יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 23/01/2021

השיא המוזר של יאנג בקרב-10

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(בתמונות: יאנג הודף את כדור הברזל וחלק ממתחריו במשחקי רומא 1960: משמאל לימין: יורי קוטנקו מברה"מ, רייפר ג'ונסון מארה"ב, פיל מאלקי מארה"ב ווסילי קוזנצוב מברה"מ)

בתחרות Mount San Antonio Relays  (Mt. SAC Relays) בתאריכים 27/28.04.1963 שנערכה ב-Walnut שבקליפורניה קבע האתלט מפורמוזה (טאיוואן) יאנג צ'ואן קואנג שיא עולם בקרב-10 – 9121 נקודות (לפי טבלת הניקוד משנת 1952 שהייתה אז בתוקף). בשיא הזה היו כמה דברים יוצאי דופן בהיסטוריה של קרב-10.
יאנג, בעל מדליית הכסף מהמשחקים האולימפיים ברומא 1960, היה ידוע בארה"ב בכינוי C. K. Yang. הוא נולד ב-1933 ונפטר ב-2007. את ההשראה לעיסוק בקרב-10 הוא קיבל מהאלוף האולימפי  בקרב-10 בשנים 1948 ו-1952 בוב מתיאס מארה"ב שערך ביקור בטאיוואן והשאיר ליאנג כידון במתנה. תחרות קרב-10 הראשונה של יאנג הייתה במשחקי אסיה 1954 במנילה בירת הפיליפינים שם הוא ניצח עם הישג של 5547 נקודות (5978 נקודות לפי הטבלה הנוכחית). פירוט הישגיו בתחרות זו: 100 מ' – 11.5, רוחק – 6.40, ברזל – 10.56, גובה – 1.87, 400 מ' – 52.2/ 110 מ' משוכות – 15.6, דיסקוס – 33.10, מוט – 3.21, כידון – 48.46, 1500 מ' – 5:23.3. התחרות הבאה של יאנג בקרב-10 הייתה במשחקים האולימפיים במלבורן בשנת 1956 שם סיים שמיני עם 6521 נקודות (6997 בטבלה הנוכחית). במלבורן פגש יאנג לראשונה את האתלט מארה"ב רייפר ג'ונסון (2020-1934) ומאמנו "דאקי" דרייק (1988-1903). דרייק היה מאמן האתלטיקה של מכללת UCLA. ב-1958 הגיע יאנג בן ה-25 לארה"ב והחל להתאמן עם ג'ונסון תחת הדרכתו של דרייק במכללה. הוא הגן על תוארו במשחקי אסיה שהתקיימו בטוקיו בסוף חודש מאי  1958 עם 7101 נקודות (7094) ובאליפות ארה"ב שנערכה בתחילת חודש יולי אותה שנה סיים שני עם 7625 נק' (7407) אחרי ג'ונסון 7754 (7432).  בסוף חודש יולי החזיר לעצמו ג'ונסון את השיא העולמי כאשר ניצח בתחרות "ברה"מ נגד ארה"ב" שנערכה במוסקבה עם 8302 נקודות (7789) כשהקדים את הסובייטי  וסילי קוזנצוב שבחודש מאי אותה שנה שבר את השיא שג'ונסון קבע ב-1955 וקבע הישג של 8014 נקודות, שהיה הראשון מעל 8000 לפי טבלת  הניקוד של 1952. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב-1959 לא התחרה ג'ונסון בקרב-10 והוא איבד את שיאו לקוזנצוב שקבע במוסקבה הישג של 8357 נקודות (7839). קוזנצוב (2001-1931) היה שלוש פעמים אלוף אירופה בקרב-10 בשנים 1954, 1958 ו-1962. במשחקי מלבורן 1956 הוא סיים שלישי כשלפניו במקום השני ג'ונסון שסבל מפציעה בברך ולא היה במיטבו. בתואר זכה בצדק מילט קמפבל מארה"ב  (2012-1933), בקרב-10 החמישי והאחרון שלו בקריירה, בגיל 23, עם 7937 נק' (7614) תוך שהוא קובע לא פחות משבעה שיאים אישיים.  קמפבל, האפרו-אמריקאי הראשון שהוכתר כאלוף אולימפי בקרב-10, היה ספורטאי רב-גווני והצטיין בין היתר גם בשחייה, דבר נדיר לגבי אפרו-אמריקאים במיוחד בתקופה ההיא. הוא היה משוכן מעולה וקבע שיא עולם ב-120 יארד משוכות (109.73 מטר)  - 13.4 שניות בשנת 1957. הוא איבד את מעמד החובב שלו אחרי שהחל לשחק פוטבול מקצועני אך נזרק מקבוצתו אחרי שנה אחת עקב כך שנישא לאישה לבנה. לקראת משחקי מינכן 1972, בגיל 38,  רצה קמפבל לייצג את ארה"ב בג'ודו, אך לא קיבל אישור לכך בשל עברו כשחקן פוטבול מקצועני.
באליפות ארה"ב 1960 ששימשה גם כמבחן לקראת משחקי רומא 1960, קבע יאנג תוצאה טובה משיא העולם של קוזנצוב כאשר סיים שני עם 8426 נקודות (7778) אחרי ג'ונסון שקבע את שיאו השלישי והאחרון – 8683 נקודות (7981).  החוק שלפיו  במקצוע המסיים בקרב-רב יש לשבץ  באותו המקצה את המובילים בתחרות לא היה קיים אז וג'ונסון רץ במקצה מוקדם יותר מאשר יאנג.

