המהדורה הראשונה של המשחקים האולימפיים המודרניים נערכה באתונה, יוון, בין ה-6 ל-15 באפריל 1896. במשחקים נכלל תשעה ענפי ספורט שכולם כיום בתכנית האולימפית של משחקי הקיץ: אתלטיקה, שחייה, אופניים, סיוף, התעמלות, קליעה, טניס, הרמת משקולות והיאבקות. נכללו מקצועות לגברים בלבד. רמת התחרויות הייתה לא גבוהה מאחר שמרבית הספורטאים המצטיינים בתקופה לא הגיעו למשחקים. לעומת זאת הייתה הצלחה ארגונית ורבים מהמשתתפים, כולל הספורטאים מהמדינות האורחות חשבו שיהיה זה רעיון טוב שהמשחקים יערכו ביוון באופן קבוע.
אתלטיקה – כדי להמחיש את הרמה מצורפת טבלה עם הישגי המנצחים לעומת ההישגים הטובים הידועים באותם מקצועות. שיאים עולמיים רשמיים מוכרים רק משנת 1913.
כמובן שנערכה גם ריצת מרתון אך זה היה מקצוע ש"הומצא" במיוחד עבור המשחקים ואין אפשרות להשוות את ההישגים בו להישגים אחרים באותה התקופה.
גם זריקת הדיסקוס הייתה מקצוע חדש יחסית בעידן המודרני וההישגים שנקבעו במהלך משחקי אתונה 1896 היו הטובים שהיו ידועים עד אז. המנצח בתחרות, בוב גארט מארה"ב, לא ידע לפני התחרות מה יהיה משקל הדיסקוס בתחרות. לפני שיצא לאתונה הוא ערך אימונים עם דיסקוס במשקל 20 ליברות (9.08 ק"ג) ולשמחתו גילה שמשקל הדיסקוס בתחרות יהיה רק 2 ק"ג. בנוסף לניצחונותיו בכדור ברזל ודיסקוס היה גארט במקום שני בקפיצה לגובה (1.65 מ', יחד עם אלוף המשולשת ג'יימס קונולי) ובמקום השני בקפיצה לרוחק (6.00 מ'). הוא השתתף גם במשחקי פריס 1900 וזכה בשתי מדליות ארד (דיסקוס וקפיצה משולשת מהמקום).
מנצח הקפיצה המשולשת, ג'יימס קונולי, היה המנצח הראשון בתולדות המשחקים האולימפיים המודרניים. בחודש ספטמבר 1896 הוא הוכיח גם שהוא ראוי לתואר כאשר קבע בניו-יורק הישג שיא – 14.94 מ'. הוא חזר להגן על תוארו במשחקי פריס 1900 אך נאלץ להסתפק במקום השני אחרי מאיר פרינשטיין (14.47 – 13.97 מ').
שחייה
היו ארבעה מקצועות בלבד שנערכו כולם ביום אחד. כל התחרויות נערכו בים הפתוח. המתחרים הוסעו בסירה לנקודת הזינוק ושחו אל החוף. אלפרד האיוש מהונגריה (שנולד בשם ארנולד גוטמן אך שינה את שמו לשם הונגרי, האיוש פירושו מלח (ספן) בהונגרית) ניצח בתחרויות ל-100 מ' 1:22.2 ד' וב-1200 מ' (18:22.2 ד'). הוא היה גם אתלט מצטיין ושיחק בנבחרת הכדורגל של הונגריה. ב-1924 הוא זכה במדליית כסף אולימפית באדריכלות.
הרמת משקלות
רק שני מקצועות נכללו בתחרות: הרמה ביד אחת והרמה בשתי ידיים (ללא קטגוריות משקל). לכל משתתף ניתנו שלושה ניסיונות ולשלושה הראשונים ניתנו שלושה ניסיונות נוספים. כל משתתף בתורו יכול היה לבחור איזה משקל הוא רוצה לנסות, גם משקל נמוך יותר מזה של קודמו. בתחרות ההרמה בשתי ידיים. שני משתתפים, ויגו ינסן מדנמרק ולונסטון אליוט מבריטניה היות בתיקו במקום הראשון עם הישג של 111.5 אך השופטים העניקו לדני את הניצחון בנימוק שסגנונו היה טוב יותר. ויגו ינסן זכה במדליות גם בתחרויות הקליעה.
התעמלות
השתתפו בעיקר מתעמלים מגרמניה ויוון אך היה גם מדליסט אחד משוויץ. מקצועות: קפיצה על סוס, מקבילים, מתח, טבעות, סוס סמוכות, טיפוס על חבל ותחרויות קבוצתיות במתח ומקבילים. היו רק תרגילי רשות ולכל משתתף ניתנו שני ציונים, אחד על הפגת כוח ושליטה בגוף והשני על גמישות וזריזות. הממוצע של שני הציונים שימש לדרוג. בתחרויות הטיפוס על חבל נדרשו המתחרים לטפס מהר ככל האפשר על חבל בגובה 14 מטר. הדרוג נקבע לפי זמן הטיפוס והסגנון. בסופו של דבר רק שני משתתפים הצליחו לטפס את כל הגובה והמנצח נקבע לפי זמן הטיפוס. אלפרד פלטוב מגרמניה ניצח בתחרות האישית במקבילים והיה שותף לניצחון הנבחרת הגרמנית בתחרויות הקבוצתיות במקבילים ובמתח (בתחרות הקבוצתית במתח השתתפה רק נבחרת גרמניה). הוא זכה גם במדליית הכסף האישית במתח. הוא ניספה בשואה במחנה טרזנישטאט בגיל 73.
