יורם אהרוני | אתלטיקה | 18/07/2021
(בתמונה: רוג'ר בניסטר מקדים את ג'ון לנדי בריצת המייל במשחקי האימפריה הבריטית בשנת 1954)
בהרצאות של מוטיבטורים למיניהם חוזר שוב ושוב הסיפור על "מחסום 4 הדקות במייל" אותו שבר הבריטי רוג'ר בניסטר כאשר קבע ב-1954 זמן של 3:59.4 דקות.
התייחסתי לנושא זה כבר בעבר. ראו למשל: https://bit.ly/3xtC4JO
סטיב מגנס (Steve Magness) הביא באתר The Science of Running מספר נתונים על ה"מחסום".
באחד מאתרי המוטיבציה נכתב: "...שנה לאחר ששבר רוג'ר את המחסום, שברו אותו 37 רצים נוספים. בשנה לאחר מכן חזרו 300 רצים נוספים על ההישג..." העובדות: ב-1954 ירד רק רץ אחד נוסף מ-4 דקות במייל, ג'ון לנדי (3:57.9 שעוגל ל-3:58.0 לפי החוקים שהיו אז, שיא עולם). ב-1957 עשו זאת שלושה רצים נוספים כולם באותה הריצה: לסלו טאבורי (3:59.0), כריס צ'אטאווי ובריאן יוסון (3:59.8, שניהם). ב-1956 קבעו חמישה רצים הישגים מתחת 4 דקות במייל: ג'ון לנדי וג'ים ביילי (3:58.6, שניהם), רון דילייני ואישטיוואן רוז'וולג'י (3:59.0, שניהם) ודרק איבוטסון (3:59.4). ב-1957 עשו זאת 9 רצים, כולל שיא עולם של דרק איבוטסון – 3:57.2, ב-1958 ירדו 7 רצים מ-4 דקות, כולל שיא עולם של הרב אליוט – 3:54.5, ב-1959 שלושה, ב-1960 שבעה, ב-1961 שלושה. ב-1962 ירדו כבר 13 רצים בשנה אחת מ-4 דקות, כולל שיא עולם של 3:54.4 שקבע פיטר סנל. השנה הראשונה בה ירדו 37 רצים ומעלה מ-4 דקות הייתה 1973 אז עשו זאת 39 רצים.
אם היה קיים איזשהו מחסום הקשור לשיא העולם במייל אפשר היה לצפות שהתפתחות השיא במקצוע זה תהייה שונה מהתפתחות השיאים במקצועות הריצה האחרים למרחקים בינוניים וארוכים. בטבלה מספר 1 מובאים שיאי העולם בריצות 800 מ', 1500 מ', מייל, 5000 מ' ו-10,000 מ' החל משנת 1914 (במרווחים של 10 שנים).
טבלה מספר 1: שיאי העולם בריצות 800 מ', 1500 מ', מייל, 5000 מ' ו- 10,000 מ' (מובאים השיאים בסוף השנים,. בסוגריים מופיע אחוז השיפור יחסית לשיא שהיה קיים 10 שנים קודם לכן).
|
שנה/מקצוע |
800 מ' |
1500 מ' |
מייל |
5000 מ' |
10,000 מ' |
|---|---|---|---|---|---|
|
1914 |
1:51.9 |
3:55.8 |
4:14.4 |
14:36.6 |
30:58.8 |
|
1924 |
1:51.6* (0.2) |
3:52.6 (1.4) |
4:10.4 (1.6) |
14:28.2 (1.0) |
30:06.2 (2.6) |
|
1934 |
1:49.1* (2.2) |
3:48.8 (1.6) |
4:06.8 (1.4) |
14:17.0 (1.3) |
30:06.2 (0) |
|
1944 |
1:46.6 (2.3) |
3:43.0 (2.5) |
4:01.6 (2.1) |
13:58.2 (2.2) |
29:35.4 (1.7) |
|
1954 |
1:46.6 (0) |
3:41.8 (0.5) |
3:57.9 (1.5) |
13:51.2 (0.8) |
28:54.2 (2.3) |
|
1964 |
1:44.3 (2.2) |
3:35.6 (2.8) |
3:54.1 (1.6) |
13:35.0 (1.9) |
28:15.6 (2.2) |
|
1974 |
1:43.5* (0.8) |
3:32.2 (1.6) |
3:51.1 (1.3) |
13:13.0 (2.7) |
27:30.8 (2.6) |
|
1984 |
1:41.73 (1.7) |
3:30.77 (0.7) |
3:47.33 (1.6) |
13:00.41 (1.6) |
27:13.81 (1.0) |
|
1994 |
1:41.73 (0) |
3:28.66 (1.0) |
3:44.39 (1.3) |
12:56.96 (0.4) |
