יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 08/04/2017
לראשונה בתולדות המשחקים נראה היה כי ארה"ב אינה המועמדת היחידה לזהב. כמה שחקני מכללות מצטיינים נעדרו מן הסגל מסיבות שונות ובראשם לו אלסינדור (קרים עבדול ג'אבר) שהחרים את המשחקים. כוכבי NBA לעתיד נוספים שלא נכללו בסגל: ווס אנסלד, אלווין הייס, "פיסטול" פיט מאראביץ' וקלווין מרפי. 88 שחקנים זומנו למבחנים ובכלל נער בן 19 בשם ספנסר הייווד שמאמן הנבחרת, הנק איבה, לא ראה אותו משחק קודם לכן. הייווד (גובהו 2.03 מ') הרשים מאד במבחנים והיה הציר המרכזי בזכייתה של ארה"ב בטורניר האולימפי. יחד עמו בלט ג'ו ג'ו וייט, מכוכבי קבוצת בוסטון סלטיקס בשנות השבעים.
16 נבחרות נטלו חלק בטורניר האולימפי: 5 הראשונות מהטורניר בטוקיו 1964 - ארה"ב, ברה"מ, ברזיל, פורטו ריקו ואיטליה; המארחת – מקסיקו; נציגות אפריקה – סנגל ומרוקו; נציגות אמריקה – פנמה וקובה; נציגות אסיה – הפיליפינים ודרום קוריאה; נציגות אירופה – יוגוסלביה ובולגריה; ספרד ופולין העפילו מטורניר מוקדמות על-איזורי.
ישראל השתתפה בטורניר של יבשת אירופה שהתקיים מה-25 במאי עד ה-3 ביוני בסופיה. במשחק הראשון גברה פולין על ישראל 66:83. את קלעי ישראל הוליך מולי אבישר עם 26 נקודות. במשחק השני גברה ישראל על הולנד 64:66 כאשר הפעם הקלע הבולט היה אילן זוהר (זייגר) – 16. במשחק השליש הביסה צ'כוסלובקיה את ישראל 46:105 כאשר הקלע הבולט לישראל היה עופר אשד עם 8 נקודות. שבדיה גברה על ישראל אחרי הארכה 75:76 (אבישר – 25), צרפת גברה על ישראל 44:68 (חיים בוכבינדר – 12) ובמשחק האחרון גברה ישראל על בריטניה 58:68 (רמי גוט – 16). ישראל סיימה את משחקי השלב הראשון במקום החמישי מתוך שבע בבית א'. צ'כוסלובקיה ופולין עלו לשלב הבא. במשחקי הדירוג נוצחה ישראל על ידי יוון 58:56 (אבישר – 16) וגברה על פינלנד 64:67 (אשד 20). בסיום הטורניר דורגה ישראל במקום העשירי. סגל הנבחרת ונקודות בטורניר: גבי טייכנר 27, עופר אשד 83, אריה אלבו (לא שותף), מיכה שוורץ 2, יגאל דר 19, רמי גוט 66, מולי אבישר - 108, גרשון דקל 20, דוד קמינסקי 42, חיים בוכבינדר 51, חיים שטרקמן 26, אילן זוהר 44.
