יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 09/10/2016
.jpg "האצטדיון האולימפי בברלין")
הפתיח הוא תקציר מתוך מה שכתוב על המשחקים באתר (sport reference)
אין עוד משחקים אולימפיים שהיו מזוהים כל כך עם אדם שלא התחרה בהם כפי שמשחקי ברלין 1936 מזוהים עם אדולף היטלר. היה זה ג'סי אוונס שהפריך את תאוריית עליונות הגזע הארי כאשר כיכב במשחקים.
החידוש הגדול של משחקי ברלין 1936 הוצע על ידי יושב ראש הועדה המארגנת, קרל דים. הוא הציע לערוך מרוץ לפיד מאולימפיה אל האצטדיון בברלין ובאש לפיד זה להצית את הלהבה האולימפית באצטדיון. הלפיד הודלק ב-20 ביולי באולימפיה שביוון ליד חורבות מקדשה של הרה בטקס חגיגי, והועבר על ידי 3422 רצים שונים לברלין. כל רץ עבר קילומטר אחד וכל אחד מהרצים רץ עם לפיד אחר. המרוץ עבר בכל ערי הבירה של המדינות בדרך מאולימפיה לברלין: אתונה, סופיה, בלגרד, בודפשט, וינה ופראג. הלהבה האולימפית הוצתה על ידי האתלט הגרמני פריץ שילגן שנבחר כנראה לתפקיד על ידי במאית סרט המשחקים לני רייפנשטאל שראתה בו דמות המייצגת נאמנה את צעירי גרמניה. הוא עצמו לא נטל חלק במשחקים. הוא האריך ימים (נפטר ב-2005 בגיל 99) והוזמן להיות אחד מנושאי הלפיד במשחקי אטלנטה 1996.
היטלר ואנשי התעמולה שלו לא חסכו במשאבים והמשחקים היו מאורגנים היטב. היו ספורטאים בודדים שהחרימו את המשחקים אך כל המדינות המובילות בספורט העולמי נטלו חלק במשחקים. ג'סי אוונס ואתלט גרמני שלא הכיר קודם לכן הפגינו את רוח המשחקים האמתית: במוקדמות הקפיצה לרוחק פסל אוונס בשני הניסיונות הראשונים. לפתע, ניגש אליו הקופץ הגרמני לוץ לונג והציע לאוונס להזיז לאחור את סימן הביקורת שלו ב"כף רגל שלמה". אוונס קיבל את העצה, קבע תוצאה של 7.64 מ' (המרחק הנדרש לעליה לגמר היה 7.15 מ') ועלה לגמר, יחד עם 15 קופצים נוספים. למחרת זכה אוונס בזהב עם הישג של 8.06 מ' ולוץ לונג הוכתר כסגנו עם הישג של 7.87 מ'. אוונס ולונג התיידדו ושמרו על קשר במכתבים גם כאשר גויס לונג למלחמה. זמן קצר לפני שנפל בקרב כתב לונג לאוונס על בנו שזה עתה נולד וביקש שאחרי המלחמה יגיע לגרמניה ויספר לילד איזה אדם היה אביו. בשנות ה-60 נסע אוונס לגרמניה לבקר את בנו של לונג וזה בחר באוונס לעמוד לצדו בטקס נישואיו.
כאשר אתם חושבים על משחקי ברלין, אל תחשבו על היטלר או על סרט התעמולה של לני רייפנשטאל, חשבו על ג'סי אוונס ולוץ לונג.
שיאים שנשברו או הושוו
100 מ' – ג'סי אוונס (ארה"ב) – 10.3 ש' (עם רוח מעל המותר), שווה לשיא האולימפי. שיאו העולמי של אוונס היה 10.2 ש'.
200 מ' – ג'סי אוונס – 20.7 ש'– ההישג הטוב במסלול עם קשת. שיאו של אוונס במסלול ישר היה 20.3 ש'. רק החל מ-1951 הוכרו שיאי עולם בריצת 200 מטר במסלול עם קשת.
1500 – ג'ק לאבלוק (ניו-זילנד) – 3:47.8 ד'– שיא עולם.
