יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 11/03/2017

הפינה האולימפית, טוקיו 1964, חלק א'

 

 

 

 

היתה זו הפעם הראשונה בה המשחקים נערכו ביבשת אסיה. שני ענפים צורפו למסגרת האולימפית בטוקיו 1964: ג'ודו (לגברים בלבד, לעת עתה) וכדורעף. מספר המדינות המשתתפות רשם שיא חדש – 93 (אם כי מספר הספורטאים המשתתפים לא עלה). המדינות שהשתתפו לראשונה: אלג'יריה, קמרון, צ'אד, קונגו, חוף השנהב, הרפובליקה הדומניקנית, מדגסקר, מלזיה, מאלי, מונגוליה, נפאל, ניג'ר, צפון רודזיה (זמביה), סנגל וטנזניה (נקראה אז טנגניקה). דרום- אפריקה הושעתה עקב משטר האפרטהייד וחזרה למסגרת האולימפית רק בברצלונה 1992. רודזיה השתתפה בפעם האחרונה וחזרה למסגרת האולימפית כזימבוואה במוסקבה 1980. אינדונזיה הושעתה עקב אי הזמנת ישראל וטיוואן למשחקי אסיה 1962. אתה פרשה גם צפון קוריאה שחלק מספורטאיה נטלו חלק ב"משחקי העמים המתעוררים". כל הספורטאים שהשתתפו במשחקים אלה הושעו מהמשחקים. הספורטאית המפורסמת ביותר מצפון קוריאה שנבצר ממה לקחת חלק במשחקים הייתה בעלת ההישגים הטובים בעולם בריצות ל-400 ו-800 מטרים -  סין קים דאן (51.2 ש', 1:58.0 ד').

אתלטיקה

הייתה זו הפעם האחרונה שהתחרות נערכה על מסלול פחם (סינדר). לתוכנית נוספה תחרות קרב-5 לנשים (80 מ' משוכות –ברזל-גובה/ רוחק-200).  מקצוע אולימפי חדש נוסף היה ריצת 400 מ' לנשים. קופצי המוט השתמשו כבר במוטות גמישים מפיברגלס שהחליפו את מוטות המתכת.

שיאים שנשברו

גברים

100 מ' -  בחצי הגמר קבע בוב הייס מארה"ב זמן של 9.9 ש' (9.91) הרוח הגבית הייתה חזקה מאד – 5.28 מ'/ש' וברור שההישג לא אושר כשיא עולם (השיא עמד על 10.0 שניות).  בגמר קבע הייס זמן של 10.0 ש' – שווה לשיא העולמי. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות המשחקים שהזמן הרשמי שנמדד היה הזמן האוטומטי והוא עוגל לעשיריות השנייה. הזמן הידני שימש רק כגיבוי. זמנו הידני של הייס היה 9.9 שניות ועשוי היה להיות שיא עולם חדש אם זו הייתה שיטת המדידה הרשמית. זמנו האוטומטי של הייס היה 10.06 שניות. מהירות הרוח הייתה 1.03 מ'/ש'.

200 מ' – הנרי קאר –ארה"ב – 20.3 ש' – שיא אולימפי – שיא העולם היה 20.2 ש'.

800 מ' – פיטר סנל – ניו-זילנד – 1:45.1 ד' – שיא אולימפי. שיאו העולמי של סנל היה 1:44.3 ד'.

10,000 מ' – בילי מילס – ארה"ב – 28:24.4 ד' – שיא אולימפי. שיא העולם היה 28:15.6 ד' של רון קלארק שסיים שלישי במירוץ.

מרתון – אבבה ביקילה – אתיופיה – 2:12:11.2 שעות. ההישג הטוב ביותר עד אז.

110 מ' משוכות – הייס ג'ונס – ארה"ב – 13.6 ש' (13.67) – שיא אולימפי. שיא העולם היה 13.2 ש'.

3000 מ' מכשולים – גסטון רולנטס – בלגיה – 8:30.8 ד' – שיא אולימפי – שיא העולם של רולנטס היה 8:29.6.

4X100 מ' – ארה"ב קבעה שיא עולם – 39.0 ש' (39.06). ההרכב: פול דרייטון- ג'רי אשוורת –דיק סטבינס – בוב הייס.

