חיים קאופמן | היסטוריה של הספורט | 30/05/2012

הפינה האולימפית: אלוף הסיוף נרצח ע"י חברו

מאת: ד"ר חיים קאופמן

אטילה פטשאואר (Attila Petschauer) (1904 - 1943) היה אחד מגדולי הסייפים היהודיים ההונגרים בין שתי מלחמות העולם. במשחקי אמסטרדאם 1928 הוא זכה במדליית זהב קבוצתית עם נבחרת הונגריה בתחרות הקבוצתית בחרב. פטשאואר ניצח בכל 20 הקרבות שלו בתחרות הקבוצתית. אתו בנבחרת היו עוד שני סייפים יהודיים: יאנוש גאראי (1889 - 1945) ושאנדור גומבוש (1895 - 1968). בתחרות האישית בחרב זכה פטשאואר במדליית הכסף. בבית הגמר השתתפו 12 סייפים. פטשאואר ניצח ב - 9 קרבות ונוצח בשניים כמו חברו לנבחרת הונגריה אודון טרשטיאנסקי. נקבע קרב מכריע בו ניצח טרשטיאנסקי 5 – 2.

במשחקי לוס אנג'לס 1932 זכה שוב פטשאואר במדליית הזהב הקבוצתית. אחד מחבריו לנבחרת היה אנדרה קובוס (1906 1944), יהודי, שגם הוא כפטשאואר וגאראי נספה בשואה. חבר אחר בנבחרת היה אלאדאר גרביץ' שזכייתו בתואר הקבוצתי בחרב ב - 1932 החלה עבורו רצף של שש זכיות אולימפיות רצופות (1932 – 1960). בתחרות האישיות בחרב דורג פטשאואר רק במקום החמישי. הוא העפיל לבית הגמר שבו השתתפו 10 סייפים, ניצח 5 קרבות והפסיד ב - 4, מאזן זהה לזוכים במקומות השלישי והרביעי. "שובר השוויון" היה מספר הפגיעות שספג כל מתחרה בבית הגמר. פטשאואר ספג 32 פגיעות בעוד הזוכה בארד ספג 29 והזוכה במקום הרביעי – 30.

במלחמת העולם השנייה נשלח פטשאואר למחנה עבודה באוקראינה ושם זוהה על ידי קלמן צ'ך, רוכב הסוסים, חברו לנבחרת הונגריה למשחקי אמסטרדם 1928 ששימש קצין במחנה. צ'ך הכריח את פטשאואר לטפס על עץ בחורף הקר ולקרוא כתרנגול ולאחר מכן שפכו עליו השומרים מים קרים. הוא נפטר חולה כעבור כמה ימים.  חייו ומותו של פטשאואר היו הנושא לסרטו של אישטוואן סאבו "סאנשיין".

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.