רומא 1960

במשחקים האולימפיים ברומא בשנת 1960 הוביל יאנג אחרי שני המקצועות הראשונים עם 1984 נקודות אחרי שקבע בריצת 100 מ' 10.7 ש' ובקפיצה לרוחק 7.46 מ'.  ג'ונסון היה שני עם 1854 נק' (10.9, 7.35) וקוזנצוב היה במקום החמישי עם 1643 נק' (11.1, 6.96). כצפוי, עבר ג'ונסון לראש אחרי הדיפת הכדור הברזל אותו הוא הרחיק ל-15.82 מ' וסכום נקודותיו עלה ל-2830 לפני יאנג (2687) שהדף את הכדור ל-13.33 מ'. קוזנצוב התקדם למקום הרביעי עם 2460 נק' בזכות הדיפה של 14.46 מ'. ג'ונסון שמר על ההובלה בתום היום הראשון כאשר לזכותו 4647 נק' אחרי קפיצה לגובה של 1.85 וריצת 400 מ' ב-48.3 שניות. יאנג היה שני עם 4592 אחרי קפיצה לגובה של 1.90 ו-400 מ' ב-48.1 שנ'. גשם שירד בזמן הקפיצה לגובה הקשה על המתחרים וגרם לכך שהתחרות התארכה לכ-10 שעות ביום הראשון ונסתיימה בחשכה. קוזנצוב היה חמישי עם 3999 נק' (1.75, 50.2). בפתיחת היום השני  חזר יאנג להוביל אחרי 14.6 שנ' ב-110 מ' משוכות שהביאו אותו ל-5515 נק', לפני ג'ונסון 5387 (15.3) וקוזנצוב 4812 (15.0).  אחרי זריקת הדיסקוס, שוב כצפוי, חזרה ההובלה אל ג'ונסון  שהגיע ל-6281 עם הישג של 48.49 מטר לפני יאנג 6137 (39.83) וקוזנצוב  5784 (50.52). ברומא השתמשו עדיין הקופצים במוט העשוי מתכת. יאנג עבר 4.30 מ', ג'ונסון 4.10 וקוזנצוב  3.90 ולאחר המקצוע השמיני היה דירוג הביניים: ג'ונסון 7076, יאנג 7052, קוזנצוב 6479. קוזנצוב, לא באותו כושר שהראה ב-1959, היה לפחות הטוב בין השלושה בכידון עם 71.20 לפני ג'ונסון 69.76 ויאנג 68.22 וסכום הנקודות לפני המקצוע המסיים היה: ג'ונסון 8056, יאנג 7989, קוזנצוב 7503. ההישג הטוב ביותר עד אז של ג'ונסון ב-1500 היה 4:54.2 ד' שקבע במלבורן 1956, הישג שהיה שווה 303 נקודות. הישגו הטוב ביותר של יאנג בקרב-10 היה 4:51.0 -  327 נקודות. פער 67 הנקודות בין ג'ונסון ליאנג משמעותו הייתה שיאנג היה צריך להקדים את ג'ונסון בכ-10 שניות בריצת 1500 מ' כדי לזכות בזהב. ליאנג היה הישג של 4:36.9 ב-1500 שלא בקרב-10, כך שמחיקת הפער של 67 הנקודות נראתה אפשרית.  תסריט הריצה ל-1500 היה ברור: יאנג ינסה לברוח וג'ונסון ינסה להיצמד אליו ככל יכולתו. ג'ונסון הצליח במשימתו והתוצאה בסיום: יאנג 4:48.5, ג'ונסון 4:49.7 והניקוד בסיום: ג'ונסון 8392 (7901), יאנג 8334 (7820). קוזנצוב שקבע ב-1500 זמן של 4:53.8 סיים שלישי עם 7809 נקודות (7527).
