קיימים כמה עקרונות יסוד. ניסוח עקרונות אלה ושמותיהם לא תמיד זהים אך קיימת לגביהם הסכמה רחבה:
א) הפיכות, חוק השימוש, התמדה – בכדי לשמור על כושר או לשפר אותו יש להתאמן בהתמדה. הפסקת האימון תביא לירידה בכושר הגופני.
ב) הדרגתיות, עומס יסף - תכנית אימונים צריכה להתחיל במאמצים קלים יחסית אך אם רוצים להמשיך ולהתקדם צריך להגביר את העומס בהדרגה: להגביר את ההתנגדות באימוני משקולות, להאריך את משך הריצה ואת מהירותה, להוסיף אימונים בשבוע וכיוצא באלה.
ג) ספציפיות – כדי להשיג מטרה אימונית יש לבחור תרגילים המתאימים להשגת מטרה זו. לדוגמה: אדם המתאמן בריצה חמש פעמים בשבוע ועובר באימוניו למעלה מחמישה ק"מ במהירות איטית יחסית: כ – 10 קמ"ש (6 דקות לקילומטר). מדי פעם הוא בוחן עצמו בריצת 2000 מטרים ולא מבין מדוע אינו מצליח לרדת מ – 9 דקות. כדי להשיג שיפור בתוצאה, למשל להגיע להישג של 8:30 ד', עליו לרוץ, לפחות בחלק מהימים, קטעים בקצב המבוקש – 4:15 ד' לק"מ, או אפילו קצת מהר יותר.
ד) תמורה פוחתת – ככל שהכושר טוב יותר, כך צריך להתאמן קשה יותר בכדי להשיג שיפור נוסף. לדוגמה: קל יותר לשפר את ההישג בריצת 800 מ' מ – 2:20 ל – 2:15 מאשר מ - 2:05 ל – 2:00.
ה) עקרון הגיוון – שינוי שיטת ההעמסה באימוני משקולות, החלפת התרגילים, שינוי מקום האימונים, החלפת קבוצת האימון, החלפת מאמן.