כושר גופני והישגים בלימודים

בשנים האחרונות נעשו מספר מחקרים על הקשר בין כושר גופני או פעילות גופנית לבין הישגים לימודיים.

רוב המחקרים שנעשו הם מחקרים מתאמיים. במחקרים כאלה בודקים האם יש קשר סטטיסטי בין כמה גורמים. דרושה מידה רבה של זהירות בניתוח תוצאות של מחקרים כאלה מאחר שהדגמת קשר בין שני משתנים אינה אומרת בהכרח שיש השפעה הדדית ביניהם כי יתכן בהחלט ששני המשתנים מושפעים מגורם שלישי ("משתנה מתערב").

 לדוגמה: בשנת 2008 נבחנו במבחני כושר במדינת טקסס, 2.59 מיליון תלמידים בכתות ג' – יב'.

נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין הישגי התלמידים במבחני הסבולת לבין מדדי הצלחה בבתי-הספר: מתאם חיובי בין הישגים במבחני סבולת וציונים במבחנים עיוניים, יחס הפוך בין הישגים במבחני סבולת ובעיות משמעת, יחס הפוך בין הישגי סבולת והיעדרויות מבתי-הספר.

הגעה להישגים טובים במבחני יכולת אירובית מצריכה השקעה באימונים לאורך זמן והשקעת מאמצים לאורך זמן היא תנאי גם להצלחה בלימודים אקדמאיים. גם מבחנים המתיימרים לבדוק מרכיבים שונים של האינטליגנציה אינם בודקים רק את המרכיב התורשתי אלא מושפעים לא מעט מלמידה. לעומת זאת ישנם מבחני כושר גופני המושפעים מכישרון יותר ממבחני סבולת (מבחני מהירות, לדוגמה) ולכן קשה יותר למצוא קשר ביניהם לבין מבחנים להישגים לימודיים עיוניים או למבחני אינטליגנציה.