יורם אהרוני | | 20/03/2016

מדוע בנות פחות פעילות גופנית מבנים

תקציר מחקר שבוצע באוסטרליה

נבדקו 276 בנים ו-279 בנות  בגיל 8 עד 12 מ-29 בתי ספר.

פעילות גופנית הוערכה באמצעות מניות פדומטר במשך שבעה ימים. תיאום יד-עין נבדק על יד מבחן זריקת כדור טניס לקיר. הנבדקים זרקו כדורי טניס לקיר ונתבקשו לתפוס אותם. הזריקות התבצעו במרחק הולך ועולה: חצי מטר, 1.5 מטר ושני מטר מהקיר. התבצעו 40 זריקות.  בחצי מהזריקות נתבקשו הנבדקים לתפוס את הכדור בשתי ידיים ובחצי מהזריקות ביד אחת. כל תפיסה מוצלחת זיכתה את הנבדק בנקודה. הציון הגבוה האפשרי במבחן היה 40. סבולת אירובית הוערכה באמצעות מבחן ביפ. אחוז שומן נמדד במבחן DEXA.

ההורים של התלמידים מלאו שאלון כחלק ממחקר רחב יותרו ממנו  הוערכה מידת התמיכה שלהם בפעילות הגופנית  הילדים.  גם הילדים מילאו שאלון  לגבי ההערה העצמית שלהם לגבי יכולתם בספורט ואיך הם חושבים שהמורה שלהם מעריך את יכולתם.

הממצאים העיקריים מסוכמים בטבלה:

גורמים שנמצאו קשורים להבדלים בפעילות גופנית

בגיל 8 נמצא כי ילדים שבצעו יותר פעילות גופנית נטו להיות חברים במועדון ספורט, נטו להיות בעלי סבולת אירובית גבוהה יותר והיה להם תיאום יד עין טוב יותר. לגבי בנים, אך לא לגבי בנות, נמצא גם קשר בין כמות הפעילות הגופנית לתמיכת הורים ותחושת מסוגלות לגבי ביצועים ספורטיביים. בגיל 12 נמצאו פחות קשרים. בקרב בנות לא נמצא קשר בין פעילות גופנית וחברות במועדון ספורט והגורם היחיד בגיל שנמצא בקשר עם פעילות גופנית  בקרב הבנות היה כושר אירובי (בנות שבצעו יותר צעדים ביום השיגו תוצאות טובות יותר במבחן ביפ). לגבי בנים, בשתי קבוצות הגיל, נמצא קשר בין פעילות גופנית לבין בית הספר בו הם למדו. קשר זה לא נמצא אצל הבנות.

אולי הממצא החשוב ביותר ממחקר זה הוא כי בית הספר תורם להבדלים בפעילות הגופנית אצל הבנים אך לא בקרב הבנות. זה ממצא שכבר עלה ממחקרים אחרים והשאלה היא מה גורם לבנים בבתי ספר מסוימים להיות פעילים יותר מאשר בנים בבתי ספר אחרים ומדוע זה לא משתקף באותם בתי ספר לגבי הבנות. יש כנראה בתי ספר המאפשרים לתלמידים לבצע יותר פעילות גופנית בשיעורי החינוך הגופני ובהפסקות מאשר בתי ספר אחרים אך הבנים מנצלים את האפשרויות האלה יותר מאשר הבנות. הילדים שנבדקו במחקר זה היו תלמידים בבתי ספר יסודיים בהם נערכים שיעורי חינוך גופני משותפים (אין הפרדה בין בנות לבנים) ובכל זאת כנראה שהבנים יותר פעילים בהם. המורים לחינוך גופני צריכים להיות מודעים לכך ולחפש דרכים כדי שהבנות יבצעו יותר פעילות בשיעורים. כמו כן גם בזמן ההפסקות צריך לדאוג לכך שלבנות יתאפשר לבצע פעילות והבנים לא ישתלטו על כל המקומות בהם ניתן לבצע פעילות גופנית. במחקר זה נמצא גם כי תמיכת ההורים תורגמה ליותר פעילות גופנית לגבי הבנים אך לא לגבי הבנות. מחברי המחקר מעלים את השאלה האם אנחנו כחברה מקבלים את זה כמובן מאליו שבנים פעילים גופנית יותר מאשר בנות. אם התשובה היא לא אזי יש לחפש דרכים להגברת הפעילות הגופנית של הבנות בתיאום בין המשפחות ,בתי הספר ומועדוני הספורט.

מקור:

Telford RM, Telford RD, Olive LS, Cochrane T, Davey R (2016) Why Are Girls Less Physically Active than Boys? Findings from the LOOK Longitudinal Study. PLoS ONE 11(3): e0150041. doi:10.1371/journal.pone.015004

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.