יורם אהרוני | כושר גופני | 29/03/2021

הקשר בין כושר גופני לפני מגפת הקורונה ודיכאון במהלך המגפה

תקציר מחקר שבוצע בסין

מהלך המחקר

14,059 סטודנטים משני מוסדות לימוד: בית ספר לרפואה סינית מסורתית הנמצא במחוז הונאן (מחוז שמצפון לו נמצא מחוז ווהאן בו התפרצה מגפת הקורונה) ובית ספר לרפואה הנמצא בעיר ג'ינהואה שבמחוז ג'ג'יאנג (מחוז במרכז מזרח סין מדרום לשנגחאי) עברו לפני תחילת המגפה, בין 1 בדצמבר 2019 ו-20 בינואר 2020, מבחן כושר גופני מקובל לסטודנטים בסין - Chinese National Student Physical Fitness Standard (CNSPFS). כמו כן נשאלו הנבחנים בעת מבחני הכושר הגופני לפני מגפת הקורונה אם הם ב-STRESS.  13,013 מהם מילאו שאלון לגבי רמת הדיכאון גם בין 1 ל-23 במאי 2020. אחרי ניכוי שאלונים שלא מולאו כהלכה נותרו במדגם 12,889 סטודנטים, 80.2% מהם נשים.
הסגר בשל מגפת הקורונה החל בסין ב-22 בינואר 2020 במחוז הונאן וכעבור שבוע הוא התקיים כבר בכל מחוזות סין. במהלכו נצטוו כל האזרחים להישאר בבתיהם והותרה יציאה מהם רק למקומות עבודה שנותרו פתוחים, לקניות באזור המגורים ולצרכים חיוניים אחרים. כמו כן נסגרו כל מוסדות הלימוד, מתקני הספורט, מוסדות התרבות, מכוני היופי, רוב השווקים הפתוחים ורוב המפעלים. הסגר נמשך למעלה מחודשיים והסתיים בשבוע הראשון של אפריל 2020. מוסדות הלימוד בסין נפתחו מחדש סין במהלך חודש אפריל 2020 ובתחילת חודש מאי.
השאלון לאבחון דכאון נקרא BDI-II. הוא כולל 21 שאלות שלכל אחת מהן יש 4 תשובות אפשריות המנוקדות מ-0 עד 3. לגבי כל נבדק מסוכמות כלל הנקודות. דרגות הדיכאון לפי סה"כ הנקודות בשאלון:
אין דיכאון: 13-0 נקודות
דיכאון קל: 19-14 נקודות
דיכאון בינוני: 28-20 נקודות
דיכאון חמור: 63-29 נקודות.
במבחני הכושר הגופני קיימת טבלאות ניקוד לנשים ולגברים (מ-1 עד 100 נקודות) בכל אחד מהמבחנים.  בכל אחד מהמבחנים השגת פחות מ-60  נקודות מצביעה על כושר נמוך, השגת 60 עד 79 נקודות מעידה על כושר בינוני, השגת 80 עד 89 נקודות מעידה על כושר גבוה והשגת 90 נקודות ומעלה מעידה על כושר מעולה.  מרכיבי המבחן הם:
יכולת אנאירובית – זמן ריצת 50 מטר.
יכולת אירובית  - זמן ריצת 800 מטר (נשים) או 1000 מטר (גברים) 
כוח מתפרץ –קפיצה לרוחק מהמקום 
סבולת שרירים – "שכב-שב" (נשים) ועליות און על מתח (גברים)
גמישות – מבחן sit and reach
מבחן נפח חיוני של הריאות

תוצאות

טבלה מספר 1 מביאה את הנתונים של 10,340 הנשים ו-2549 הגברים במדגם
   

טבלה מספר 2 מציגה את הסיכון היחסי לפתח דיכאון בהתאם לכושר לפני מגפת הקורונה. קבוצת הייחוס הם בעלי הכושר הנמוך באותו מרכיב כושר.
    

