יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 18/06/2018

הפינה האולימפית, אטלנטה 1996, חלק א'

 

מספר המדינות המשתתפות עלה מ-169 ב-1992 ל-197 בעיקר בשל התפרקות ברה"מ. למדינות הבאות זו הייתה ההשתתפות הראשונה במשחקי הקיץ האולימפיים: בורונדי, קייפ ורדה, איי קומורוס, דומיניקיה, גינאה ביסאו, מקדוניה (הייתה חלק מיוגוסלביה), נאורו, הרשות הפלשתינאית, סיינט קיטס, סיינט לושיה, סאו טומה, צ'כיה (בין השנים 1900 – 1912 השתתפו אתלטים צ'כים במשחקים האולימפיים כחלק ממשלחת בוהמיה ובין השנים 1920 – 1992 במסגרות צ'כוסלובקיה), סלובקיה (בין השנים 1896 – 1912 השתתפו ספורטאים מסלובקיה במסגרת משלחת הונגריה ואחר כך במסגרת צ'כוסלובקיה), והמדינות שהיו חלק מברה"מ: אזרביג'אן, גיאורגיה, טג'יקיסטן, טורקמיניסטן, קזחסטן, קירגיסטן, ארמניה, בלרוס, מולדובה, אוקראינה ואוזבקיסטן.

למשחקים צורף ענף הסופטבול לנשים. בענף האופניים נערכו לראשונה תחרויות באופני הרים, לענף הכדורעף באולמות הצטרף טורניר כדורעף החופים ובכדורגל נערך לראשונה טורניר לנשים.

אתלטיקה

ריצת 5000 מ' לנשים  החליפה את ריצת 3000 מ' ונערכו לראשונה תחרויות לנשים בקפיצה משולשת.

שיאים שהושגו

גברים

100 מ' – דונובן ביילי (קנדה) ניצח בגמר עם שיא עולם חדש – 9.84 ש'.

200 מ' – מייקל ג'ונסון (ארה"ב) קבע בגמר שיא עולם – 19.32 ש'

400 מ' – מייקל ג'ונסון קבע בגמר שיא אולימפי – 43.49 ש'. עם ניצחונו ב-200 מ' (שהתרחש שלושה ימים אחרי גמר ה-400 מ') השלים ג'ונסון דאבל נדיר של ניצחונות אולימפיים ב-200 ו-400 מ'. לוח הזמנים של מייקל ג'ונסון באטלנטה 1996: 26 ביולי – מוקדמות 400 מ' – 45.80 ש', 27 ביולי – רבע גמר 400 מ' – 44.62 ש', 28 ביולי – חצי גמר 400 מ' – 44.59 ש', 29 ביולי – גמר 400 מ' – 43.49 ש', 31 ביולי , בוקר– מוקדמות 200 מ' – 20.55 ש', 31 ביולי, אחה"צ – רבע גמר 200 מ' – 20.37, 1 באוגוסט, 19:10 – חצי גמר 200 מ' – 20.27, 1 באוגוסט, 21:00 – גמר 200 מ' – 19.32. ג'ונסון היה אמור להשתתף גם במרוץ  השליחים 4X400 אך לאחר גמר ה-200 נאלץ לוותר על מרוץ זה. ארה"ב ניצחה במרוץ בלעדיו (וגם ללא שיאן העולם בוץ' ריינולדס ששיאו היה 43.29 ש')  תוך מאבק צמוד עם בריטניה. ארה"ב סיימה ב-2:55.99 ד' בעוד שבריטניה הציבה שיא ליבשת אירופה שלא נשבר עד היום – 2:56.60 ד'.

800 מ' – וביורן רודהאל מנורבגיה ניצח בשיא אולימפי – 1:42.58 ד' . שיא העולם היה 1:41.73 ד'.

10,000 מ' – היילה גברסילאסי מאתיופיה ניצח בגמר בשיא אולימפי – 27:04.34 ד'. שיא העלם של גברסילאסי עמד על 26:43.53 וזמן קצר אחרי המשחקים שבר את השיא סלאח חיסו ממרוקו (שהיה שלישי באטלנטה) שקבע 26:38.08.

