יורם אהרוני | אתלטיקה | 12/11/2016
רמת הנערים בישראל בריצת 800 מטר
רמת הנערות והנערים בישראל בריצת 800 מטר בשנים 1955 – 2016
יורם אהרוני
פעילות אתלטיקה החלה בישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20. מרכזי "מכבי" ו"הפועל" לא שיתפו פעולה ביניהם וקיימו תחרויות נפרדות (זולת התחרות על "גביע קיש" ב-1947). הפעילות התקיימה בעשרות סניפים ברחבי הארץ במגרשים שרובם היו מאולתרים. לצד פעילות הבוגרים נערכו גם תחרויות לנוער. בספרו "סיפורו של הפועל" מוסר עמנואל גיל כי בתחרויות המחוזיות של אליפות הפועל בשנת 1941 השתתפו 850 אתלטים מ-55 סניפים ובתחרות הגמר השתתפו 210 אתלטים מ-37 סניפים. עם קום המדינה עמד השיא לבוגרים בריצת 800 מ' על 2:02.0 ד' והוא נקבע עוד ב-1936 על ידי ליאון פסי. שיא זה נשבר ב-1952 על ידי אריה גליק שקבע בתחרות באנקרה 1:59.7 ד' ( אורי גולדבורט, האתלטיקה בישראל 1935-1970).
מכבי והפועל החלו לשתף פעולה בשנת 1952 ובמסגרת אליפויות הבוגרים הראשונות נערכו גם מקצים לנוער. החל מ-1955 נערכת אליפות נוער נפרדת. ריצת 800 מ' נערכה בשנים הראשונות לנערים בלבד. מקצוע זה הוכנס לתכניתה האליפות לבוגרות רק בשנת 1961 ולאליפות הנערות בשנת 1965. באותה תקופה היה מקובל כי התחרויות לנוער (בנים) הן עד גיל 19 ואילו התחרויות לנערות היו עד גיל 18. רק מ-1990 גם תחרויות הנערות הן עד גיל 19.
סטטיסטיקה מסודרת של אתלטיקה בישראל קיימת החל משנת 1970. החל במלאכה אורי גולדבורט בחוברת שהוזכרה קודם. הוא היה זה שליקט את הנתונים וערך אותם במחצית הראשונה של שנות השבעים וכבר מ-1971 החל לעזור לו בכך דוד אייגר, שיחד עם אריק קוקס מוציא עד היום את הסיכומים הסטטיסטיים של האתלטיקה הישראלית (לאורך השנים סייעו להם בכך אנשים נוספים). החל מ-1971 מתפרסמות רשימות של 10 ההישגים הטובים בכל שנה לנשים ולגברים ומצוינת בהם גם שנת הלידה של האתלטים. החל מ-1997 מתפרסמות גם רשימות 5 התוצאות הטובות לנערות ולנערים. במאמר זה מוגדרים נערות ונערים כפי שהם מוגדרים בחוקת האתלטיקה הנוכחית: כל אתלט שלא מלאו לו 20 שנה ב-31 בדצמבר של שנת התחרות. לדוגמה: בשנת 2010 נערות ונערים היו אלה שנולדו ב-1991 או מאוחר יותר.
בטבלה מספר 1 מופיעים שמות המנצחים באליפות הנוער בשנים 1955 – 1969, הזמנים שקבעו ומידע נוסף.