סיום צמוד בריצת 4X100 מ' גברים. משמאל לימין: ברה"מ, חמישית - 39.4, ארה"ב, מנצחת - 39.0,  פולין, שנייה - 39.3, ונצואלה, חמישית - 39.5, ג'מייקה, רביעית - 39.4, איטליה, שביעית - 39.5, צרפת, שלישית - 39.3, בריטניה, שמינית - 39.6

4X400 מ' - ארה"ב קבעה שיא עולם – 3:00.7 ד' (הזמן נמדד אוטומטית בדיוק של מאיות השנייה אך סרט צילום הגמר אבד). ההרכב והזמנים המשוערים לכל רץ: אולן קסל 46.0 – מייק לארבי – 44.8 – אוליס ויליאמס 45.4 – הנרי קאר 44.5.

קפיצה לגובה – ולרי ברומל מברה"מ וג'ון תומאס מארה"ב קבעו שיא אולימפי – 2.18 מ'. ברומל זכה בזהב מאחר שהיה לו פחות פסילות בתחרות (שני הקופצים עברו 2.18 בניסיון ראשון אך לברומל היו קודם לכן שתי פסילות בתחרות ולתומאס היו 4). שיאו העולמי של ברומל היה 2.28 מ'.

קפיצה במוט – המעבר לשימוש במוטות גמישים הביא לכך שתשעה קופצים עברו גבוה יותר מן השיא האולימפי הקודם שהיה 4.70 מ'. פרד הנסן מארה"ב ניצח עם 5.10 מ'. שיאו העולמי של הנסן עמד על 5.28 מ'.  תחרות הגמר, בה נטלו חלק 18 משתתפים, החלה בשעה 13:15 ונסתיימה בשעה 22:08, כמעט 9 שעות!.

קפיצה משולשת – יוזף שמידט – פולין – 16.85 מ' – שיא אולימפי. שיאו העולמי של שמידט היה 17.03 מ'.

הדיפת כדור-ברזל – דאלאס לונג – ארה"ב – 20.33 מ' – שיא אולימפי. לונג קבע את הישגו בניסיון הרביעי. לפני כן שבר רנדי מטסון מארה"ב פעמיים את השיא האולימפי הקודם עם הדיפות של 19.88 מ' ו-20.20 מ'. הוא דורג בסיום במקום השני. שיאו העולמי של לונג עמד על 20.68 מ'.

זריקת דיסקוס – אל אורטר – ארה"ב -61.00 מ' – שיא אולימפי. שיא העולם היה 64.55 מ'.

יידוי פטיש – השיא האולימפי היה 67.10 מ' וכבר במוקדמות השווה רומואלד קלים מברה"מ את התוצאה ואילו שניים אחרים קבעו תוצאה טובה ממנה, תחילה קבע האל קונולי מארה"ב 67.40 מ' ואחר כך הגיע תורו של גיולה זיבוצקי מהונגריה לקבוע שיא אולימפי חדש – 67.99 מ'. בסיבוב הראשון של תחרות הגמר קבעו שני מתחרים תוצאה טובה מן השיא האולימפי הטרי: אובה באייר מגרמניה 68.09 וזיבוצקי 69.09. בסיבוב הרביעי קבע קלים שיא חדש – 68.81 וניצח בתחרות. השיא העולמי היה 70.67 ונקבע על ידי קונולי ב-1962. קונולי סיים שישי בלבד בגמר עם 66.65 מ'.

20 ק"מ הליכה – קן מתיוס – בריטניה – 1:29:34. ההישג הטוב במסגרת האולימפית. הישג השיא לאותה תקופה היה 1:25:58 שע'

50 ק"מ הליכה – אבדון פאמיץ' – איטליה – 4:11:12.4 שע' – ההישג הטוב במסגרת האולימפית. "הישג השיא העולמי" היה אז 4:03:53. שיאי עולם במקצועות כביש מוכרים רק החל משנת 2004.

נשים

100 מ'  - ברבע הגמר קבעה ויומיה טיוס מארה"ב הישג שווה לשיא העולם – 11.2 ש' (11.23). הרוח הייתה 0.22 מ'/ש'. בגמר ניצחה טיוס מול רוח נגדית של 1.25 מ'/ש'. בזמן 11.4 ש' (11.49).

