יורם אהרוני | רפואת ספורט | 01/02/2014

פציעות שחיקה של ספורטאים צעירים

תקציר נייר עמדה של American Medical Society for Sports Medicine (AMSSM)

רקע

להשתתפות ילדים ובני נוער בפעילות ספורטיבית יש תרומה לחיובית בהיבטים שונים כמו פיתוח כושר גופני, ביטחון עצמי ויכולת להתחבר עם בני נוער אחרים. לחץ להגיע להישגים ספורטיביים גבוהים בגיל צעיר  הפך נפוץ למדי והוא נובע מסיבות שונות כמו: רצון להיבחר לנבחרות של בתי ספר, לזכות במלגות לימודים, להצליח בתחרויות בין לאומיות ולזכות בחוזים מקצועניים. מסיבות אלו מתחילים באימונים עצימים בגיל צעיר. הלחץ הזה עלול להביא להישגים עלול להביא לפציעות שחיקה ואף למצב שהספורטאים "נשרפים" בגיל צעיר.

מטרות נייר העמדה

1. לעזור לרופאים לזהות ספורטאים צעירים הנמצאים בסיכון גבוה לפציעות שחיקה;
2. לתאר את גורמי הסיכון לפציעות אצל ספורטאים צעירים שגדילת השלד שלהם עדיין לא הושלמה;
3. לתאר פציעות שעלולות להוליך לבעיות רפואיות שימשכו זמן רב;
4. לסכם את גורמי הסיכון והסימפטומים הקשורים ב"הישרפות" ספורטאים צעירים;
5. להציע דרכי מניעה להופעות פציעות שחיקה של ספורטאים צעירים.

הגדרת פציעות שחיקה

פציעות שחיקה נגרמות מהעמסות תת-מרביות חוזרות ונשנות על מערכות שריר-שלד מבלי לאפשר לגוף תקופות התאוששות ארוכות מספיק. פציעות שחיקה ייחודיות לילדים ונערים הן פציעות במשטחי הגדילה של העצמות.

אפידמיולוגיה

מעריכים כי בארה"ב מעורבים בפעילות ספורטיבית כ- 60 מיליון ילדים ובני נוער בטווח הגילאים 6 – 18 שנים. כ- 44 מיליון מהם עוסקים בפעילות ביותר מענף ספורט אחד. היקף פציעות השחיקה משתנה בין ענפי הספורט. קיימים דווחים על שיעור של 37% בכדוריד וסקי ו-68% בקרב העוסקים בריצה.

גורמי סיכון

פציעה קודמת היא גורם סיכון גדול לפציעת שחיקה. פציעות שחיקה נפוצות בתקופת הגדילה המהירה יותר מבתקופות שלפניה או אחריה.  בניגוד למה שנהוג לחשוב, אין עדויות רבות לכך כי קיים קשר בין גמישות הגוף ופציעות.

נערות שקיימת אצלן הפסקת הוסת על רקע פעילות ספורטיבית נמצאות בסיכון גבוה לפציעות שחיקה.

ישנם גורמים נוספים העלולים לתרום להופעת פציעות שחיקה כמו ציוד ומתקנים שאינם מותאמים במיוחד לילדים וכמובן עומס תחרותי גדול מדי הכולל השתתפות בהרבה תחרויות בפרק זמן קצר מבלי לאפשר לגוף התאוששות נאותה.

מוכנות לספורט

מושג זה פירושו שיש התאמה בין שלב הגדילה בו נמצאים הילדים והנערים לבין העומסים  באימונים ובתחרויות. יש כמובן הבדלים במוכנות בין ילדים הנמצאים באותו גיל כרונולוגי מאחר שאלה עלולים להימצא בשלבי גדילה שונים. לא תמיד המאמנים וההורים  יודעים לזהות נכון את המוכנות של הספורטאים לעמוד בעומסים. חוסר הידיעה הזה עלול להוביל לציפיות לא ראליות להישגים בגיל צעיר שכאשר הן אינן מתגשמות הנערים עלולים לפרוש מפעילות ספורטיביות ולאבד מהערכתם העצמית.