110 מ' משוכות –אלן ג'ונסון מארה"ב ניצח בשיא אולימפי – 12.95 ש'. שיא העולם היה 12.91 ש' והיה שייך לבריטי קולין ג'קסון שהגיע רביעי בגמר.

קפיצה לגובה – צ'רלס אוסטין מארה"ב ניצח בשיא אולימפי – 2.39 מ'. שיאן העולם, חוויאר סטומאיור (2.45 ב-1993, שיא עולם עד היום) עבר רק 2.25 בגמר ודורג 12-11.

קפיצה במוט – שלושת המדליסטים קבעו שיא אולימפי – 5.92 מ'. לוח התוצאות שלהם מובא בטבלה. גלפיון וטרנדנקוב עברו 5.92 בניסיון הראשון בעוד טיבונצ'יק עשה זאת בניסיון השני ואי לכך הוא דורג במקום השלישי. לגלפיון הייתה רק פסילה אחת לפני 5.92 והוא זכה בזהב מאחר שלטרנדנקוב היו שתי פסילות לפני 5.92 מ'. שיא העולם היה 6.14 מ'.

0 = ניסיון מוצלח

X = פסילה

-   = ויתור על ניסיון קפיצה

---

קפיצה לרוחק – קרל לואיס מארה"ב ניצח בתוצאה צנועה לגביו – 8.50 מ' אך השווה את שיא הזכיות בזהב אולימפי באתלטיקה במקצוע אחד – 4 זכיות. לפניו עשה זאת אל אורטר מארה"ב בזריקות דיסקוס עם ניצחונות בשנים 1956 – 1968.  לואיס צבר בקריירה האולימפית שלו שהחלה במשחקי לוס אנג'לס 1984, 9 מדליות זהב ואחת מכסף: 4 זהב ברוחק, 2 זהב ב-100 מ', 2 זהב ב-4X100, 1 זהב ו-1 כסף ב-200 מ'.

קפיצה משולשת – קני הריסון מארה"ב ניצח בשיא אולימפי – 18.09 והקדים את שיאן העולם, ג'ונתן אדוארדס מבריטניה (17.88) ששנה קודם לכן באליפות העולם קבע את שיא העולם – 18.29 מ'.

זריקת דיסקוס – לרס רידל מגרמניה ניצח בשיא אולימפי – 69.40 מ'.  שיאן העולם, יורגן שולט מגרמניה  בן ה-36 סיים במקום השישי (64.62). את שיאו (74.08) הוא קבע עוד ב-1986.

קרב-10 – ההישג של המנצח, דן אובריאן מארה"ב 8824 נק' אמנם פחות טוב מהשיא האולימפי בו החזיק דיילי תומפסון שקבע בלוס-אנג'לס הישג של 8847 נק' (לפי טבלאות הניקוד שנכנסו לתוקף בשנת 1985) אולם בהתחשב בכך שב-1984 עדיין הטילו את הכידון הישן הרי הישגו של אובריאן אינו נופל באיכותו משל תומפסון. חמישה משתתפים צברו יותר מ-8600 נק', יותר מאשר בכל תחרות אחרת במשחקים האולימפיים או באליפות העולם.

נשים

400 מ' – מרי ג'וזה פרק מצרפת ניצחה בשיא אולימפי – 48.25 ש'. שיא העולם נקבע ב-1985 – 47.60 ש'.

10,000 מ' - פרננדה ריברו ניצחה בשיא אולימפי – 31:01.63 ד' והקדימה את שיאנית העולם ואנג ג'ונקסיה מסין  (31:02.58) ששיאה העולמי (29:31.78) נקבע ב-1993 ונשבר במשחקי ריו 2016. ואנג ג'ונקסיה הייתה לאלופה האולימפית הראשונה ב-5000 מ' עם הישג של 14:59.88 ד'.

400 מ' משוכות – דיאון המינג מג'מייקה ניצחה בשיא אולימפי – 52.82 ש'. שיא העולם היה 52.61 ש' והיה שייך לקים באטן מארה"ב שסיימה שנייה (53.08).

