הרטוריקה של פרשני הכדורגל, חלק ב'

מילים במשלב לשוני גבוה ומילים במשלב לשוני נמוך

קורן (1996) מונה כמה סוגי מילים: מילים לועזיות; מילים ומושגים מקצועיים-טכניים; מילים "מדעיות" (מילים שבשימוש אנשי מדע ומחקר, כמו: מונח, קונספציה, להתבונן, לנתח וכדומה); מילים פיוטיות במיוחד ומילים מילים "נדירות" (הכוונה היא למילים שלא בשימוש תדיר, בד"כ מילים מן המקורות), מילים אלה משתייכות למשלב דיבור גבוה, והן בשימוש בקרב אנשי אקדמיה, שופטים, אישי ציבור ודוברים פורמאליים.

 

דובר, המשתמש במילים מקצועיות-טכניות או מילים "מדעיות" נתפס כאדם הבקי בדברים, אדם השולט בחומר, ומכאן עושה המאזין השלכה, לא מודעת לעיתים, ומתאר את הדובר כאובייקטיבי ואמין. דבריו נשמעים מקצועיים, והמוען מייחס לדובר אמינות. לנדאו (1998) כותבת, כי סגנון מדעי-הגותי עשוי לשכנע באופן מוצנע משום אופיו המאופק של הסגנון, הפונה יותר אל השכל מאשר לרגש. יתרה מכך, למילים אלו, שחלקן שייכות לשדה סמאנטי של פעולות מדעיות אינטלקטואליות, יש קונוטציות חיוביות, והשימוש בהן מעניק לדובר אתוס של אדם שהרציונל והאינטלקט מוליכים אותו.

 

השימוש בשפה גבוהה ובמילים מליציות אף היא בעלת כוח רטורי: קורן (שם), המביאה מדבריו של פרלמן אומרת, שדובר המשתמש בשפה גבוהה, שפה, שתואמת את חוקי הלשון, בעלת תחביר מדויק ולקסיקון מליצי במקצת, עשוי להשפיע באופן סמוי על המאזין. מובן שהדבקים אינם מנותקים מההקשר ותלויים בנמען-קהל היעד (גיתי, 1991, גיתי, 1996) ובגורמים חוץ לשוניים (גרייס, 1975). המאזין עובר במהירות מתקינות לשונית לאמירת אמת, ומתייחס לדברי הדובר כאל דברי אמת. גם לנדאו (שם) כותבת , כי דובר המדייק בדבריו משאיר על הקורא רושם של אמינות.

 

גם השימוש במילים לועזיות הוא חלק משפה גבוהה, והשימוש בהן התרחב מאוד כיום. למעשה, הלעז תפס לו מקום של כבוד בעברית המודרנית, ויעידו על כך המילונים של העברית החדשה, שבהם הלעז "דר בכפיפה אחת" לצד מילים עבריות. מילים לועזיות, הנחשבות כמילים "גבוהות", מצויות בכל תחומי החיים, ומאפיינות את לשונו של הדובר המשכיל (או כזה המתיימר להראות משכיל, "איש העולם הגדול"). כפי שנראה להלן, לשונם של פרשני הכדורגל אינה יוצאת דופן בשימוש בשפה הגבוהה, ואולם ראוי לשים לב לכך שפרשני הכדורגל לא משתמשים בכל הפרמטרים הללו אלא מסתפקים בשימוש במשלב לשוני גבוה, וגם זאת לעיתים רחוקות. הסיבה לכך נעוצה מן הסתם בכך שמדורי הספורט הם בעלי אופי פופוליסטי-עממי וככאלה הם מיועדים לציבור רחב ככל האפשר. 

כמו כן, ראוי אף לתת את לדעת לכך ששימושים אלו רווחים בעיקר אצל שגיא כהן (שהוא גם איש אקדמיה) ואצל אבי רצון (שהוא העיתונאי הוותיק והמנוסה מכול אלו שנבדקו).

 

להלן יובא מבחר 'מילים במשלב לשוני גבוה' מתוך המאמרים שנבדקו. המילים מופיעות תחת הכותרת של המאמר שבו הן נמצאו, בצירוף מראי המקומות:

 

אלה בדיוק אותם אנשים שרק לפני חודשיים היגגו על החלום, הכבירו שבחים…ואחרי שחיפה חטפה שם חמישייה, עוד הפטירו בהתבטלות אופיינית…באמת אין עוד אפשרויות באתוס הספורטיבי שלנו חוץ מהתבטלות והתנשאות?