שנה
|
נערים 19
|
נערות 18
|
1955
|
עודד וינר 2:07.4
|
|
1956
|
קנציפולסקי – 2:11.2 (במקום השני סיים יאיר פנטילט – 2:12.0)
|
|
1957
|
גרינפטר ו-ע. בירק (במקצים נפרדים) 2:09.2
|
|
1958
|
ח. שוורץ 2:05.2 (שיא נוער, השיא הקודם – 2:05.6)
|
|
1959
|
עמוס גלעד 2:01.6 (שיא נוער, השיא הקודם – 2:04.3)
|
|
1960
|
ארז 2:07.0
|
|
1961
|
יצחק יעקבוביץ' 2:05.0
|
|
1962
|
יצחק יעקבוביץ' 2:03.4. רפי וישניצר היה אלוף הנוער ב-1500 (4:22.6) וקבע שיא נוער ב-1000 מ' – 2:40.0
|
חנה צדיק (שזיפי, ילידת 1943) קבעה בעונה זו שיא בוגרות – 2:20.1 ד'
|
1963
|
גיורא זורע 1:59.4 ( שיא נוער, השיא הקודם – 2:01.5). יעקבוביץ ' קבע בהמשך העונה שיא נוער– 1:54.9 שהחזיק מעמד עד 1973
|
|
1964
|
נתנאל פנטילט 1:58.6
|
|
1965
|
יובל וישניצר 1:58.8
|
רות פישר 2:28.9
|
1966
|
יחיעם סקיטל 1:58.1
|
פנינה בואנו 2:31.4
|
1967
|
אמנון אונגר 2:01.4
|
דליה בלומנפלד.2:25.1
|
1968
|
אודי דורון 2:00.1
|
דליה בלומנפלד 2:26.7
|
1969
|
בקר 1:58.0
|
שפרה צייג 2:21
|
טבלה מספר 2 מביאה את ההישג הטוב ביותר לנערות ונערים בשנים 1970 – 2016.
שנה
|
נערים
|
נערות
|
1970
|
אלן גלוון 1:57.3
|
דליה בלומנפלד 2:17.8
|
1971
|
דן שרעבי 1:56.8
|
שפרה צייג 2:18.4
|
1972
|
אבי שטיין 1:58.6
|
הדס יזרעאלי 2:16.3
|
1973
|
שחר איילון 1:54.4
|
הדס יזרעאלי 2:13.7
|
1974
|
עופר טרומר 1:55.2
|
גלי טויב 2:12.0
|
1975
|
נתן בן יצחק 1:54.2
|
גלי טויב 2:11.1
|
1976
|
צבי דאובר 1:52.1
|
גלי טויב 2:10.5
|
1977
|
אלי סברדלוב 1:57.2
|
פזית פביאן 2:09.9
|
1978
|
עוז כץ 1:54.1
|
ענת מאירי 2:07.7
|
1979
|
עוז כץ 1:53.5
|
ענת מאירי 2:07.2
|
1980
|
עוז כץ 1:50.8
|
ענת מאירי 2:06.9
|
1981
|
עוז כץ 1:51.44
|
שולה אבישיד 2:14.60
|
1982
|
שלמה אזולאי 1:54.00
|
אסנת מאירי 2:14.01
|
1983
|
צפריר נלקין 1:55.89
|
הדס למדני 2:15.12
|
1984
|
עדי חלילי 1:53.8
|
תמי מלצר 2:15.1
|
1985
|
עדי חלילי 1:56.01
|
עדנה לנקרי 2:13.42
|
1986
|
יהודה מורלי 1:54.71
|
פביאן גרינבאום 2:21.49
|
1987
|
יאיר מולקו 1:57.81
|
פביאן גרינבאום 2:19.54
|
1988
|
יאיר מולקו 1:55.36
|
נילי אברמסקי 2:18.70
|
1989
|
אבי רדה 1:55.70
|
גלית נצר 2:16.65
|
1990
|
אורן בר-ששת 1:58.19
|
דועא סולימן 2:15.00
|
1991
|
ניר סוסר 1:56.38
|
דועא סולימן 2:13.29
|
1992
|
גיא אלימלך 1:56.01
|
דועא סולימן 2:09.45
