יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 30/10/2016

הפינה האולימפית - לונדון 1948

כמו אחרי מלחמת העולם הראשונה, הוועד האולימפי הבין לאומי החליט לחדש את המשחקים, בהזדמנות הראשונה במחזור האולימפי ומאחר שבגלל מלחמת העולם השנייה לא התקיימו משחקים ב-1940 וב-1944, ההזדמנות הראשונה הייתה ב-1948. למרות שלונדון הייתה עדיין מצולקת מפגעי התקפות האוויר של הגרמנים במלחמה ולמרות ששרר באנגליה משטר צנע חמור, עשו הבריטים עבודת ארגון מעולה. לא היו חידושים גדולים בטקס הפתיחה מאחר שרוב הפרוטוקול האולימפי כבר הושלם: באנטוורפן 1920 הונף לראשונה הדגל האולימפי, נישאה שבועת הספורטאים, הופרחו יונים כסמל לשלום ונערך לראשונה טקס סיום רשמי למשחקים. באמסטרדם 1928 הוצתה לראשונה הלהבה האולימפית באצטדיון שבערה מתחילת המשחקים ועד לסיומם, בלוס אנג'לס 1932 נערכו לראשונה טקסי הענקת המדליות ונוגן בהם המנון המדינה של המנצח ובברלין 1936 נערך לראשונה מרוץ הלפיד האולימפי מאולימפיה שביוון אל האצטדיון האולימפי ובאש שלו הוצתה הלהבה האולימפית.

המשחקים בלונדון הועברו בשידור בטלוויזיה אבל רק מעטים היו יכולים לצפות בהם מאחר שמקלט טלוויזיה עדיין היה מצרך נדיר בבתים באנגליה. העברה ישירה  של שידור טלוויזיה חי לארצות אחרות החלה רק במשחקי רומא 1960. גרמניה ויפאן לא הורשו ליטול חלק במשחקים  וזו הייתה הפעם האחרונה שברה"מ החליטה לא לקחת חלק בהם (להוציא כמובן את החרם שלה על משחקי לוס אנג'לס 1984) עד להתפרקותה של המדינה.

אתלטיקה

 

 

 

 

 

 

בתמונה: אמיל זטופק

התחרויות נערכו במסלול שנבנה במיוחד באצטדיון וומבלי ונהרס מיד אחרי המשחקים. לא נשברו שיאי עולם אך נשברו שיאים אולימפיים לא מעטים.

רשימת השיאים האולימפיים שנשברו או הושוו:

גברים

 

לתכנית משחקי הנשים הוספו שלושה מקצועות: ריצת 200 מ', קפיצה לרוחק והדיפת כדור-ברזל.

שיאים אולימפיים שנשברו:

 

בלנקרס-קון (1918 – 2004) השתתפה במשחקי ברלין 1936 בקפיצה לגובה ובמרוץ השליחות ובלונדון 1948 זכתה ב-4 מדליות זהב (100 מ', 200 מ', 80 מ' משוכות, 4X100 מ').שיאי העולם שקבעה במהלך הקריירה שלה: 100 יארד – 11.0 ש' (1938),  10.8 ש' (1944). 100 מטר – 11.5 ש' (1948). 220 יארד – 24.2 ש' (1950). 80 מ' משוכות – 11.3 ש' (1942), 11.0 ש' (1948). 4X110 יארד  (402.336 מטר ) כחברה בנבחרת הולנד – 48.8  ש' (1944), 47.4 (1948). 4X200 מ' כחברה בנבחרת הולנד – 1:41.0 ד' (1944).  קפיצה לגובה – 1.71 מ' בשנת 1943. שיא העולם לפני התחרות היה 1.66 מ' ובלנקרס-קון  קבעה למעשה שלושה שיאי עולם באותה תחרות כאשר חלפה מוקדם יותר מעל 1.67 ו-1.69 מ'. רק ה-1.71 מ' אושר אז כשיא עולם. היא קפצה בסגנון מספרת. קפיצה לרוחק – 6.25 מ' (1943). קרב-5 – 4692 נקודות (1951) – (הדיפת כדור ברזל -  11.50 מ',  קפיצה לגובה -  1.60 מ',  200 מ' – 24.4 ש' /  80 מ' משוכות  - 11.4 ש',  קפיצה לרוחק – 5.88 מ').

