יורם אהרוני | אתלטיקה | 25/05/2015

ספציאליסטים שהתחרו גם בקרב-10

יורם אהרוני

מדליסטים במשחקים האולימפיים ואליפות העולם שהתחרו גם בקרב-10

נשים המתחרות בקרב-רב (קרב-5 עד 1980 וקרב-7 החל מ-1981) מתחרות לפעמים גם במקצועות בודדים וזוכות להצלחה. יש כמה  שזכו במדליות אולימפיות במקצועות אישיים וגם בקרב-רב: אירינה פרס (80 משוכות ב-1960, קרב-5 1964), מרי ראנד (רוחק וקרב-5 ב-1964), היידה רוזנדהאל (רוחק וקרב-5 ב-1972)  וג'קי ג'וינר-קרסי (רוחק וקרב-7 בין השנים 1984 -1996).

השילוב אצל הגברים בין קרב-10 למקצועות בודדים הוא קשה יותר. במשחקי פאריס 1924 זכה הרולד אוסבורן בבכורה האולימפית בקפיצה לגובה (1.98 מ') וגם בקרב-10 עם 7710.275 לפי הניקוד דאז השווים ל-6476 בטבלת 1985, זו הנהוגה כיום. הישגיו היו: ריצת  100 מ' -  11.92 ש',  קפיצה לרוחק -  6.92 מ',  הדיפת כדור ברזל -  11.43 מ',  קפיצה לגובה -  1.97 מ',  ריצת 400 מ' -  53.2 ש';  ריצת 110 מ' משוכות -  16.0 ש', זריקת דיסקוס 34.51 מ',  קפיצה במוט -  3.50 מ', הטלת כידון -  46.69 מ',  ריצת 1500 מ' -  4:50.0 ד'. בין השנים 1922 ו-1926 השלים אוסבורן 6 קרבות. הישגו הטוב בקפיצה לגובה בתוך תחרות קרב-10 היה 1.98 מ'. הישגו הטוב בקפיצה לגובה היה 2.03 מ' (שיא עולם). הישגו בקרב-10 במשחקי פאריס 1924 אושר כשיא עולם, אם כי בדיעבד ניתן לטעון כי היה צריך להחזיר את הכבוד להישגו של ג'ים תורפ ממשחקי סטוקהולם 1912 השווה ל-6564 בניקוד של היום (תורפ נפסל שנה אחרי המשחקים בשל "מקצוענות" ורק שנים רבות אחרי מותו הוחזר שמו לרשימת המנצחים האולימפיים). תורפ השתתף בסטוקהולם 1912 גם בקרב-5, קפיצה לגובה וקפיצה לרוחק. כמעט כל משתתפי קרב-10 בסטוקהולם 1912 השתתפו גם במקצועות אישיים, חלקם זכו בהם במדליות, אך אף אחד מהמדליסטים במקצועות האישיים לא זכה במדליה גם בקרב-10.

גם מרבית המשתתפים בקרב-10 במשחקי אנטוורפן 1920, השתתפו גם במקצועות אחרים במשחקים ואחד מהם אף זכה במדליה, פאבו יוהאנסון מפינלנד היה שלישי בהטלת כידון (63.095 מ'). משתתף אחר בקרב-10, אלכסנדר קלומברג מאסטוניה, היה חמישי בכידון (62.390). הישג שקבע ב-1922 – 7485.610 נק' לפי הטבלה דאז, 6087 לפי הטבלה הנוכחית, הוא הראשון שאושר כשיא עולמי בקרב-10 (12.3, 6.59, 12.92, 1.75, 55.0; 17.0, 39.64, 3.40, 62.20, 5:11.3). משתתף אחד בתחרות קרב-10,אפוסטולוס ניקולאידיס מיוון (פרש אחרי 4 מקצועות) היה חבר גם בנבחרת הכדורגל של ארצו למשחקים...

