יורם אהרוני | אפידמיולוגיה | 02/12/2021
(בתמונה: נבחרת נשי יפן בכדורעף שזכתה במדלית הזהב בטוקיו 1964. על הדוכן עומדת הקפטנית, מאסה קאסיי, שנפטרה בשנת 2013 בגיל 80)
רקע
בעת המשחקים האולימפיים בטוקיו בשנת 1964 החליט הוועד האולימפי הבין לאומי לקיים מעקב מתמשך אחרי המצב הבריאותי של הספורטאים שהשתתפו במשחקים. בפרויקט השתתפו 23 מדינות ונאספו נתונים ראשוניים על 1110 ספורטאים. הפרויקט נפסק בשנת 1972 אבל ביפן המשיכו לאסוף נתונים כל 4 שנים על הספורטאים שלהם שהשתתפו במשחקי טוקיו 1964.
60 נשים ו-295 גברים ייצגו את יפן במשחקי 1964. בשנת 2017, לגבי 342 מהם (59 נשים ו-283 גברים) היו נתונים אם הם בחיים או שכבר מתו: 53 נשים ו-219 היו עדיין בחיים בסוף 2017 בעוד 6 נשים ו-64 גברים מתו.
תוצאות
טבלה מספר 1 מציגה הנתונים שנאספו בשנת 1964 על הספורטאים מיפן. האחוזים הם מתוך אלה שיש לגביהם נתונים. כך למשל, לגבי 84 גברים לא ידוע "סטטוס העישון" שלהם.
|
|
נשים n=59 |
גברים n=283 |
|---|---|---|
|
גיל ממוצע (שנים) |
22.3 |
23.8 |
|
BMI מתחת 19 ק"ג/מ"ר |
5 (8.6%) |
11 (3.9%) |
|
BMI 21-19 ק"ג/מ"ר |
16 (27.6%) |
55 (19.6%) |
|
BMI 23-21 ק"ג/מ"ר |
17 (29.3%) |
107 (38.2%) |
|
BMI 25-23 ק"ג/מ"ר |
18(31.0%) |
70 (25.0%) |
|
BMI מעל 25 ק"ג/מ"ר |
2 (3.4%) |
37 (13.2%) |
|
מעולם לא עישנו |
44 (92%) |
104 (52%) |
|
עישנו לפעמים |
1 (2%) |
30 (15%) |
|
עישנו בכל יום |
3 (6%) |
65 (33%) |
|
לא שתו אלכוהול כלל |
35 (73%) |
64 (32%) |
|
שתו אלכוהול לפעמים |
12 (25%) |
105 (52%) |
|
שתו אלכוהול בכל יום |
1 (2%) |
32 (16%) |
|
לחץ דם ממוצע (מ"מ כספית) |
110/60 |
118/70 |
|
רבעון |
נשים |
גברים |
|---|---|---|
|
רבעון נמוך Q1 |
32.5-27.3 |
48.5-33.0 |
|
רבעון שני Q2 |
35.1-32.5 |
53.0-48.5 |
|
רבעון שלישי Q3 |
38.0-35.1 |
58.3-53.0 |
|
רבעון גבוה Q4 |
49.5-38.0 |
80.5-58.3 |
|
קבוצת גיל |
מספר נפטרים |
מספר נפטרים צפוי |
שיעור תמותה יחסי |
|---|---|---|---|
|
מתחת ל-30 |
3 |
2.4 |
1.24 |
|
40-30 |
6 |
5.0 |
1.21 |
|
50-40 |
5 |
8.9 |
0.56 |
|
60-50 |
16 |
18.5 |
0.86 |
|
70-60 |
18 |
33.4 |
0.54 |
|
80-70 |
17 |
35.0 |
0.49 |
|
מעל 80 |
5 |
5.9 |
0.85 |
|
סה"כ |
70 |
109.1 |
0.64 |
מבין המשתנים שנאספו על הספורטאים נמצא רק כי אלה שה-BMI שלהם היה מעל 25.0 ק"ג/מ"ר היה להם שיעור תמותה גדול באופן מובהק מאלה שה-BMI שלהם היה נמוך יותר. לעומת זאת לא נמצא קשר בין שיעור תמותת הספורטאים לסטטוס העישון, שתיית האלכוהול וכוח לחיצת כף היד.
שיעור התמותה הנמוך יותר של הספורטאים היה רק בקבוצות הגיל שמעל 40 שנה. בקרב אלה שמתו מתחת לגיל 40 היה שיעור תמותת הספורטאים גבוה יותר וזאת אולי בגלל סיבות שבכללן תאונות והתאבדויות.
מאחר שב-BMI גבוה אצל ספורטאים נובע בעיקר ממסת שרירים גדולה ייתכן שאלה העוסקים בענפי ספורט כמו הרמת משקולות והיאבקות יש להם BMI גבוה אך לא רמת גבוהה של סבולת אירובית הידועה כתורמת לתוחלת חיים ארוכה.
את היעדר הקשר בין סטטוס העישון לבין שיעורי התמותה אפשר להסביר אולי באחוזי העישון הנמוכים יחסית בין הספורטאים. את היעדר הקשר בין כוח לחיצת כף היד לבין שיעורי התמותה אפשר להסביר בכך שרמת ההישגים במבחן זה הייתה גבוהה בהרבה אצל הספורטאים יחסית לממוצע במדינה. ממוצע הגברים ביפן עמד ב-1964 על 43.4 ק"ג, מה שתואם בערך את ממוצע הרבעון הנמוך של הספורטאים.
מקור:
Takeuchi T, Kitamura Y, Ishizuka S, et al. Mortality of Japanese Olympic athletes in 1964 Tokyo Olympic Games .BMJ Open Sport & Exercise Medicine 2021;7:e000896. doi: 10.1136/bmjsem-2020-000896
מאמרים קשורים:
הפינה האולימפית, טוקיו 1964, חלק א'
הפינה האולימפית, טוקיו 1964, חלק ב'
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
