חיים קאופמן | אתלטיקה | 10/06/2012
הפינה האולימפית: היהודייה המצטיינת מכולם
מאת: ד"ר חיים קאופמן
אירנה קירשנשטיין שבינסקה (Irena Szewińska-Kirszenstein) ילידת 1946 היא אתלטית ממוצא יהודי שבין השנים 1964 ל-1980 ייצגה את פולין חמש פעמים במשחקים האולימפיים וזכתה בשבע מדליות מתוכן שלוש מדליות זהב.
במשחקי טוקיו 1964 היא השתתפה בקפיצה לרוחק, ריצת 200 מ' ומירוץ השליחות. בקפיצה לרוחק היא העפילה לגמר עם 6.43 מ' שהיה ההישג השלישי בטיבו מבין 31 המשתתפות. את הגמר היא פתחה חלש עם 5.86 מ' אך השתפרה מאד בשתי קפיצותיה הבאות: 6.43 ו - 6.56 מ' ועלתה למקום השני אחרי מרי ביגנאל-ראנד מבריטניה שקבעה בניסיונה הראשון שיא אולימפי חדש – 6.59 מ'. ראנד שיפרה שוב את השיא האולימפי בניסיון הרביעי (6.63 מ') ובחמישי קבעה שיא עולם חדש – 6.76 מ' בעוד קירשנשטיין קובעת 6.60 מ' ומבססת את מעמדה כזוכה במדליית הכסף. בריצת 200 מ' ניצחה קירשנשטיין במקצה מספר 6 במוקדמות (23.8 ש'), הייתה שניה במקצה מספר 1 בחצי הגמר (23.6 ש') ושנייה בגמר (23.1 ש') אחרי אדית מקגוייר מארה"ב שקבעה שיא אולימפי – 23.0 ש'. במירוץ השליחות 4 פעמים 100 מ' ניצחה הנבחרת הפולנית במקצה המוקדם מספר 1 (44.6 ש') בעוד שבמקצה השני ניצחו נשות ארה"ב (44.8 ש'). בגמר, קבעו נשות פולין שיא עולם חדש – 43.6 ש' והקדימו את ארה"ב (43.9 ש'). קירשנשטיין רצה את הקטע השני במירוץ. ההכרה בשיא העולמי של הפולניות הוסרה מאוחר יותר מאחר שהרצה המסיימת של הרביעייה, אווה קלובוקובסקה, נכשלה בשנת 1967 ב'מבחן מין'. עם זאת, לא נשללו המדליות מרצות פולין, ובצדק, מאחר שקלובוקובסקה הוכיחה יותר מאוחר שהיא אישה לכל דבר בכך שילדה בן!
בשנת 1967 נישאה קירשנשטיין למאמנה יאנוש שבינסקי ומאז הופיעה בתחרויות כאירנה שבינסקה. במשחקי מקסיקו סיטי 1968 היא לא הצליחה לעלות לגמר בקפיצה לרוחק אחרי שקבעה רק 6.19 מ' במוקדמות ודורגה במקום ה - 16. לעלייה אוטומטית נדרש הישג של 6.35 מ'. בריצת 100 מ' היא ניצחה במקצה המוקדם מספר 4 (11.3 ש'), ניצחה גם במקצה מספר 4 של רבע הגמר (11.1 ש') ניצחה במקצה מספר 1 של חצי הגמר (11.3 ש') והייתה שלישית בגמר. המנצחת הייתה ויומיה טיוס מארה"ב עם שיא עולמי (11.0 ש', 11.08 ש' זמן אוטומטי) לפני שלוש רצות שזמנן הידני היה 11.1 ש': ברברה פרל מארה"ב (11.15 ש'), שבינסקה (11.19 ש') ורלין בויל מאוסטרליה (11.20 ש'). בריצת 200 מ' ניצחה שבינסקה במקצה המוקדם מספר 5 (23.2 ש'), ניצחה גם במקצה חצי הגמר מספר 3 (23.2 ש') ובגמר קבעה שיא עולם חדש - 22.5 ש' (22.58 ש'). גם השיא הקודם היה שלה – 22.7 ש'. במירוץ השליחות 4 פעמים 100 מ' כשלה הרביעייה של פולין ודורגה שביעית ואחרונה במקצה המוקדם מספר 2 (53.0 ש') שבינסקה הייתה הרצה המסיימת.
במשחקי מינכן 1972 סיימה שבינסקה שנייה במקצה מספר 6 במוקדמות ריצת 100 מ' (11.33 ש'), הייתה שנייה מקצה מספר 2 ברבע הגמר (11.49 ש') וסיימה ששית במקצה מספר 2 של חצי הגמר (11.54), מקום אחד אחרי אסתר שחמורוב מישראל (11.49 ש'). בריצת 200 מ' הייתה שבינסקה ראשונה במקצה מספר 5 של המוקדמות (23.37 ש'), ראשונה במקצה מספר 1 של רבע הגמר (22.79 ש'), הייתה שלישית במקצה מספר 1 של חצי הגמר (22.92 ש') וסיימה שלישית בגמר (22.74 ש'). המנצחת, רנטה שטכר ממזרח גרמניה השוותה את השיא העולמי – 22.4 ש' (22.40 ש'). רלין בויל מאוסטרליה שהייתה שנייה במקסיקו סיטי 1968 יצאה שנייה גם הפעם (22.45 ש').
לקראת משחקי מונטריאול 1976 עשתה שבינסקה הסבה לריצת 400 מ'. בשנת 1974 הייתה לאישה הראשונה שירדה מגבול 50 השניות (49.9 ש') וכחודש לפני המשחקים היא קבעה שיא עולם חדש – 49.75 ש'. בסבוב במוקדמות הראשון של ריצת 400 מ' במונטריאול 1976 השתתפו 38 רצות כאשר 32 מהן העפילו לרבע הגמר. שבינסקה העפילה בקלות עם 52.75 ש' (שלישית במקצה מספר 4). ארבע הראשונות מכל אחד מארבעת מקצי רבע הגמר העפילו לחצי הגמר וגם כאן שמרה שבינסקה על כוחותיה (52.00, רביעית במקצה מספר 4) בחצי הגמר היא שברה את השיא האולימפי (50.48 ש', ראשונה במקצה מספר 1) ובגמר קבעה שיא עולם חדש – 49.29 ש'.
ניצחונה הגדול האחרון בזירה העולמית היה בגביע העולמי בשנת 1977 בו הקדימה את הכוכבת העולה ממזרח גרמניה, מריטה קוך ( 49.52 – 49.76 ש').
שבינסקה נטלה חלק גם במשחקי מוסקבה 1980 בריצת 400 מ'. במקצה המוקדם מספר 3 היא סיימה שלישית (52.57 ש') ובמקצה מספר 2 של חצי הגמר סיימה שמינית ואחרונה 53.13 ש'.
במהלך שנותיה כאתלטית היא שברה (או הייתה שותפה) לשבעה שיאי עולם והיא היחידה שהחזיקה בשיאי העולם בריצות ל-100 מ', 200 מ' ו-400 מ'. משנת 1998 היא חברה בוועד האולימפי הבין לאומי. היא חברה גם במועצה של פדרציית האתלטיקה הבין לאומית (IAAF).
מאמרים נוספים בסדרה:
הפינה האולימפית: גדול השחיינים היהודיים
הפינה האולימפית: היהודי המהיר בעולם
הפינה האולימפית: היהודייה שהצדיעה להיטלר
הפינה האולימפית: יהודים בנבחרת הנאצית
הפינה האולימפית: שני השליחים היהודיים של ברלין
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.