר לגביהם מתוך 5 אפשריות: מכונית פרטית, אוטובוס, רכבת, אופניים והליכה. שלוש הראשונות סווגו כפסיביות ואילו שתי האחרונות סווגו כדרכי הגעה פעילות. הערכת פעילות גופנית לפני הסגר בוצעה על ידי שלוש שאלות בהן היו צריכים הנבדקים לדרג את מידת הפעילות הגופנית שלהם בשיעורי חינוך גופני בית הספר, בהפסקות בבתי הספר ובחוגי ספורט אחרי שעות בית הספר. בהתאם לתשובות חולקו המשיבים לשלוש קבוצות: "מעט", "בינוני" ו-"הרבה"
 

תוצאות

הטבלה מפרטת חלק מהממצאים לכל המדגם ולפי ארבע קבוצות הפעילות
    

בין הגורמים לביצוע פחות פעילות גופנית נכללו הסיבות הבאות:  מחלת הקורונה, סגירת מועדוני הספורט, פחות זמן פנוי, סגירת בתי הספר, סגירת מגרשי ספורט,  יותר מדי מטלות בלמידה מרחוק, ירידה במוטיבציה, סיבות בריאותיות, חוסר מקורות מידע, יציאה מהשגרה, סיבות נפשיות וסיבות אחרות. בין הסיבות להגברת הפעילות הגופנית נכללו: מחלת הקורונה, יותר זמן פנוי להתאמן, סגירת בתי הספר, רצון לשפר את המצב הבריאותי, "לא היה משהו אחר לעשות", רצון לצאת להליכות כדי להתאוורר וסיבות אחרות. 
כפי שניתן להתרשם מהנתונים, כחצי מהמשיבים לשאלונים דיווחו על פחות פעילות גופנית בתקופת הסגר בעוד החצי השני דיווח על אותו שיעור או עליה בשיעור הפעילות הגופנית. אלה שממילא עשו פחות גופנית והיו בעודף משקל נטו לעשות עוד פחות פעילות גופנית בתקופת הסגר.  שיעור אלה שעשו יותר פעילות גופנית בתקופת הסגר עלה בהתאם למידת הפעילות הקודמת של המשיבים וזאת למרות שנחסמו להם חלק מהאפשרויות  לפעילות כמו סגירת מועדוני ספורט וסגירת מגרשי ספורט.  באופן כללי ניתן לראות כי הסגר חיזק מגמות: מי שהיה פעיל יותר מלכתחילה, מצא יותר זמן להתאמן למרות המגבלות ומי שהיה פחות פעיל לפני הסגר נטה לעשות עוד פחות פ"ג בזמן הסגר.

מקור:

Ng K, Cooper J, McHale F, et al.
Barriers and facilitators to changes in adolescent physical activity during COVID-19
BMJ Open Sport & Exercise Medicine 2020;6:e000919. doi: 10.1136/bmjsem-2020-000919

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.