יורם אהרוני | אתלטיקה | 26/07/2014

שיאים לאומיים ישנים באתלטיקה - חלק ב', שיאי נשים

יורם אהרוני

רשימה זו נכתבה במקור לאחר שאולגה לנסקי קבעה 11.42 ש' בריצת 100 מ' ודומה היה שנשבר שיאה של אסתר שחמורוב (רוט) מ-1972. בינתיים כידוע לא אושר שיאה של לנסקי מאחר שלא התייצבה לבדיקת סימום שנקבעה לה. שיאה של שחמורוב נקבע ב-1.9.1972 במוקדמות המשחקים האולימפיים במינכן.  אסתר הייתה ראשונה במקצה מספר 2 עם 11.45 ש'. הרוח הייתה נגדית (0.9- מ'/ש'). אסתר קבעה אחר כך ברבע הגמר 11.46 (רוח 0.9+) ובחצי הגמר 11.49 (0.1-).

מטבע הדברים שרדו פחות שיאי נשים מאשר שיאי גברים משנות ה-70 או מוקדם יותר מאחר שהנשים התחרו בפחות מקצועות. מבין המקצועות האולימפיים כיום, הנשים בשנות ה-70 לא התחרו בריצות 5000 מ',  10,000 מ', מרתון, 400 מ' משוכות ו-3000 מ' מכשולים, קפיצה במוט, קפיצה משולשת, יידוי פטיש, 20 ק"מ הליכה וקרב-7 (בשנות ה-60 וה-70 הנשים התחרו בקרב-5). מקצועות נוספים היו חדשים יחסית והחלו להתחרות בהם רק במהלך שנות ה-60 או תחילת ה-70: ריצות 400 מ', 1500 מ', 100 מ' משוכות (עד 1968 התחרו הנשים בריצת 80 מ' משוכות) ו- 4X400 מ'.

שיאי העולם הוותיקים ביותר ששרדו כשיאים לאומיים שייכים לרצה מצפון-קוריאה סין קים דאן. היא קבעה 8 הישגים שהיו טובים משיאי העולם בריצות ל-400 ו-800 מ', אך רק אחד מהם אושר רשמית. ב-1962 היא קיזזה שנייה וחצי משיא העולם ב-400 מ' ועצרה את השעונים על 51.9 שנ'. גם הישג זה עבר תהליך אישור ארוך ובשנתון  האתלטיקה בבריטניה משנת 1964 מופיעה הערה: "ה-IAAF  עוצר את תהליך ההכרה ב-53.1 שהשיגה בטי קאתברט ב-11.3.1963 עד שיסתיים הבירור לגבי הישג של 51.9 שקבעה סין קים דאן. לעת עתה אין שיא עולם רשמי בריצת 400 מ'". סין קים דאן הייתה האישה הראשונה שירדה משתי דקות ב-800 מ' עם הישג של 1:59.1 ש' ב-1963. הישגיה הטובים ביותר היו  51.4 ש' ו-1:58.0 דק', ב-1964. סין קים דאן לא הייתה יכולה להשתתף במשחקים האולימפיים בטוקיו 1964 מאחר שהוועד האולימפי הבין לאומי השעה מהשתתפות בהם את כל משתתפי "משחקי העמים המתעוררים" (GANEFO) ב-1963, בהם היא ניצחה בריצות 200 מ' (23.5), 400 מ' (51.4) ו-800 מ' (1:59.1). בסופו של דבר לא השתתפה צפון קוריאה כלל במשחקי טוקיו. הישגה של סין קים דאן  בריצת 800 מ' מופיע כיום כשיא של צפון קוריאה בעוד הישגיה בריצות 200 ו-400 מ' טובים בהרבה מהשיאים המוכרים והסיבה היחידה שהם אינם מופיעים ברשימות היא שהם נמדדו ידנית.