המגמה הזו נמשכה גם במשחקי פאריס 1924. 13 מתוך 36 המשתתפים בקרב-10 נטלו חלק גם בקרב-5, מקצוע שנערך בפעם האחרונה במשחקים. בתחרות זו השתתפו כל המתחרים בשלושה מקצועות (רוחק, כידון, 200) והדירוג היה לפי סך הכל המיקומים. 12 הראשונים אחרי 3 מקצועות התחרו במקצוע הרביעי, זריקת דיסקוס, ורק ששת בעלי הניקוד המצטבר הנמוך ביותר התחרו במקצוע האחרון, ריצת 1500 מ'. בין משתתפי  קרב-10 בפאריס 1924 היו שהשתתפו גם בריצות 100 ו-400  מ' משוכות, ריצות "חלקות" ל- 100, 200, 400 ואפילו 800 מ', בקפיצות לגובה, לרוחק ובמוט ובהטלת כידון.

16 אתלטים מתוך ה-38 שהתחילו בתחרות קרב-10 באמסטרדם 1928 נטלו חלק גם במקצועות אחרים.  יוהאנס ויליין מדרום אפריקה אמנם פרש מהקרב אחרי 7 מקצועות אך מצא זמן להתחרות גם ב-4 מקצועות אישיים: 100, 110 מש', רוחק ומשולשת...

6 מתוך ה-15 שהתחרו בקרב-10 במשחקי לוס-אנג'לס 1932 מצאו זמן להשתתף גם במקצועות אישיים.  האנס היינריך זיפרט מגרמניה שסיים  חמישי בקרב היה גם שישי בהדיפת כדור ברזל (15.07). ב-1934 הוא קבע שיא עולם בקרב-10 – 8790.460 לפי הטבלה דאז, 7147 לפי הטבלה הנוכחית (11.1, 7.48, 15.31, 1.80, 52.2; 15.8, 47.23, 3.43, 58.32, 4:58.8). במקום השמיני בקרב-10 בלוס אנג'לס 1932 סיים האלוף  ב-400 משוכות, בוב טיסדייל מאירלנד עם 6398 לפי טבלת 1985 (11.3, 6.60, 12.58, 1.65, 49.0 ; 15.5, 33.31, 3.20, 45.26, 4:34.4).

רק 9 מתוך ה-28 שהשתתפו בקרב-10 במשחקי ברלין 1936 השתתפו גם במקצועות אישיים. הבולט בהם היה הזוכה במדליית הכסף בקרב, בוב קלארק מארה"ב. הוא סיים שישי במשחקים בקפיצה לרוחק עם 7.67 מ' (רוח מעל המותר) ובמסגרת קרב-10 קפץ לרוחק 7.62 מ'. במבחנים של ארה"ב לקראת המשחקים הוא קפץ לרוחק 7.91 מ' במסגרת קרב-10, תוצאה טובה יותר מאשר קבע במבחנים ג'סי אוונס האגדי במבחני הרוחק ( 7.89,קלארק היה שלישי במבחנים – 7.69).

מגמת ההתמחות בקרב-10 התעצמה אחרי מלחמת העולם השנייה ובמשחקי לונדון 1948 רק 10 מ-35 המשתתפים בקרב-10 נטלו חלק גם במקצועות אישיים, הבכיר שבהם היה הזוכה במקום הרביעי בקרב, אנריקה קיסטנמאכר מארגנטינה שהיה גם עשירי בקפיצה לרוחק.

בהלסינקי 1952 רק 8 מ-28 התחרו גם במקצועות אישיים. אחד המשתתפים היה אלס לנדסטרום מפינלנד שסיים במקום ה-14 עם 6147 נק' לפי הטבלה הנוכחית. בהמשך הקריירה שלו הוא עשה הסבה לקפיצה במוט והגיע להישג של 4.57 מ', הישג מכובד למדי בתקופה של מוט המתכת. הוא זכה במדליית הארד בקפיצה במוט במשחקי רומא 1960. הזוכה במדליית הכסף בקרב-10(ובזהב במלבורן 1956) היה מילט קמפבל מארה"ב שבשנת 1957 קבע שיא עולם רשמי בריצת 120 יארד משוכות (109.728 מ') – 13.4 ש'.

