יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 02/04/2017

הפינה האולימפית, מקסיקו-סיטי 1968, חלק ב'

שחייה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תכנית המשחים התרחבה מאד במשחקי מקסיקו-סיטי 1968 והגיעה כמעט לממדים של היום. התוספות לגברים היו: 200 חופשי, 100 חזה, 100 גב (חזר לתכנית), 100 פרפר, 200 מ' מעורב אישי. לנשים נוספו המשחים: 200 חופשי, 800 חופשי, 100 חזה, 200 גב, 200 פרפר, 200 מ' מעורב אישי.

שיאים

גברים

100 מ' חופשי – מייק ונדן- אוסטרליה – 52.2 ש' – שיא עולם (בחצי הגמר הוא השווה את השיא האולימפי – 52.9 ש').

400 מ' חופשי – מייק ברטון – ארה"ב – 4:09.0 – שיא אולימפי. שיא העולם היה 4:06.5 ד'.

1500 מ' חופשי – מייק ברטון – 16:38.9 ד' – שיא אולימפי. שיא העולם של ברטון היה 16:08.57 ד'.

100 מ' גב – רולנד מאתס – מזרח גרמניה – 58.7 ש' – שיא אולימפי. במסגרת משחה השליחים 4X100 מ' מעורב קבע מאתס שיא עולם – 58.0 ש'.

200 מ' גב – רולנד מאתס – 2:09.6 – שיא אולימפי. שיאו העולמי של מאתס היה 2:07.5 ד'.

4X100 מ'  חופשי– ארה"ב קבעה שיא עולם – 3:31.7 ד': זק זורן 53.4 – סטפו רריץ' – 52.8 – מרק ספיץ – 52.7 – קן וולש 52.8 ש'.

4X100 מ' מעורב – ארה"ב קבעה שיא עולם – 3:54.9 ד': גב – צ'רלי היקוקס 1:01.4, חזה – דון מק'קנזי 1:06.4, פרפר – דאג ראסל 55.0, חופשי – קן וולש 52.1.

נשים

400 מ' חופשי  - דבי מאייר – ארה"ב – 4:31.8 ד' – שיא אולימפי. שיאה העולמי של מאייר היה 4:24.5 ד'.

100 מ' גב – במוקדמות קבעה אלין טאנר מקנדה שיא אולימפי – 1:07.6 ד'. בחצי הגמר היא קבעה 1:07.4 ד' (שווה לשיא העולם) ובגמר קבעה קיי הול מארה"ב שיא עולם חדש – 1:07.2 ד'.

200 מ' חזה – שרון ויכמן – ארה"ב – 2:44.4 – שיא אולימפי – שיא העולם היה 2:38.5 ד'.

400 מ' מעורב אישי – קלאודיה קולב – ארה"ב – קבעה שיא אולימפי במוקדמות – 5:17.2 ד' וגם בגמר – 5:08.5 ד'. שיאה העולמי היה 5:04.7 ד'.

4X100 מ' חופשי – ארה"ב – 4:02.5 ד' – שיא אולימפי. שיא העולם של ארה"ב היה 4:01.1 ד'.

4X100 מ' מעורב – ארה"ב – 4:28.3 ד' – שיא אולימפי.  שיא העולם של ארה"ב היה 4:28.1 ד'

השפעת הגובה של מקסיקו על ההישגים בריצות הייתה עקבית מאד: בריצות הקצרות (100 עד 400 מ' כולל שליחים ומשוכות) היה שיפור גדול בהישגים. בריצות הבינוניות (800 ו-1500 מ') נראה כי מי שהתכונן היטב למשחקים הישגיו לא נפגעו ואילו בריצות הארוכות גרם האוויר הדליל בחמצן של מקסיקו סיטי לפגיעה בהישגים. בשחייה התמונה פחות ברורה, אם כי נראה שבכל זאת פגע הגובה בהישגים. בטבלה הבאה מובאים שיאי העולם בשחייה בזמן המשחקים, תאריכי השגתם והישגי המנצחים במקסיקו סיטי 1968.

ניתן לראות כי ב-20 משחים הוצבו שיאי עולם  במהלך שנת 1968 לפני המשחקים האולימפיים ובמשחקים עצמם  תוצאות המנצחים במשחים אלה היו טובות קצת פחות. חמישה המשחים בהם הושגו שיאי עולם במהלך המשחקים עצמם  הם כאלה בהם עברו השחיינים 100 מטר (כולל משחי שליחים).