דיון בממצאים

המחקר מצא כי בתקופת הסגר בשל מחלת הקורונה  15.0% מהסטודנטיות ו-13.9% מהסטודנטים הגברים סבלו מדיכאון, בהתאם לתוצאות השאלונים. שיעור זה דומה לשיעור הנצפה אצל קשישים ואינו אופייני לצעירים בתנאים רגילים.  הישגים גבוהים במבחני כושר בארבעה מרכיבים נמצאו בקשר עם הקטנת הסיכוי להופעת דיכאון. המבחנים בהם נמצא כי לתוצאות טובות בהם יש קשר עם פחות דיכאון היו המבחנים ליכולת אנאירובית, יכולת אירובית, כוח מתפרץ וסבולת שרירים. לא נמצא קשר כזה עם מבחני הגמישות ומבחן הנפח החיוני של הריאות.
הממצאים האלה הם מדאיגים מאחר שגם כושר גופני נמוך וגם דיכאון קשורים להגברת הסיכון להופעת מחלות לב וסוכרת בגיל מאוחר יותר. מעניין שהמרכיב שנמצא בקשר החזק ביותר עם פחות דיכאון היה מרכיב הכושר האנאירובי או ליתר דיוק זמן  ריצת 50 מטר. קשר זה היה חזק יותר מהקשר בין הפחתת דיכאון ויכולת אירובית. מחקרים רבים מצאו כי עיסוק בפעילות אירובית יעיל  בהפחתת סימני דיכאון ולכן לא מפתיע הקשר בין יכולת אירובית והפחתת סימני דיכאון. קרוב לוודאי שהסיבה לכך כי זמני ריצת 50 מטר נמצאו בקשר חזק יותר עם פחות דיכאון מאשר  הזמנים בריצות 800 ו-1000 מטרים אינה קשורה לכך שהסטודנטים שהיו להם הישגים טובים בריצת 50 מטר ערכו אימונים לשיפור ההישגים בריצות למרחקים קצרים, אלא בסיבות אחרות. קביעת הישג טוב בריצה למרחק קצר קשורה בין היתר ליכולת השקעת מאמץ מרבי מרגע הזינוק ועד מעבר קו הסיום ולשם כך נדרשים הנבחנים לגייס כוחות נפשיים כדי לצאת מהר לריצה ולהתמיד במאמץ מרבי עד סופה.  יש נבחנים לא מעטים שמתחילים בהאטת המהירות בריצת 50 מטר לפני סופה ללא קשר לעייפות וייתכן שבכלי החוסן הנפשי הנמוך נוטים לכך יותר.  היכולת לגייס כוחות נפשיים יכולה להסביר גם את הקשר שנמצא בין הישגים בקפיצה לרוחק מהמקום והפחתת דיכאון. הקשר בין ההישגים במבחנים לסבולת שרירים והפחתת דיכאון, כמו הקשר בין סבולת אירובית להפחתת דיכאון נובע כנראה גם מאימונים לפיתוח מרכיבים אלה וגם מההתגייסות הנפשית להשגת  תוצאות טובות במבחנים. 
הממצאים כי הישגים  בינוניים ומעלה קשורים להפחתת סימני דיכאון בזמן המגפה תוקננו לגבי הגורמים הבאים: מין, גיל, סטטוס מגורים, רקע סוציו-אקונומי, רקע כפרי/עירוני,  עישון, שתיית אלכוהול, שינויים במשקל בעת המגפה וגם עיסוק בפעילות גופנית והמצאות בסטרס לפני המגפה. ייתכן שהתיקנון לגבי עיסוק בפעילות גופנית מסביר מדוע לא נמצאו קשרים חזקים יותר עם הפחתת דיכאון להישגים במבחנים ליכולת אירובית וסבולת שרירים.

מקור:

Dun Y, Ripley-Gonzalez JW, Zhou N, Li Q, Chen M, Hu Z, Zhang W, Thomas RJ, Olson TP, Liu J, Dong Y, Liu S. 2021. The association between prior physical fitness and depression in young adults during the COVID-19 pandemic—a cross-sectional, retrospective study. PeerJ 9:e11091 https://doi.org/10.7717/peerj.11091

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.