26:52.23 (1.3) |
|
2004 |
1:41.11 (0.6) |
3:26.00 (1.3) |
3:43.13 (0.6) |
12:37.35 (2.5) |
26:20.31 (2.0) |
|
2014 |
1:40.91 (0.2)
|
3:26.00 (0) |
3:43.13 (0) |
12:37.35 (0) |
26:17.53 (0.2) |
|
שיא נוכחי ושנת קביעתו (נכון ל-1.7.2021) |
1:40.91 (2012) (0) |
3:26.00 (1998) (0) |
3:43.13 (1999) (0) |
12:35.6 (2020) (0.2) |
26:11.00 (2020) (0.4) |
|
שיפור באחוזים מ-1914 ועד 2021 |
9.8 |
12.6 |
12.3 |
13.8 |
15.5 |
*מאחר ששנים רבות היו קיימים גם שיאים ב-880 יארד (804.672 מטר), אם השיא ב-880 יארד היה טוב באיכותו מהשיא ב-800 מ' מובאת הערכה לשיא ב-800 מתוך השיא ב-880 יארד.
מהטבלה אפשר ללמוד כמה דברים:
• אין שום דבר חריג בהתפתחות השיא בריצת מייל היכול להצביע על "מחסום" שהיה קיים בתקופה כלשהי החל משנת 1914.
• השיפור באחוזים בריצת 1500 מ' וריצת מייל הוא דומה מאד.
• ככל שעולה המרחק, כך גדול גם אחוז השיפור. בריצת מרתון לא היו שיאי עולם רשמיים עד שנת 2004. אם נבדוק לגבי התוצאות הטובות ביותר שהיו ידועות למרחק של 42.195 ק"מ נקבל את הערכים המופיעים בטבלה מספר 2:
|
שנה |
ההישג הטוב במרתון |
שיפור באחוזים |
|---|---|---|
|
1914 |
2:36:07 |
- |
|
1924 |
2:32:36 |
2.3 |
|
1934 |
2:29:02 |
2.3 |
|
1944 |
2:26:42 |
1.6 |
|
1954 |
2:17:40 |
6.2 |
|
1964 |
2:12:12 |
3.9 |
|
1974 |
2:08:34 |
2.7 |
|
1984 |
2:08:05 |
0.4 |
|
1994 |
2:06:50 |
1.0 |
|
2004 |
2:04:55 |
1.5 |
|
2014 |
2:02:57 |
1.6 |
|
2021 |
2:01:39 |
1.1 |
|
שיפור באחוזים מ-1914 ועד 2021 |
22.1 |
|
השיפור הקטן יחסית בריצות הבינוניות נובע מכך שהרמה בריצות האלה התקרבה לרמה של ימינו כבר לפני שנים רבות. בריצות אלה כנראה שהיתרון הגנטי של רצי מזרח אפריקה הוא קטן יותר ולכן גם רצים "לבנים" מגיעים בו להישגי צמרת. גם התפתחות שיטות האימון לריצות אלה הקדימה את ההתפתחות של שיטות האימון לריצות הארוכות.
• יש תקופות של סטגנציה בהתפתחות שיא מסוים, אבל הדבר הוא לא ייחודי לריצת המייל. ב-1954 השיא בריצת 800 מ' היה 1:46.6. שיא זה נקבע על ידי הגרמני רודולוף הרביג בשנת 1939 ונשבר ב-1955 על ידי הבלגי Roger Moens שקבע זמן של 1:45.7. הרביג נהרג במלחמת העולם השנייה כחייל בצבא הגרמני. היו אתלטים מצטיינים נוספים שקיפחו את חייהם במלחמת העולם השנייה (וגם במלחמת העולם הראשונה) ומאחרים נמנעה ההזדמנות להתאמן ולהתחרות בזמן המלחמות.
• דווקא השיא במייל שופר מספר פעמים בזמן מלחמת העולם השנייה: ב-1937 קבע הבריטי סידני וודרסון את השיא האחרון לפני המלחמה – 4:06.4 ד'. בשנים 1945-1942 שופר השיא במייל 6 פעמים על יד שני רצים משוודיה: גונדר הייג וארנה אנדרסון. כל אחד מהם שיפר את השיא 3 פעמים והשיא האחרון לפני שיאו של בניסטר היה 4:01.4 של הייג בשנת 1945. בשנת 1946 הורחקו הייג ואנדרסון משורות האתלטיקה על כך שהפרו את חוקי החובבות ששררו אז, כלומר הם קיבלו כסף עבור השתתפותם בתחרויות. הייג היה אז בן 28 ואנדרסון בן 29.