200 מ' – אדית מקגויר – ארה"ב – 23.0 ש' (23.05) – שיא אולימפי. השיא העולמי היה 22.9 ש'.

800 מ' – אן פקר – בריטניה – 2:01.1 – שיא עולם. סין קים דאן מצפון קוריאה קבעה ב-1963 ב"משחקי העמים המתעוררים"  הישג של 1:59.1 וכחודש לפני משחקי טוקיו קבעה 1:58.0 ד' אולם הישגיה לא הוגשו ל-IAAF  (פדרציית האתלטיקה הבין לאומית) לאישור כשיאי עולם. רק תוצאה אחת שלה, 51.9 ש' בריצת 400 מ' שקבעה בשנת 1962, אושרה באופן רשמי כשיא עולם.

80 מ' משוכות – שיא העולם היה 10.5 ש' והשיא האולימפי 10.6 ש'. בגמר ניצחה קרין רייכרט-בלצר מגרמניה בזמן של 10.5 ש' (10.54) אך עם רוח מעל המותר לאישור שיאי עולם – 2.3 מ'/ש'. בשני מקצי חצי הגמר הושווה השיא האולימפי ברוח "חוקית": בלצר  ופמלה קילבורן קבעו 10.6 ש'.

4X100 – שיא העולם היה 44.3 ש' והשיא האולימפי 44.4 ש'. בגמר, קבעו נשות פולין שיא עולם חדש – 43.6 ש' (43.69) והקדימו את ארה"ב - 43.9 ש' (43.92). ההרכב של פולין: תרזה צ'יפלאה-וישצ'ורק , אירנה קרישנשטיין (שבינסקה, לאחר נישואיה), הלינה גורצקה, אווה קלובוקובסקה.  ההכרה בשיא העולמי של הפולניות הוסרה מאוחר יותר מאחר שהרצה המסיימת של הרביעייה, אווה קלובוקובסקה, נכשלה בשנת 1967 ב'מבחן מין' כרומוזומלי.  עם זאת, לא נשללו המדליות מרצות פולין! מאחר שההישג של רביעיית ארה"ב (וילי וייט, ויומיה טיוס,  מרילין וייט, אדית מקגוייאר) היה טוב גם הוא מהשיא הקודם, הוא הוכר בדיעבד כשיא עולמי. אם הייתה נבדקת קלובוקובסקה  שנה  מאוחר יותר, במשחקים האולימפיים מקסיקו סיטי 1968, היא לא הייתה נפסלת מאחר שאז שונתה ההגדרה הביולוגית לגבי המערך הכרומוזומלי הפוסל אישה להתחרות עם בנות מינה. הוכחה חותכת ומכרעת על נשיותה סיפקה קלובוקובסקה יותר מאוחר  כאשר ילדה בן!

קפיצה לגובה – יולנדה בלס- רומניה – 1.90 מ' – שיא אולימפי. שיאה העולמי האחרון של בלס נקבע בשנת 1961 ועמד על 1.91 מ'.

קפיצה לרוחק –השיא האולימפי היה 6.37 מ'. במוקדמות קבעו שתי קופצות הישגים השווים לשיא האולימפי אינגריד מיקלר-בקר מגרמניה וויוריקיה ויסקופליאנו מרומניה.  הלגה הופמן מגרמניה (6.44 מ') ואירנה קירשנשטיין (6.43) קבעו תוצאה טובה מן השיא ברוח מעל 2.0 מ'/ש' ואילו מרי ביגנאל-ראנד מבריטניה קבעה שיא אולימפי חדש – 6.52 מ' (רוח 0.81 מ'/ש'). ביגנאל ראנד קבעה בניסיונה הראשון בגמר שיא אולימפי חדש – 6.59 מ' (1.32 מ'/ש'), בניסיון הרביעי שיפרה שוב את השיא ל-6.63 מ' (1.16 מ'/ש') ובניסיון החמישי קבעה שיא עולם חדש – 6.76 מ' (1.69 מ'/ש').

הדיפת כדור ברזל – השיא האולימפי של תמרה פרס מברה"מ עמד על 17.32 מ' ושיאה העולמי היה 18.55 מ'. בגמר שיפרה פרס 3 פעמים את שיאה האולימפי: בניסיון הראשון 17.51, בניסיון השני 17.72 ובניסיון השישי 18.14 מ'.

