דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 25/12/2017

הפינה האולימפית, סיאול 1988, חלק א'

סיאול

לאחר שלוש מהדורות שהושפעו מאד מהחרמות, הייתה בסיאול 1988 השתתפות נרחבת והחרימו את המשחקים רק מספר קטן של מדינות: צפון קוריאה, קובה (חרם שני ברציפות) אתיופיה (חרם שלישי ב-4 המהדורות האחרונות), אלבניה (חרם רביעי ברציפות), ניקרגואה, איי סיישל ומדגסקר. 8453 ספורטאים מ-159 מדינות נטלו חלק במשחקים. שני ענפים צורפו לתכנית הרשמית: טניס וטניס-שולחן. בין הענפים הנוספים שנכללו כענפי הדגמה ונכנסו יותר מאוחר לתכנית האולימפית נכללו: בדמינטון, טקוונדו ובייסבול.

אתלטיקה

האירוע הזכור ביותר ממשחקי סיאול 1988 הוא פסילתו של הרץ הקנדי בן ג'ונסון עקב עבירה על חוקי הסימום אחרי שניצח בריצת 100 מ' בזמן הטוב משיא העולם – 9.79 שניות. בעקבות הפסילה הוקמה בקנדה ועדת חקירה לנושא השימוש בסמים בספורט ומאחר שג'ונסון הודה כי השתמש בסטרואידים אנאבוליים גם בתקופה שקדמה לאליפות העולם 1987 נשלל ממנו גם תואר זה ונמחק מרשימות השיאים גם השיא שקבע באותה אליפות – 9.83 שניות. ג'ונסון הוא האתלט היחיד שנפסל עקב עבירת סימום במשחקי סיאול 1988.

שיאים שהושגו

גברים

100 מ' – זמנו של מי שהגיע שני בריצה, קרל לואיס מארה"ב – 9.92 ש' הפך ב-1989 לשיא עולם אחרי פסילת ה-9.83 של ג'ונסון מ-1987. לאחר פסילתו של ג'ונסון ועד להכרזתו על ה-9.92 כשיא עולם הוא היה "רק" שיא אולימפי.

200 מ' – ג'ו דה לואץ' (ארה"ב) – 19.75 ש' – שיא אולימפי. שיא העולם באותה תקופה היה 19.72 והוחזק בידי פייטרו מנאה מאיטליה שקבע אותו בגבהי מקסיקו-סיטי באונברסיאדה של שנת 1979. הישגו של דה-לואץ' היה שווה להישג הטוב ביותר ב"גובה נמוך" (פחות מ-1000 מטר מעל פני הים), הישג שקבע קרל לואיס בשנת 1983.

400 מ' – סטיב לואיס מארה"ב ניצח בזמן 43.87 ש'. זמן זה איטי במאית השנייה מהשיא האולימפי שהושג בגבהי מקסיקו סיטי 1968, אבל למעשה טוב ממנו בהרבה. שיא העולם נקבע זמן קצר לפני המשחקים בתחרות בציריך על ידי בוץ' ריינולדס מארה"ב – 43.29 ש'.  ריינולדס סיים שני בסיאול (43.93) וב-1990 הושעה לשנתיים עקב עבירת סימום.

 

10,000 מ' – ברהים בוטייב (מרוקו) 27:21.46 ד' – שיא אולימפי. שיא העולם היה 27:13.81 ד'. זמן הביניים של בוטייב ב-9000 מ' היה 24:35.8, טוב יותר מאשר בשיאו העולמי של פרננדו ממדה – 24:41.1, אך 1000 אחרון של בוטייב ב-2:45.7 ד' בלבד, השאיר אותו עם שיא אולימפי "בלבד".

110 מ' משוכות – רוג'ר קינגדום (ארה"ב) 12.98 ש' – שיא אולימפי. שיא העולם היה 12.93 ש'.

400 מ' משוכות – אנדרה פיליפס (ארה"ב) 47.19 ש' –שיא אולימפי. בשיא העולם  (47.02) החזיק אדווין מוזס מארה"ב שסיים שלישי בריצה.

3000 מ' מכשולים – יוליוס קריוקי (קניה)  8:05.51 ד' – שיא אולימפי. שיא העולם של הנרי רונו עמד על 8:05.4 ד'(במדידה ידנית). זמנו האוטומטי של קריוקי אינו נופל באיכותו מהשיא הידני של רונו.

4X400 מ' – ארה"ב השוותה בגמר את השיא האולימפי והעולמי שנקבע בגבהי מקסיקו-סיטי 1968 – 2:56.16 ד' ולמעשה קבעה זמן טוב בהרבה. הרכב: דני אברט 43.79, סטיב לואיס 43.69, קווין רובינזיין 44.74, בוץ' ריינולדס 43.94.