הישגי שחייני ישראל

אמנון קראוז – 100 מ' חופשי – שישי מתוך שמונה במקצה מוקדם מספר 9 – 57.2 ש'. זמנו היה 36 מתוך 64. 24 בעלי הזמנים הטובים העפילו לחצי הגמר. זמן של 55.8 הספיק לעלייה לחצי הגמר. 200 מ' חופשי – חמישי מתוך שישה במקצה מוקדם מספר 2 – 2:09.3 ד'. 42-41 מתוך 57. שמונה בעלי הזמנים הטובים העפילו לגמר. זמן של 2:01.3 הספיק לעליה לגמר.

יואל קינדה – 100 מ' חזה – שישי מתוך שישה במקצה מוקדם מספר 5 – 1:12.3 ד'. 30-29 מתוך 39.  24 בעלי הזמנים הטובים העפילו לחצי הגמר. זמן של 1:11.3 הספיק לעלייה לחצי הגמר. 200 מ' חזה – שמיני מתוך שמונה במקצה מוקדם מספר 4 – 2:44.3 ד'. 31 מתוך 36. שמונה בעלי הזמנים הטובים העפילו לגמר. 2:34.2 ד' הספיק לגמר.

גרשון שפע – 200 מ' חזה – שביעי משמונה במקצה מוקדם מספר 3 – 2:42.6 ד'. זמן 29-28 בטיבו. 200 מ' מעורב אישי – חמישי משבעה במקצה מוקדם מספר 6 – 2:26.6 ד'. זמן 32 מתוך 46. שמונה ראשונים העפילו לגמר. 2:17.5 ד' הספיק לגמר. 400 מ' מעורב אישי – שביעי משמונה במקצה מוקדם מספר 3 – 5:22.6 ד'. זמן 30 מתוך 37. שמונה בעלי הזמנים הטובים העפילו לגמר. זמן של 5:01.9 הספיק לגמר.

אברהם מלמד – 100 מ' פרפר – מוקדמות – שלישי משבעה במקצה מוקדם מספר 3 – 59.4 ש'. זמן שביעי בטיבו מתוך 43. 24 בעלי הזמנים הטובים העפילו לחצי הגמר. חצי גמר – רביעי משמונה במקצה מספר 1 – 59.6 ש'. זמן 11 בטיבו. 8 בעלי הזמנים הטובים העפילו לגמר. 59.2 הספיק לגמר. 200 מ' פרפר – שלישי מתוך שישה במקצה מוקדם מספר 1 – 2:15.2 ד'.  זמן 15 מתוך 30. שמונה בעלי הזמנים הטובים העפילו לגמר. 2:11.9 ד' הספיק לגמר.

שלומית ניר – 100 מ' חזה – שלישית מתוך שבע במקצה מוקדם מספר 2 – 1:20.9 ד'. זמן 20-19 בטיבו מתוך 33. 16 בעלות הזמנים הטובים העפילו לחצי הגמר. 1:20.7 ד' הספיק לחצי הגמר. 200 מ' חזה – חמישית מתוך 6 במקצה מוקדם מספר 3 – 2:58.5 ד'. מקום 22 מתוך 31. שמונה בעלות הזמנים הטובים העפילו לגמר. 2:50.6 הספיק לעליה לגמר.

איבונה טוביס – 100 מ' פרפר – שלישית מתוך שלוש במקצה מוקדם מספר 3 – 1:12.0 ד'.  זמן 19 מתוך 28. 16 בעלות הזמנים הטובים העפילו לחצי הגמר. 1:10.6 הספיק לעליה לחצי הגמר. 200 מ' מעורב אישי – מקום 4 מתוך 6 במקצה מוקדם מספר 1 – 2:41.0 ד'. זמן 21-20 מתוך 39. שמונה בעלות הזמנים הטובים העפילו לגמר. 2:34.9 ד' הספיק לגמר. 400 מ' מעורב אישי – שישית מתוך שבע במקצה מוקדם מספר 4 – 5:53.8 ד'. זמן 21 מתוך 28. שמונה בעלות הזמנים הטובים העפילו לגמר. 5:33.7 ד' הספיקו לגמר.