זריקת דיסקוס – השיא האולימפי היה 55.10 מ' ושיא העולם 59.29 מ'. בניסיון הראשון בגמר קבעו 3 זורקות תוצאה טובה מן השיא האולימפי: אינגריד לוץ מגרמניה 57.21, ליה מנוליו מרומניה 55.90 ויבגניה קוזנצובה מברה"מ 55.17.  תמרה פרס מברה"מ קבעה בניסיון החמישי שיא אולימפי חדש – 57.27 מ' וניצחה בתחרות.

הטלת כידון – במוקדמות קבעה ילנה גורצ'קובה מברה"מ שיא עולם חדש – 62.40 מ'. בגמר היא דורגה שלישית בלבד.

קרב-5 – אירינה פרס (אחותה של תמרה) קבעה שיא עולם -5246 נקודות (80 משוכות  - 10.7 ש', 1096 נק'; ברזל – 17.16 מ', 1173 נק', גובה – 1.63 מ', 963 נק'/ רוחק – 6.24 מ', 1024 נק', 200 מ' – 24.7 ש', 959 נק'). שיאה של אירינה פרס לא נשבר מעולם. הוא החזיק מעמד עד סוף 1968. בשנת 1969 החליפה ריצת 100 משוכות את ריצת 80 מ' משוכות באתלטיקה בכלל וגם בקרב-5 כמובן.

הישגי אתלטי ישראל

לוי פסבקין -  רץ 100 מטר במוקדמות וסיים שביעי מתוך שבעה במקצה מספר 5. זמנו היה 11.1 ש' (11.13). 58 מ-63 משתתפים.

עמוס גלעד – השתתף במקצה מוקדם מספר 5 במוקדמות 800 מ' אך נפצע ולא סיים את הריצה.

גדעון אריאל – השתתף במוקדמות זריקת דיסקוס וסיים במקום  26 מתוך 29 משתתפים עם 46.12 מ' (45.10, 44.26, 46.12).  המרחק שנקבע לעליה אוטומטית לגמר היה 55.00 מ' אך בסופו של דבר הספיקה גם תוצאה של 53.81 מ' לעלייה .

מרים סידרנסקי – 100 מ' – רצה במקצה מספר 3 במוקדמות וסיימה שישית מתוך שבע בזמן 12.1 ש' (12.16). זמן 34 מתוך 44.  30 עלו לרבע הגמר (5 הראשונות מכל מקצה). הרצה במקום החמישי במקצה בו היא רצה הקדימה אותה ב-6 מאיות השנייה.  הרוח הייתה נגדית במהירות 0.73 מ'/ש'. 200 מ' – סיימה רביעית מתוך 7 במקצה מוקדם מספר 4 עם שיא ישראלי חדש -  24.6 ש' (24.68). שתי הראשונות מכל אחד מששה המקצים ו-4 מפסידות מהירות עלו לחצי הגמר. זמנה של סידרנסקי היה ה-21 בטיבו מתוך 36. זמן של 24.3 ש' הספיק לעלייה לחצי הגמר. מהירות הרוח במקצה של סידרנסקי הייתה 0.98 מ'/ש'. במקצים האחרים  נשבה רוח חזקה יותר.

מיכל למדני – השתתפה במוקדמות הקפיצה לגובה וקבעה הישג של 1.65 מ'. דורגה 20-19 מתוך 26. עברה 1.55 ו-1.60 בניסיון ראשון, 1.65 בניסיון שני ונכשלה ב-1.68 מ'. אם הייתה עוברת גובה זה ייתכן שהייתה נכנסת לגמר כי כל 4 הנשים שעברו אותו הועלו לגמר מאחר שרק 11 עברו את הגובה הנדרש של 1.70 מ'.

שחייה

4 מדליות זהב לדון שולנדר

לתכנית התחרות הוספו המשחים ל-400 מ' מעורב אישי לנשים ולגברים ומשחה השליחים 4X100 חופשי לגברים. משחה 200 מ' גב החליף את המשחה ל-100 מ' גב אצל הגברים.