אתלטית גדולה אחרת מאסיה היא צ'י צ'נג מטיוואן, הזוכה במדליית הארד בריצת 80 מ' משוכות במקסיקו סיטי 1968. צ'נג קבעה ב-12 ביולי 1970 במינכן  שיא עולם בריצת 200 מ' (22.4 שנמדד גם אוטומטית כ-22.62) ובאותה תחרות היא השוותה את השיא העולמי ב-100 מ' משוכות (12.8 ידני שנמדד אוטומטית כ-12.93). ששה ימים אחר כך, בוינה, היא השוותה את שיא העולם בריצת 100 מ' (11.0 ידני שנמדד אוטומטית כ-11.22). חודש קודם לכן היא קבעה שיא בריצת 100 יארד (10.0, 10.10) שהיה האחרון שאושר במקצוע זה (החל מ-1977 אין שיא במקצוע).  שמה של צ'נג מופיע כיום ברשימת שיאי טאיוואן בריצת 100 מ', 100 מ' משוכות וגם בריצת 400 מ' (52.74 ב-1970). שיאה בריצת 200 מ' נשבר על ידי ואנג הוי צ'ן שקבעה ב-1992 זמן של 22.56.

אירנה קירשנשטיין-שבינסקה מפולין זכתה בשבע מדליות אולימפיות, שלוש מהן מזהב, וקבעה (או השוותה) שיאי עולם בריצות 100 מ',  200 מ', ו-400 מ'. הישגיה הטובים ביותר היו: 100 מ' – 11.13 (1974), 200 מ' – 22.21 (1974), 400 מ' – 49.29 (1976) וגם 6.67 מ' בקפיצה לרוחק. הישגה בריצת 400 מ' הוא שיא פולני גם כיום. שיאיה הלאומיים בריצות 100 ו-200 מ' נשברו ב-1986 על-ידי אווה קספרצ'יק שבגיל 29 הדהימה עם הישגים של 10.93 ו-22.13.

אווה גלשקובה ייצגה את צ'כוסלובקיה במשחקים האולימפיים בריצות למרחקים קצרים בשנים 1964 – 1972. ב-1972, בתחרות בבודפשט, היא קבעה 11.0 ש' במדידה ידנית, זמן שהיה שווה אז לשיא העולם. זמנה האוטומטי הטוב ביותר הוא  11.29 ש' ונקבע ברבע הגמר במשחקי מקסיקו-סיטי 1968. את שיאה הצ'כוסלובקי שברה לא אחרת מאשר ירמילה קרטוכבילובה, שהתפרסמה יותר כשיאנית עולם בריצות 400 ו-800 מ', שקבעה  11.09 בשנת 1981. כאשר התפצלה צ'כוסלובקיה לשתי מדינות נרשם ה-11.29 של גלשקובה כשיא סלובקי והוא טרם נשבר.

צ'כוסלובקית אחרת, הלנה פיבנגרובה זכתה להיות אלופת העולם הראשונה בהדיפת כדור ברזל. ב-1977 היא שברה את שיא העולם עם 22.32 מ'.  באותה שנה היא קבעה גם 22.50 מ' באולם, הישג שזכה לסטטוס של שיא עולם רשמי  כאשר החלו להכיר בשיאים באולם ב-1987 והוא עדיין בתוקף. שיאיה של פיבנגרובה הם שיאים של הרפובליקה הצ'כית גם כיום.

ורה ניקוליץ'  מיוגוסלביה ניצחה בריצת 800 מ' באליפות אירופה בשנת 1966 עוד בטרם מלאו לה 18 שנים. בשנת 1968 היא שברה את שיא העולם בתחרות בלונדון כאשר קבעה 2:00.5 דק' ונחשבה מועמדת לניצחון במשחקי מקסיקו-סיטי 1968 אך היא לא עמדה בלחץ ונטשה את המסלול, 300 מ' אחרי הזינוק למקצה חצי הגמר. באליפות אירופה 1969 היא דורגה שלישית וחזרה וזכתה בתואר האירופאי ב-1971 עם הישג של 2:00.00. את הישגה הטוב ביותר היא רשמה במקצה המוקדם של המשחקים האולימפיים מינכן 1972 – 1:59.62 ד' (בגמר היא הייתה חמישית – 1:59.98).  ניקוליץ' נולדה  בסרביה המכירה כיום ב-2:00.5 ד' מ-1968 כשיא לאומי ולא בהישגיה הטובים יותר של ניקוליץ' מתחילת שנות ה-70. הסיבה לכך היא שכאשר קבעה אותם ניקוליץ' היא הייתה חברה במועדון הקרואטי דינאמו זגרב. הסרבים החליטו  לאחר פירוק יוגוסלביה כי הקריטריון להכרה בהישגי עבר כשיאים לאומיים יהיה השתייכות למועדון בסרביה בעת קביעת השיא. (תודה לסטטיסטיקאי של האתלטיקה הישראלית, דוד אייגר, על שהפנה אותי לעמיתו מסרביה Ozren Karamata ואני כמובן מודה גם לו על ההסבר).