התעמלות

 

 

 

 

 

 

 

 

ורה צ'סלבסקה מצ'כוסלובקיה הייתה המתעמלת הבולטת במשחקי מקסיקו-סיטי 1968. היא זכתה במדליות זהב בתחרות הקרב-רב האישית, בסוס קפיצות, מקבילים מדורגים וקרקע (יחד עם לריסה פטריק מברה"מ). מדליית כסף הוענקה לה בתחרות הקורה והיא הייתה שותפה למקום השני שהשיגה נבחרתה בקרב-רב הקבוצתי.   המאבק הספורטיבי בהתעמלות נשים בין מתעמלות צ'כוסלובקיה וברה"מ עורר התעניינות תקשורתית גדולה לאור הפלישה של צבא ברה"מ לצ'כוסלובקיה בקיץ 1968. מיד לאחר התחרויות נישאה צ'סלבסקה לאתלט יוזף אודלוזיל (זכה במדליית הכסף במשחקי טוקיו 1964 בריצת 1500 מ' והיה שמיני באותו מרחק במקסיקו סיטי 1968) וחתונתם שנערכה במקסיקו סיטי משכה קהל רב וסוקרה באמצעי התקשורת. אחרי המשחקים היא נאלצה לפרוש מפעילות ולא ניתן לה במשך שנים רבות גם לאמן או לשפוט במולדתה. היא הורשתה לצאת לאמן במקסיקו  רק לאחר שממשלת מקסיקו איימה להפסיק את יצוא הנפט לצ'כוסלובקיה! רק לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי התאפשר לצ'סלבסקה לחזור לפעילות בענף ההתעמלות במולדתה. היא חוותה טרגדיה אישית כאשר  בשנת 1993 פרץ ויכוח בי בנה לבין בעלה לשעבר (ממנו התגרשה ב-1987) במהלכו הכה הבן את אביו בראשו וכעבור כמה ימים נפטר אודלוזיל ובנה נשפט למאסר.

יפאן זכתה בפעם השלישית בתחרות הקרב-רב הקבוצתית  ובקרב-רב האישי השיגו מתעמליה את המיקומים הבאים: סוואו קאטו – ראשון, אקינורי נקיימה – שלישי, איזו קנמוטסו – רביעי, טקשי קאטו (אחיו של סוואו) – חמישי, יוקיו אנדו – תשיעי ומיטסוהו צוקהרה, בהופעתו הראשונה במשחקים האולימפיים, סיים במקום ה-18. נקיימה זכה בשלוש מדליות זהב על מכשירים בודדים: מקבילים, טבעות ומתח (יחד עם מיכאיל וורונין מברה"מ). סוואו קאטו ניצח בתרגיל הקרקע, וורונין בסוס הקפיצות ובסוס הסמוכות הגן על תוארו האולימפי ה"סוסן" הגדול של שנות השישים – מירוסלאב צרר מיוגוסלביה. בנו של צרר, מירו, הוא כיום ראש ממשלת סלובניה.

כדורגל

ישראל נטלה בפעם הראשונה בטורניר הכדורגל של המשחקים האולימפיים. נבחרת ישראל שובצה לבית המוקדם מספר 3 של האזור האסיאני יחד עם ציילון  ועוד 4 נבחרות שפרשו מסיבות פוליטיות: בורמה, איראן, צפון קוריאה והודו. שני המשחקים נגד ציילון נערכו באצטדיון בלומפילד ביפו בחודש מרס 1968. במשחק הראשון ניצחה ישראל 0:7. את השערים כבשו: ג'ורג' בורבה (1, 63), מוטלה שפיגלר (12, 60, 85), גיורא שפיגל (38) ושער עצמי של פררה (30). הרכב ישראל: חיים לוין, ישעיהו שווגר, יצחק דרוקר, שמואל רוזנטל, מיקו בלו (יצחק מרילי), משה עסיס, שפיגלר, רחמים טלבי, שפיגל, בורבה, רובי יאנג. במשחק השני ניצחה ישראל בתוצאה 0:4 משערים של שפיגל (55), טלבי (62), רוזנטל (75) ובורבה (78). ההרכב: לוין (יצחק ויסוקר), שווגר, דרוקר, רוזנטל, מרילי, עסיס, יצחק אנגלנדר, טלבי, שפיגל, בורבה, יאנג.