אופניים
התחרויות נערכו בולודרום שנבנה במיוחד לקראת המשחקים שהיקפו היה 333.3 מטרים. כמו-כן נערכה תחרות רכיבה על כביש בה נדרשו המתחרים לעבור פעמיים את מסלול ריצת המרתון. הזינוק היה באתונה ובעיר מרתון נדרשו המתחרים לחתום על מסמך המתעד את הגעתם לשם לפני שפנו בחזרה לאתונה. המקצועות בולודרום היו: ספרינט, 333.3 מ' נגד השעון, 10,000 מ' ו-100 ק"מ (300 הקפות של המסלול!). רק שני משתתפים סיימו את התחרות ל-100 ק"מ, הצרפתי לאון פלמינג והיווני ג'ורג'ואוס קולטיס. במהלך הדרך הייתה לקולטיס תקלה מכנית באופניים ויריבו הצרפתי ירד מאופניו וחיכה עד לתיקון התקלה באופני יריבו. הוא ניצח בהפרש של 11 הקפות למרות שנפל מאופניו לקראת הסיום.
סיוף
נערכו תחרויות אישיות ברומח ובחרב וכן תחרות בין שני "מאסטרס" (מקצוענים, מורי סיוף) ברומח בה ניצח המאסטר היווני את הצרפתי. הייתה כוונה לקיים גם תחרות בדקר איך היא לא יצאה לפועל. התחרויות בחרב החלו לפני הגעת המשפחה המלכותית לאולם אך משהגיעה הפמליה החליטו השופטים לבטל את כל תוצאות התחרויות שנערכו קודם ולהתחיל את התחרות מחדש כדי שהמשפחה המלכותית תוכל לחזות בכל מהלך התחרות. מי שנפגע במיוחד מההחלטה היה האוסטרי אדולף שמאל שלפני הגעת המשפחה המלכותית ניצח שני יריבים שאחר כך הפסיד להם.
קליעה
היו שלושה מקצועות באקדח ושני מקצועות ברובה. שיטת חישוב הנקודות בכל התחרויות הייתה כזו: היו ארבעה סיבובים של תחרויות. בכל סיבוב נדרשו הקלעים לירות 10 פעמים ברובה (6 פעמים בתחרויות האקדח). הניקוד נקבע לפי מכפלת מספר הפגיעות בניקוד שהושג במטרה. לדוגמה: מתחרה שקלע בכל 10 הניסיונות ברובה באזור המקנה נקודה אחת קיבל 100 נקודות (10 פגיעות כפול 10 נקודות) . לעומת זאת מתחרה שפגע 7 פעמים באזור המקנה 2 נקודות אך בשלוש היריות האחרות החטיא את המטרה כליל קיבל רק 98 נקודות בסיבוב (14 נקודות כפול 7 פגיעות).
היאבקות
נערך רק מקצוע אחד: היאבקות בסגנון יווני-רומי אם כי נראה שהותרו כמה תפיסות של הרגליים. לא היו קבוצות משקל. התחרויות נערכו ב"אצטדיון השיש" בו נערכו גם תחרויות האתלטיקה, ההתעמלות והרמת המשקלות. התחרויות החלו ביום ששי בשעות אחר הצהריים המאוחרות. היו חמישה מתחרים בשיטת המפסיד יוצא. לונססטון אליוט מבריטניה שכבר זכה במקום השני בהרמת משקולות נחשב כמועמד לניצחון מאחר שגופו היה גדול בהרבה משל מתחריו אך האוסטרי קרל שומן גבר עליו בקלות. אליוט סרב לקבל את החלטת השופטים בטענה שהאוסטרי הצמיד למשטח החול רק את אחת מכתפיו. הוא סרב לעזוב את הזירה ונסיך הכתר של יוון נאלץ להיכנס וללוות אותו החוצה. בתחרות הגמר ניצב מול קרל שומן היווני גיאורגאוס ציטאס אך אחרי 40 דקות לא נרשמה הכרעה ומאחר שהאצטדיון כבר החשיך הוחלט לחדש את התחרות בשבת בבוקר ואז הצליח האוסטרי לזכות בניצחון אחרי דקות ספורות.
טניס
התקיימה תחרות ליחידים ותחרות לזוגות. חלק מהתחרויות נערכו בתוך מסלול הולודרום. שחקני הצמרת העולמיים נעדרו. המנצח בתחרות היחידים היה הבריטי ג'ון פיוס בולאנד שבא ליוון לחופשה ומאחר שכבר היה שם נרשם לטורניר האולימפי. הוא לא היה ידוע כשחקן טורנירים מצטיין במולדתו.
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.