שם השואל: יחיאל שטרן | הקטגוריה: כושר גופני | תאריך: 05/11/2019

מבדקי ריצה לתלמידים

השאלה:

שלום!

התחלתי ללמד חינוך גופני בתיכון (ט-י) ואינני יודע איזה מבדקי ריצה (וכנגזרת מכך, איזה הכנה ואימונים) רלוונטי ונכון מקצועית לבצע לתלמידים בהתאם לשכבת הגיל? מה הם המרחקים בריצות קצרות/בינוניות/ארוכות/עליות? אשמח גם להמלצות למבדקים מתאימים שניתן לבצע בשטח קטן.

תודה ובהערכה רבה,

יחיאל

התשובה:

כל מורה לחינוך גופני צריך להכין לעצמו תכנית הוראה. את תוכנית ההוראה צריך לבנות לפי מספר עקרונות:
א)    היא צריכות לכלול תכנים המופיעים התוכנית הלימודים של משרד החינוך ומתאימים לשכבות הגיל בהן מלמד המורה.
ב)    העדפות המורה – למורים לחינוך גופני בישראל יש חופש בחירה מוחלט של תכנים מתוך התכנים הקיימים בתוכנית הלימודים של משרד החינוך. אין למעשה שום נושא לימוד שהוא חובה. לפני שנים רבות התקיימו דיוניים ממושכים בפיקוח על החינוך הגופני לגבי האחוזים של  תכני חובה ורשות ונשמעו אפילו דעות של מפקחים שדרשו כי תכני החובה יגיעו עד 75%.
ג)    התנאים הקיימים בבית הספר ואוכלוסיית התלמידים בו.
ד)    מסורת בית הספר. יש בתי ספר שהנהיגו מבחנים מסוימים שהתלמידים מכירים היטב ובמקרים רבים אין סיבה שלא לשמר אותם. עם זאת, אפשר בהחלט להעז ולהכניס גם תכנים חדשים.

לא מקיימים מבחני ריצה ללא כל סיבה. הסיבה העיקרית לעריכת מבחני ריצה לדעתי היא קיום מעקב אחרי הישגי התלמידים. המבחנים צריכים לשרת מטרה כלשהי. בסוף התשובה מצורף קישור למאמר שפרסמתי לפני מספר שנים העוסק במעקב אחרי הישגי תלמידים.  
אני מלמד הן בבית ספר יסודי (כיתות א' – ו') והן בבית ספר על יסודי (כיתות ז' – יב'). בבית הספר היסודי אני מבצע  את מבחן ביפ ואת מבחן ריצת 600 מטר החל מכיתה א' ועד לכיתה ו'. את מבחן ריצת 600 מטר מבצעים התלמידים אחרי מספר שבועות של הכנה. בכל שבוע, באחד משני השיעורים התלמידים מבצעים תרגיל הכנה לריצת 600 מטר. אני מקפיד שהילדים יבינו שהם צריכים לעבור את כל המסלול בלי "לקצר פינות", יהיו הוגנים כלפי חבריהם (ימנעו מדחיפות, אמירות לא ראויות וכדומה), מסביר להם שבהחלט מותר ללכת חלק מהדרך (או אפילו את כולה במקרה שמדובר בילדים כבדי תנועה) ומנסה להחדיר בהם את המושג  של  חלוקת כוחות במהלך הריצה מאחר שילדים רבים נוטים לפתוח מהר מדי  את הריצה.
במבחן ביפ ההקפדה היא על ביצוע נכון של המבחן בהתאם לקצב המוכתב מהאותות הקוליים ("ביפים") והתחשבות בחברים. כמובן שבשני המבחנים אני מקפיד שמספר התלמידים המבצעים את המבחן בו-זמנית יהיה כזה שיאפשר ביצוע חלק של המבחן בלי הפרעות מיותרות. זה אומר למשל שבכיתה בה יש 30 תלמידים ורוחב משטח המבחן הוא 10 מטר, לא ייבחנו בו זמנית יותר מ-10 תלמידים. גם בריצת 600, יחולקו התלמידים למספר מקצים. אם זה אפשרי, התלמידים שאינם משתתפים במקצה, משחקים ליד המשטח בו מתקיים המבחן.
בכיתות ז' – יב' מבצעים התלמידים גם כן את מבחן ביפ (לפחות פעמיים בכל מחצית שנה, אני מאפשר לתלמידים לשפר הישגים בהפסקות בהן אני תורן באולם הספורט) והתלמידים מבצעים גם מבחן ריצת 2000 מטר. תלמידי כתה יב' נבחנים בנוסף לריצת 2000 מ' ומבחן ביפ גם בריצת 5000 מ'. כחלק משיעורי האתלטיקה אני מודד לתלמידים הישג בריצת 800 מ'. 
את מבחן ריצת 2000 מ' מבצעים התלמידים בפעם הראשונה לקראת סוף המחצית הראשונה של שנת הלימודים, לאחר תרגילי הכנה שנמשכו לפחות 3-2 חודשים.  מבחן ריצת 2000 מ' שני מבצעים התלמידים לקראת חופשת הפסח, כדי להימנע מעריכת המבחן במזג אוויר חם מדי.
המבחנים האלה אינן קדושים ואתה יכול בהחלט להחליט שבבית הספר בו אתה מלמד מתאים לבחון את התלמידים בריצת 1000 מטר, 1500 מטר, מבחן ריצה של 12 דקות ("מבחן קופר") או כל מבחן מתאים אחר. לפני מספר שבועות שמעתי ממורה בתיכון שאצלו כל התלמידים נבחנים בריצת 3000 מ'.

מבחן ביפ דורש בסך הכל משטח שאורכו 20 מטר וכמובן שגם אמצעי להשמעת האותות הקוליים (רמקול) מתוך היישום אותו ניתן כיום להוריד בחינם לטלפון. מבחני ריצה למרחקים ארוכים דורשים משטח גדול יותר שלא תמיד הוא בנמצא בבית הספר וזו אולי אחת הסיבות שמבחן ביפ נעשה מאד פופולרי בבתי הספר בכל רחבי העולם.

בריצות הקצרות קשה יותר לקיים מעקב אחרי התפתחות ההישגים בגלל שגיאת המדידה הגדולה שקיימת בהם. מקובל לבחון תלמידים בריצת 60 מ' אבל אני מודד לתלמידים שלי זמנים גם במרחקים קצרים יותר (החל מ-10 מטרים) וגם בארוכים יותר (200 מ' למשל).
חשוב מאד שההישגים בריצות הקצרות לא ישמשו למטרת  מתן ציון. הדבר היחיד שאני מסתכל עליו הוא כאשר אני נותן ציונים הוא האם התלמיד השתתף בשיעור ונרשם לו הישג. אני מכבד הישג של 12.0 שניות בריצת 60 מ' בדיוק כמו הישג של 7.5 שניות, הדבר החשוב היחיד הוא שההישג נקבע ביושר ותוך השקעת מאמץ מרבי.

מאמר על מעקב אחרי הישגי תלמידים

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.