חיים קאופמן | | 11/04/2012

הפינה האולימפית: לא רק ספורט

מאת: ד"ר חיים קאופמן

הקשר בין הגוף לבין הנפש המבטא את הרוח האולימפית בא גם לידי ביטוי בניסיון שנעשה להוסיף למשחקים האולימפיים תחרויות "רוחניות" : תחרויות בתחומי היצירה השונים בזיקה לספורט.

התחרויות הראשונות בתחום זה נערכו במשחקי סטוקהולם 1912 בחמישה תחומים: אדריכלות, ספרות, מוסיקה ציור ופיסול. רק 35 יצירות נשלחו לתחרות. בספרות זכה בפרס הברון פייר דה-קוברטן, נשיא הוועד האולימפי הבין לאומי והיוזם של התחרויות בתחומי האמנות. הוא זכה על היצירה "אודה לספורט" ששלח תחת השם הבדוי Georges Hohrod and Martin Eschbach.תחרויות בתחומים אלה נערכו גם במשחקים לאחר מכן ובפריס 1924 שלחו 193 אמנים יצירות לתחרות (אמנים הורשות לשלוח יותר מיצירה אחת). באמסטרדם 1928 הוצגו כבר למעלה מ – 1000 תמונות ופסלים. החלו לחלק את התחומים לקטגוריות משנה (ספרות כללה שירה, דרמה ואפוס, ציור כלל שמן, מים וגרפיקה וכו') . תחרויות במקצועות האמנות נערכו בפעם האחרונה במשחקי לונדון 1948.

ב – 1949 הוגש לוועד האולימפי הבין לאומי דו"ח שטען שלמעשה כל האמנים המשתתפים בתחרות הם מקצוענים ולכן אין מקום לשתפם בתחרות אולימפית. הוועד האולימפי רצה בכל זאת לקיים את התחרות אך המארגנים הפינים של משחקי הלסינקי 1952 לא קיימו אותה בטענה של חוסר זמן להתארגן לקראתה. ב – 1954 הוחלט סופית שלא לקיים יותר תחרויות במקצועות האמנות במשחקים האולימפיים אך לחייב את מארגני המשחקים לקיים אירועי תרבות ואמנות בצמוד למשחקים.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.