 

 

 

 

 

 

 

שחייה

התחרויות נערכו במבנה הסמוך לאצטדיון וומבלי שהיה ידוע כ"בריכת האימפריה" (נבנה עבור משחקי האימפריה ב-1934) הידוע כיום כ-"וומבלי ארינה". בהיעדרם של היפאנים שלטו שחייני ארה"ב בתחרויות הגברים וזכו בכל המשחים בעוד שבין הנשים התחלקו הניצחונות בין ארה"ב, דנמרק והולנד.

שיאים שנשברו:

גברים

100 מ' חופשי – וואלי ריס – ארה"ב – 57.3 ש'  -שיא אולימפי – השיא העולמי היה 55.4 ש'

400 מ' חופשי – ביל סמית – ארה"ב – 4:41.0 ד' – שיא אולימפי – השיא העולמי היה 4:35.2 ד'.

200 מ' חזה – ג'ו ורדור – ארה"ב – 2:39.3 – שיא אולימפי – השיא העולמי היה 2:30.0 ד'

4X200 מ' חופשי – ארה"ב (וואלי ריס, ג'ימי מק-ליין, וואלי וולף, ביל סמית) – 8:46.0 ד' – שיא עולם

נשים

400 מ' חופשי – אן קרטיס – ארה"ב – 5:17.8 – שיא אולימפי – שיא העולם היה 5:00.1 ד'.

100 מ' גב – קארן הרופ – דנמרק – 1:14.4 – שיא אולימפי

200 מ' חזה – השיא האולימפי נשבר שלוש פעמים: אווה סקלי מהונגריה קבעה במקצה מספר 2 במוקדמות 3:01.2 ד' ואילו במקצה מספר 3 במוקדמות קבעה נל ון-פליט מהולנד 2:57.4 ד' ובחצי הגמר קבעה 2:57.0 ד'. – שיא העולם היה 2:49.2 ד'.

4X100 מ' חופשי – ארה"ב – 4:29.2 – שיא אולימפי – שיא העולם היה 4:27.6 ד'.

התעמלות

התחרויות נועדו להיערך תחת כיפת השמיים אך בשל גשם הועתקו ברגע האחרון לאולם ולכן הן גם נדחו בשלושה ימים.  הייתה זו הפעם האחרונה בה תחרות הנשים כללה רק מקצוע אחד – התחרות הקבוצתית. צ'כיה זכתה בתחרות זאת למרות שאחת המתעמלות שלה חלתה במפתיע ונפטרה בבית חולים לונדוני כעבור כמה ימים. בין הגברים הצטיינו במיוחד מתעמלי פינלנד ושוויץ. הפינים זכו בתחרות הקבוצתית. ויקו הוהטאנן מפינלנד הוכתר כמנצח בקרב-רב והתחלק עם שניים מחבריו לנבחרת בניצחון בתחרות על סוס הסמוכות. מתעמלים משוויץ זכו בבכורה בתחרויות הטבעות, המתח והמקבילים, מתעמל פיני זכה בסוס הקפיצות ומתעמל הונגרי בתרגיל הקרקע.

כדורסל

23 מדינות התחרו בטורניר שנערך לראשונה באולם. המשתתפות חולקו לארבעה בתים והשתיים הראשונות מכל בית העפילו לרבע הגמר ומשלב זה התחרות הפכה להיות בשיטת "המפסיד יוצא". ארה"ב ניצחה בקלות בכל משחקיה בהפרשים גדולים חוץ מהמשחק נגד ארגנטינה  שהסתיים בתוצאה 57:59. בשאר המשחקים ניצחה ארה"ב את שוויץ 21:86, צ'כוסלובקיה 28:53, מצרים 28:66, פרו 33:61,  ברבע הגמר את אורוגוואי 28:63, בחצי הגמר את מקסיקו 40:71 ובגמר את צרפת 21:65. כדי לבחור את הנבחרת של ארה"ב נערך טורניר הכנה ובסופו נבחרו  חמישה שחקנים מהקבוצה המנצחת בטורניר "פיליפס 66", חמישה מאלופת המכללות, קנטקי, ועוד 4 שחקנים מהקבוצות האחרות בטורניר. בחצי הגמר העלה מאמן ארה"ב בחמישייה הראשונה את שחקני קנטקי ובגמר פתחו שחקני פיליפס אבל כמובן שבמשך הטורניר נערכו החלפות רבות בין ההרכבים.

כדורגל

18 נבחרות התחרו בשיטת "המפסיד יוצא". שבדיה ניצחה בגמר את יוגוסלביה 1:3. הכוכב הגדול של הנבחרת המנצחת היה גונאר נורדהאל שהצטיין במדי הקבוצה האיטלקית "מילאן"  בשנים 1956-1949. שני אחים שלו נמנו על הסגל. מאמן נבחרת בריטניה שתפסה את המקום הרביעי היה המנג'ר של מנצ'סטר יונייטד, מאט באזבי.