|
1993
|
נועם דרסה 1:55.27
|
שרון לב 2:13.32
|
1994
|
גיזאצ'ו יוסף 1:53.13
|
תמר לבב 2:18.46
|
1995
|
דורון גיאת 1:54.26
|
נועה בייטלר 2:18.30
|
1996
|
אילן מורדי 1:53.56
|
שרה דסה 2:18.32
|
1997
|
עודד אטיאס 1:58.54
|
נועה בייטלר 2:14.66
|
1998
|
יוסי גרשמן 1:55.70
|
נועה בייטלר 2:11.74
|
1999
|
אדי סהלו 1:55.13
|
נועה בייטלר 2:08.01
|
2000
|
גבריאל טיגבו 1:53.82
|
ליטל אזולאי 2:16.01
|
2001
|
אלכס בוגוסלבסקי 1:54.28
|
ליטל אזולאי 2:17.18
|
2002
|
אנדריי איסקביץ' 1:52.53
|
מיגל אטיאס 2:16.73
|
2003
|
גרישה מיכאלוב 1:55.62
|
פאולינה אוקסנגנדלר 2:19.53
|
2004
|
גיל שלג 1:58.97
|
נטע דושניק 2:17.5
|
2005
|
גיל שלג 1:56.75
|
אמילי ג'מאל 2:19.52
|
2006
|
גיל שלג 1:54.48
|
שרון ששון 2:17.91
|
2007
|
תום כהן 1:54.37
|
מאור טיורי 2:18.74
|
2008
|
אינדלאו טקלה 1:54.20
|
טטיאנה אדמנקו 2:13.97
|
2009
|
ימר גטהון 1:53.49
|
מאור טיורי 2:19.21
|
2010
|
יעקב אליהו 1:53.28
|
נרי גטריידה 2:18.34
|
2011
|
ימר גטהון 1:51.45
|
נרי גטריידה 2:20.05
|
2012
|
עומר אלמוג 1:58.71
|
נרי גטריידה 2:16.82
|
2013
|
אקויה דרסך 1:57.20
|
מיליצה גולובוביץ' 2:14.63
|
2014
|
דוד טאייצ'ו 1:54.89
|
נרי גטריידה 2:14.97
|
2015
|
דוד טאייצ'ו 1:51.64
|
רחל גבריצדוק 2:12.99
|
2016
|
ערן לוריא 1:56.79
|
סיוון אורבך 2:09.22
|
ראוי לציין כי היו רצי נוער מצטיינים שלא היו בעלי הישג השנה מאחר שהיו רצים טובים מהם. נערים שירדו מ-1:55.0 ולא היו העלי הישג השנה: יורי ביכמן (יליד 1992) – 1:51.94 ב-2011, נמיר קשי (1961) – 1:53.5 ב-1979, מוקט פטנה (1991) – 1:53.74 ב-2010, אילן פלג (1992) – 1:54.03 ב-2010, רוני מעוז (1961) - 1:54.1 ב-1979, דוד פרדה (1982) – 1:54.45ב-2001, עופר אביטל (1963) - 1:54.61 ב-1981, מוטי ננצל (1956) 1:54.9 ב-1973. נערות שירדו מ-2:16.0 ולא היו בעלות הישג השנה: רבקה שחר (1960) – 2:10.2 ב-1977, שולה אבישיד (1964) – 2:10.9 ב-1979, אורלי דדוש (1960) – 2:12.1 ב-1979, פאינה בומשטיין (1957) – 2:12.6 ב-1976, מרית ולטמן (1958) – 2:13.14 ב-1976, גילה ברנס (1965) – 2:14.26 ב-1982, שקד לייבוביץ' (1999) - 2:14.69 ב-2016, ורדה כהן (1961)– 2:15.0 ב-1978, גלית נצר (1972) – 2:15.03 ב-1990, רונית זילברשטיין (1965) – 2:15.5 ב-1983, אדווה כהן (1996) – 2:15.78 ב-2015, הלן וולפסון (1989) – 2:15.79 ב-2008.