בטורניר האולימפי חולקו 16 הנבחרות לשני בתים ושתי הראשונות מכל בית העפילו לחצי הגמר. ארה"ב גברה בבית א' על ספרד 46:81, סנגל 36:93, הפיליפינים 75:96, יוגוסלביה 58:73, פנמה 60:95, איטליה 61:100 ופורטו ריקו 56:61. היא עלתה לחצי הגמר יחד עם יוגוסלביה. בבית השני סיימה ברה"מ ראשונה לפני ברזיל. בחצי הגמר גברה ארה"ב על ברזיל 63:75 ויוגוסלביה ניצחה את ברה"מ 62:63. ברה"מ הובילה 57:58 ואז נעשתה עבירה על קרזימיר צ'וסיץ'. בהתאם לחוקה דאז, על כל עבירה בחמש הדקות האחרונות הוענקו 2 קליעות עונשין וצ'וסיץ' הצעיר בן ה-20 דייק בשתיהן. פטר סקנסי העלה את יוגוסלביה ל-58:61, אנטולי פוליבודה צמצם ל-60:61 ואז הסובייטים ביצעו עבירה על ולדימיר צבטוקיץ שלא נכשל בקליעות העונשין וסל אחרון של סרגיי בלוב כבר לא הועיל לברה"מ. בגמר ניצחה ארה"ב את יוגוסלביה 50:65. הייווד קלע לארה"ב 21 נקודות, ווייט הוסיף 14. איבו דנאו הסלובני הוליך את קלעי יוגוסלביה עם 16 נק'. הייווד סיים את 9 משחקי הטורניר עם 147 נקודות (ממוצע 16.3) עם 54 מ-79 לשתי נקודות (68%) אך רק 17 מ-38 בקליעות עונשין (44%). ראדיובאי קוראץ' הוליך את קלעי יוגוסלביה עם 101 נק' שקלע בשמונה משחקים בהם שותף.
מקצוע חדש אחד נוסף לתחרויות – קליעה בצלחות חרס בסגנון סקיט. לראשונה בתולדות המשחקים השתתפו נשים בתחרות הקליעה. 3 נשים נטלו חלק בתחרות, שתיים בקליעה ברובה בעל קליבר זעיר ואחת בסקיט.
יוזף זפדזקי מפולין זכה באקדח אש מהירה עם 593 מ-600. שלושה קלעים היו אחריו עם 591 נק' ונדרשו שתי סדרות הכרעה (shoot-off) כדי לקבוע את הזוכים בכסף ובארד. שוט-אוף למקום הראשון נדרש בתחרות אקדח חופשי מ-50 מטר מאחר שגרגורי קוסיך מברה"מ והיינץ מרטל ממערב גרמניה היו בראש הדירוג עם 562 מ-600. קוסיך זכה בזהב כאשר צבר ביריות ההכרעה 30 נקודות מול 26 בלבד שצבר הגרמני. גרי אנדרסון מארה"ב הגן על תוארו מטוקיו 1964 ברובה חופשי שלושה מצבים מ-300 מ'. בטוקיו הוא קבע שיא עולם – 1153 נק' וגם במקסיקו סיטי הוא שבר את השיא – 1157 נק'. ברנד קלינגר ממערב גרמניה היה המנצח ברובה קליבר זעיר 3 מצבים מ-50 מטר עם 1157 נק'. במהלך התחרות הוא קבע שיא עולם במצב כריעה – 396 נק'. בתחרות בקליבר זעיר מצב שכיבה המנצח היה יאן קורקה מצ'כוסלובקיה עם 598 מ-600 אפשרויות, בדיוק כמו לסלו המרל מהונגריה. במקצוע זה קבעה החוקה כי במקרה של תיקו בודקים מי השיג יותר נקודות בסדרת הקליעות האחרונה (היו 6 סדרות כשבכל אחת מהן היה אפשר לצבור 100 נקודות). קורקה דורג ראשון מאחר שבסדרה האחרונה צבר 100 נק' לעומת 99 שצבר המרל. בטוקיו 1964 היה המרל המנצח בדיוק מאותה הסיבה. בוב בייתוייט מבריטניה היה המנצח בקליעה בצלחות חרס בסגנון טראפ עם 198 מ-200 ובסגנון סקיט המנצח היה יבגני פטרוב מברה"מ עם 198 מ-200, בדיוק אותו מספר כמו שצברו השני והשלישי בתחרות. שתי סדרות הכרעה נדרשו כדי לקבוע את סדר הזכייה במדליות.
הישגי קלעי ישראל
מיכאל מרטון – מקום 47 מ-69 באקדח חופשי – 530 נק' (90, 83, 90, 89, 90, 88).
הנרי הרשקוביץ – רובה קליבר זעיר 3 מצבים – מקום 41 מ-62 – 1124 נק' (שכיבה – 393, כריעה – 380, עמידה – 351). רובה קליבר זעיר מצב שכיבה - מקום 45 מ-89 – 588 נק' (99, 96, 99, 97, 98, 99).