שניים מתוך ה-15 שהשתתפו בקרב-10 במשחקי מלבורן 1956 זכו במדליות אולימפיות במקצועות אחרים:

בוב ריצ'רדס  (נולד ב-1926) - שנודע בכינוי "הכומר המעופף", היה פעמיים אלוף אולימפי בקפיצה במוט (1952 – 4.55; 1956 – 4.56) במשחקי מלבורן 1956 הוא השתתף גם בקרב-10, אך פרש לאחר 9 מקצועות. באותה עונה דורג תשיעי בעולם (6998 – 11.3, 6.92, 13.16, 1.83, 51.8; 15.6, 41.34, 4.57, 50.35, 4:55.8).

מרטין לאואר (נולד ב-1937) – היה שותף לזכייתה של גרמניה במירוץ השליחים 4X100 במשחקי רומא 1960. היה ידוע בעיקר כמצטיין ב-110 מ' משוכות, מקצוע בו קבע שיא עולם בשנת 1959 – 13.2 שניות. סיים רביעי במקצוע זה במשחקים האולימפיים ב-1956 ו-1960. במשחקי מלבורן היה גם חמישי בקרב-10 (6914). את שיאו האישי קבע ב-1959, 7478 נק', הישג שדירג אותו שני בעולם באותה השנה (10.2, 7.22, 14.28, 1.83, 48.5; 13.8, 36.88, 3.09, 56.33, 4:34.6).

בהמשך השנים נעשה השילוב בין קרב-10 ומקצועות בודדים קשה עוד יותר אך בכל זאת נמצאו כמה שזכו במדליות אולימפיות ובאליפות העולם ובשלב מסוים של הקריירה האתלטית שלהם עסקו גם בקרב-10. חלקם עשו זאת כצעירים והחליטו להתמחות במקצוע בודד. היו כאלה שהשתתפו בקרב-10 בשלב מאוחר יותר של הקריירה, כאתגר אך ללא יומרות לקבוע הישג ברמה עולמית, מבלי ששלטו היטב בכל המקצועות (ראו להלן למשל – דיויד המרי) והיו גם כאלה כמו הצרפתי גי דרו, בעל רקע בקרב-10 כנער, שחשבו שיכולו לקבוע הישג ברמה עולמית בקרב-10 אחרי ניצחון אולימפי במקצוע בודד. עד היום מסתבר כי הכיוון הוא חד-סטרי: לא נמצא אתלט שהצליח לקבוע הישג ברמה עולמית בקרב-10, אחרי זכייה במדליה אולימפית במקצוע בודד.

איגור טר-אובנסיאן  (נולד ב-1938) פעמיים מדליסט אולימפי בקפיצה לרוחק ופעמיים שיאן עולמי במקצוע עם שיא אישי של 8.35 מ'. עסק בתחילת דרכו גם בקרב-10 ודורג תשיעי בעולם בשנת 1958 עם 7184 נק' (7108 נק' בטבלת 1985 – 11.0, 7.45, 13.56, 1.90, 50.0; 15.5, 40.71, 4.20, 45.98, 5:08.4) גם ב-1957 הוא היה תשיעי בעולם (6851).

יאניס לושיס – (נולד ב-1939). האלוף האולימפי בכידון ב-1968. קבע שני שיאי עולם, האחרון שבהם 93.80 מ' ב-1972.  דורג 18 בעולם בקרב-10 ב-1963 (7210 נק': 11.5, 6.72, 15.16, 1.92, 53.1;  15.8, 37.42, 3.70, 77.11, 4:39.4)

ולדיסלאב קומאר (1940 – 1998) – האלוף האולימפי בהדיפת כדור ברזל במינכן 1972.  דורג 73 בעולם בשנת 1963 (6636 נק' – 11.5, 6.48, 17.57, 1.80, 52.5; 16.4, 47.04, 3.35, 54.86, 5:31.8)