טבלה מספר 3 מסכמת את הישגי השנה לפי עשורים. ממוצעים לפי עשורים (בסוגריים סטיית התקן)
עשור
|
בנים
|
בנות
|
1970 - 1979
|
1:55.34 (1.84 שניות)
|
2:12.46 (3.98 שניות)
|
1980 - 1989
|
1:54.55 (2.05)
|
2:15.55 (4.02)
|
1990 - 1999
|
1:55.62 (1.78)
|
2:14.06 (3.67)
|
2000 - 2009
|
1:54.85 (1.84)
|
2:17.63 (1.76)
|
2010 - 2016
|
1:54.85 (2.84)
|
2:15.36 (3.66)
|
ממוצע הישג השנה
|
1:55.05 (2.05)
|
2:14.99 (3.80)
|
טבלה מספר 4 מסכמת את תוצאות השנה לפי תקופות של 7 שנים. ממוצעים לפי 7 שנים (בסוגריים סטיית תקן).
תקופה
|
בנים
|
בנות
|
1970- 1976
|
1:55.51 (2.20 שניות)
|
2:14.26 (3.25 שניות)
|
1977 - 1983
|
1:53.85 (2.26)
|
2:10.78 (3.70)
|
1984 - 1990
|
1:55.94 (1.58)
|
2:17.1 (2.88)
|
1991 – 1997
|
1:55.31 (1.87)
|
2:15.11 (3.43)
|
1998 - 2004
|
1:55.15 (2.02)
|
2:15.24 (3.97)
|
2005 - 2011
|
1:54.00 (1.59)
|
2:18.32 (2.03)
|
2012 - 2016
|
1:55.85 (2.72)
|
2:14.85 (1.57)
|
בטבלה מספר 5 מופיעים עשרה הנערים בעלי הזמנים הטובים בכל הזמנים.
מקום
|
הישג
|
אתלט
|
שנת לידה
|
שנת קביעת ההישג
|
1
|
1:50.8
|
עוז כץ
|
1962
|
1980
|
2
|
1:51.45
|
ימר גטהון
|
1992
|
2011
|
3
|
1:51.64
|
דוד טאייצ'ו
|
1996
|
2015
|
4
|
1:51.94
|
יורי ביכמן
|
1992
|
2011
|
5
|
1:52.1
|
צבי דאובר
|
1957
|
1976
|
6
|
1:52.53
|
אנדריי איסקביץ'
|
1983
|
2002
|
7
|
1:53.13
|
גיזאצ'ו יוסף
|
1975
|
1994
|
8
|
1:53.28
|
יעקב אליהו
|
1993
|
2010
|
9
|
1:53.5
|
נמיר קשי
|
1961
|
1979
|
10
|
1:53.56
|
אילן מורדי
|
1977
|
1996
|
בטבלה מספר 6 מופיעות עשר הנערות בעלות הזמנים הטובות בכל הזמנים
מקום
|
הישג
|
אתלט
|
שנת לידה
|
שנת קביעת ההישג
|
1
|
2:06.89
|
ענת מאירי
|
1961
|
1980
|
2
|
2:08.01
|
נועה בייטלר
|
1980
|
1999
|
3
|
2:09.22
|
סיוון אורבך
|
2000
|
2016
|
4
|
2:09.54
|
דועא סולימן
|
1973
|
1992
|
5
|
2:09.9
|
פזית פביאן
|
1959
|
1977
|
6
|
2:10.2
|
רבקה שחר
|
1960
|
1977
|
7
|
2:10.48
|
גלי טויב
|
1959
|
1978
|
8
|
2:10.9
|
שולה אבישיד
|
1964
|
1979
|
9
|
2:12.1
|
אורלי דדוש
|
1960
|
1979
|
10
|
2:12.6
|
פאינה בומשטיין
|
1957
|
1976
|
ניתן לומר כי הרמה עלתה בהדרגה עד לשנות השבעים והגיעה לשיאה אצל הנערות במחצית השנייה של עשור זה. בקרב הבנים היא נשארה יציבה למדי משנות ה-70 ואילך. הסיבה לעלייה ברמה בשנות ה-70 קשורה לשינויים ברמה הארגונית והמקצועית המתקיימים בארץ מאז אותה תקופה. אגודות החלו לעבוד עם נוער בצורה מסודרת ונכנסו לפעילות מאמנים, באזורים שונים של הארץ שהתמחו בטיפוח נערות ונערים בריצות הבינוניות (וגם במקצועות אחרים באתלטיקה כמובן), וכתוצאה מכך עלו ההיקף והאיכות של האימונים.
