יורם אהרוני | כושר גופני | 10/05/2015

מאפייני משחק הבדמינטון

שני חוקרים מצרפת ערכו סקר ספרותי על מאפייני משחק הבדמינטון.

משחק זה נכלל במשחקים האולימפיים החל משנת 1992.לפי הערכה משחקים אותו כ-200 מיליון אנשים ברחבי העולם. הוא פופולארי במיוחד בכמה מדינות באסיה. בין המדינות שנציגיהן זכו במדליות אולימפיות בבדמינטון: סין, דרום קוריאה, אינדונזיה, מלזיה, דנמרק, הודו, הולנד, יפאן ורוסיה. במשחקים האולימפיים מתקיימים חמישה טורנירים: יחידים נשים וגברים, זוגות נשים וגברים וזוגות מעורבים. החל משנת 2006 כל מערכה נמשכת עד שהשחקן (או הזוג) זוכה ב-21 נקודות. נדרש הפרש של 2 נקודות לפחות. המערכה מסתיימת בכל מקרה כאשר אחד הצדדים מגיע ל-30 נקודות. נקודה מוענקת בכל מהלך (ראלי) ללא קשר לזהות המגיש (בניגוד למה שהיה בחוקה הישנה).נדרש לזכות בשתי מערכות כדי לנצח במשחק.

זמן המשחק הממוצע לגברים בתחרות יחידים הוא כ-31 דקות וזמן המשחק הממוצע לנשים  כ-23 דקות. הזמן הממוצע למהלך (מרגע ההגשה עד שהנוצית נופלת לארץ) במשחק יחידים גברים הוא כ-7.6 שניות ו-6.1 שניות במשחק יחידות נשים. יש בערך 15-14 שניות הפסקה בין המהלכים. הנוצית נמצאת באוויר בערך 32-30% מזמן המשחק. מספר החבטות הממוצע למהלך הוא 6.8 במשחק יחידים גברים ו-5.4 במשחק יחידות נשים.  ממוצע הזמן בין חבטות בתוך המהלך הוא 1.02 שניות בגברים ו-0.89 שניות בנשים.

מאז השינויים בחוקה בשנת 2006, התקצר מאד משך המשחק ועלה מספר החבטות במהלך. המשחק הפך להתקפי יותר ויותר נקודות מושגות בהנחתות.

גובה השחקנים הממוצע במשחקי גברים משתנה בין הארצות. באינדונזיה, מלזיה, ניגריה, וספרד  הוא כ-1.71 מ' בעוד בגרמניה, דנמרק, צ'כיה ודרום אפריקה כ-1.82. גובה הנשים הממוצע כ-1.65 מ'. יש שחקנים גברים מצטיינים שגובהם אף פחות מ-1.70 מ'. אחוז השומן בממוצע לגברים הוא כ-12-10% וכ-18% בנשים.

דרישות גופניות

המשחק מאופיין בשינויי כיוון מהירים. השחקנים נדרשים לרמות גבוהות של מהירות, זריזות, גמישות, ואף וסבולת אירוביות, למרות ש-80% מהמהלכים נמשכים פחות מ-10 שניות. לפי הערכות המחקרים, 70-60% מהאנרגיה (ייצור ATP) מושגת בתהליכים אירוביים, כאשר השאר מושג כמובן בתהליכים אנארוביים, במיוחד במערכת הא-לקטית (קריאטין פוספט) ופחות במערכת הגליקוליטית. הדופק הממוצע בזמן משחק הוא קצת מעל 170 פעימות בדקה ועשוי לעלות עד מעל 190 ואף ליותר  מ-200 פעימות לדקה. ערכי ריכוז  חומצת חלב שנמדדו אחרי משחקים היו כ-4 מילימול לליטר.  צריכת החמצן הגיעה ל-46 מ"ל/ק"ג/ דקה והיוותה  כ-75% מהצריכה המרבית. יש גם דיווחים על ערכים גבוהים (או נמוכים) בהרבה בסימולציה של משחקים. במחקר אחד נמצאו ערכים של 57 מ"ל/ק"ג/דקה (צריכת חמצן) ו-12.2 מילימול/ליטר (ריכוז חומצת חלב) ו-197 (דופק מרבי במשחק).  לעומת זאת בסימולציה אחרת צריכת החמצן הגיעה רק ל-36.4 מ"ל/ק"ג/דקה (72.6% מהצריכה המרבית) וריכוז חומצת החלב שנמצא אחרי הסימולציה היה רק 1.9 מילימול/ליטר בעוד הדופק הממוצע היה 170 פעימות בדקה. נראה שהערכים מושפעים מאד מרמת השחקנים והאינטנסיביות של  סימולציות המשחקים בהם נערכו הבדיקות. ערכי צריכת חמצן מרבית שנמדדו במעבדה לשחקני בדמינטון מצטיינים הם בסביבות 57 מ"ל/ק"ג/דקה בגברים ו-47 מ"ל/ק"ג/דקה בנשים.

