יורם אהרוני | כושר גופני | 29/08/2021

השפעת תוכניות לעידוד הפעילות הגופנית בחטיבת הביניים

תקציר מחקר שנערך בנורווגיה

מהלך המחקר

מחקרים רבים תיעדו את ירידת כמות הפעילות הגופנית בגיל ההתבגרות.
מטרת המחקר הייתה לבדוק השפעת שתי תוכניות התערבות להגברת הפעילות הגופנית של תלמידים בכתה ט' על כמות הפעילות הגופנית הכללית, כמות הפעילות הגופנית בבית הספר ועל הכושר הגופני.
בתי הספר שנכללו במדגם חולקו לשלוש קבוצות: א) קבוצת בקרה. קבוצה זו המשיכה בשגרת הלימודים הרגילה כולל שיעורי החינוך הגופני הרגילים. ב) קבוצת “Physically Active Learning” (PAL) – בבתי הספר האלה הוספו  לתוכית השבועית 120 דקות של פעילות גופנית. 60 דקות מעבר לתוכנית הרגילה ו-60 דקות על ידי שינוי מבנה השיעורים. בקבוצה זו הייתה תוספת של שיעור חינוך גופני אחד (60 דקות), 30 דקות של "למידה פעילה" באחד מהמקצועות העיוניים (מתמטיקה, אנגלית, נורווגית) שהועברו על ידי המורים המקצועיים בתחומים האלה ועוד 30 דקות לפעילות גופנית מהנה שהועברו או על ידי המורים לחינוך גופני או על ידי מורים מקצועיים אחרים. ג) קבוצת “Don’t worry-Be happy” (DWBH) – בקבוצה זו הייתה שעה שכבתית בה התלמידים היו יכולים לעסוק בפעילות גופנית לפי בחירתם ועוד שעה כיתתית שבה המורה לחנ"ג היה נוכח אך התלמידים קבעו את התוכן שלה.
בסוף כתה ח' נערכו מדידות הבסיס של הפעילות הגופנית והכושר גופני ולקראת סוף כתה ט' נערכו מדידות ההשוואה. מדידת הפעילות הגופנית נעשתה באמצעות אקסלרומטרים שהתלמידים ענדו למשך 7 ימים רצופים.
מדידות הכושר הגופני
סבולת – מבחן אנדרסן. במבחן זה רצים הנבחנים במשך 10 דקות הלוך ושוב בין שני קווים המרוחקים 20 מטר זה מזה. אחרי כל 15 שניות של ריצה יש הפסקה של 15 שניות עמידה במקום. נמדד המרחק שעוברים התלמידים ב-10 דקות.
מבחני כוח: כוח לחיצת כף יד בדינמומטר, קפיצה לרוחק מהמקום ו"שכב-שב" ב-30 שניות.
טבלה מספר 1 מציגה נתונים על המשתתפים בקבוצות בתחילת המחקר 

תוצאות

בטבלה מספר 2 מובאים נתונים על זמן הפעילות הגופנית המתונה עד עצימה (MVPA) וזמן הפעילויות היושבנית בכיתה ח' ובכיתה ט'

טבלה מספר 3 מציגה ממוצעים ממבחני הכושר הגופני
    

החוקרים מציינים כי השיפור בממוצעים במבחני הכושר הגופני היה רק בשל עלייה בהישגים של הבנים. בחלק מהמבחנים נרשמה אפילו ירידה בהישגים אצל הבנות כמו למשל במבחן אנדרסן בקבוצת DWBH.
בכל הקבוצות נרשמה ירידה בכמות הפעילות הגופנית בסוף כתה ט' יחסית לכמות בסוף כתה ח', לפני תחילת ההתערבות. ההתערבות מסוג PAL מיתנה את הירידה יחסית לקבוצת הביקורת וקבוצת DWBH. בקבוצת PAL נמצא גם העלייה הקטנה ביותר בכמות הפעילויות היושבניות. נראה שהתערבות המובלת על מורים, מורים לחנ"ג או מורים מקצועיים במקצועות אחרים, עדיפה על התערבות המובלת על ידי תלמידים בהיבט של מניעת הירידה בכמות הפעילות הגופנית.
ראוי לציין שגם בסוף כתה ט',  ממוצע הפעילות הגופנית של התלמידים בנורווגיה הוא מעל הכמות המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמית שהיא 60 דקות MVPA ביום.  ממצא זה נתמך בנתונים ממחקרים אחרים המראים שבערך חצי מהתלמידים בנורווגים מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת. מאחר שיש ירידה בכמות הפעילות בין כתה ח' לכיתה ט', אין וודאות שאצל תלמידי החטיבה העליונה בנורווגיה יש עדיין 50% העומדים בהמלצה.

מקור:

Kolle E, Solberg RB, Säfvenbom R, Dyrstad SM, Berntsen S, Resaland GK, Ekelund U, Anderssen SA, Steene-Johannessen J, Grydeland M. The effect of a school-based intervention on physical activity, cardiorespiratory fitness and muscle strength: the School in Motion cluster randomized trial. Int J Behav Nutr Phys Act. 2020 Nov 26;17(1):154. doi: 10.1186/s12966-020-01060-0. PMID: 33243246; PMCID: PMC7690135.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.