הקשר להישגי הבוגרים
כפי שניתן להבין מהטבלאות, חלק מהנערות והנערים המצטיינים לא המשיכו להתקדם מעבר לגיל הנוער. יש מהם שפנו לקריירות מרשומות בתחומים שונים. גיורא זורע היה תא"ל בצבא, שחר איילון הגיע לדרגת ניצב במשטרה והיה נציב כבאות והצלה, עודד וינר (עינב) היה קברניט באל-על ויש ברשימה גם כמה שהיו לרופאים (רפי וישניצר למשל, והוא המשיך להתקדם גם כבוגר).
רצי 800 המצטיינים כבוגרים מגיעים בדרך כלל להישגים מעולים כבר בגיל 19, אך יש כמובן גם יוצאים מן הכלל. האלופה האולימפית ב-1992, אלן ואן לאנגן מהולנד, הייתה שחקנית כדורגל עד גיל 20. יש גם כאלה שהחלו דרכם כרצים של מרחקים קצרים יותר ועברו ל-800 מ' בגיל יותר מאוחר.
טבלה מספר 7 מביאה את רשימת עשרה הבוגרים הטובים בכל הזמנים, רק לגבי רצים שגדלו בישראל, וההישג הטוב ביותר שלהם בגיל הנוער. המידע הוא רק על אתלטים שגדלו בישראל מאחר שלגבי אחרים לא ידוע לי מה עשו בגיל הנוער בארצות בהם פעלו כנערים. הגיל, כמו בכל המאמר, מתייחס לשנת קביעת ההישג פחות שנת הלידה.
מקום
|
גברים – שם, שיא אישי והגיל בו נקבע
|
ההישג הטוב בגיל הנוער
|
נשים – שם, שיא אישי והגיל בו נקבע
|
ההישג הטוב בגיל הנוער
|
1
|
עוז כץ 1:47.8 (21)
|
1:50.8
|
עדנה לנקרי 2:04.05 (27)
|
2:13.42
|
2
|
גזאצ'ו יוסף 1:47.91 (23)
|
1:53.13
|
נועה בייטלר 2:04.23 (21)
|
2:08.01
|
3
|
מוקט פטנה 1:48.68 (23)
|
1:53.74
|
אביבה בלס 2:05.8 (26)
|
התחילה לרוץ 800 בגיל 24. קודם לכן עסקה בריצות למרחקים קצרים (12.0 ב-100 מ', 25.2 ב-200 מ' כבוגרת)
|
4
|
רוני מעוז 1:50.00 (23)
|
1:54.1
|
חנה שזיפי 2:06.5 (27)
|
2:20.1
|
5
|
שלמה אזולאי 1:50.02 (24)
|
1:54.00
|
ענת מאירי 2:06.89 (19)
|
2:06.89
|
6
|
דוד טאייצ'ו 1:50.09 (20, בינתיים...)