להתקדמות בהישגים בריצות יש מספר גורמים, אבל לא נראה ש"פריצת מחסום" היא אחד החשובים שבהם. בין הגורמים החשובים אפשר למנות:
א) התפתחות שיטות אימון ופרסומן באמצעות מאמרים מקצועיים, ספרים, הרצאות, מאמנים שעברו להדריך בארצות אחרות והתפתחותה של רשת האינטרנט.
ב) כניסת יותר מדינות למעגל המתחרות, במיוחד מדינות מזרח אפריקה.
ג) שיפורים טכנולוגיים כמו מסלולים סינתטיים, נעלי ריצה טובות יותר, הכתבת קצב באמצעות אורות מרצדים, אמצעי ניטור אימון לבישים ועוד.
ד) מעבר מאתלטיקה חובבית בה האתלטים היו צריכים לשלב עבודה עם אימונים לאתלטיקה מקצוענית בה הרצים ומאמניהם יכולים להתפרנס מעיסוק בריצה ולכן יש להם תמריץ גם למשוך את הקריירה לאורך יותר שנים. הרב אליוט, שקבע שיא עולם בריצת 1500 מ' במשחקים האולימפיים רומא 1960, פרש מפעילות כבר בגיל 22 כמו אתלטים רבים אחרים שהפסיקו את פעילותם הספורטיבית החובבית בגיל צעיר.
ה) שיפורים במעטפת הרפואית והמדעית העומדת לרשות הרצים, כולל טיפולים לזירוז התאוששות, ייעוץ ומעקב תזונתי, טכנולוגיות רפואיות המאפשרות חזרה לכשירות אחרי פציעה כמו ניתוחי ארתרוסקופיה, מעקב פיזיולוגי וביו-מכני אחרי ביצועי הרצים באימונים ובתחרויות ועוד.
ו) שימוש באמצעים לא חוקיים כמו "סימום דם" ונטילת תכשירים אסורים כמו אריתרופויטין ו"סמים" אחרים.
הישגו של בניסטר זכה לפרסום רב בעת שנקבע וללא ספק הוא הצית את דמיונם של רבים לגבי מה שניתן להשיג. כיום אנחנו יודעים שלא היה בהישג הזה שום דבר יוצא דופן. הגיע הזמן שמוטביטורים למיניהם יחפשו דוגמאות אחרות לגבי "פריצת מחסומים". האמונה ביכולת להגיע להישג כלשהו הייתה חשובה תמיד כי רק מי שמאמין ביכולתו גם ישקיע הרבה שנים של אימונים קשים כדי להשיג את המטרה. כניסתם המסיבית של רצי מזרח אפריקה לתחום הריצות הבינוניות ועוד יותר מכך לתחום הריצות הארוכות על המסלול וריצות הכבישים הקטינה ללא ספק את האמונה ביכולת להצטיין בריצות אצל אלה שמוצאם אינו ממזרח אפריקה. חלקם פונים לענפי ספורט סבולת אחרים בהם אין השתתפות רבה של ספורטאים ממזרח אפריקה כמו טריאתלון, אופניים, גלישה על שלג, ריצת ניווט וענפים נוספים. אם יצליחו שוב רצים שלא ממוצא מזרח אפריקאי לשבור שיאים ולזכות בתחרויות החשובות, אולי גם נערות ונערים נוספים שלא ממוצא מזרח אפריקאי יאמינו שגם הם מסוגלים. יש אולי גם כיום רצים המסתייעים בפסיכולוגים וקואצ'רים למיניהם ואין בכך כל פסול. עד כמה חשובה תרומתם לשיפור בהישגים אין לי מושג אבל בקשה צנועה לי אליהם, הפסיקו להשתמש כבר בדוגמה של בניסטר ו"מחסום 4 הדקות ש-2500 שנים איש לא הצליח לשבור".
Steve Magness. The Roger Bannister Effect: The Myth of the Psychological Breakthrough. https://www.scienceofrunning.com/2017/05/the-roger-bannister-effect-the-myth-of-the-psychological-breakthrough.html?v=47e5dceea252
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
