שם השואל: מאי נעים | הקטגוריה: תנועה טיפולית | תאריך: 14/01/2021

אימונים לגמישות ויציבות

השאלה:

שלום,

אני עושה עבודה בנושא שיטות אימון ואשמח לדעת האם יש אימון שעובד על יציבות וגמישות?

התשובה:

שלום,
מבחינתי השאלה מכילה שתי שאלות, לגבי שיפור מיומנות ויכולת גמישות ושיפור היציבה - בהתייחסות לגיל השלישי לצורך שיפור חיים. כל שאלה היא בהיקף של קורס שנתי, כך שאתייחס לנקודות העיקריות בראשי פרקים.
לגבי מיומנות ויכולת גמישות לגיל המבוגר:
באימון ותרגול למטופליי ותלמידיי מחוץ למסגרת לימודים להסמכה, אני מתמקד לשיטתי במספר דגשים: 
א.    הגברת מיומנות הגמישות מתחילה מהעלאת רמת המודעות האישית ליכולת הפיזית והמנטלית לצורך הפעלת הגוף בהתייחסות לגמישות. לצורך כך:
1. התנסות מונחית - הכרת כל המפרקים התנועתיים לסוגיהם השונים מבחינת מיקום בגוף, הקשר שלהם להנעת איברי הגוף והבנת מישורי התנועה של כל מפרק סנובייאלי. 
2. התנסות מונחית ביכולת הביצוע האישית של המתרגל להניע את המפרק התנועתי ביחס לטווח התנועה שלו.
הארה: במיומנות יכולת הגמישות, מעורבים גם השרירים ורקמות החיבור לסוגיהן. באימון לשיפור מיומנות הגמישות של מתרגלים לצורך העשרה אישית חוויתית, איני נוטה "להטריד" אותם במידע זה, אלא רק בכל הקשור למיפרקים הסנוביאליים שהם מוחשיים יותר למתרגל המעוניין בחוויה התנועתית. (לא כך בלימודים לצורך הסמכה).

ב.    לגיל השלישי אני נוהג לתרגל גמישות - סטטית לצורך הגדלת טווח התנועה סביב המפרק הסנובייאלי, מכיוון שתרגול זה לא שואב משאבי אנרגיה רבים מהמתרגל בגיל השלישי, בניגוד לשיטות אחרות. וכן בהיות האימון איטי יחסית, הוא מאפשר חקר אישי של המתרגל והסתגלות פיזית לתהליך התרגול.
רצוי לשלב עבודה בזוגות לאימון גמישות פסיבי; ואימון אישי סוליסטי להפעלה אקטיבית.
חשוב שהאימון יהיה איטי, מגוון ומעניק חווית הצלחה אישית למתרגל.

ג.    להגברת היכולת הביצועית אני מלמד את מטופליי ותלמידיי את מודל סחיטת - הפרי המשלב נשימה פונקציונלית כאשר הנשיפה היא בעת המתיחה.

ד.    יש להיות מודע לרקע הרפואי של המתרגל בגיל השלישי בהיותן של מחלות המגבילות יכולת תנועתית לצרוך מיומנות גמישות. לדוגמה במחלת הפרקינסון במקרים מתקדמים לא קיים סנכרון אופטימלי בין שריר ה- Agonist  לשריר ה- Antagonist.
לגבי מיומנות יציבות לגיל המבוגר:
האימון הסדרתי ממוקד בשתי נקודות:
א. לימוד שפת גוף - רפויה כשפת גוף יומיומית המקיימת יחסי אינטראקציה עם תנאי – סביבה משתנים למניעת תאונות אישיות כולל נפילות.
ב. הגברת המודעות האישית לקיומו של אנך מרכז הכובד האישי. זה מתבצע על ידי תרגול חוויתי של תירגול סיפורי – תנועה, המאופיינים בהנעת אנך מרכז הכובד ובדיקת תחושת היציבות האישית. מטרת תרגול זה, היא הגברת המודעות האישית לתחושת היציבות האישית. זאת במטרה לשחזר את התחושות ברגעי אמת בסביבה הטבעית של המתרגל.
יש לבצע את זה  בזהירות רבה תוך הענקת כל אמצעי הבטיחות האפשריים למנוע נפילות.
ג. יש להיות מודע לרקע הרפואי של המתרגל ולדעת את המאפיינים בכלל והרלוונטיים בפרט של הפתולוגיה לסוג האימון.

גרשון קום

מנהל לימודיי תנועה טיפולית S.S.D במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.