ב-1961 קבע האתלט מארה"ב פיל מאלקי (נולד ב-1933) הישג טוב משיא העולם של ג'ונסון – 8709 נקודות (8050) עם ההישגים הבאים: 10.7 – 7.34 – 15.32 – 1.99 – 51.0/ 14.6 – 47.03 – 4.39 – 67.45 – 4:43.8. הישג זה כלל לא הובא לאישור מאחר שמאלקי השתמש במכתיבי קצב בריצות. בתחרות הקטנה בממפיס בה הושגה התוצאה עם שני מתחרים נוספים בלבד, לעיני 40 צופים בסך הכל, נמסר כי מאלקי היה כל כך תשוש בסוף ריצת 1500 עד כדי כך שלא יכול היה ללכת במשך 30 דקות.

השוואת ההישגים והניקוד בין השיאים של ג'ונסון ויאנג

אחרי משחקי רומא חל שינוי גדול במקצוע הקפיצה במוט עם הכנסתו לשימוש של המוט הגמיש מפיברגלס. יאנג הסתגל מצוין למוט החדש והיה לאחד הטובים בעולם במקצוע זה . בטבלה מספר 1 מפורטים ההישגים של ג'ונסון  והניקוד להישגים בעת קביעת שיאו האחרון באליפות ארה"ב 1960 לעומת הישגיו של יאנג והניקוד להישגיו בעת קביעת שיאו בתחרות Mt. SAC Relays ב-1963.
 

 שלושה דברים מעניינים היו בשיאו של יאנג: א) שיפור של 438 נקודות לשיא הקודם (או בעצם 523), הגדול ביותר בהיסטוריה בטבלת ניקוד כלשהי עם ההישג הראשון מעל 9000 נקודות בטבלה כלשהי; ב) כבר אחרי תשעה מקצועות סכום הנקודות של יאנג היה גבוה מאשר בשיא הקודם. זו לא הפעם הראשונה שזה קרה. גם כאשר שבר ג'ונסון ב-1960 את השיא של קוזנצוב סכום הנקודות שלו אחרי תשעה מקצועות עלה על השיא הקודם. ג) (ומה שמסביר גם את שני הסעיפים הקודמים): בקפיצה במוט קבע יאנג הישג של 4.84 מ'. ההישג הגבוה ביותר שהיה לו ניקוד בטבלה היה 4.82 מ' ולפיכך קיבל יאנג על הישגו את הניקוד הכי גבוה שהיה בטבלה – 1515 נקודות. לא היה כתוב בחוקת האתלטיקה איך לנהוג במקרה כזה. הנקודות שבסוגריים  הן הערכה לניקוד שהיה צריך להינתן להישג של ל-4.84 מ' בקפיצה במוט לו היו מחברי הטבלה מעניקים ניקוד להישג זה. 

