נפלאות ריצת 20 מטרים

אין מדובר כאן במדגם גדול אלא בעשרות בודדות של תלמידים. כמו כן ישנם תלמידים בעלי בעיות מוטוריות להם מדדתי הישגים חלשים בהרבה (5.0 שניות ומעלה).                            

2) מדידה אוטומטית מלאה. בקו הזינוק ובקו הסיום מותקנים שערים שבהם חיישנים המפעילים ומפסיקים באופן אוטומטי את פעולת השעון. במדידות כאלה השופטים צריכים לוודא שהנבחנים יעמדו בתנוחה מוחלטת לפני שהם עוברים את קו הזינוק. תנופה, אפילו קטנה, עשויה להשפיע על התוצאות. זמנים הנמדדים במדידה אוטומטית איטיים מזמנים במדידה ידנית בעשירית השנייה לכל הפחות וזאת משתי סיבות: א) זמן התגובה של השופט במדידה ידנית:  מרגע שהבחין השופט בתנועת הרץ ועד לרגע בו הוא לחץ על השעון עוברת לפחות עשירית השנייה אחת ובדרך כלל אף למעלה מכך; ב) ציפייה לקראת קו הסיום. השופטים, המלווים במבט את הרץ , נוטים להפסיק את פעילות השעון עוד בטרם חצה הרץ את הגמר. מהשוואה בין זמנים ידניים ואוטומטיים בתחרויות אתלטיקה נמצא שיש הבדל של כ – 14 מאיות השנייה בריצת 400 מטר, כאשר השופטים עומדים ליד קו הזינוק.

3) מדידה חצי אוטמטית – הפעלה ידנית ועצירה אוטומטית.

בריצות ל – 100 מטרים בתחרויות אתלטיקה גדולות, נהוג למדוד גם זמני ביניים לכל 10 מטרים. מאחר שהספורטאים מזנקים רק אחרי יריית המזניק ונמדד גם זמן התגובה שלהם לירייה, אפשר לחשב מה היה זמן הריצה שלהם מרגע שהחלו לרוץ.

בטבלה מופיעים זמנים של  כמה אצנים בכירים ל – 20 המטר הראשונים בריצות 100 מטרים במשחקים אולימפיים או אליפויות עולם באתלטיקה.