5000 –גונאר הקרט (פינלנד) – 14:22.2 ד'– שיא אולימפי. שיא העולם באותה התקופה היה 14:17.0 ד'. הקרט (1940-1910) קבע בהמשך עונת 1936 שיאי עולם ב-3000 מ' (8:14.8 ד') ובשני מייל (8:57.4 ד') וגם הישג השווה לשיא העולם ב-2000 מ' (5:21.8 ד', הוגש לאישור כשווה שיא אך לא אושר מסיבה לא ידועה). הוא מצא את מותו יום אחד לפני יום הולדתו ה-30 ב"מלחמת החורף" בין פינלנד לברה"מ.
מרתון – קיטאי סון (קוריאני בשם סון קי צ'אנג שהתחרה כיפאני ואולץ לשנות את שמו מאחר שקוריאה הייתה תחת שלטון יפאן) – 2:29:19.2 שע'– שיא אולימפי. שיאי עולם במרתון מוכרים רק משנת 2004.
110 מ' משוכות – פורסט טאונס (ארה"ב) – 14.1 ש' בחצי הגמר – שווה לשיאו העולמי.
3000 מ' מכשולים – וולמארי איזו-הולו (פינלנד)– 9:03.8 ד'- ההישג הטוב בתקופה. שיאי עולם מוכרים רשמית במקצוע רק משנת 1954.
4X100 גברים –ארה"ב (ג'סי אוונס, רלף מטקלף, פוי דרייפר, פרנק וויקוף) – 39.8 ש'– שיא עולם.
50 ק"מ הליכה – הרולד ויטלוק (בריטניה) – 4:30:41.4 שע'. שיא אולימפי. שיאי עולם במקצוע מוכרים רק משנת 2004.
קפיצה לגובה – קורנליוס ג'ונסון (ארה"ב) – 2.03 מ'– שיא אולימפי. שיא העולם היה 2.07 מ' ונקבע על ידי ג'ונסון ודייב אולבריטון במבחנים של ארה"ב.
קפיצה במוט – ארל מידווס (ארה"ב) – 4.35 מ' – שיא אולימפי. שיא העולם היה 4.43 מ'.
קפיצה לרוחק – ג'סי אוונס – 8.06 מ' (עם רוח מעל המותר) – טוב מן השיא האולימפי. שיאו העולמי של אוונס היה 8.13 מ'.
קפיצה משולשת – נאוטו טג'ימה (יפאן) – 16.00 מ' – שיא עולם.
הדיפת כדור ברזל – האנס וולקה (גרמניה) – 16.20 מ' – שיא אולימפי. שיא העולם היה 17.40 מ'.
זריקת דיסקוס – קן קרפנטר (ארה"ב) – 50.48 מ' – שיא אולימפי. שיא העולם היה 53.10.
יידוי פטיש – קרל היין (גרמניה) – 56.49 מ'– שיא אולימפי. שיא העולם היה 57.77 מ' (נקבע ב-1913!)
קרב-10 – גלן מוריס (ארה"ב) – 7900 נקודות לפי טבלת 1934 (7254 נקודות לפי הטבלה הנוכחית, טבלת 1985) – שיא עולם. (100 מ' – 11.1 ש', רוחק – 6.97 מ', ברזל – 14.10 מ', גובה – 1.85 מ', 400 מ' – 49.4 ש' / 110 מ' משוכות - 14.9 ש', דיסקוס – 43.03 מ', מוט – 3.50 מ', כידון – 54.52 מ', 1500 מ' – 4:33.2 ד'.)
100 מטר נשים – הלן סטפנס (ארה"ב) – 11.5 ש' (עם רוח מעל המותר – טוב מן השיא העולמי שהיה 11.6 ש').
80 מ' משוכות נשים – אונדינה ואלה (איטליה) – 11.7 ש' – שווה לשיא האולימפי. שיא העולם היה 11.6 ש'. גם לזוכות במוקמות 4-2 נמדד זמן ידני של 11.7 ש'. הזמנים החשמליים היו: ואלה – 11.748 ש', 2) אני שטויר (גרמניה) – 11.809 ש', 3) בטי טיילור (קנדה) 11.811 ש', 4) קלאודיה טסטוני (איטליה) – 11.818 ש'.