(שגיא כהן, נעמוד ונמחא כפיים)

 

…הוכיחה אמש שוב עד כמה נכונה לפחות בכדורגל האמרה המרקסיסטית הישנה 'ההוויה קובעת את התודעה'. תן למכבי חיפה הוויה של ליגת האלופות ותקבל את הנס הקטן והאופטימי שראינו אתמול: קבוצה ישראלית שמשחקת אתמול 90 דקות עם תודעה של ליגת האלופות.

(שגיא כהן, חצי הכוס המלאה).

 

ועכשיו אותה סחרחרת מחייבת אשפוז.

(שגיא כהן, נעמוד ונמחא כפיים.)

 

חזון אחרית ימיו של הכדורגל מתגשם בעצם היום הזה.

(רצון, לקח לשחר זמן).

 

עם זאת עדיין לא נשמעו זעקות שבר.

(רצון, לקח לשחר זמן).

 

הם רק חלק ממאמנים חשובים שאצלם הרחיב גרנט דעת ותבונה.

(רצון, לקח לשחר זמן).

 

אבל בדרך אל כס המאמן הלאומי השתבשה במשהו תבונתו של גרנט.

(רצון, לקח לשחר זמן).

 

תחת הרציקוביץ משתרכת מכבי תל אביב הרחק מאחורי מכבי חיפה.

(רצון, לקח לשחר זמן).

 

 

 

מילים במשלב לשוני נמוך פרושן מילים שיש בהן סטיות מן הנורמה. חלק מן הסטיות הללו נוגעות לתבנית של מילים או של צירופים, והאחרות לתקינות תחבירית (שלזינגר, 1996). 

 

להלן יובא מבחר 'מילים במשלב לשוני נמוך' מתוך המאמרים שנבדקו. המילים מופיעות במרוכז תחת הכותרת של המאמר שבו הן נמצאו, בצירוף מראי המקומות:

 

ואז, כאילו כדי לשים את החותמת הסופית על תחושת הפיספוס, גם מחמיצה פנדל.

(שגיא כהן, חצי הכוס המלאה).

 

היא הניעה יותר מאשר הניעה בהרבה משחקים ביחד בעונה שעברה.

(שרף, לשחק חכם בהגנה).

 

מבחינה מקצועית טכנית היא לא מציאה גדולה.

(רצון, נעים לראות נעים לגלות).

 

מכבי חיפה הייתה לוקחת אותו בהליכה אחרי ניצחון בגמר על הפועל תל אביב.

(רצון, נעים לראות נעים לגלות).

 

ובין לבין הסברים וקצת בכי על פספוס ההזדמנות הנדירה

(רצון, לקח לשחר זמן ).

 

הדוגמות הטריות מהשגיאות והשטויות של אוליבר קאן…לא עושות רושם על מבקריו של אוואט.

(רצון, לקח לשחר זמן).

 

..את הפוזה כאילו הוא זועם וכועס בגלל שבעת השערים שספגה מכבי חיפה.

(רצון, לקח לשחר זמן).

 

קלינגר עושה סימנים של מאמן.

(רצון, לקח לשחר זמן).

 

המשחק שלשום היה מגעיל.

(דורפן, ככה זה כשמדובר בעסק).

 

ריאל נתנה ללוקומוטיב משחק על חשבון אנדרלכט.

(דורפן, ככה זה כשמדובר בעסק,).

ולא רק הקטנות נדפקות.

(דורפן, ככה זה כשמדובר בעסק).

 

גברי לוי ואנשי צ'רלטון שכנעו כמה פראיירים.

(דורפן, אובדן המומנטום).

 

אמצעי ייחודי ללשונם של פרשני הכדורגל הוא שילוב נדיר של מילים ממשלב לשוני גבוה לצד מילים ממשלב לשוני נמוך באותו המשפט או באותה הפיסקה. שילוב זה נובע, כפי הנראה, מן הרצון לכתוב ולהתבטא כבר-סמכא, אמין מקצועי וכדומה ועם זאת לפנות אל קהל הקוראים "בגובה העיניים".  

 

(שגיא כהן, נעמוד ונמחא כפיים)

 

היה נעים לגלות שאלן סמית הוא לא רק שחקן מוגבל אלא גם צ'חצ'ח בעל שער מחומצן.