גי דרו (נולד ב-1950) -  האלוף האולימפי בריצת 110 מ' משוכות במונטריאול 1976  עסק בתחילת דרכו בקרב-10.  היה אלוף הנוער של צרפת ב-1968 עם 6798 נק' (11.5, 6.58, 11.16, 1.96, 54.3; 14.9, 37.38, 4.42, 56.64, 4:59.0). הישג זה דירג אותו במקום ה- 165 בעולםבאותה השנה. ב-1969  הוא קבע הישג של 6689 נק' אך הפעם כבר עם 14.1 ש' במשוכות. ב-1970 צבר 7424 נק' (10.6, 7.25, 11.66, 1.97, 53.0;  14.2, 41.10, 4.55, 58.70, 5:07.6). זמן קצר אחרי זכייתו בתואר האולימפי ב-1976 הוא ניסה שוב כוחו במקצוע והיו דיבורים על כך שהוא ינסה לשבור את שיא העולם. בסופו של דבר הוא צבר בתשעה מקצועות בלבד 7261 נק'. את ריצת 1500 מ' הוא לא סיים בשל כאבים ברגל ותשישות כללית (10.5, 7.56, 11.16, 2.01, 50.1; 13.5, 39.64, 4.90, 55.76, לא סיים).

דיויד המרי  (נולד ב-1944) – האלוף האולימפי ב-400 משוכות במקסיקו-סיטי 1968, וחבר נבחרת בריטניה בארבע פעמים 400 מ' שזכתה במדליית הכסף במינכן 1972, קבע ב-1969 הישג של 6760 נק' (10.9, 6.81, 11.01, 1.85, 48.0;  14.0, 30.60, 2.80, 43.72, 4:19.1). מעניין כי בנו של המרי, אדריאן (נולד ב-1982) היה אתלט שהתמחה בקרב-10 והגיע להישג של 7051 בשנת 2005. הוא היה יותר "מאוזן" מאביו מבחינת הישגיו בקרב (כך למשל, עבר 4.40 במוט) אך היה רחוק ממנו במקצועות החזקים של אביו (400 מ' – 51.71; 110 מ' מש' – 15.20).

ולדיסלאב קוזקייביץ' (נולד ב-1953) – האלוף האולימפי בקפיצה במוט במוסקבה 1980 קבע ב-1977 הישג של 7692 נק' (11.40, 7.17, 13.62, 2.04, 50.03;  15.32, 35.46, 5.50, 47.30, 4:35.9).

גרד וסיג (נולד ב-1959) – הוא היחיד שקבע שיא עולם בקפיצה לגובה לגברים במשחקים אולימפיים. הוא ניצח במוסקבה 1980 עם 2.36. כנער הוא עסק בקרב-10 ובשנת 1978 צבר 7141 נק' (7055: 11.59, 7.17, 12.71, 2.06, 52.46;  16.26, 38.40, 4.30, 54.88, 5:00.97). גם אחרי שזכה בתואר האולימפי הוא המשיך לנסות כוחו בקרב-10 והגיע לשיאו במקצוע זה ב-1983 כאשר צבר 8015 נק' (7974 נק' בטבלת 1985: 10.94, 7.24, 14.86, 2.09, 49.79;  14.96, 45.70, 4.30, 60.70, 4:44.60).

טירי וינרון (נולד ב-1960) – היה שותף למדליית הארד במשחקי לוס אנג'לס 1984 בקפיצה במוט. הוא שבר את שיא העולם 3 פעמים. ב-1987 צבר 7038 נק' (11.61, 6.85, 10.86, 1.87, 52.74; 15.06, 33.12, 5.63, 47.44, 4:55.74).