שיאים

גברים

100 מ' חופשי – השיא האולימפי היה 55.2 והשיא העולמי 52.9 ש'. גרי אילמן מארה"ב שבר פעמיים את השיא האולימפי: במוקדמות הוא קבע 54.0 ש' ובחצי הגמר 53.9 ש'. בגמר סיים אילמן רביעי בלבד ובתואר זכה חברו לנבחרת דון שולנדר עם שיא אולימפי חדש – 53.4 ש'. במשחה הגמר 4X100 מ' חופשי זינק ראשון לארה"ב סטיב קלארק והשווה את שיא העולם – 52.9 ש'.

400 מ' חופשי – השיא האולימפי היה 4:18.3 ושיא העולם 4:12.7 ד'. במקצה מספר 6 במוקדמות קבע הגרמני פרנק ויגנד שיא אולימפי – 4:17.2 ובמקצה מספר 7 הגיב דון שולנדר עם שיא חדש – 4:15.8 ד'. בגמר הציב שולנדר שיא עולם חדש – 4:12.2 ד'.

1500 מ' חופשי – השיא האולימפי היה 17:19.6 והשיא העולמי 16:58.7 ד'. ג'ורג' וינדל מאוסטרליה קבע שיא אולימפי במקצה המוקדם הראשון – 17:15.9 ד' ובגמר שיפר אותו שוב ל-17:01.7 ד'.

200 מ' חזה  - סגנון החזה עבר שינויים מבחינת החוקה ולכן  צריך להיזהר בהשוואות  לתוצאות שהושגו במהדורות הקודמות של המשחקים. השיא האולימפי היה 2:37.4 ד' ושיא העולם 2:28.2 ד'. איאן אובראיין מאוסטרליה  קבע שיא אולימפי במוקדמות במקצה מספר 1 – 2:31.4 ד' ובמקצה מספר 2 שבר אגון הנינגר מגרמניה שיא זה עם 2:30.1 ד'. אובראיין קבע בחצי הגמר 2:28.7 ובגמר שיפר את שיא העולם עם 2:27.8 ד'.

200 מ' גב – שיא העולם היה 2:10.9 ד' והדו"ח הרשמי של המשחקים מציין גם כי השיא האולימפי הוא 2:47.0 ד', זמן שהושג במימי נהר הסיין במשחקי פאריס 1900...החל מ-1908 התחרו בסגנון גב רק ל-100 מ' ולכן נשבר השיא האולימפי העתיק פעמים רבות במוקדמות ובחצי הגמר. בגמר קבע ג'ד גראף מארה"ב שיא עולם חדש – 2:10.3 ד'.

200 מ' פרפר – השיא האולימפי היה 2:12.8 ד' ושיא העולם 2:06.9 ד'. קרל רובי מארה"ב קבע שיאים אולימפיים במוקדמות – 2:10.0 ובחצי הגמר – 2:09.3 אולם בגמר הוא סיים רק במקום השני אחרי קווין ברי מאוסטרליה שהציב שיא עולם חדש – 2:06.6 ד'.

400 מ' מעורב אישי – ריצ'רד רוט מארה"ב קבע שיא עולם בגמר – 4:45.4 ד'.

4X100 מ' חופשי – ארה"ב קבעה שיא עולם חדש בגמר – 3:33.2 ד'. ההרכב והזמנים: סטיב קלארק 52.9 (שווה לשיא העולם), מייקל אוסטין 53.9, גרי אילמן 53.4, דון שולנדר 53.0.

4X200 מ' חופשי – השיא האולימפי היה 8:10.2 ושיא העולם 8:01.8 ד'. במקצה מספר 1 במוקדמות קבעה גרמניה שיא אולימפי – 8:09.7 ובמקצה השני שופר השיא על-ידי רביעיית המחליפים של ארה"ב – 8:09.0. בגמר הציבה ארה"ב כמובן את הרביעייה החזקה שלה וקבעה שיא עולם – 7:52.1 ד'. הרכב וזמנים: סטיב קלארק 2:00.0, רוי סארי 1:58.1, גרי אילמן 1:58.4, דון שולנדר 1:56.6.

4X100 מ' מעורב – השיא האולימפי היה 4:05.4 ושיא העולם 4:00.1 ד'. במוקדמות הציבה רביעיית המחליפים של ארה"ב שיא אולימפי – 4:05.1 ד' ובגמר קבעה הרביעייה  הראשונה שיא עולם חדש – 3:58.4 ד'. הרכב וזמנים: גב – הרולד מאן 59.6, חזה – ויליאם קרייג 1:09.6, פרפר – פרד שמידט 56.8, חופשי – סטיב קלארק 52.4.