10 ק"מ הליכה – בהופעה השנייה (והאחרונה) של  מקצוע זה לנשים קבעה ילנה ניקולאייבה מרוסיה שיא אולימפי – 41:49 דקות. החל מסידני 2000 מתחרות הנשים בהליכה ל-20 ק"מ במסגרת האולימפית.

קפיצה לגובה – השיא האולימפי היה 2.03 מ'. המנצחת, סטפקה קוסטדינובה קבעה שיא אולימפי 2.05 מ'. לפני כן השוו קוסטדינובה וסגניתה ניקי בקוגיאני מיוון את השיא האולימפי הקודם. שיאה העולמי של קוסטדינובה נקבע באליפות העולם 1987 ועומד עד היום על 2.09 מ'. קוסטדינובה ניסתה לחלוף ללא הצלחה מעל 2.10 מ'.

שבעה אתלטים נתפסו במהלך המשחקים בבדיקות סמים: דין קפוביאנקו מאוסטרליה (רץ 200 מ'), דניאלה פלסה מספרד (20 ק"מ הליכה), מרי סלייני מארה"ב (5000 מ'), נטליה שחדונובה מרוסיה (100 מ' משוכות), סנדרה פרמר-פטריק מארה"ב (400 מ' משוכות), אנטונלה ביבלוקובה מאיטליה (קפיצה לגובה) ואיבה פרנדזייבה מבולגריה (רוחק ומשולשת). לא נשללו מדליות עקב עבירות סימום.

הישגי אתלטי ישראל

דני קרסנוב – קפיצה במוט – מקום 12-11 בגמר – 5.60 מ'. עבר במוקדמות 5.40 ו-5.60 מ' בניסיון ראשון ועלה לגמר למרות שנכשל 3 פעמים בגובה של 5.70 מ'  מאחר שרק 11 קופצים עברו גובה זה ולפי החוקה בגמר צריכים להיות לפחות 12 משתתפים. אי לכך עלה קרסנוב לגמר יחד עם עוד שני קופצים שגם הם עברו 5.60 ללא פסילות.  בגמר שוב עבר קרסנוב 5.40 ו-5.60 בניסיון ראשון ונכשל ב-5.70.

קונסטנטין סמיונוב – קפיצה במוט – עבר 5.40 בניסיון ראשון במוקדמות, נכשל בניסיון הראשון ב-5.60 ואת שני ניסיונותיו האחרונים עשה, ללא הצלחה ב-5.70 מ'. דורג במקום 22-20 מתוך 37 משתתפים.

קונסטנטין מטוסביץ' – קפיצה לגובה – מקום 17 במוקדמות – 2.26 מ'. כדי לעלות לגמר באופן אוטומטי נדרש הישג של 2.28 מ' (13 קופצים עברו גובה זה במוקדמות). עבר 2.15 בניסיון שני, 2.20 מ' בניסיון ראשון, 2.24 בניסיון שלישי, 2.26 בניסיון ראשון ונכשל ב-2.28.

רוגל נחום – קפיצה משולשת – מקום 17 במוקדמות – 16.67 מ' (15.86, 16.67, 16.53). 16.73 מ' הספיק לכניסה לגמר.

שחייה

משחה שליחים 4X200 מ' חופשי לנשים צורף לתכנית התחרויות. נבחרת הנשים של סין שזכתה ב-12 מתוך 16 מדליות הזהב באליפות העולם ב-1994 נחלשה מאד וזכתה באטלנטה רק במדליית זהב אחת. מישל סמית מאירלנד זכתה ב-3 מדליות זהב (400 מ' חופשי ושני משחי המעורב אישי) בגיל 27. עד שנה לפני כן היא לא נמנתה על הצמרת העולמית מה שהוביל לחשדות לשימוש בחומרים אסורים. ב-1998 היא הושעתה בשל עבירות סימום ל-4 שנים אך המדליות מאטלנטה לא נשללו ממנה.

שיאים שהושגו

גברים

4X100 מ' חופשי – ארה"ב קבעה שיא אולימפי – 3:15.41 ד'. שיא העולם של ארה"ב נקבע שנה קודן לכן ועמד על 3:15.11 ד'.