הניקוד להישגיו של יאנג בטבלאות הניקוד השונות

טבלאות הניקוד שנכנסו לשימוש בשנת  1952 המכונות לעיתים גם טבלאות 1950 או טבלאות 1950/52 היו פרוגרסיבית מאד. משמעות הדבר שככל שהתוצאה טובה יותר, על כל שיפור בהישג  בסנטימטרים או בשניות מוענקות יותר נקודות. לדוגמה, בריצת 100 מטר הוענקו 597 נקודות להישג של 12.0 שניות ו-623 נקודות להישג של 11.9 שניות (26 נקודות לעשירית השנייה). 908 נקודות הוענקו להישג של 11.0 שניות ו-948 נקודות להישג של 10.9 שניות ( 40 נקודות לעשירית השנייה). בקפיצה לרוחק הישג של 7.00 מ' היה שווה 785 נקודות והישג של 7.10 מ' היה שווה 818 נק' (33 נקודות להבדל של 10 ס"מ). הישג של 7.40 מ' היה שווה 926 נק' והישג של 7.50 מ' היה שווה  966 נק' (40 נקודות להבדל של 10 ס"מ).  
טבלאות 1952 לא היו ערוכות לשיפור ההישגים הגדול שחל בקפיצה במוט עם הכנסתו לשימוש של מוט הפיברגלס. מאחר שבפדרציית האתלטיקה הבין לאומית (IAAF) היו מודעים לבעייתיות של טבלאות 1952 הוחל להכין טבלאות ניקוד חדשות, אלה המכונות טבלאות 1962, למרות שהן נכנסו לתוקף רק במהלך שנת 1964. במשחקי טוקיו 1964 ניקוד התוצאות היה כבר לפי טבלאות 1962. טבלאות 1962 היו מעט פרוגרסיביות במקצועות הריצה ומעט רגרסיביות במקצועות השדה, כלומר על כל שיפור זהה בהישג הוענקו קצת פחות נקודות. 
טבלאות 1962 שימשו לניקוד ההישגים בקרב-10 עד סוף שנת 1984. ב-1985 נכנסו לתוקף טבלאות הניקוד המשמשות לניקוד ההישגים בקרב-10 עד היום. הבסיס לבניית טבלאות 1985 היה איסוף  הישגים מקרב-10 בלבד. עד לכניסתן לשימוש של טבלאות  1985 כללו טבלאות הניקוד לקרב-10 גם ניקוד למקצועות שאינם נכללים בקרב-10 והשתמשו בהם למשל גם לניקוד בתחרויות קבוצתיות מסוימות. החל מ-1985 הדגישו ב-IAAF כי לצורך השוואה בין הישגים במקצועות השונים וניקוד בתחרויות קבוצתיות אין להשתמש בטבלאות של קרב-10 והוכנו טבלאות ניקוד אחרות שיכולות לשמש למטרות אלה.

בטבלה מספר 2 מובא ניקוד הישגיו של יאנג בטבלאות 1952, 1962 ו-1985.

הניקוד להישגים הגבוהים בטבלאות והשיאים העולמיים בשנים בהן הוכנו הטבלאות

 למהדורות  של טבלאות 1985  שהופיעו בשנים מאוחרות יותר צורפו כבר הנוסחאות לחישוב הניקוד במקצועות השונים וכך, במקרה שאתלט יצבור יותר נקודות מהערך העליון המופיע בטבלה, ניתן יהיה בקלות לחשב את הניקוד שלו. בטבלה מספר 3 מופיעות התוצאות הגבוהות ביותר להן מופיע ניקוד בשלושת הטבלאות (לגבי טבלת 1985 מדובר בטבלאות שהודפסו לראשונה בסוף שנת 1984). בסוגריים מופיעים השיאים העולמיים במקצועות בתחילת השנים 1950, 1964 ו-1985.

