חיים קאופמן | | 31/03/2012

הפינה האולימפית: מרתון סנט לואיס

מאת: ד"ר חיים קאופמן

ריצת המרתון שהתקיימה במשחקי סנט לואיס 1904 נחשבת לאחת הריצות הביזאריות ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים. המרוץ נערך ב – 30 באוגוסט בחום של 32 מעלות במסלול שכלל טיפוס על שבע גבעות בדרכי עפר שהתמלאו באבק  מפרסות הסוסים וגלגלי המכוניות המלוות . תחנת השתייה היחידה במסלול הייתה באר, שהייתה באמצע המסלול.

מתוך 32 הרצים שהתייצבו למרוץ סיימו אותו רק 14. הראשון שנכנס לאצטדיון היה פרד לורז (Frederick Lorz) מארצות הברית שאף קיבל זר ניצחון מידי אליס רוזוולט, בתו של נשיא ארה"ב תאודור רוזוולט. התברר כי מדובר בתרמית: הוא אמנם הוביל בפתיחה בקצב מהיר אך אחרי כ – 15 ק"מ הוא הפסיק בשל כאבי שרירים , נאסף ע"י מכונית שהסיעה אבל כ- 8 ק"מ מהאצטדיון היא התקלקלה. את הק"מ האחרונים הוא סיים בריצה וכך נכנס ראשון לאצטדיון.

הדמות הססגונית ביותר הייתה זו של פליקס קאראואל, דוור נמוך קומה (1.52 מ') מקובה. כדי לגייס מימון למסע הוא רץ בכיכר בהוואנה וביקש תרומות. הוא אסף כסף לנסיעה אך אבד אותו בדרכו במשחקי הימורים בניו-אורליאנס. הוא הצליח להגיע בטרמפים לסנט לואיס ושם אומץ על ידי אתלטי ארה"ב שאפשרו לו להתגורר אתם וספקו לו מזון. במהלך המירוץ הוא סטה מדרכו ונכנס לפרדס כדי לקטוף תפוחים. אלה גרמו לו לכאבי בטן שחייבו אותו להפסקות מנוחה. הוא סיים רביעי ויש הטוענים כי ללא הסטייה לפרדס ואכילת התפוחים היה יכול לנצח.

במירוץ זה השתתפו לראשונה גם שני רצים שחורי עור מאפריקה לן טאו ויאן מאשיאני משבט הזולו. לן טאו איבד זמן יקר כאשר במהלך המירוץ נאלץ לברוח לשדה תירס משני כלבים שרדפו אחריו. הוא סיים במקום התשיעי.

המסיים במקום השני היה הצרפתי אלבר קורי שהשתתף גם במרתון האולימפי 4 שנים קודם לכן. הוא החזיק במקצוע ייחודי: שובר שביתות מקצועי. הוא הגיע לשיקגו שנה קודם לכן בעת שביתה של עובדים בתעשיית הבשר ונשאר שם כי תמיד הייתה עבודה במקצועו ב"עיר הרוחות". ארבעה ימים אחרי המרתון הוא השתתף גם במירוץ הקבוצתי ל – 4 מייל  כחבר בקבוצת מועדון שיקגו וסיים תשיעי מתוך עשרה. הועד האולימפי הבין לאומי מחשיב אותו במרתון לנציג ארה"ב (צרפת לא שלחה משלחת למשחקי 1904) אך את קבוצת שיקגו במירוץ הקבוצתי הוא מכנה "קבוצה מעורבת" מאחר שקורי היה צרפתי!

המנצח במרתון היה תומאס היקס (Thomas Hicks)  האמריקאי שהחל להוביל בחצי השני של המירוץ. בהמשך הוא ביקש לפרוש בשל אפיסת כוחות. מלוויו השקו אותו בסמים ממריצים (סטריכנין מעורב בחלבון ביצה וברנדי) והוא הצליח לחצות את המטרה במקום הראשון בעודו בערפול חושים מוחלט. אין ספק כי כיום – גם הוא היה נפסל...

מרחק הריצה היה 40 ק"מ וזמנו של המנצח 3:28:53 שעות.

מאמרים נוספים בסדרה:

הפינה האולימפית - סנט לואיס 1904

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.