|
1:51.64
|
שרון לב 2:07.30 (26)
|
2:13.32
|
7
|
נועם דרסה 1:50.55 (25)
|
1:55.27
|
פאינה בומשטיין 2:07.8 (22)
|
2:12.6
|
8
|
דוד לאוגומר 1:50.8 (25)
|
1:59.5 בגיל 20
|
איריס גלעד 2:07.96 (24)
|
56.31 ב-400 מ' בגיל 19. התחילה לרוץ 800 מ' בגיל 21
|
9
|
ימר גטהון 1:51.08 (20)
|
1:51.45
|
הדס למדני 2:09.00 (20)
|
2:15.12
|
10
|
צבי דאובר 1:51.1 (20)
|
1:52.1
|
דועא סולימן 2:09.22 (21)
|
2:09.54
|
חלק מהרצים האלה התחרה כמובן גם במרחקים אחרים. בשנות ה-60 המרחק האולימפי הארוך ביותר לנשים היה 800 מ'. חנה שזיפי עברה בהדרגה גם ל-1500 (4:25.0 בגיל 28) ו-3000 מ' (9:55.2 בגיל 32) כאשר אלה הוכנסו לתוכנית התחרויות לנשים בשנות ה-70. ב-400 מ' היא קבעה 56.3 ש' במשחקים האולימפיים במקסיקו-סיטי 1968. גזאצ'ו יוסף מחזיק כיום בשיאי ישראל ב-1500 מ' (3:40.90 ד' בגיל 34), 3000 מ' (7:51.40 בגיל 34) ו-5000 מ' (13:31.45 ד' בגיל 34) ושיאיו האישיים במרחקים ארוכים יותר כוללים:28:37.48 ד' ב-10,000 מ' (בגיל 35), 1:04:07 בחצי מרתון בגיל 34 ו-2:15:07 במרתון בגיל 37.
טבלה 8 מראה נתונים לגבי שיא אישיים והישגים בגיל הנוער של העשרה הטובים בעולם בכל הזמנים.
מקום
|
גברים – שם, שיא אישי והגיל בו נקבע
|
ההישג הטוב בנוער
|
נשים – שם, שיא אישי והגיל בו נקבע
|
ההישג הטוב בנוער ומידע נוסף
|
1
|
דיויד רודישה 1:40.91 (24)
|
1:44.15
|
ירמילה קרטוכבילובה 1:53.28 (32)
|
החלה לרוץ 800 בגיל 31. קודם לכן התמחתה ב-400 מ'. כבוגרת: 11.09 ב-100 מ', 21.97 ב-200 מ', 47.99 ב-400 מ'
|
2
|
וילסון קיפקטר 1:41.11 (25)
|
1:46.19
|
נדייז'דה אוליזרנקו 1:53.43 (27)
|
גיל 17 – 2:11.4 ד'
גיל 19 – 2:08.6
|
3
|
נייג'ל עמוס 1:41.73 (18)
|
1:41.73
|
פמלה ג'לימו 1:54.01 (19)
|
1:54.01
|
4
|
סבסטיאן קו *1:41.73 (25)
|
1:53.8
|
אנה פידליה קירוט 1:54.44 (26)
|
החלה לרוץ 800 בגיל 22. 52.61 ב-400 בגיל 19 (49.61 כבוגרת)
|
5
|
ז'ואקים קרוז 1:41.77 (21)
|
1:44.3
|
אולגה מינייבה 1:54.81 (28)
|
?
