יורם אהרוני | כושר גופני | 17/04/2020

השוואת הישגים במבחן כושר לשחקני פוטבול

תקציר מאמר מ-Journal of Strength and Conditioning Research

שיטת המחקר

בכל שנה, החל משנת 1982, לפני בחירת השחקנים החדשים (דראפט) לליגת הפוטבול המקצוענית בארה"ב (NFL) עוברים השחקנים העומדים לבחירה סדרת מבחני כושר המכונה NFL Combine. מטרת החוקרים הייתה לראות האם חלו שינויי בממוצעי השחקנים במבחן זה שהתקיימו בשנים 2015 ו-2016 (16-15) לעומת אלה שהתקיימו בשנים 1999 ו-2000 (00-99).
קבוצת 00-99 כללה 635 שחקנים וקבוצת 16-15 כללה 628 שחקנים. המבחנים שבוצעו:
ריצת 40 יארד   (36.576 מטר) – הנבחן עומד בזינוק כאשר אחת מידיו נוגעת במשטח. הפעלת שעון הזמן היא ידנית והיא מתחילה כאשר ידו של הרץ עוזבת את המשטח. נמדד הזמן אחרי 10, 20 ו-40 יארד באופן אוטומטי באמצעות תאים פוטו אלקטריים. לא ניתנת פקודת זינוק וכך, בשונה מאשר בתחרויות אתלטיקה, אין לשחקנים זמן תגובה. כל נבחן מקבל שני ניסיונות.
Pro-agility Shuttle – מבחן זריזות בו עומד הנבחן באמצע בין שני קווים המרוחקים 5 יארד מנקודת האמצע. הוא רץ ימינה, נוגע בקו בידו הימני, אחר כך רץ 10 יארד שמאלה, נוקע בקו בידו השמאלית ומסיים את הריצה בנקודת הזינוק.
Three-Cone Drill – מבחן זריזות אחר בו מוצבים 3 קונוסים בצורת האות L. שני הקונוסים בקצוות מרוחקים 5 יארד מהקונוס המרכזי. הנבחן רץ מאחת הפינות אל הקונוס המרכזי ואז חוזר לנקודת הזינוק וממשיך בריצה שוב אל הקונוס המרכזי אך הפעם הוא רק עובר מאחוריו, עובר מאחורי הקונוס בפינה השנייה וחוזר לנקודת הזינוק דרך הקונוס המרכזי.
לחיצת ספסל עם 225 פאונד (102.3 ק"ג) – נמנה מספר החזרות בתרגיל לחיצת ספסל (bench press) עם משקולת של 102.3 ק"ג.
קפיצה לגובה מהמקום – הנבדקים קופצים בשתי רגליים למעלה אחרי כפיפת ברכיים ומנסים להגיע עם יד אחת גבוה ככל האפשר. נמדד ההפרש בין הגובה היד לפני הניתור לגובה אליה האתלט עם היד בניתור. כל שחקן מקבל שני ניסיונות.
קפיצה לרוחק מהמקום – הנבחן עומד מאחרו קו המסומן על דשא וקופץ מהמקום לרוחק ועליו לנחות בלי לזוז.  כל נבחן מקבל שני ניסיונות.

תוצאות

טבלה 1 מציגה את הממוצעים של שתי הקבוצות

בהשוואת הגובה לפי תפקידים במשחק לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות אך בשלושה תפקידים נמצאו הבדלים מובהקים במשקל: משקל הקווטרבקים (גובהם הממוצע ב-16-15 היה 1.91 מ') עלה מ-98.28 ל-101.83 ק"ג, משקל השחקנים בתפקיד וייד רסיבר (גובהם הממוצע ב-15-16 היה 1.84 מ') עלה מ-89.47 ל-92.50 ק"ג  ומשקל השחקנים בתפקיד טייט אנד ירד מ-117.05 ק"ג ל-114.33 ק"ג.  הבדלים מובהקים נמצאו בכמה תפקידים בריצת 40 יארד: השחקנים בתפקיד ראנינג בק רצו ב-16-15 את המרחק ב-4.58 ש' לעומת 4.74, השחקנים בתפקיד וייד רסיבר ב-4.52 לעומת 4.75 והשחקנים בתפקיד דפנסיב בק ב-4.53 ש' לעומת 4.70. הישגים פחות טובים בריצת 40 יארד ב-16-15 נרשמו לשחקנים בתפקיד אופנסיב ליינמן: 5.26 ש' לעומת 5.02 ש'. השחקנים בתפקיד אופנסיב ליינמן לא צריכים לרוץ כמעט כלל כיוון שתפקידם העיקרי הוא להגן על הקווטרבק. גובהם הממוצע היה ונשאר לאורך התקופה כ-1.94 מ' וגם משקלם הממוצע לא השתנה, כ-142 ק"ג. שחקנים אלה, כמו שחקני ההגנה שמולם, הדיפנסייב ליינסמן, ביצעו את מספר החזרות הגדול ביותר בלחיצת ספסל, כ-24 חזרות בממוצע, ללא שינוי בין התקופות.  רק החל משנת 2006 יש נתונים גם על זמני ביניים בתוך ריצת 40 יארד. השחקנים בתפקיד וייד רסיבר בקבוצת 16-15 רשמו ממוצעים של 1.59 ש' ב-10 יארד, 2.62 ב-20 יארד ו-1.89 ש' ב-20 יארד אחרי הרצה.

מבחן הכושר היחיד בו ההישגים בכל התפקידים בקבוצת 16-15 היו טובים מאשר בקבוצת 00-99 היה קפיצה לרוחק מהמקום. השוואה בין ממוצעי הקבוצות בקפיצה לרוחק מהמקום (במטרים) מוצגת בטבלה 2

מחקר זה לא מביא נתונים על אחוזי השומן של השחקנים אך החוקרים סוברים שהשיפור בקפיצה לרוחק מהמקום ובריצת 40 יארד מרמז על עלייה במסת השריר של השחקנים הודות לאימוני כושר טובים יותר.
אפשר לסכם כי השחקנים שעמדו לבחירה בדראפט של השנים 2015 היו בעלי כוח רגליים חזק יותר מאשר השחקנים שעמדו לבחירה בשנים 2000-1999 מה שהתבטא בשיפור במהירות, בזריזות וביכולת הניתור וזאת מבלי שעלה הגובה הממוצע של השחקנים.

מקור:

Fitzgerald, Corey & Jensen, Randall. (2020). A Comparison of the National Football League's Annual National Football League Combine 1999-2000 to 2015-2016. Journal of Strength & Conditioning Research, 34, 771-781

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.