(רצון, נעים לראות נעים לגלות).

 

כמו כן יש הממשיכים להפיל על השוער דודו אוואט תיקים אפלים.

(רצון, לקח לשחר זמן אבל בסוף הוא הבין).

 

לשון פיגורטיבית היא לשון המביעה את רעיונותיה באופן ציורי, מושאל. לנדאו ( 1988) אומרת, כי תפקידה העיקרי של הלשון הפיגורטיבית הוא להביע את המסר המבוקש בדרך ציורית מוחשית, שתיקלט דרך רגשות המאזינים יותר מאשר דרך מחשבתם. השפעתה של הלשון הפיגורטיבית רבה וחזקה, שכן קליטת המסר נעשית באופן מוחשי ובהיר ועם זאת בלתי אמצעי. באמצעות השימוש בלשון פיגורטיבית ניתן להביע רעיונות מורכבים במבע קצר.

 

דרך ההבעה הבולטת ביותר של הלשון הפיגורטיבית היא באמצעות המטאפורה:

מטאפורה (METAPHEREIN) היא מעתק משמעות, העברה של משמעות משדה סמאנטי אחד לשדה סמאנטי אחר, או השאלה (ניר, 1978)[1]. בתורת הספרות: מילה או קבוצת מילים, שהושאלה להן משמעות אחרת, נרחבת יותר ממשמעותן המילונית (אוכמני, לקסיקון למונחים ספרותיים). צרפתי (1978) מגדיר מטאפורה "העברת שם ממסומן למסומן מחמת הדמיון שביניהם". הוא מוסיף, כי המטאפורה מעניקה לדיבור ציוריות, חריפות ועוצמה, ולכן היא בעלת חשיבות ראשונה בכתיבה ספרותית. בכוחה של המטאפורה להחיות את הדברים, לחדשם ולחזק את השפעתם. מטאפורה משובחת עשויה להשאיר רושם רב על המאזין.

 

בבואנו לבדוק טקסט מבחינה רטורית, יש להבחין בין השימוש במטאפורות נדושות ושחוקות לבין תמונות מטאפוריות שלמות, שהן בעלות אפקט רטורי אמיתי, מלבד ההנאה האסתטית והריגוש שהן מעוררות. ניר (שם) מציין, כי ככל שהמטאפורה מורכבת יותר, כך היא מרשימה יותר באפקט הציורי שלה, וכשהמטאפורה נמצאת בשימוש חוזר והולך הפיגורטיביות שבה נשחקת, עד שהמעתק הרטורי-סגנוני הופך למעתק לקסיקאלי קבוע. מידת הפיגורטיביות של הצירוף המטאפורי יכולה לנוע משימושים מטאפוריים חד-פעמיים, בעלי מידה גדולה של פיגורטיביות, ועד לשימושים מטאפוריים כה שגורים, עד כי ציוריותם אינה מורגשת עוד, ולמעשה הפכו למטאפורות מתות.

 

בלשונם של פרשני הכדורגל שנבדקו, השימוש במטאפורה הוא האמצעי הפיגורטיבי הבולט. כידוע, קיימים אמצעים פיגורטיביים נוספים, כגון: אוקסימורון, דימויים, משלים וכדומה, אולם חלקם נמצאו במינון נמוך ביותר, ואחרים לא נמצאו כלל.

 

להלן דוגמות אחדות של שימושים מגוונים בלשון פיגורטיבית מתוך המאמרים שנבדקו, ולצידם דיון תמציתי באופיו של האמצעי הרטורי:

 

יניב קטן, שיובש בשנתיים האחרונות, פורח אצל שום.

(שרף, לשחק חכם בהגנה).

 

הצלחה בהבאת אותה רוח הקרבה וההתלהבות שכה בלטו ביום שלישי שעבר בניצחונות בנוק אאוט ולא רק בנקודות בקרבות אחד על אחד, היא גם אחד התנאים לעבור את המשוכה הענקית הזו.

(שרף, לשחק חכם בהגנה).

 

בדוגמות שלעיל יש שימוש במטפורות פשוטות, נדושות ואפילו שחוקות. בדוגמה הראשונה נעשה שימוש בתמונה מטפורית מתחום הצומח (שימוש במונחים 'יובש' 'ופורח'). ראוי לציין, כי מונחים אלה, מלבד היותם מונחים מתחום הצומח, עברו תהליך של "הנמכה" לשונית וכיום הם משמשים גם בלשון הסלנג.