התמחות מוקדמת

מושג זה מדבר על התמקדות מגיל צעיר בענף ספורט אחד על חשבון האפשרות לתת לילד להתנסות במגוון ענפי ספורט. הובע חשש כי התמחות מוקדמת מעלה את הסיכון להופעת פציעות שחיקה וכי מההיבט הזה  וגם מההיבט של הגעה להישגים מרביים בגיל מאוחר יותר, עדיף שהילדים יעסקו במגוון פעילויות ספורטיביות וידחו את ההתמחות.

"הישרפות"

"הישרפות" מוגדרת כמצב מתמשך של אימון יתר  הגורם לנערים להפסיק לעסוק בפעילות ספורטיבית שבגילים צעירים  יותר הייתה מהנה עבורם. קימות עדויות לכך כי התמחות מוקדמת תורמת לתופעת ההישרפות. חשוב לציין כי בדרך כלל הפסקת הפעיות הספורטיבית אינה קשורה כלל להישרפות אלא נובעת מהעדפת הנערים לעסוק בפעילויות אחרות. חלק מהנערים הפורשים מפעילות  ספורטיבית חוזרים לעסוק בה בגיל מאוחר יותר.

דרכי מניעה וסיכום

1. קביעת "מכסה" לכמות אימונים ותחרויות בשבוע בהתאם למוכנות הספורטאים.
2. הגבלת התרגול של פעילויות מסוימות. לדוגמה: קביעת מספר מרבי של זריקות המגיש  (פיצ'ר) בכדור בסיס.
3. תשומת לב מיוחדת לעומסי האימונים והתחרויות בתקופת הגדילה המהירה, מאחר שאז נמצאים הנערים בסיכון גבוה לפציעות שחיקה.
4. תרגילים עצביים-שריריים עשויים לתרום להפחתת שיעור הפציעות ברגליים של ספורטאים צעירים.
5. למרות שחסרות עדיין הוכחות לכך, סביר להניח כי ציוד בלתי מתאים, עלול להגביר את הסיכון להופעת פציעות שחיקה בקרב ספורטאים צעירים  ולכן מומלץ שהציוד בו משתמשים הספורטאים הצעירים יהיה מתאים למידות גופם.
6. כדי למנוע את תופעת ההישרפות מומלץ להדגיש אצל ספורטאים צעירים  פיתוח טכניקות נכונות ולא להפריז בחשיבות הניצחונות וקביעת תוצאות בתחרויות.
7. בהערכת הסיכון להופעת פציעות שחיקה בקרב נערות צריך לתת תשומת לב מיוחדת לתופעה של הפסקת הופעת הוסת  מאחר שנמצא כי אז הנערות בסיכון גבוה גם להופעת פציעות שחיקה.
8. הישגים בגיל צעיר  אינם מנבאים בדרך כלל הישגים טובים בגילאים מאוחרים יותר ולהוציא ענפי ספורט בודדים אין הצדקה להתחלת ההתמחות בגיל צעיר.  בין הענפים בהם התחלת התמחות בגיל צעיר קשורה  להצלחה בגיל מאוחר יותר ניתן למנות את הענפים הבאים: התעמלות, החלקה על קרח, שחייה וקפיצות למים. כדי להצליח בענפים אחרים וגם כדי להקטין את הסיכון לפציעות שחיקה עדיף שילדים ונערים יעסקו במקביל  ביותר מענף ספורט אחד.
9. רופאים צריכים להיות מודעים  לפציעות שחיקה בעלות סיכון גבוה כמו שברי מאמץ בצוואר עצם הירך, בעצמות הקרסול  והשוק  והופעת תרומבוזה על רקע הגברת המאמץ בחלק הגוף העליון (Effort thrombosis).

מקור:

John P DiFiori, Holly J Benjamin, Joel S Brenner, Andrew Gregory,

Neeru Jayanthi, Greg L Landry, Anthony Lu. Overuse injuries and burnout in youth sports: a position statement from the American Medical Society for Sports Medicine. Br J Sports Med 2014;48:287–288. doi:10.1136/bjsports-2013-093299

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.