יורם אהרוני | אתלטיקה | 14/08/2016
נאפי תיאם
יורם אהרוני
הרהורי ריו
נאפי תיאם
דבר כזה עוד לא נראה בתולדות קרב-7 במשחקים האולימפיים: המנצחת קבעה חמישה שיאים אישיים בתחרות ( לא כולל השיא בקרב עצמו...):
ריצת 100 מ' משוכות - 13.51 ש'
קפיצה לגובה - 1.98 מ'
קפיצה לרוחק רוחק – 6.58 מ'
הטלת כידון – 53.13 מ'
ריצת 800 מ' – 2:16.54 מ'
בשני המקצועות בהם לא קבעה נאפי תיאם שיא אישי היא לא נפלה בהרבה משיאיה האישיים:
הדיפת כדור ברזל – 14.91 מ' לעומת שיא אישי של 15.24 מ' לפני שנה.
ריצת 200 מ' – 25.10 ש' לעומת שיא אישי של 24.78 ש' לפני שנתיים.
האתלטית בת ה-22 מבלגיה צברה בסך הכול 6810 נקודות.
הישגה בקפיצה לגובה היה הטוב ביותר בתולדות קרב-7 והיא חלקה אותו עם אתלטית נוספת - קתרינה ג'ונסון תומפסון מבריטניה אבל נקודת המפנה בתחרות הייתה דווקא בקפיצה לרוחק. עד היום נחשבה תיאם לקופצת לרוחק בינונית ומטה יחסית לצמרת העולמית בקרב-7. היה לה שיא אישי של 6.43 מ' אבל במסגרת הקרבות באליפויות היא קפצה פחות:
אליפות העולם לנוער 2012 - 4.39 מ'...
אליפות העולם 2013 – 6.13 מ'
אליפות אירופה 2014 – 6.18 מ' (ו-1.97 מ' בקפיצה לגובה).
אליפות העולם 2015 - 6.14 מ'
את התחרות בריו היא פתחה עם פסילה ובניסיון השני קבעה 6.18 מ'. בניסיון השלישי היא השיגה 6.58 מ' וזה העלה אותה מ-905 נק' ל-1033 נק' ולמעשה בכך כמעט הובטח ניצחונה. לעומת זאת יריבותיה העיקריות לא השיגו את מה שהיה מצופה מהן במקצוע. ג'סיקה אניס קפצה רק 6.34 מ' (956 נק') לעומת 6.63 מ' שקפצה השנה בתחרות קרב-7 בגרמניה (1049 נק'). בקרב-7 לא כל כך חשוב מספר הנקודות האבסולוטי שצוברים במקצוע אלא כמה נקודות צוברים יחסית להישג המצופה ויחסית לניקוד שקיבלו היריבים. ה-6.51 מ' של קתרינה ג'ונסון תומפסון בקפיצה לרוחק חיסל לה למעשה את הסיכוי למדליה כי היא צברה רק 1010 נק' בעוד ששיאה הוא 6.93 מ' (1149 נק'). אם הייתה משווה את שיאה האישי הייתה זוכה במדליית הארד למרות הישגיה החלשים מאד במקצועות הזריקה.
היכולות של תיאם שונות מאד מהמקובל הצמרת האתלטיות במקצוע. היא חלשה יחסית במקצועות הריצה, מצוינת בקפיצה לגובה וטובה במקצועות הזריקה. ההישג שלה בקרב-7 הוא ה-16 בכל הזמנים. בין 20 הטובות בכל הזמנים ההישיגים שלה במקצועות האישיים בתוך הקרב-7 יחסית להישגים של האתלטיות האחרות בתוך השיא האישי בקרב-7, הישגה במשוכות הוא ה-17 בטיבו, בקפיצה לגובה היא כמובן טובה מכולן, בהדיפת כדור ברזל הישגה הוא התשיעי בטיבו, ב-200 מ' היא הרבה יותר חלשה מכל ה-19 האחרות ( האתלטית במקום ה-91 בכל הזמנים היא הראשונה שחלשה ממנה...), ברוחק הישגה הוא ה-17 בטיבו, הישגה בכידון הוא השלישי בטיבו והישגה ב-800 מ' ה-19 בטיבו מתוך 20 הטובות בקרב-7.