חוקרים שונים העריכו את תרומתם של מרכיבי כושר אחרים להצלחה במשחק. במחקר שנערך בהודו בקרב 30 שחקנים ברמה גבוהה נערכו מתאמים בין רמת השחקנים שהוערכה בשיטת ניקוד מסוימת לפי מספר הניצחונות שלהם והערכת מומחים לבין מבחן מהירות, ריצת 50 מטר (מקדם המתאם r היה -0.67) מבחן זריזות (4X10,  r= -0.83), כוח מתפרץ (קפיצה לרוחק מהמקום, r= 0.55), כוח דימני (עליות און על מתח, r= 0.69 ) וסבולת שרירי בטן (עליה משכיבה לישיבה בדקה,  r=0.75). מספר מחקרים בדקו תגובות עצביות ותפקודים במוח בסימולציות וידאו של סיטואציות ממשחק ומצאו כצפוי כי שחקני בדמינטון מצטיינים בתפקודים סנסו-מוטוריים: הם נדרשים לעבד מידע תוך זמן קצר, לשער את תגובת השחקן היריב ולבחור במהירות את דרך התגובה שלהם.  שחקנים ברמה גבוהה מראים זמני תגובה  טובים יותר מאשר שחקנים ברמה נמוכה וגם התגובות שלהם מדויקות יותר.

מהירות הנוצית ומסלולה

קיימת טענה כי בדמינטון הוא משחק המחבט המהיר ביותר מאחר שמהירות הנוצית מיד אחרי החבטה היא גדולה מאד ומגיעה עד לערכים של 90 מטר לשנייה (324 קמ"ש)  לעומת 243 קמ"ש בסקווש ו-222 קמ"ש בטניס. עם זאת, יש לזכור כי האוויר משפיע מאד על מסלול הנוצית ומהירותה. קשה מאד לשחק בדמינטון מחוץ לאולם כי אפילו רוחות קלות משפיעות מאד על מעוף הנוצית. הנוצית מאבדת הרבה מאד ממהירותה במהלך המעוף בשל השפעת התנגדות האוויר ומהירותה בסוף הנפילה היא כבר רק כ- 25 קמ"ש. יש הבדל גדול בערכים שנמדדו ברמות שונות של משחק. אצל מתחילים נמדדו מהירויות נוצית של 30 מטר/שניה (108 קמ"ש) אחרי הנחתה ואילו אצל שחקנים מנוסים הערכים הגיעו ל-70 מטר בשנייה (252 קמ"ש). מסלול המעוף של הנוצית אינו סימטרי ומאופיין בנפילה חדה מאד.

שחקני הבדמינטון נדרשים לבצע תנועות מהירות בכל הכיוונים וכן לבצע תנועות מכרע (lunging). על פי אחת ההערכות המכרעים מהווים כ-18% מהצעדים בבדמינטון (ומכאן גם הדרישה לגמישות). חלק מהחבטות בבדמינטון מבוצע תוך ניתור ומכאן שגם ליכולת הניתור יש חשיבות להצלחה במשחק. למהירות התנועה של היד יש כמובן גם כן חשיבות במשחק.

מקור:

Phomsoupha, Michael , Laffaye, Guillaume. The Science of Badminton: game characteristics, anthropometry, physiology, visual fitness and biomechanics. Sports Med. 2015 Apr;45(4):473-95. doi: 10.1007/s40279-014-0287-2.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.