הפינה האולימפית: שני השליחים היהודיים של ברלין

מאת: ד"ר חיים קאופמן

בנבחרת האמריקאית למירוץ השליחים 4 פעמים 100 מטר במשחקי ברלין 1936 נכללו שני אצנים יהודים: סאם סטולר (1915- 1985) ומרטי גליקמן (1917 – 2001). זמן קצר לפני התחרות הם הוחלפו בג'סי אוואנס (הזוכה בזהב בריצת 100 מ') וראלף מטקאלף (הזוכה בכסף בריצת 100 מ'). רביעיית ארה"ב ניצחה במירוץ וקבעה בו שיא עולם חדש – 39.8 ש'. למקום השני הגיעה רביעיית רצי איטליה (41.1 ש') ובארד זכו אצני גרמניה (41.2 ש').

הנימוק להחלפת הרצים היהודים הוצג כמקצועי: החשש שאם אוואנס ומטקאלף לא ישתתפו במירוץ – עלולה הרביעייה האמריקאית לא לנצח במירוץ זה. הסברה הרווחת היא כי הסיבה האמיתית להחלפה נעוצה בכך שאוורי בראנדג', יו"ר הוועד האולימפי של ארה"ב (ולימים נשיא הוועד האולימפי הבין לאומי) לא רצה להביך את היטלר בכך ששני ספורטאים יהודיים יעמדו על דוכן המנצחים, והורה על החלפתם.

במבחנים לקביעת נציגי ארה"ב למשחקים האולימפיים ברלין 1936 נקבע כי שלושת הראשונים בריצת 100 מ' ישתתפו במקצוע בעוד הזוכים במקומות 4 - 7 יכללו במשלחת כמחליפים ומועמדים להיכלל ברביעיית השליחים. תוצאות המבחנים שנערכו ברנדלס איילנד, ניו יורק, ב - 11 ביולי היו: 1) אוונס 10.4; 2) מטקלף 10.6; 3) פרנק וייקוף 10.7; 4) פוי דרייפר 10.7; 5) גליקמן 10.7; 6) סטולר 10.8; 7) מק רובינסון 10.8. וייקוף היה רק רביעי במקצה המוקדם שלו (אחרי אוונס, סטולר וגליקמן) והעפיל לגמר במקצה מיוחד לקביעת הרץ השביעי בגמר בו השתתפו הרצים שסיימו במקומות הרביעי והחמישי בשני מקצי המוקדמות. החל ממשחקי פריס 1924, לא נהגו האמריקאים להציב תמיד את רציהם הטובים ביותר בשליחים: ב - 1924 היו להם 4 רצים בגמר ה – 100 מ', אולם רק אחד מהם השתתף בשליחים וב – 1932 לא שותפו בשליחים הנציגים בריצת 100 מ' (אדי טולאן, מטקלף וג'ורג' סימפסון). במירוץ השליחים 4 פעמים 400 מ' בברלין 1936 הציבו האמריקאים את הרצים שסיימו במקומות 4 - 7 במבחנים וכתוצאה מכך סיימו במקום השני בלבד. אם היו מודאגים בראנדג' וחבר מרעיו מסיכויי הניצחון בארבע פעמים 100 מ' מדוע הציבו רביעייה משנית במירוץ השליחים הארוך? הרביעייה שהציבו האמריקאים במירוץ זה הייתה של רצים שסכום זמניהם במבחנים היה נחות ביותר משתי שניות מסכום הזמנים של ארבעת הראשונים. בגמר האולימפי פיגרו האמריקאים בשתי שניות אחרי המנצחים הבריטים (3:09.0 – 3:11.0). הם התעלמו בקביעת ההרכב גם ממנצח ה – 400 משוכות גלן הרדין שיכול היה לעזור להם לנצח במקצוע זה.

ההחלטה על הוצאת סטולר וגליקמן מהרביעה תמוהה גם מאחר שבמירוץ השליחים 4 פעמים 100 מטר יש חשיבות גדולה מאד לתרגול העברת המקל, ובכל התרגולים השתתפו גליקמן וסטולר. שלושה ימים לפני תחרות השליחים זכה אוונס במדליית הזהב בריצת 200 מ' (השלישית שלו אחרי הזכייה ב – 100 מ' וברוחק) ומאמן המשלחת הודיע כי לא ישתף אותו בשליחים וייתן הזדמנות לרצים אחרים: "מקומם של גליקמן, סטולר וויקוף מובטח והרץ הרביעי יקבע בין מטקלף ודרייפר". בבוקר התחרות הודיעו המאמנים כי גליקמן וסטולר לא ירוצו.

בשנת 1998 החליט יושב ראש הוועד האולימפי האמריקני, ויליאם היבל, להעניק לגליקמן ולסטולר (שנפטר בינתיים) לוח שעליו נכתב "במקום מדליות הזהב שהם לא זכו בהן".

מאמרים נוספים בסדרה:

הפינה האולימפית: גדול השחיינים היהודיים

הפינה האולימפית: היהודי המהיר בעולם

הפינה האולימפית: היהודייה המצטיינת מכולם

הפינה האולימפית: היהודייה שהצדיעה להיטלר

הפינה האולימפית: יהודים בנבחרת הנאצית

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.