100 מ' חזה – פרד דבורגרייב מבלגיה קבע שיא עולם במוקדמות – 1:00.60 ד' ובגמר ניצח בזמן שהיה 5 מאיות השנייה איטי יותר.

100 מ' פרפר – סקוט מילר מאוסטרליה  קבע שיא אולימפי במוקדמות – 52.89. בגמר ניצח דניס פנקרטוב מרוסיה בשיא עולם חדש – 52.27 ש'.

200 מ' מעורב אישי – אטילה צן מהונגריה ניצח בשיא אולימפי – 1:59.91 ד'. שיא העולם היה 1:58.16 ונקבע ב-1994 על ידי יאני סיבנן מפינלנד שסיים שני בתחרות האולימפית באטלנטה.

4X100 מעורב – ארה"ב ניצחה בשיא עולם חדש – 3:34.84 ד': גב – ג'ף ראוז 53.95, חזה –ג'רמי לין 1:00.32, פרפר – מרק הנדרסון 52.39, חתירה – גרי הול ג'וינור 48.18.

נשים

100 מ' חופשי – לין ג'ינגג'י מסין ניצחה בשיא אולימפי – 54.60 ש'. שיא העולם שלה עמד על 54.01 ש'.

4X100 מ' חופשי – ארה"ב קבעה שיא אולימפי בגמר – 3:39.29. שיא העולם היה שייך לסין ונקבע ב-1994 – 3:37.91. הסיניות סיימו באטלנטה במקום השני במשחה זה.

100 מ' חזה – פנלופה (פני) היינס מדרום אפריקה קבעה שיא עולם במוקדמות – 1:07.02. בגמר היא ניצחה בזמן של 1:07.73 ד'.

200 מ' חזה – פני היינס קבעה שני שיאים אולימפיים: במוקדמות 2:26.63 ובגמר 2:25.41 ד'. השיא העולמי עמד על 2:24.76 ד'.

הישגי שחייני ישראל

יואב ברוק – 50 מ' חופשי  - מקום שמיני במקצה מוקדם מספר 9 – 23.22 ש'. הזמן ה-24 בטיבו מתוך 64 משתתפים. זמן של 22.86 הספיק לעלייה לגמר ב'. 100 מ' חופשי – מקום חמישי מתוך שמונה במקצה מוקדם מספר 7 – 50.61 ש'. 22 מתוך 60. 50.31 הספיק לגמר ב'.

איתן אורבך  - 100 מ' גב – ראשון במקצה מוקדם מספר 3 – 56.74 ש'. 22 מתוך 50. 56.35 הספיק לגמר ב'.

ודים אלכסייב – 100 מ' חזה – שישי משמונה במקצה מוקדם מספר 4 – 1:02.92 ד'. זמן 19-18 מתוך 45.  1:02.78 הספיק לגמר ב'. 200 מ' חזה – שמיני במקצה מוקדם מספר 4  - 2:20.47 ד'. 27 מתוך 34.  2:16.15 הספיק לגמר ב'.

דן קטלר – 100 מ' פרפר – חמישי משמונה במקצה מוקדם מספר 5 – 55.11 ש'. 31 מתוך 58. 54.03 הספיק לגמר ב'.

4X100 מ' מעורב – ישראל העפילה לגמר. במוקדמות דורגה ישראל במקום הרביעי במקצה מספר 3 – 3:42.24 ד'. 25 מדינות השתתפו. זמנה של ישראל היה השמיני בטיבו.  בין הנבחרות שסיימו בזמן פחות טוב מישראל ולא עלו לגמר: צרפת, קנדה, הולנד, סין ואוקראינה. בריטניה ופורטוגל נפסלו.  בגמר סיימו הישראלים כצפוי במקום השמיני והאחרון בזמן 3:42.90. זמני חברי הנבחרת בגמר היו:  איתן אורבך בגב (56.79), אלכסייב בחזה (1:02.18), קטלר בפרפר (54.32) וברוק בחתירה (49.61).

---

מאמרים נוספים בסדרה:

הפינה האולימפית, אטלנטה 1996, חלק ב'

הפינה האולימפית, אטלנטה 1996, חלק ג'

---

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.