נחמיה סריקיס - רובה קליבר זעיר מצב שכיבה – מקום 28 – 591 נק' (99, 96, 98, 99, 99, 100).
זליג שטרוך - רובה קליבר זעיר 3 מצבים – מקום 51 – 1095 נק' (388, 372, 335).
יפן זכתה בטורניר לנשים ב-1964 אולם כל השחקניות בסגל פרשו והוקמה נבחרת חדשה לגמרי. גם המאמן המפורסם בשיטת האימון האכזריות שלו, הירופומי דיימטסו הוחלף. בנבחרת ברה"מ למקסיקו סיטי נכללו שלוש שהיו בסגל גם במשחקי טוקיו 1964. 8 נבחרות התחרו בשיטת ליגה. ברה"מ ויפן ניצחו בקלות את כל היריבות האחרות ובמשחק האחרון גברו הסובייטיות על היפניות 1:3. בטורניר הגברים התמודדו 10 נבחרות בשיטת ליגה. ברה"מ הפסידה במשחק הראשון 3:2 לארה"ב אך חזרה והתאוששה וניצחה את כ משחקיה בהמשך. יפן דורגה שנייה עם שבעה ניצחונות ושני הפסדים (3:2 לצ'כוסלובקיה ו-3:1 לברה"מ). לצ'כוסלובקיה שבמקום השליש היו גם כן שני הפסדים בלבד (3:0 לברה"מ, 3:1 לפולין). יחס המערכות של יפן היה טוב בהרבה משל צ'כוסלובקיה – 6:24 לעומת 15:22. ברה"מ כמעט שספגה הפסד טכני נגד מזרח גרמניה אחרי שאחרה למשחק בשעה וחצי בשל עומסי תנועה אך הגרמנים ביקשו לקיים את המשחק בו ניצחו הסובייטים 2:3.
ענף נוסף שהתוצאות בו הושפעו מאד מן הגובה במקסיקו סיטי היה ענף האופניים. בתחרות המסלול ל-1000 מטרים נגד השעון קבעו 17 רוכבים תוצאות טובות מן השיא האולימפי הקודם שעמד על 1:07.27 ד'. פייר טרנטין מצרפת ניצח– 1:03.91 ד'. פיירפרנקו ויאנלי ניצח במרוץ הכביש ל-196.2 ק"מ ב-4:41:25.24 שעות. 63 רוכבים סיימו ו-80 לא סיימו. בין אלה שלא סיימו היה רוכב צעיר בן 21 בשם יופ זוטמלק. בתקופה בה רק רוכבים חובבים השתתפו במשחקים האולימפיים היה זוטמלק מנצח הטור דה פראנס העתידי היחידי שזכה גם במדליית זהב אולימפית. זוטמלק, מנצח הטור ב-1980 זכה במדליית הזהב כחבר בנבחרת הולנד בתחרות הקבוצתית נגד השעון ל-100 ק"מ. ההולנדים קבעו זמן של 2:07:49.06 שעות והקדימו ביותר משתי דקות את שבדיה. לאחר שהפכו המשחקים ל"פתוחים" (כלומר, יכולים להשתתף בהם גם ספורטאים מקצוענים) ניצח מיגל אינדוראין (מנצח הטור בשנים 1991 – 1995) במירוץ האישי נגד השעון באטלנטה 1996. אלוף הטור הנוכחי, כריס פרום, זכה בארד בלונדון 2012 במירוץ האישי נגד השעון. ברדלי ויגינס, אלוף הטור ב-1992 היה הזוכה במירוץ נגד השעון בלונדון 2012. יאן אולריך, מנצח הטור ב-1997 ניצח במירוץ הכביש בסידני 2000.