כאמור, זה בכלל לא חשוב באיזה מקצוע היא צוברת הכי הרבה נקודות. מה שחשוב הוא כמה נקודות היא צוברת במקצוע יחסית למתחרות שלה וכמה יחסית להישג הצפוי שלה. נבחן את זה יחסית לג'סיקה אניס היל בתחרות בריו 2016:
מקצוע
|
נקודות תיאם
|
נקודות אניס-היל
|
הפרש בין תיאם לאניס-היל
|
הפרש נקודות צפוי לפי הישגיהן בקרב-7 הקודם ב-2016
|
100 מ' משוכות
|
1041
|
1149
|
108-
|
74-
|
גובה
|
1211
|
1093
|
118
|
64
|
ברזל
|
855
|
755
|
100
|
51
|
200
|
1030
|
878
|
152-
|
164-
|
רוחק
|
1033
|
956
|
77
|
119-
|
כידון
|
921
|
784
|
167
|
82
|
800
|
871
|
978
|
107-
|
82-
|
לפיכך במשוכות הגדילה אניס-היל את הפער הצפוי ב-34 נק', בגובה הגדילה תיאם את הפער הצפוי לטובתה ב-54 נק', בברזל הגדילה תיאם את הפער הצפוי לטובתה ב-49 נק', ב-200 מ' צמצמה תיאם את הפיגור הצפוי ב-12 נקודות, ברוחק הפכה תיאם פיגור צפוי של 119 נק' ליתרון של 77 נק' כלומר היא צברה 196 נק' יותר יחסית לאניס-היל! בכידון הוגדל הפער הצפוי ב-85 נק' וב-800 מ' סגרה אניס-היל 25 נקודות מהמינוס אבל זה היה כבר מאוחר מדי.
"להגנתה" של הקפיצה המצוינת ל-1.98 של תיאם אפשר לציין כי בלעדיה היא לא הייתה מנצחת בקרב. בדיעבד מסתבר ש-1.95 מ' לא היה מספיק לה לניצחון ( גובה שעברה רק בניסיון שלישי), אבל מי חשב אז שהיא בכלל בדרך לניצחון...המפתח כאמור הייתה התעלותה ברוחק מול יכולת פחות טובה מהצפוי של אניס-היל במקצוע זה.
בתחרות השתתפה גם אקלה ג'ונס מברבדוס שהיא בעלת שיא אישי של 1.98 בקפיצה לגובה. היא עברה 1.89 מ' בריו וברוב שלבי התחרות היא הייתה בצמרת הניקוד, אבל הואיל וידוע שיש לה שני מקצועות אחרונים חלשים, היה די ברור שהיא חייבת להיות קרוב מאד לשיאים האישיים שלה בכדי להישאר קרוב לצמרת עד הסוף. בכל חמשת המקצועות הראשונים היא לא הצליחה להיות קרובה מספיק לשיא האישי, בכידון היא קבעה שיא אישי אבל ב-800 מ' סיימה כמעט בהליכה ב-2:41.22 ד'. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לה. באליפות המכללות של ארה"ב השנה היא ממש עברה להליכה באמצע הריצה... היא רק בת 21 אך מתחרה באליפויות בין לאומיות לגילאים השונים באיים הקריביים כבר מגיל 12! זו השנה השנייה שלה בלבד בקרב-7. לפני שנתיים הייתה אלופת העולם לנוער בקפיצה לרוחק. היא כנראה צריכה ללמוד לא לוותר עד הסוף. אם הייתה קובעת תוצאה באזור השיא האישי שלה ב-800 הייתה מסיימת במקום התשיעי ולא במקום ה-20.
נקודה מעניינת נוספת, יש היום לא מעט אתלטיות קרב-7 העוברות 50 מ' בכידון. ממוצע השיאים האישיים של המשתתפות בתחרות בריו הוא מעל 48 מטר והוא כולל בתוכו גם אתלטיות ששיאיהן האישיים מתחת ל-40 מ'.
השיא האישי של נאפי תיאם בקרב-7 עד ריו היה 6508 נק' והוא נקבע ב-2014. ב-2015 קבעה "רק" 6412 ובתחרות השנתית בגציס שבאוסטריה השנה היא צברה 6419 נק' (13.63, 1.89, 15.04, 25.09/ 6.26, 48.61, 2:17.28) וסיימה רביעית בתחרות בה ניצחה בריאנה טיסן-איטון עם 6765 לעומת 6653 שהקנו לה את הארד בריו. גם ב-2015 קבעה טיסן-איטון את הישג השנה שלה בגציס ואחר כך קבעה הישג פחות טוב באליפות העולם בביג'ינג שהקנה לה אז מדלית כסף מאכזבת מבחינתה.
נאפי תיאם עשתה בחוכמה שוויתרה על ההשתתפות בקרב-7 באליפות אירפה 2016 והתחרתה שם, בלי הצלחה, בקפיצה לגובה (עברה רק 1.89). תחרות קרב-רב כחודש לפני משחקים אולימפיים זה כנראה דבר מיותר עבור מי שרוצה להצליח במשחקים עצמם.
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.