ברשימת שיאי בולגריה ניתן למצוא שמות של שלוש ספורטאיות בולטות משנות ה-70:  ניקולינה צ'טרבה הייתה שנייה בגמר האולימפי ב-800 מ' במונטריאול 1976 (1:55.42) בו קבעו 4 הראשונות זמן טוב משיא העולם הקודם. טוטקה פטרובה, מנצחת הגביע העולמי 1977 ב-800 היא עדיין השיאנית ב-1500 מ' (3:57.4 ב-1979). פטרובה הייתה ראשונה בגביע העולמי בשנת 1979 בריצת 1500 מ', אך התואר נשלל ממנה בשל בדיקת סמים "חיובית" . עונש ההשעיה שלה קוצר באופן מפתיע ואפשר לה להתמודד (ללא הצלחה) במשחקים האולימפיים מוסקבה 1980. פטרובה מחזיקה גם בשיא הבולגרי בריצת 1000 מ' (2:33.0 ב-1978). הודפת כדור הברזל איוואנקה חריסטובה עשתה את הבכורה שלה בטוקיו 1964 והגיעה לשיאה עם מדליית זהב במונטריאול 1976, בשנתה ה-35. באותה שנה היא קבעה שני שיאי עולם בימים עוקבים, 4-3  ביולי. השני שבהם (21.89) הוא השיא הלאומי גם כיום.

גרטה וייץ מנורבגיה (1953 – 2011) הייתה אלופת העולם הראשונה במרתון בשנת 1983 וזכתה במדליית הכסף במרתון הבכורה האולימפי לנשים בלוס-אנג'לס 1984. היא החלה את לעסוק במירוצי כבישים אחרי קריירת מסלול מרשימה למדי שההישג הבולט בה היה הניצחון בריצת 3000 מ' בגביע העולמי בשנת 1977. עד היום היא מחזיקה ב-4 שיאי מסלול לאומיים: 1500 מ' – 4:00.55 (1978), מייל – 4:26.90 (1978), 2000 מ' – 5:47.1 (1979) ו-3000 מ' – 8:31.75 (1979).

מבין השיאים של ברה"מ ש"התפזרו" יחד עם התפצלות המדינה נמצא גם הישגה של ולנטינה גרסימובה בריצת 800 מ' – 1:56.0 שנקבע זמן קצר לפני משחקי מונטריאול 1976 והיווה שיפור של 1.5 שניות לשיא העולם הקודם. במשחקים עצמם היא נשרה בחצי הגמר וכאמור, כל 4 הראשונות בגמר קבעו תוצאות טובות ממנו. גרסימובה רשומה כשיאנית קזחסטן גם בריצת 1000 מ' – 2:47.6 ד'.

זורקת הדיסקוס הגדולה פאינה מלניק, האלופה האולימפית במינכן 1972 שיפרה את השיא העולמי 11 פעמים בין השנים 1971 – 1976 והביאה אותו מ-63.96 ועד 70.50 מ'. היא נולדה באוקראינה אך בין השנים 1969 – 1973 שהתה בארמניה ולכן הישגיה מאותה תקופה מוכרים כיום כשיאים ארמניים אך לא הישגיה מתקופה מאוחר יותר, בהם עברה לרוסיה.  לפיכך השיא הארמני בזריקת דיסקוס הוא 69.48 מ-1973 והשיא בהדיפת כדור ברזל  הוא 18.51 מ', גם כן מ-1973  (שיאה האישי של מלניק נקבע ב-1976 - 20.03 מ').

לקריאת חלק א' - שיאי גברים

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.