במשחקי סיאול 1988 קבע טים ברייט מארה"ב (נולד ב-1960) הישג של 5.70 מטר בקפיצה במוט במסגרת תחרות הקרב-10.  לו הייתה עדיין בתוקף טבלת 1962 הוא היה מקבל ניקוד על הישג של 5.65, שהיה נמוך לפחות ב-11 נקודות מהניקוד שהיה המגיע לו.  נראה שגם עורכי טבלת 1985 לא  חזו את מה שחולל בתוך שנים מעטות סרגיי בובקה לקפיצה במוט מאחר שההישג הגבוה שהודפס היה 5.99. בחוקת האתלטיקה משנת 1985 אין עדיין התייחסות לנוסחאות לחישוב הנקודות בקרב-10 או למצב בו אתלט קובע הישג טוב יותר מן ההישג הגבוה ביותר שיש לו ניקוד בטבלה. באופן תיאורטי, יכול היה להיווצר שוב מצב בו אתלט קובע במסגרת קרב-10 הישג בקפיצה במוט שהוא מעל ההישג המזכה בניקוד מרבי. ההישג הגבוה ביותר בקפיצה במוט המודפס כיום בטבלאות הניקוד לקרב-10 הוא 6.49 מטר.

הניקוד להישגים בריצת  1500 מטר

אפשר לראות בהשוואת הניקודים לשיא של יאנג כי בריצת 1500 מטר הוא היה מקבל הרבה יותר נקודות לו הוא היה מנוקד  לפי טבלת 1962 ועוד הרבה יותר נקודות  לפי טבלת 1985. האם פירוש הדבר שהטבלאות של 1962 ו-1985 מעודדות את אתלטי קרב-10 להשקיע יותר באימונים לריצת 1500 מטר? ממש לא! מה שחשוב בתחרות קרב-10 הוא לא מספר הנקודות שמקבלים במקצוע אלא ההפרש בניקוד מההישג של המתחרים האחרים. אם נשווה את הישגו של יאנג בריצת 1500 מ' בשיא שקבע ב-1963 (5:02.4) להישג שקבע ג'ונסון בשיא שקבע בקרב-10 ב-1960 (5:09.9) נראה כי לפי טבלת 1952 הפער בין  ההישגים הוא 45 נקודות (245-200), לפי טבלת 1962 הפער הוא 44 נקודות (395-351) ולפי טבלת 1985 הפער הוא 42 נקודות (546-504)... לו היו ג'ונסון  ויאנג רצים 1500 מ' 30 שניות מהר יותר (4:39.9 ו-4:32.4) הפער בניקוד ביניהם היה 68 נקודות לפי טבלת 1952 (482-414), 45 נקודות לפי טבלת 1962 (573-528) ו-45 נקודות לפי טבלת 1985 (729-684)...
טבלאות הניקוד לקרב-10 גברים וגם טבלאות הניקוד לקרב-7 לנשים משנת 1985 נמצאות בשימוש יותר מכל מערכת טבלאות ניקוד  לקרב-רב בעבר. יש להן כמה יתרונות נוספים על הטבלאות של 1962 מלבד האפשרות לנקד הישגים הטובים מן ההישגים הגבוהים ביותר המודפסים בטבלאות: הן הראשונות שנתנו ביטוי להבדל בין הישגים בריצות שנמדדו בשיטה האוטומטית לעומת הישגים שנמדדו ידנית והן גם פרוגרסיביות מעט הן במקצועות הריצה והן במקצועות השדה. במקרה של ריצת 1500 מטר הן כנראה לא פרוגרסיביות מספיק כדי שלמתחרים יהיה כדאי להשקיע מאמצים מיוחדים במקצוע זה...

