חיים קאופמן | | 04/04/2012

הפינה האולימפית: אורך מסלול המרתון

מאת: ד"ר חיים קאופמן

כיצד נקבע אורך מרחק מסלול המרתון

במשחקים האולימפיים הראשונים לא נקבע אורך קבוע למסלול המרתון והמרחק השתנה מדי ארבע שנים על פי מסלול שנקבע על ידי המארגנים, שהיה תמיד קרוב ל-40 ק"מ. כך לדוגמא במרוץ הראשון באתונה המרחק היה 40 ק"מ - המרחק בין מרתון לאתונה, ובפריס 1900 המרחק היה 40 ק"מ ו-260 מטר. במשחקי סנט לואיס 1904 היה המרחק שוב 40 ק"מ. במשחקי הביניים, אתונה 1906 המרחק היה 41.860 ק"מ.

במשחקי לונדון 1908 ביקשה משפחת המלוכה לצפות בזינוק המרתון מחלון ארמון וינזדור ולפיכך הוארך המסלול שהחל ליד הארמון והסתיים באצטדיון בו נערכו המשחקים, אצטדיון וייט סיטי, ונקבע ל-26 מייל ו- 385 יארד (42.195 ק"מ).

במשחקי סטוקהולם 1912 המרחק היה 40.200 ק"מ ובאנטוורפן 1920 הייתה הפעם היחידה בה המרחק היה גדול מהמקובל כיום – 42.750 ק"מ. 

בקונגרס החמישי של פדרציית האתלטיקה הבין לאומית (IAAF) שהתקיים בעיר ג'נבה בחודש מאי 1921 המליצה ועדת השיאים העולמיים שהמרחק שבו רצו בלונדון 1908 (42.195 ק"מ) יהיה המרחק הסטנדרטי של המרתון. לא נמסרו נימוקים להמלצה. המלצה זו אושרה בקונגרס ומאז זהו המרחק הרשמי של מירוץ המרתון, ומרחק המרתון בכל המהדורות של המשחקים האולימפיים החל מפריס 1924.

מאחר שאסור שמרחק המרתון יהיה קצר יותר מהמרחק הסטנדרטי, ממליצה כיום החוקה להוסיף פקטור בטחון של מטר אחד על כל ק"מ (כלומר 42 מטר) כדי למנוע מצב שבמדידה חוזרת של המסלול לא ימצא שהוא קצר מהתקן.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.