4X100 מ' נשים – גרמניה קבעה במוקדמות שיא עולם – 46.4 ש' בהרכב אמי אלבוס – קטה קראוס – מרי דולינגר – אילזה דורפלדט אך נפסלה בגמר בשל הפלת המקל על ידי הרצה המסיימת.
זריקת דיסקוס נשים – גיזלה מאורמאייר (גרמניה) – 47.63 מ' – שיא אולימפי. שיאה העולמי של מאורמאייר היה 48.31 מ'.
הטלת כידון נשים– טילי פליישר (גרמניה)– 45.18 מ' – שיא אולימפי. שיא העולם היה 46.745 מ'.
.jpg "ג'סי אוונס")
.jpg "האצטדיון בברלין")
שיאים שנשברו
100 מ' חופשי גברים – שני שחיינים מיפאן, מאסהרו טגוצ'י ומאסנורי יוסה, קבעו בשלבים המוקדמים זמן של 57.5 ש' שהיווה שיא אולימפי. זמן זה היה טוב משל המנצח בגמר פרנץ צ'יק מהונגריה (57.6 ש'). שיא העולם היה 56.4 ש'.
400 מ' חופשי גברים – ג'ק מדיקה מארה"ב קבע שיא אולימפי – 4:44.5 ד'. שיא העולם שלו היה 4:38.7 ד'.
100 מטר גב – אדולף קיפר מארה"ב קבע שלושה שיאים אולימפיים: במוקדמות – 1:06.9 ד', בחצי הגמר - 1:06.8 ד' ובגמר – 1:05.9 ד'. שיאו העולמי היה 1:04.8 ד'. קיפר (Kiefer) נולד ב-1918 והוא כיום בן 98 שנים. במלחמת העולם השנייה הוא שימש כאחראי על שחייה והצלה בצי ארה"ב, תפקיד שהוצע לו מאחר שבצי למדו לדעת שיש להם יותר קורבנות בטביעה מאשר מפגיעות כדורי אויב. הוא פיתח סגנון גב מיוחד למתחילים שעזר למלחי הצי שלא ידעו לשחות להישרד בים. שמו נקשר גם בחידושים רבים בשחייה כמו הפנייה בהיפוך בסגנון הגב, המצאת קרש האימונים, המצאת מסלולי שחייה מפחיתי זרמים ועוד
200 מ' חזה גברים – טטסו המורו מיפאן קבע שיא אולימפי במוקדמות – 2:42.5 ד' וגם בגמר – 2:41.5 ד'. השיא העולמי היה 2:37.2 ד'.
4X200 חופשי גברים – יפאן קבעה שיא עולם – 8:51.5 ד' בהרכב: מאסנורו יוסה – שיגאו סוגיאורה – מאסהרו טגוצ'י – שיגאו אראי.
100 מ' חופשי נשים – ריה מאסטנברוק מהולנד שברה את השיא האולימפי במוקדמות כשקבעה 1:06.4 ד', השוותה את השיא בחצי הגמר וקבעה שיא חדש בגמר – 1:05.9 ד'. שיא העולם היה 1:04.6 ד'.
400 מ' חופשי נשים – ריה מאסטנברוק קבעה שיא אולימפי – 5:26.4 ד'. שיא העולם היה 5:16.0 ד'.
100 מ' גב נשים– נידה סנף מהולנד שניצחה בגמר עם 1:18.9 ד' קבעה במוקדמות שיא אולימפי – 1:16.6 ד'. שיא העולם היה שייך למסטנברוק (שסיימה שנייה בגמר) – 1:15.8 ד'.
200 מ' חזה נשים – היידקו מהטה מיפאן שניצחה בגמר עם 3:03.6 ד' קבעה במוקדמות שיא אולימפי – 3:01.9 ד'. במקצה מוקדם יותר קבעה הגרמנייה מרתה גננגר (שנייה בגמר) שיא אולימפי– 3:02.9 ד'. שיא העולם היה 3:00.4 ד'.
4X100 מ' חופשי נשים – הולנד קבעה שיא אולימפי – 4:36.0 ד'. שיאן העולמי של ההולנדיות עמד על 4:32.8 ד'.