20 ק"מ הליכה – יוזף פריבילנץ' (צ'כוסלובקיה) – 1:19:57 שע' – הזמן הטוב במסגרת האולימפית. הישג השיא העולמי עמד אז על 1:19:08 שע' והוחזק בידי מיכאל שכניקוב מברה"מ שסיים שישי בסיאול.

50 ק"מ הליכה – וצ'סלאב איבננקו (ברה"מ) 3:38:29 שע' – ההישג הטוב במסגרת האולימפית. הישג השיא העולמי עמד על 3:38:17 שע' והחזיק בו רונלד וייגל ממזרח גרמניה שסיים שני בסיאול.

קפיצה לגובה – גנדי אבדיינקו (ברה"מ) 2.38 מ' – שיא אולימפי. שיא העולם עמד על 2.42 מ' והחזיקו בו במשוף פטריק שוברי משבדיה (4-3 בסיאול) וקרלו טרנהרדט ממערב גרמניה (9-7 בסיאול) הישגו של טרנהרדט היה הראשון שהושג באולם ונחשב לשיא עולם, אך מאוחר יותר הוסרה הכרה זו.  החל משנת 1998, תוצאות המושגות באולם יכולות להיות מוכרות גם כשיאי עולם וקיום יש שתי מערכות של שיאי עולם: א) "שיאי עולם" – השיאים שהושגו בתנאים הקבועים לאישור שיא באולם או מחוצה לו; ב) שיאי עולם באולם.  נכון לסוף שנת 2017 יש שני "שיאי עולם" שהושגו באולם: השיא בקפיצה למוט לגברים והשיא בריצת 2000 מטר לנשים.

קפיצה במוט – סרגיי בובקה (ברה"מ) 5.90 מ' – שיא אולימפי. שיאו העולמי של בובקה עמד על 6.06 מ'.

קפיצה לרוחק – הישגו של המנצח, קרל לואיס – 8.72 מ' הוא עד היום ההישג הטוב במסגרת האולימפית בתנאי "גובה נמוך" (פחות מ-1000 מ' מעל פני הים). השיא האולימפי עד היום הוא ה-8.90 מ' של בוב בימון שהושג בגבהי מקסיקו סיטי ב-1968.

קפיצה משולשת – אלסנדר קובלנקו קבע בניסיון הראשון בגמר שיא אולימפי – 17.42 וחריסטו מרקוב מבולגריה שבר שיא זה בניסיונו הראשון כאשר קבע 17.61 מ'. שיא העולם היה 17.97 מ'.

הדיפת כדור-ברזל -  ורנר גונתר משוויץ קבע בניסיון הראשון בגמר שיא אולימפי – 21.45 ועוד באותו סיבוב שבר אולף טימרמן ממזרח גרמניה שיא זה כשקבע 22.02 מ'. בסיבוב ההדיפות השלישי קבע טימרמן 22.16 מ' ובחמישי 22.29 מ'. בסיבוב השיש קבע רנדי בארנס מארה"ב 22.39 מ' וטימרמן הגיב עם 22.47 מ'. שיא העולם של טימרמן עמד על 23.06 מ'.

זריקת דיסקוס – יורגן שולט (מזרח גרמניה) 68.82 מ' – שיא אולימפי. שיאו העולמי של שולט (שלא נשבר עד היום) עומד על 74.08 מ' ונקבע ב-1986.

יידוי פטיש – סרגיי ליטבינוב (ברה"מ) קבע בסיבוב הראשון בגמר שיא אולימפי – 84.76 מ' ובסיבוב החמישי קבע שיא נוסף – 84.80 מ'. שיא העולם (שלא נשבר עד היום) נקבע ע"י יורי סדיך מברה"מ ב-1986 – 86.74 מ'. סדיך, האלוף האולימפי ב-1976 ו-1980, סיים שני בתחרות.

הטלת כידון -  בשנת 1986 חל שינוי במבנה הכידון לגברים. משקלו נשאר 800 גרם אך מרכז הכובד שלו הוזז קדימה, מה שגרם לירידה בהישגים. הטוב ביותר בשלב המקדמות היה יאן ז'לז'ני מצ'כוסלובקיה – 85.90 מ'. טאפיו קוריוס ניצח בגמר עם הישג של 84.28 מ' (16 ס"מ טוב יותר מז'לז'ני) ולכן הישגו של הצ'כי מהמוקדמות נשאר השיא האולימפי.