רצף הניצחונות של הונגריה בתחרות הקבוצתית בחרב (1928 – 1928) הגיע לסיומו בטוקיו 1964 אולם שם התחיל רצף של שלושה ניצחונות של הונגריה בתחרות הקבוצתית בדקר. שניים מחברי הנבחרת בטוקיו הופיעו גם במקסיקו סיטי, בכללם גיוזו קולצאר שזכה במקסיקו סיטי גם בתואר האישי בדקר והיה שותף לניצחון הקבוצתי גם במינכן 1972. צרפת זכתה בתואר הקבוצתי ברומח (זכתה במקצוע זה גם ב-1924, 1932, 1948, 1952, 1980 ו-2000). בתואר האישי ברומח לגברים זכה יון דרימבה מרומניה. ברה"מ הייתה המנצחת בתחרות הקבוצתית בחרב לגברים ובתואר האישי בחרב זכה יז'י פבלובסקי בן ה-35 מפולין. סייפים מהונגריה זכו בתואר האישי בחרב החל מ-1924 ברציפות והרצף היה יכול להיות ארוך עוד יותר לולא נמנע מהונגריה להשתתף במשחקי אנטוורפן 1920 שכן סייף הונגרי (היהודי ינו פוקס) ניצח במקצוע זה במשחקי 1908 ו-1912. פבלובסקי היה גיבור לאומי בפולין והמשיך להתחרות בהצלחה עד גיל 42. בשנת 1975 הוא נעצר והואשם בריגול. הוא נשפט ל-25 שנים בכלא אך שוחרר כעבור 10 שנים בעסקת חילופי מרגלים. הוא החליט להישאר בפולין ולא לעבור למערב. בתואר הקבוצתי ברומח נשים זכתה ברה"מ כאשר בהרכבה נכללות בין היתר שלוש אלופות עולם ליחידים: גלינה גורוחובה (אלופת העולם 1965), טטיאנה פטרנקו (1966) ואלכסגנדרה זבלינה (1967). בתואר האישי ברומח הפתיעה וזכתה סייפת אחרת מברה"מ – ילנה נוביקובה בת ה-21. במדליית הכסף זכתה פילאר רולדאן בת ה-30 ממקסיקו, אם לשני ילדים. הוריה של רולדאן היו שחקני טניס וזה היה ענף הספורט הראשון בו עסקה אך בגיל 13 הוקסמה מהספר "שלושת המוסקטירים" וביקשה לעבור לסיוף. בגיל 16 היא כבר ייצגה את מדינתה במשחקי מלבורן 1956 והשתתפה גם במשחקי רומא 1960, אך למשחקי טוקיו 1964 החליטו המקסיקנים לא לשלוח סייפים בשל "רמה נמוכה". הדבר הכעיס כמובן מאד את פילאר רולדאן אך היא חזרה בגדול למשחקי מקסיקו סיטי 1968 וכאמור זכתה במדליית הכסף ברומח.
אלופי עולם מפורסמים באיגרוף המקצועני היו קודם לכן אלופים אולימפיים: פלויד פטרסון ניצח במשקל בינוני בהלסינקי 1952 בגיל 17 ו-4 שנים אחר כך זכה לראשונה בתואר המקצועני במשקל כבד. קסיוס קליי (מוחמד עלי) בן ה-18 זכה בתואר האולימפי ברומא 1960 במשקל קל-כבד וב-1964 הוא זכה לראשונה בתואר המקצועני במשקל כבד. בטוקיו 1964 המנצח במשקל כבד היה ג'ו פרזיר בן ה-20 שזכה בתואר המקצועני אחרי שזה נלקח מעלי אך הוא הגן עליו בהצלחה מול עלי ב-1971 ב"קרב של המאה". במשחקי מקסיקו סיטי 1968 המנצח במשקל כבד היה ג'ורג' פורמן בן ה-19. ב-1973 גבר פורמן על פרזיר וזכה בתואר במשקל כבד (והפסיד אותו ב-1974 למוחמד עלי...)
מאמרים נוספים בסדרה:
הפינה האולימפית, מקסיקו סיטי 1968, חלק א'
הפינה האולימפית, מקסיקו סיטי 1968, חלק ב'
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