טוקיו 1964

יאנג סיים את הקריירה שלו באתלטיקה במשחקי טוקיו 1964 שם סיים חמישי כשהוא פצוע עם 7650 נקודות לפי טבלת 1962 השוות 7539 נקודות בטבלת 1985. בתחרות בטוקיו תפסו אתלטי מערב גרמניה שלושה מששת המקומות הראשונים: וילי הולדורף (2020-1940) היה המנצח עם 7887 נקודות (7726 בטבלת 1985), האנס יואכים וולדה (2013-1942) היה שלישי עם 7809 נק' (7666), והורסט באייר (2017-1940) היה שישי עם 7647 נק' (7488). אתלטי מערב גרמניה הודרכו על ידי פרידל שרימר (2014-1926) שהיה שמיני בקרב-10 בהלסינקי 1952 ונחשב לאבי תורת האימון המודרני בקרב-10 במערב גרמניה הרואה בקרב-10 מקצוע בפני עצמו שבו אין ממש מקום לספציאליסטים המתמחים במספר מקצועות קטן  ואינם מגיעים לרמה גבוהה (יחסית לקרב-10) בכל המקצועות. גם האלוף האולימפי הבא, ביל טומי מארה"ב (נולד ב-1939) יצא להתאמן אצל שרימר במערב גרמניה. למקום השני בטוקיו 1964 הגיע האסטוני שייצג את ברה"מ רין און (1995-1940) שצבר 7842 נק' (7677). הייתה זו כבר המדליה השנייה של אתלט אסטוני בקרב-10 אחרי מדלית הארד של אלכסנדר קולמפרה-קלומברג  ב-1924 וחוליה  בשרשרת המפוארת של הקרב-רב האסטוני שבין ממשיכיה הבולטים נמנים האלוף האולימפי בסידני 2000 ארקי נול והזוכה במדליית הכסף באליפות העולם דוחא 2019  מייסל אויבו. במקום הרביעי בטוקיו 1964 הגיע נציג ארה"ב פול הרמן (נולד ב-1941) עם 7787 נק' (7651). וסילי קוזנצוב סיים שביעי עם 7569 (7454) ואילו למקום התשיעי הגיע ראס האדג' מארה"ב (נולד ב-1939) עם 7325 נק' (7130).

שבירת שיאו של יאנג

באליפות ארה"ב בשנת 1966 שהתקיימה ב- Salina שבקנזס קבע ביל טומי הישג טוב משיאו של יאנג כאשר צבר  8234 נק' (8096). ראס האדג' היה שני עם 8130 נק'. הישגו של טומי לא אושר כשיא בשל בעיות במדידות מהירות הרוח במשוכות ובקפיצה לרוחק. כעבור שלושה שבועות היה האדג' זה ששבר את שיאו של יאנג באופן רשמי כאשר קבע בתחרות “Los Angeles Times International Games" באצטדיון ממוריאל קוליסאום בלוס אנג'לס הישג של 8230 נק' (8120): 10.5 – 7.51 – 17.25 – 1.85 – 48.9/ 15.2 – 50.44 – 4.10 – 64.49 – 4:40.4. ביל טומי היה שני, גם הוא עם הישג טוב מהשיא של יאנג – 8219 (8082): 10.5 – 7.44 – 13.51 – 1.90 – 46.8/ 14.7 – 44.52 – 4.10 – 64.19 – 4:20.3.
יאנג הוא עד היום האתלט היחיד שקבע שיא עולם בקרב-10 שייצג מדינה שאינה ארה"ב או מדינה באירופה. גובהו של יאנג היה 1.84, נמוך יותר מג'ונסון שהתנשא לגובה של 1.90 מ'.

שיאיו האישיים   של יאנג מובאים בטבלה מספר 4