נשים

 לתכנית נוספה ריצת 10,000 מ' בה ניצחה אולגה בונדרנקו מברה"מ בזמן 31:05.21 ד'. השיא העולמי היה 30:13.74 ד'  והחזיקה בו אינגריד קריסטיאנסן מנורבגיה שלא סיימה את ריצת הגמר בסיאול.

100 מ' – פלורנס גריפית-ג'וינר קבע שיא אולימפי כבר בסיבוב הראשון במוקדמות – 10.88 ש'. במקצה מספר 2  של רבע הגמר השוותה שיא זה איוולין אשפורד מארה"ב אך גריפית-ג'וינר קבעה שיא אולימפי חדש במקצה 3 – 10.62 ש'. בגמר ניצחה גריפית-ג'וינר בזמן 10.54 ש' ברוח 3.0 מ'/ש', מהירות מעל המותר לאישור שיאים. ה-10.62 ש' מרבע הגמר  נחשב עד היום לשיא האולימפי. שיא העולם של גריפית-ג'וינר (בתוקף גם כיום) – 10.49 ש' נקבע ברבע גמר מבחני ארה"ב למשחקי סיאול, עם מדידת רוח מאד שנויה במחלוקת.

200 מ' – גריפית-ג'וינר קבעה ברבע הגמר שיא אולימפי – 21.76 ש', בחצי הגמר שיא עולם – 21.56 ובגמר שיא עולם חדש (תקף גם כיום) – 21.34 ש'.  גריפית-ג'וינר פרשה מפעילות אחרי משחקי סיאול ומתה בשנת 1998 בגיל 39.

400 מ' – אולגה בריזגינה (ברה"מ) 48.65 ש' – שיא אולימפי. שיא העולם (שלא נשבר עד היום) נקבע ב-1985 על ידי מריטה קוך ממזרח גרמניה – 47.60 ש'.

1500 מ' – פולה איבן (רומניה) 3:53.96 ד' – שיא אולימפי. השיא העולמי היה 3:52.47 ד'. איבן קבעה את ההישג השני בכל הזמנים עד אז והקדימה את כל מתחרותיה ב-6 שנות ומעלה!

3000 מ' – טטיאנה סמואלנקו (ברה"מ)  - 8:26.53 – שיא אולימפי. השיא העולמי היה 8:22.62 ד'.

100 מ' משוכות – השיא האולימפי עמד על 12.56 ש'. כבר ברבע הגמר קבעה יורדנקה דונקובה מבולגריה שיא אולימפי חדש – 12.47 ש'.  בגמר היא שיפרה את השיא ל-12.38 ש'. שיאה העולמי של דונקובה היה 12.21, הוא נקבע כחודש לפני המשחקים ונשבר רק בשנת 2016.

400 מ' משוכות – השיא האולימפי היה 54.61 ש' וכבר במוקדמות הוא נשבר ע"' אלן פידלר ממזרח גרמניה שקבעה 54.58 ש'. בחצי הגמר קבעה דבי פלינטוף-קינג מאוסטרליה שיא חדש – 54.00 ובגמר היא קבעה  שוב שיא חדש – 53.17 ש'. השיא העולמי היה 52.94 ש'. תשע רצות בחצי הגמר קבעו זמן טוב יותר משל המנצחת בלוס-אנג'לס 1984. מקצוע זה נפגע מאד כזכור מהחרם ב-1984.

4X400 מ' – ברה"מ קבעה שיא עולם שלא נשבר עד היום – 3:15.18 ד'. הרכב: טטיאנה לדובסקיה 50.12, אןלגה נזרובה 47.82, מריה פיניגינה 49.43, אולגה בריזגינה 47.80.

קפיצה לגובה – לואיז ריטר מארה"ב וסטפקה קוסטדינובה מבולגריה עברו  את כל הגבהים עד 2.01 ועד בכלל ללא פסילות אך נכשלו בניסיונן לעבור גובה של 2.03.  במצב זה של שוויון ניתן לקופצות ניסיון רביעי לעבור 2.03 כדי להכריע מי תזכה בזהב. ריטר עברה גובה זה שהיווה שיא אולימפי חדש.

קפיצה לרוחק – ילנה בלבסקייה מברה"מ השוותה במוקדמות את השיא האולימפי – 7.06 מ'. בגמר קבעה ג'קי ג'וינר-קרסי מארה"ב שיא אולימפי חדש – 7.40 מ'.  השיא העולמי (שלא נשבר עד היום) נקבע בחודש יוני 1988 ע"י גלינה צ'יסיקובה מברה"מ – 7.52 מ'.  צ'יסטייקובה סיימה שלישית בתחרות בסיאול.

