יורם אהרוני | כללי | 12/12/2018
אחת התופעות המסכנות חיים שתוארה אצל רצי מרתון היא היפונתרמיה- ירידה בריכוז הנתרן בדם. תופעה זו אופיינית לרצים בעלי רמה נמוכה שכתוצאה מכך זמן ריצתם ארוך והם מרבים מאד בשתייה במהלך המרוץ. גורם נוסף העלול להשפיע על ירידת ריכוז הנתרן בדם הוא נטילת משככי כאבים מסוג נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (Nonsteroidal anti-inflammatory drugs – NSAIDs) כמו אספירין ואיבופרופן (הידוע בשמות מסחריים כמו אדוויל ונורופן).
הנבדקים במחקר היו רצי מרתון שהתקיים בבריטניה במזג אוויר קר יחסית (טמפרטורה ממוצעת 6 מעלות צלסיוס). הנבדקים נשאלו האם נטלו תרופות מסוג NSAIDs בבוקר המרוץ או במהלכו. הם נשקלו לפני המרוץ ומיד אחריו ונלקחה מהם דגימת דם של 5 מ"ל לפני הזינוק ומיד אחריו. הנבדקים סיפקו גם מידע לגבי צריכת המים שלהם במהלך המרוץ. מבין 28 הנבדקים 16 דיווחו על נטילת NSAIDs לפני המרוץ או במהלכו . 11 מהם נטלו את התרופה בבוקר ו-8 במהלך המרוץ, מכאן שהיו כאלה שנטלו את התרופה הן לפני המרתון והן במהלכו. מבין אלה שנטלו תרופה היו 6 נשים ו-10 גברים. מבין אלה שלא נטלו תרופה היו אישה אחת ו-11 גברים. נתונים על הממוצעים שתי הקבוצות מופיעים בטבלה
|
משתנה |
נטלו NSAIDs |
לא נטלו NSAIDs |
מובהקות הבדל ברמה של 0.05 |
|---|---|---|---|
|
גיל (שנים) |
43 |
47 |
|
|
משקל (ק"ג) |
77.8 |
80.8 |
|
|
הערכת נפח שתייה במרוץ (ליטר) |
1.7 |
1.0 |
|
|
זמן ריצה (שעות ודקות) |
4:37 |
4:41 |
|
|
ירידה במשקל במהלך המרוץ (ק"ג) |
1.4 |
1.9 |
|
|
אחוז איבוד משקל |
1.9 |
2.3 |
|
|
ריכוז נתרן לפני המרוץ (מילימול/ליטר) |
142.8 |
140.2 |
|
|
ריכוז נתרן אחרי המרוץ (מילימול/ליטר) |
140.8 |
142.5 |
|
|
שינוי בריכוז הנתרן במהלך המרוץ (מילימול/ליטר) |
2.1- |
2.3 |
* |
אצל אחד מאלה שנטלו NSAIDs נמדד בסיום המרוץ ריכוז נתרן של 130 מילימול/לליטר, ריכוז המוגדר בתוך הטווח של היפונתרמיה (ריכוז נתרן בדם מתחת 135 מילימול/ליטר). בתחילת המרוץ עמד אצלו ריכוז הנתרן על 146 מילימול/ליטר. הרץ הזה נטל 800 מיליגרם איבופרופן, העריך ששתה כ-5 ליטר נוזלים במהלך המרוץ ואיבד רק 0.3% ממשקל גופו במהלך המרוץ. זמן הריצה שלו היה 4:56 שעות ודקות. למרות כל אלה הוא לא הרגיש שום תופעות חריגות במהלך המרוץ או אחריו. מעניין כי גם בין אלה שלא נטלו תרופה היו כמה שדיווחו על צריכת נפח נוזלים גדול הדומה לרץ שהוגדר כבעל היפונתרמיה, אך אצלם לא נרשמה ירידה בריכוז הנתרן, מה שאולי מרמז על השפעה של NSAIDs על הופעת היפונתרמיה.
הממצא העיקרי של מחקר זה הוא השיעור הגבוה של נוטלי NSAIDs במהלך המרוץ. מארגני המרוץ סיפקו למשתתפים הנחיות לגבי צריכת נוזלים במהלך המרוץ וגם המלצה שלא ליטול NSAIDs לפני המרוץ או במהלכו ולמרות זאת שיעור גבוה של משתתפים נטלו תרופה מסוג זה. בקבוצת נוטלי התרופה ירד ריכוז הנתרן ב- 2.1 מילימול/ליטר ואצל אלה שלא לקחו תרופה הוא עלה ב- 2.3 מילימול/ליטר. להבדל זה, של 4.4 מילימול/ליטר כשלעצמו אין משמעות קלינית, אבל כאשר הוא בא בצרוף לגורמי סיכון אחרים להופעת היפונתרמיה הוא עלול להיות משמעותי יותר. רק כחצי מנוטלי התרופה היו מודעים לסיכון בנטילתה במהלך מרוץ וכ-37% מנוטלי התרופה עשו זאת במינון הגבוה מהמומלץ.
מקור:
Whatmough S, Mears S, Kipps C. Serum sodium changes in marathon participants who use NSAIDs. BMJ Open Sport & Exercise Medicine 2018;4:e000364. doi:10.1136/ bmjsem-2018-000364
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