אופניים

מקצועות המסלול נשארו כשהיו ברלין 1936: ספרינט, נגד השעון ל-1000 מטר, ספרינט באופני טאנדם ורדיפה קבוצתית. תחרות הכביש הייתה למרחק 194 ק"מ והיא התנהלה במסלול בוינדזור בו נדרשו הרוכבים לעבור 17 הקפות בנות 11.45 ק"מ. התחרות הוזנקה בגשם שוטף ובמסלול היו אבני חצץ רבות מה שהוביל לתקרים רבים אצל הרוכבים.  המנצח היה הצרפתי ג'וזה בייארט שקבע זמן של 5:08:12.6 שעות. בתחרות הקבוצתית בה נלקחו בחשבון הזמנים של שלושה הראשונים מכל מדינה זכתה בלגיה שהקדימה את בריטניה ביותר מ-5 דקות. הכוונה המקורית  הייתה לערוך את התחרות  במקום אחר, ריצ'מונד פארק, אך התברר כי יש במקום תקנה האוסרת ביצוע של כל פעילות המתקיימת במהירות העולה על 20 מייל בשעה.

חתירה

 

 

 

 

 

 

 

 

התחרויות נערכו במסלול המפורסם בהנלי ומאחר שהמסלול שם צר, היו יכולות להתחרות בו רק 3 סירות בו-זמנית. אחת המשמעויות היא כמובן שלמעפילות לשלבי הגמר הובטחו כבר מדליות. ארה"ב זכתה בתחרויות היוקרתית לשמיניות עם הגאי, מקצוע בו היא ניצחה בכל הפעמים שהן השתתפה בו עד אז (ב-1908 ו-1912 ניצחו הבריטים כאשר ארה"ב לא השתתפה).

קליעה

נערכו שתי תחרויות אקדח (אש מהירה מ-25 מטר ואקדח חופשי מ-50 מטר) ושני מקצועות רובה  (רובה חופשי 3 מצבים מ-300 מטר ורובה בעל קליבר זעיר מ-50 מטר במצב שכיבה). המנצח בתחרות האקדח ל-25 מטר היה קרולי טקץ' מהונגריה בן ה-38 שהיה כבר קלע מצטיין בשנות  ה-30 אך לא נבחר לייצג את ארצו במשחקי ברלין 1936 מאחר שהוחלט שרק קצינים בצבא יהיו בנבחרת. בשנת 1938 הוא נפצע קשה בידו הימנית כתוצאה מפיצוץ רימון ולכן התחיל להתאמן בקליעה ביד שמאל ולהפתעת הכול הצליח לזכות בזהב האולימפי ואף לחזור ולזכות בתואר בהלסינקי 1952. טקץ' נחשב לנכה השלישי שזכה במדליה האולימפית אחרי המתעמל קטוע הרגל  מארה"ב ג'ורג' אייזר שזכה ב-6 מדליות במשחקי סט.לואיס 1904 ושחקו הכדורמים מהונגריה אוליבר האלאסי שזכה במדליות עם נבחרתו בשנים 1936-1928 שהיה קטוע כף רגל.

הרמת משקולות

לתכנית הוכנסה קטגורית משקל חדשה – משקל תרנגול (עד 56 ק"ג) שהתווספה על חמש הקטגוריות הקודמות: נוצה (60-56 ק"ג), קל (67.5-60 ק"ג), בינוני (75-67.5 ק"ג), קל-כבד (82.5-75 ק"ג) וכבד (מעל 82.5 ק"ג). במשך השנים שונו ההגדרות של קבוצות המשקל והוספו גם קטגוריות חדשות. ארה"ב זכתה ב-4 מדליות זהב ומצרים בשתיים.

היאבקות

נערכו תחרויות ב-8 קבוצות משקל בסגנון חופשי ו-8 בסגנון יווני רומי.  מתאבקים מטורקיה זכו ב-6 מדליות זהב ומתאבקים משבדיה בחמש. המנצח בסגנון חופשי במשקל קל-כבד היה היהודי מארה"ב הנרי ויטנברג שהתחרה וניצח גם במשחקי המכביה ב-1950 ו-1953.

---

מאמרים נוספים בסדרה:

1. סיפורי לונדון 1948
2. עוד על תחרויות האתלטיקה בלונדון 1948 קראו במאמרו של אורי גולדבורט: לונדון 1948- 2012 - ממשחקי הצנע האולימפיים לתצוגה מתוקתקת

---

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.