זריקת דיסקוס – השיא האולימפי היה 69.96 מ'.  בניסיון הראשון בגמר קבעה מרטינה הלמן ממזרח גרמניה שיא חדש – 71.84 מ' ובניסיון הרביעי היא שיפרה הישג זה כשקבעה 72.30 מ'. השיא העולמי (שלא נשבר עד היום) נקבע בחודש יולי 1988 ע"י גבריאלה רייניש ממזרח גרמניה – 76.80 מ'. רייניש סיימה שביעית בלבד בסיאול.

הטלת כידון – השיא האולימפי היה 69.56 מ'. פטרה פלקה ממזרח גרמניה קבעה בניסיון הראשון בגמר שיא אולימפי חדש – 72.62 מ' ושיפרה הישג זה בניסיון השני – 74.68 מ'. שיא העולם של פלקה נקבע כמה שבועות לפני המשחקים ועמד על 80.00 מ'. ב-1999 הוזז מרכז הכובד של הכידון קדימה (כפי שנעשה עם כידון הגברים ב-1985) והוחל לערוך רשימות שיאים חדשות. השיאי העולמי  והשיא האולימפי של פלקה בכידון הישן מ-1988, לא נשברו.

קרב-שבע – ג'קי ג'וינר קרסי  קבעה בתחרות שיא עולמי שלא נשבר עד היום – 7291 נקודות. 6 הראשונות קבעו הישג טוב משל המנצחת בלוס-אנג'לס 1984 ששם נפגעה רמתה של התחרות בשל החרם. פירוט הישגיה של ג'וינר קרסי:

מקצוע

הישג

ניקוד

100 מ' משוכות

12.69

1172

קפיצה לגובה

1.86

1054

הדיפת כדור ברזל

15.80

915

200 מ'

22.56

1123

קפיצה לרוחק

7.27

1264

הטלת כידון

45.66

776

800 מ'

2:08.51

987

 

ישראל לא שלחה נציגים לתחרויות האתלטיקה בסיאול. זו הייתה הפעם היחידה בה השתתפה ישראל במשחקים האולימפיים ולא שלחה נציגים לתחרויות האתלטיקה, למרות שהייתה יכולה לעשות זאת. בסיאול 1988 מותר היה עדיין לכל מדינה לשלוח משתתף אחד בכל מקצועות האתלטיקה, ללא קביעת קריטריון.

שיאי עולם באתלטיקה לפי עשורים (במקצועות בהם הוכרו שיאי עולם גם בשנות ה-80)

עשור (טווח שנים)

נשים

גברים

1983 - 1989

100, 200, 400, 800, גובה, רוחק, ברזל, דיסקוס, קרב-7, 4X400, 4X800 – 11 שיאים מהם 10 במקצועות אולימפיים.

דיסקוס, פטיש, כידון – שלושה שיאים ששלושתם במקצועות אולימפיים

1990 - 1999

1000, מייל, 3000 – שלושה שיאים במקצועות שלא נכללים כיום במסגרת האולימפית.

1000, 1500, מייל, 2000, 3000, 400 משוכות, גובה, רוחק, משולשת, ברזל, 4X400 – 11 שיאים מהם שבעה במקצועות אולימפיים

2000 - 2009

5000, 20000, ריצת שעה, 25000, 30000, 400 משוכות, 4X200 – שבעה שיאים מהם שניים במקצועות אולימפיים

100, 200, 5000, 10000, 20000 מ', ריצת שעה, 3000  מכשולים, 4X800 – 8 שיאים מהם חמישה במקצועות אולימפיים

2010 - 2017

1500, 10000, 100 משוכות, 4X100 – ארבעה שיאים שכולם במקצועות אולימפיים

400, 800, 25000, 30000, 110 משוכות, מוט, קרב 10, 4X100, 4X200, 4X1500 – 10 שיאים מהם שישה במקצועות אולימפיים

 

לא נכללו בטבלה מקצועות הריצה על כביש (שיאי עולם מוכרים רק משנת 2004), הליכה, הטלת כידון נשים, מרוץ שליחים למרחקים מעורבים והמקצועות לנשים בהם התחילו להכיר בשיאים רק אחרי שנות ה-80: קפיצה משולשת, קפיצה במוט, יידוי פטיש, 3000 מ' מכשולים, 4X1500, קרב-10. אין כיום שיאי עולם שהושגו לפני 1983.


מאמרים נוספים בסדרה:

הפינה האולימפית, סיאול 1988, חלק ב'

הפינה האולימפית, סיאול 1988, חלק ג'


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.