ז'אן גלפיון (נולד ב-1971) – האלוף האולימפי באטלנטה 1996 בקפיצה במוט. בעל הישג של 6.00 באולם.  זמן קצר אחרי משחקי אטלנטה ניסה כוחו בקרב-10 וצבר 7206 נק' (11.14, 6.62, 11.44, 1.95, 48.96;  15.74, 32.86, 5.75, 43.36, 5:04.20).

אלחנדרו קרדנס (נולד ב-1973) – האתלט המקסיקני שהיה שלישי בריצת 400 מ' באליפות העולם 1999 עם הישג של 44.31 ש', רשם ב-1996 הישג של 7614 נק' (10.2, 7.72, 12.55, 1.74, 46.33; 15.73, 38.32, 4.40, 57.28, 4:52.35) וזהו עד היום השיא הלאומי של מקסיקו.

הטוב מכולם – אלכס אברבוך!(נולד ב-1974) - הזוכה במדליית הכסף באליפות העולם 2001 ובמדליית הארד ב-1999 בקפיצה במוט, השלים 6 תחרויות של קרב-10 (וגם 6 תחרויות של קרב-7 באולם) בין השנים 1995 – 1998. הישגו הטוב נקבע ב-1997 – 8084 נק' (10.94, 7.50, 14.14, 2.05, 49.60; 16.11, 40.68, 5.60, 53.26, 4:33.79). לא ידוע לי על מדליסט אחר במקצוע בודד במשחקים האולימפיים או באליפות העולם שצבר יותר מ-8000 נקודות בקרב-10 לפי טבלת 1985.

דווין לדג'ו (נולד ב-1971) – היה חבר נבחרת השליחים של בריטניה ב- 4 פעמים 400 מ' שזכתה במדליות במשחקי ברצלונה 1992 (ארד) ואטלנטה 1996 (כסף). אחרי משחקי אטלנטה הוא ניסה כוחו גם בקרב-10 וסיים שביעי במשחקי חבר העמים ב-1998 עם 7633 נק' (10.47, 6.97, 13.31, 2.04, 46.12; 14.91, 39.24, 3.90, 47.15, 4:41.69) באותה שנה הוא קבע הישג טוב בשתי נקודות (7635) אך עם רוח מעל המותר. כך למשל ב-100 מ' נמדד לו זמן של 10.28 ש' ברוח 6.0 מ'/ש' והוא קפץ לרוחק 7.34 מ' ברוח 7.0 מ'/ש. זמנו ב-400 מ' באותה תחרות היה 46.90.

לאדג'י דוקרה (נולד ב-1983) –אלוף העולם ב-110 מ' משוכות בשנת 2005, קבע בשנת 2001 הישג נאה לנער בן 18 - 7794 נק' (10.60, 7.57, 12.74, 1.87, 46.82;  13.77, 36.05, 4.45, 45.90, 4:33.43).

רמתם של כמה מהמצטיינים בקרב-10 בהחלט הייתה מאפשרת להם לייצג מדינות רבות גם במקצועות אחרים. לדוגמה, כל השמונה שקבעו הישג של יותר מ-8800 נקודות בקרב-10 קפצו בשלב מסוים של הקריירה שלהם גם למרחק של יותר מ-8 מטרים בקפיצה לרוחק, הישג שבדרך כלל מספיק כדי לעלות לגמר באליפויות גדולות. דיילי תומפסון ייצג את בריטניה במשחקי לוס-אנג'לס 1984 בריצת השליחים 4 פעמים 100 מטרים. זה לא היה פשוט: תחרות הקרב-10 נערכה ב-8 וה-9 באוגוסט, מוקדמות השליחים ב-10 באוגוסט, חצי הגמר והגמר ב-11 בחודש. תומפסון היה הרץ המזנק בכל שלושת השלבים. נבחרת בריטניה סיימה שביעית בגמר (39.13 ש', 38.68 בחצי הגמר) וייתכן שההחלטה לשבץ את תומפסון בשליחים לא הצדיקה את עצמה, העומס אחרי יומיים מתישים של קרב-10 הוא גדול מדי אפילו עבור אלופי הקרב-רב.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.