נשים

100 מ' חופשי – דון פרייזר מאוסטרליה, אלופת מלבורן 1956 ורומא 1960 החזיקה בשיא האולימפי – 1:01.2 ד' ובשיא העולם – 58.9 ש'. בכל שלושת שלבי התחרות היא הציבה שיאים אולימפיים חדשים: 1:00.6 – 59.9 – 59.5.

400 מ' חופשי – השיא האולימפי היה 4:50.6 ושיא העולם 4:39.5. במוקדמות נשבר השיא האולימפי על ידי  וירג'יניה דונקל מארה"ב – 4:48.6 ואחר כך על ידי שיאנית העולם מרילין רמנופסקי – 4:47.7 ד'. בגמר ניצחה דונקל עם שיא אולימפי חדש – 4:43.3 ד'.

200 מ' חזה – השיא האולימפי היה 2:49.5 ושיא העולם 2:45.4 ד'.  במוקדמות נשבר השיא האולימפי פעמיים: ברבל גרימר מגרמניה – 2:48.6, סבטלנה בבנינה מברה"מ – 2:48.3 ד'. בגמר ניצחה שיאנית העולם גלינה פרוזמינצ'יקובה מברה"מ עם שיא אולימפי חדש – 2:46.4 ד'.

100 מ' גב – השיא האולימפי היה 1:09.3 ושיא העולם 1:08.3. השיא האולימפי נשבר 3 פעמים במוקדמות: וירג'יניה דונקל -1:08.9, קתי פרגוסון מארה"ב 1:08.9 וקריסטין קרום מצרפת – 1:08.5 ד'. בגמר ניצחה פרגוסון עם שיא עולם חדש – 1:07.7 ד'.

100 מ' פרפר - השיא האולימפי היה 1:09.5 ושיא העולם 1:05.1 ד'. השיא האולימפי נשבר 3 פעמים במוקדמות: קתלין אליס מארה"ב – 1:07.8, דונה דה-רונה מארה"ב – 1:07.5, שרון סטאודר מארה"ב 1:07.0 ד'. סטאודר קבעה בחצי הגמר 1:05.6 ובגמר הציבה שיא עולם חדש – 1:04.7 ד'.

4X100 חופשי – ארה"ב הציבה שיא עולם בגמר – 4:03.8 ד': שרון סטאודר 1:01.2, דונה דה-רונה 1:00.9, ליליאן ווטסון 1:00.7, קתלין אליס 1:01.0.

4X100 מ' מעורב – השיא האולימפי היה 4:41.1 ושיא העולם 4:34.6 ד'. במוקדמות הציבה ברה"מ שיא אולימפי – 4:39.1 ובגמר קבעה ארה"ב שיא עולם – 4:33.9 ד': גב – קתי פרגוסון 1:08.6, חזה – סינתיה גויטה 1:18.3, פרפר – שרון סטאודר 1:06.4, חופשי – קתלין אליס 1:00.9.

הישגי שחייני ישראל

אברהם מלמד  - השתתף במוקדמות 200 מ' פרפר. הגיע חמישי מתוך שבעה במקצה מוקדם מספר 2  וקבע זמן של 2:20.7 ד'. זמנו היה ה-24 מתוך 35. 16 בעלי הזמנים הטובים העפילו לחצי הגמר. 2:17.2 הספיק לעלייה לחצי הגמר.

גרשון שפע – 200 מ' חזה – חמישי משבעה במקצה מוקדם מספר 4  בזמן 2:40.6 ד'.  זמן 19 מתוך 34. 16 בעלי הזמנים הטובים העפילו לחצי הגמר. 2:38.7 הספיק לחצי הגמר. 400 מ' מעורב אישי – שביעי מתוך שמונה במקצה מוקדם מספר 1 בזמן 5:11.2 ד'. הזמן ה-20 בטיבו מתוך 32. שמונה בעלי הזמנים הטובים העפילו לגמר. 5:04.4 ד' הספיק לעלייה לגמר.

---

המאמר הבא:

הפינה האולימפית, טוקיו 1964, חלק ב'

מאמרים קשורים נוספים:

שיעורי תמותה של ספורטאים מיפן שהשתתפו במשחקי טוקיו 1964

---

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.