הייתה זו הפעם האחרונה בה נערכו תחרויות ההתעמלות במגרש פתוח. המקצועות לגברים היו כפי שהם היום בעוד הנשים, שהתחרו לראשונה באמסטרדם 1928 אך לא התחרו בלוס אנג'לס 1932, התחרו בתחרות קבוצתית בלבד.
המנצח בתחרות הקרב-רב היה אלפרד שוורצמן מגרמניה. במלחמת העולם השנייה הוא נפצע קשה ונפל בשבי אך חזר להתחרות במסגרת האולימפית בהלסינקי 1952 וזכה במדליית הכסף בתרגיל על מתח, בגיל 40.
גרמניה זכתה ב-6 מדליות זהב (מתוך 9 שחולקו), מדליית כסף אחת ו-6 מדליות ארד. מתעמלי שוויץ זכו במדליית זהב אחת, 6 כסף ושתיים ארד. המנצח בתרגיל הקרקע היה ג'ורג' מייז בן ה-31 משוויץ שהייתה זו לו ההשתתפות הרביעית במשחקים. בפאריס 1924 הוא היה שותף למדליית הארד בתחרות הקבוצתית, באמסטרדם 1928 הוא זכה ב-3 מדליות זהב ואחת מכסף ובלוס אנג'לס 1932 הוא הביא לשוויץ את המדליה היחידה עם זכייתו בכסף בתרגיל הקרקע.
תחרות הנשים כללה תרגיל קבוצתי (גרמניה, המנצחת בתחרות דורגה בשלב זה במקום הרביעי בלבד) וגם מסיכום התוצאות האישיות של 6 המתעמלות הטובות (מתוך 8 בקבוצה) בתרגילים אישיים על קורה, מקבילים (לא מדורגים!) וסוס קפיצות.
הייתה זו הופעת הבכורה של המשחק במסגרת האולימפית זולת הופעת ראווה במשחקי סט,לואיס 1904. המשחקים נערכו בחוץ על מגרש חולי שהפך לבוצי כאשר ירד גשם. ארה"ב זכתה בקלות עם ניצחונות על אסטוניה 28:52, הפיליפינים 23:56, מקסיקו 10:25 ובגמר מול קנדה, בגשם שוטף, 8:19.
גם משחק זה ערך את הופעת הבכורה שלו בברלין 1936. הייתה זו הגרסה ששוחקה על מגרש כדורגל ובכל קבוצה נכללו 11 שחקנים. גרמניה זכתה בטורניר בו השתתפו 6 מדינות. הפעם הבאה שהמשחק נכלל במסגרת האולימפית הייתה במינכן 1972 ואז הוא כמובן שוחק כבר באולמות עם 7 שחקנים בקבוצה.
לאחר שלא נכלל במשחקי לוס אנג'לס 1932, חזר המשחק לתכנית האולימפית. שחקנים מקצוענים לא הורשו להשתתף מה שגרם לאי הופעת נבחרות מארצות מובילות רבות (כך למשל מדרום אמריקה השתתפה רק פרו) ולירידה ביוקרתו של הטורניר שאיבד כבר את הבכורה כטורניר החשוב בענף לגביע העולם של FIFA שנערך לראשונה ב-1930. איטליה זכתה בבכורה עם ניצחון בהארכה על אוסטריה 1:2.
הענף נכלל במשחקים האולימפיים בשנים 1900, 1908, 1920, 1924 ובפעם האחרונה ב-1936. שיטת המשחקים הייתה יוצאת דופן. חמש מדינות השתתפו אך גרמניה והונגריה נחשבו לנבחרות דרג ב' ולא היו יכולות להתמודד על מדליית הזהב. שלוש הנבחרות בדרג א': ארגנטינה, בריטניה ומקסיקו התמודדו ביניהן וארגנטינה זכתה בשני ניצחונות (5:15 על מקסיקו ו-0:11 על בריטניה) וזכתה בזהב. מקסיקו שסיימה שלישית בדרג א', התמודדה עם הונגריה (שגברה על גרמניה במשחק היחיד בדרג ב') במשחק על מדליית הארד, שהסתיים בתוצאה 2:16 למקסיקו.