בדוגמה השנייה יש שימוש בתמונה מטפורית מתחומי ספורט שונים, וכאמור נדושים: נצחון בנוק אאוט, נצחון בנקודות (מתחום האיגרוף) ולעבור את המשוכה (מתחום האתלטיקה).

מטפורות מסוג זה לא תמיד בעלות אפקט רטורי, וודאי נטולות הן יופייה וחיוניותה של המטפורה החיה.

 

אז מה לעזאזל הוא מצא ביושב ראש ההתאחדות שהוא חבר אליו, תומך בו ומונע בגופו כל אפשרות לסלק אותו מתפקידו.

(רצון, לקח לשחר זמן).

 

הדוגמה שלעיל מיוחדת יותר, שכן יש בה אלמנטים רטוריים שונים השלובים זה בזה: לצד שימוש במילה 'לעזאזל' (מילה מקראית שעברה חילון ונתפסת כיום כהמונית), שמעצימה את התמיהה המובאת בשאלה הרטורית, אנו רואים תמונה מטפורית (נדושה אמנם), הנבנית בסטרוקטורה הדרגתית הולכת וגוברת, של הגנה נפשית וגופנית שבאה למנוע אפשרות של סילוקו של גברי לוי, יושב ראש ההתאחדות, מתפקידו.

 

אבל רוחו של גרנט עדיין מרחפת בין רמת גן לקריית אליעזר ובין מלטה לניקוסיה.

(רצון, לא זאוטאוטס יניב קטן).

 

דוגמה זו מיוחדת בכך שהתמונה המטפורית לקוחה מתחום המקרא (בראשית א': 'רוח ה' מרחפת על פני המים'). הכותב רצה להמחיש את השפעתו הרבה של גרנט, מאמן נבחרת ישראל בהווה ומאמן מכבי חיפה קודם לכן, בכך שצייר תמונה מטפורית-אלוהית, ובכך העצים את השפעתו של גרנט, משום שהשווה אותו לכאורה לאלוהים. ראוי לשים לב לחלקה השני של התמונה הרטורית, שלפיה 'הריחוף' הוא בין מקומות שבהן משחקות נבחרת ישראל ומכבי חיפה, ללא ציון שמותיהן של הקבוצות: ר"ג (מקום המסמל את נבחרת ישראל), קריית אליעזר (מקום המסמל את מכבי חיפה), וכך בהתאמה תיקבולית (שוב אלמנט מקראי), מלטה (מקום המסמל את נבחרת ישראל), וניקוסיה (מקום המסמל את מכבי חיפה). 

 

גם אין יותר בעיות של סבולת, אפילו השרירים הקצרים התארכו והארוכים התקצרו, כבר אין מי שמדגיש כי הכושר הגופני מספיק לישראלים למחצית אחת, שאחריה גוג מפגין את חוסנו ומגוג את חיתתו'.

(רצון, לקח לשחר זמן).

 

בדוגמה זו שלובים כמה אמצעים רטוריים מסוגים שונים:

ציניות וביקורת כלפי אלו שהטילו ספק ביכולתו של הכדורגלן הישראלי. הכותב לועג לביקורת שהטיחו המלעיזים על המבנה הגופני של הכדורגלן הישראלי, ועל כך שתלו את כשלונותיו באמתלות שונות ומשונות הקשורות להבטים פיזיולוגיים שונים (סבולת, שרירים, כושר גופני). השימוש במשחק הלשון 'השרירים הקצרים התארכו והארוכים התקצרו' מגלם בתוכו השתמעות של שמחה לאיד מצידו של הדיוט, שנאלץ במשך שנים להאזין הסברים פיזיולוגים מלומדים לכאורה, שלא עמדו במבחן המציאות במשחק זה.

גם האיזכור (המקראי) לגוג ומגוג ; השימוש בתקבולת החסרה: 'גוג מפגין את חוסנו ומגוג (חסרה המילה: 'מפיל') את חיתתו' ; השימוש במשלב לשוני גבוה (מפגין את חוסנו, את חיתתו); והבחירה במונח 'בחורנו הכחושים' - כל אלו מגבירים את האירוניה כלפי המלעיזים שהעצימו את הפער בין הכדורגלן הישראלי ליריבו האירופאי.

 

---