שאר הנבחרות שהעפילו לטורניר היו: מקסיקו (מארחת), הונגריה (אלופת טוקיו 1964),  מנצחות הטורנירים באזור האירופי: צ'כוסלובקיה, בולגריה, צרפת וספרד, מנצחות הטורנירים בדרום אמריקה: ברזיל וקולומביה, מנצחות הטורנירים של מרכז אמריקה וצפון אמריקה: גווטמלה ואל סלבדור, מנצחות הטורנירים האחרים באסיה: יפאן ותאילנד, מנצחות הטורנירים באפריקה: גינאה וניגריה,  וגאנה שהחליפה ברגע האחרון את מרוקו אחרי שזו שובצה לאותו בית שבו שיחקה גם ישראל. המשחק הראשון של ישראל בטורניר האולימפי התקיים בעיר לאון ("רק" 1815 מטר מעל פני הים) בתאריך 13.10.1968. ישראל גברה על גאנה 3:5.  גיורא שפיגל העלה את ישראל ל-0:1 בדקה ה-11 ושייע פייגנבאום הוסיף שער בדקה ה-16. הגנאים צמצמו ל-1:2 בדקה ה-18, פייגנבאום העלה ל-1:3 בדקה ה-30 אך הגנאים צמצמו ל-2:3 בדקה ה-34. פייגנבאום חתם שלושער בדקה ה-71 ושפיגל העלה ל-2:5 בדקה ה-74 לפני שהגנאים צמצמו בדקה ה-79. שני שחקנים הורחקו לגאנה במהלך המשחק. שני שחקנים מגאנה הורחקו על ידי FIFA  לשנה אחרי שתקפו את השופט הגרמני אחרי המשחק. הרכב: שמואל מליקה (איציק ויסוקר לא נטל חלק בטורניר בשל פציעה), שרגא בר, צבי רוזן, שווגר (דרוקר), בלו, רוזנטל, שפיגל, שפיגלר, טלבי, פייגנבאום, בורבה.

גם המשחק השני של ישראל היה בלאון והוא התקיים בתאריך 15.10.1968 והסתיים בניצחון 1:3.על אל סלבדור. טלבי כבש בדקה ה-21, אל סלבדור השוותה ל-1:1 בדקה ה- 33 בבעיטת 11 מטר לפני ששפיגלר העלה ל-1:2 בדקה ה-44 ושרגא בר חתם את התוצאה בדקה ה-84. אל סלבדור נשארה ב-10 שחקנים כתוצאה מהרחקת שחקן בדקה ה-67. הרכב: לוין, שווגר (בר), רוזן, דרוקר, בלו, רוזנטל, שפיגל, שפיגלר, טלבי, פייגנבאום, בורבה. המשחק האחרון בשלב הבתים היה נגד הונגריה והוא התקיים ב-17.10 בעיר גודאלאחרה, הנמצאת כ-1600 מ' מעל פני הים. הונגריה ניצחה 0:2. הרכב: לוין, בר, רוזן, דרוקר, בלו, דוד קרקו (נחמן קסטרו), שפיגל, שפיגלר, טלבי, פייגנבאום, בורבה (יאנג). טלבי הורחק בדקה ה-59. ההונגרים כבשו בדקות ה-40 וה-76. ב-20 בחודש חזרה ישראל ללאון ופגשה את בולגריה ברבע הגמר. בולגריה עלתה ליתרון בדקה ה-5 אך פייגנבאום השווה בדקה ה-89. בהתאם לתקנון שהיה אז בתוקף נערכה הגרלה שבה נקבע כי בולגריה תעלה לחצי הגמר. הרכב: לוין, שווגר (בורבה), רוזן, דרוקר, בלו, רוזנטל, שפיגל, שפיגלר, בר, פייגנבאום, יאנג (אנגלנדר). עוד היו בסגל הנבחרת אך לא שיחקו: יצחק שום וציון דגמי. מאמן הנבחרת היה עמנואל שפר.

בחצי הגמר גברה בולגריה על מקסיקו 2:3 ואילו הונגריה הביסה את יפאן 0:5. בגמר גבר הונגריה על בולגריה 1:4.

---

מאמרים נוספים בסדרה:

הפינה האולימפית, מקסיקו סיטי 1968, חלק א'

הפינה האולימפית, מקסיקו סיטי 1968, חלק ג'

---

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.