ענף החתירה בדוגיות (סירות קאיאק וקאנו) הוכנס למשחקים בברלין 1936. היו תחרויות גם בקיאקים מתקפלים. מרחקי התחרות היו 1000 ו-10,000 מטרים. אוסטריה זכתה ב-3 מדליות זהב, גרמניה וצ'כוסלובקיה ב-2 כל אחת.
התקיימו מקצועות מסלול ( ספרינט, נגד השעון ל-1000 מטר, ספרינט באופני טאנדם ורדיפה קבוצתית) ומירוץ כביש ל-100 ק"מ בו היה גם דירוג קבוצתי. המסלול השטוח במירוץ הכביש הביא לכך שעשרות רוכבים היו צמודים ממש עד המטרים האחרונים מה שהביא לנפילות רבות לקראת הסיום וגם לקושי רב לדרג את המשתתפים ולמדוד להם זמן שהיה נחוץ מאד לצורך הדירוג הקבוצתי שנקבע לפי סיכום הזמנים של שלושה הראשונים מכל נבחרת. השופטים דרגו שלושה רוכבים במשותף במקום הרביעי, שלושה במשותף במקום השמיני ולא פחות מ-22 במשותף במקום ה-16. צרפת זכתה בתואר עם רוכבים במקומות הראשון, השני והרביעי המשותף.
41 משתתפים התחרו ביום הראשון ברכיבה על סוסים (מרוץ שדה עם מכשולים), ביום השני בסיוף בדקר, ביום השלישי בקליעה באקדח, ביום הרביעי בשחייה (300 מטר) וביום החמישי בריצת שדה ל-4 ק"מ. הניקוד היה לפי המיקום בכל יום. בתחרות הסיוף התחרה כל משתתף ב-40 קרבות וכל ניצחון הקנה נקודה ותיקו – חצי נקודה. גוטהארדט הנדריק מגרמניה זכה בבכורה בסיכום הכללי עם 31.5 נקודות (שני בסוסים, שני בסיוף, רביעי בקליעה, תשיעי בשחייה ו-14 בריצה.)
התחרות התקיימה בחמש קבוצות משקל. מצרים הייתה המדינה המובילה עם שתי מדליות זהב, אחת כסף ושתיים ארד. במשקל קל (עד 67.5 ק"ג) חולקה מדליית הזהב לשני ספורטאים: רוברט פין, יהודי מאוסטריה ואנואר מסבח ממצרים. לפי החוקה של היום היה זוכה מסבח בתואר לבדו כי משקלו היה נמוך יותר אך חוק זה נכנס לתוקף רק ב-1948. אחרי סגנון הלחיצה הוביל פין עם 105 ק"ג לעומת 92.5 ק"ג שהרים מסבח. מסבח צמצם את הפער בסגנון ההנפה (105 ק"ג לעומת 100 ק"ג שהניף פין) והביא את התחרות לשוויון בסגנון הדחיקה עם 145 ק"ג לעומת 137.5 שדחק פין.
התחרויות בסגנון יווני-רומי וחופשי נערכו בשיטת הנקודות השליליות: על ניצחון בהכנעה לא הוענקו נקודות שליליות, על ניצחון בנקודות הוענקה נקודה שלילית אחת, על הפסד בנקודות הוענקו שתי נקודות שליליות ועל הפסד בהכנעה – 3 נקודות שליליות. מתאבק יצא מהטורניר אחרי שצבר 5 נקודות שליליות. במשקל קל בסגנון חופשי ניצח היהודי מהונגריה קרולי קרפטי ששם משפחתו המקורי היה קלנר. קרפטי שרד את השואה אחרי שהיה שנתיים במחנה עבודה בפולין והיה שנים רבות מאמן האבקות בהונגריה.
מאמרים נוספים בסדרה:
על אוונס והיטלר קראו כאן
על רצי המרתון הקוריאנים תחת דגל יפאן קראו כאן
על יהודים בין מארגני משחקי ברלין 1936 קראו כאן
על יהודים בנבחרת הנאצית קראו כאן
על הוצאתם מההרכב של שני רצים יהודיים מנבחרת השליחים של ארה"ב קראו כאן
על גרטל ברגמן, הקופצת לגובה היהודייה שהוצאה מנבחרת גרמניה קראו כאן
על אילונה אלק, המנצחת סיוף ברומח קראו כאן
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