|
6
|
אבובאקר קאקי 1:42.23 (21)
|
1:42.69
|
טטיאנה קזנקינה 1:54.94 (25)
|
תוצא ראשונה שידועה היא מגיל 21 – 2:05.2. בגיל 20 רצה 1500 ב- 4:19.0 ד'
|
7
|
סמי קוסקיי 1:42.28 (23)
|
1:46.90
|
דוינה מלינטה 1:55.05 (26)
|
2:13.74 בגיל 20. קודם לכן עסקה בכדוריד
|
8
|
וילפריד בונגיי 1:42.34 (22)
|
1:45.14
|
מריה מוטולה 1:55.19 (22)
|
1:57.63
|
9
|
מוחמד אמאן 1:42.37 (19)
|
1:42.37
|
יולנדה צ'פלאק 1:55.19 (26)
|
2:06.43
|
10
|
יורי בורז'קובסקי 1:42.47 (20)
|
1:44.33
|
זיגרון וודארס (גראו) 1:55.26 (22)
|
1:59.53
|
*שיאו של סבסטיאן קו שנקבע בפירנצה ב-1981 (והיווה שיא עולם שנים רבות) אושר באופן תמוה כ-1:41.73 ד', למרות שמצלמת הגמר (פוטו-פיניש) לא פעלה כראוי. הזמן הזה נלקח משלושה תאים פוטו- אלקטריים שהוצבו בגבהים שונים בקו הגמר. שלושה שעונים ידניים מדדו גם כן את הזמן והורו: 1:41.6, 1:41.6, 1:41.7, כך שלפי החוקה שהייתה אז אפשר היה לאשר את השיא כ-1:41.6 (רק החל מ-2010 שיאי בריצת 800 מ' מאושרים רק אם הם נמדדו אוטומטית, באמצעות מצלמת גמר, עד אז ניתן היה לאשר שיאי עולם ב-800 מ' גם אם הם נמדדו ידנית על-ידי שלושה שעונים). גם בריצה בה קבע ז'ואקים קרוז את שיאו האישי (1:41.77) הזמן הידני היה 1:41.6, אך בהתאם לחוקה שהייתה אז אם נמדדו הזמנים בשתי השיטות, הזמן הידני היה רק לגיבוי ולכן לא ניתן היה לאשר את זמנו של קרוז כשווה לשיא, מה עוד שזמנו של קו אושר בדיוק של מאיות השנייה.
כמה מהספורטאים המוזכרים בטבלה מספר 8 הורשעו בעבירות על חוקי הסימום ( קזנקינה, צ'פלאק) וקיים חשש שגם אחרים השתמשו בחומרים אסורים.
שלוש הטובות בכל הזמנים בנערות: 1) ג'לימו – 1:54.01; 2) קסטר סמניה 1:55.45 (1:55.28 בגיל 25); 3) פרנסין ניונסבא 1:56.59 (1:56.24 בגיל 23).
3 הטובים בין הנערים לא שיפרו את שיאיהם האישיים אחרי גיל הנוער: 1) נייג'ל עמוס 1:41.73; 2) מוחמד אמאן 1:42.37; 3) טימוטי קיטום 1:42.53, אך אלה כמובן הישגים איכותיים ביותר בכל קנה מידה...
Vobr Radek מאוניברסיטת דרום בוהמיה, ברפובליקה הצ'כית אסף נתונים על גיל המדליסטים באליפויות גדולות באתלטיקה בין השנים 2007-1980. הגיל הממוצע של הגברים ב-800 היה 24.6 ושל הנשים 26.5. הטווח של הגברים: 35.3-18.8 והטווח של הנשים 37.0-19.0. סטיית התקן בגברים 3.0 שנים ושל הנשים 3.9. המנצח המבוגר ביותר באליפות העולם לגברים היה פול רוטו מקניה שניצח ב-1993 בגיל 32 שנים ו-287 ימים. הצעיר ביותר היה מוחמד אמאן שניצח ב-2013 בגיל 19 שנים ו-215 ימים. בין הנשים אלופת העולם המבוגרת ביותר היא אנה פידליה קירוט, אלופת 1997 שעשתה זאת בגיל 34 שנים ו-139 ימים והמדליסטית המבוגרת ביותר היא לטיטיה ורייסדה שזכתה בארד באליפות בשנת 2001 בגיל 36 שנים ו-311 ימים. האלופה הצעירה ביותר היא קסטר סמניה אלופת 2009 בגיל 18 שנים ו-224 ימים. טימוטי קיטום הוא המדליסט הצעיר ביותר ב-800 מ' בתולדות המשחקים האולימפיים עם מדליית הארד בה זכה בלונדון 2012 בגיל 17 שנים ו-263 ימים. פמלה ג'לימו היא האלופה הצעירה ביותר בריצת 800 מ' במשחקים האולימפיים עם הזהב בו זכתה בביג'ינג 2008 בגיל 18 ו-257 ימים. קלי הולמס היא המבוגרת ביותר עם הזהב בו זכתה באתונה 2004 בגיל 34 שנים ו-126 ימים
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.