דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | | 04/08/2012

הרהורי לונדון: קריטריונים

מאת: יורם אהרוני

המשחקים האולימפיים בלונדון טרם הסתיימו אבל אפשר כבר לפתוח בדיון בשינויים בקריטריונים להשתתפות. בכל ענף יש כמובן קריטריונים להשתתפות לפי הישגים אך גם מספר מקומות מרבי למדינה. מטרת הקריטריונים היא כמובן להבטיח שישתתפו הטובים ביותר והגבלת מספר המשתתפים למדינה נועדה לאזן את הסיסמה האולימפית הרשמית    Citius, Altius, Fortius(מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר) עם האמירה של פייר דה קוברטן כי הדבר החשוב במשחקים הוא ההשתתפות, כלומר לתת ייצוג לכל המדינות בעולם שיש להם ועדים אולימפיים לאומיים בלי שמספר המשתתפים הכללי יחרוג מכל פרופורציה. יש כמובן מדינות בהן ההעפלה למשחקים היא לא פחות קשה מאשר הזכייה במדליה מאחר שיש בהן הרבה ספורטאים בצמרת העולמית. זה בוודאי המצב בטניס שולחן בסין אבל אפילו במדינה לא גדולה כמו ישראל נשארו בבית שניים מהצמרת העולמית: ירדן ג'רבי בג'ודו ונמרוד משיח בגלשני מפרש.

באתלטיקה, זכות ההשתתפות נקבעת על ידי הישגים בלבד ללא קשר למיקום בתחרויות. עובדה זו עומדת בניגוד גמור למה שנהוג ברוב ענפי הספורט בהם מעפילים המשתתפים למשחקים האולימפיים על פי מיקום בתחרויות במהלך התקופה שלפני המשחקים או העפלה מטורנירי מוקדמות. כל מדינה יכולה לשתף עד שלושה אתלטים במקצוע אם כולם השיגו קריטריון A  או אתלט אחד שהשיג לפחות קריטריון B. אם למדינה אין אתלטים העומדים בקריטריון היא יכולה לבקש לשתף אתלטית אחת ואתלט אחד אך לא בריצת 10,000 מ', 3000 מ' מכשולים וקרב-רב. הקריטריון נקבע בהתאם לסדר הגודל של המשתתפים הרצוי במקצוע. בריצת 5000 מ', מקצוע בו יש שלב מוקדמות, 103 רצים קבעו במהלך שנת 2011 הישגים הטובים מקריטריון B  - מתוכם 43 מקניה (התקופה להשגת הקריטריון במקצוע זה הייתה מאחד במאי 2011 ועד 8 ביולי 2012 כך שיתכן בהחלט שהמספר הכללי וגם מספר הקניתים שעמדו בקריטריון גדול אף יותר). בריצת 10,000 מ', מקצוע בו אין מוקדמות, היו 54 רצים שהשיגו במהלך 2011 הישג טוב מקריטריון A ,מהם היו 33 רצים מקניה.   במרתון אין מניעה לשתף גם יותר ממאה רצים ולכן הקריטריונים קלים יחסית והשיגו אותם מאות רצים.

אלה הם ההישגים שנדרשו מן המשתתפים בלונדון 2012 בריצות מ-800 מ' ומעלה.

מקצוע

קריטריון A גברים

קריטריון B  גברים

קריטריון A  נשים

קריטריון B  נשים

800 מ'

1:45.60

1:46.30

1:59.90

2:01.30

1500 מ'

3:35.50

3:38.00

4:06.00

4:08.90

5000 מ'

13:20.00

13:27.00

15:20.00

15:30.00

10,000 מ'

27:45.00

28:05.00

31:45.00

32:10.00

מרתון

2:15:00

2:18:00

2:37:00

2:43:00

3000 מ' מכשולים

8:23.10

8:32.00

9:43.00

9:48.00

 

במדינות בהם יש יותר משלושה העומדים בקריטריון A במקצוע כמו קניה, אתיופיה וארה"ב נקבעו הנציגים על ידי הצלחה בתחרויות מבחן וכך לפחות נבחרו נציגים שהוכיחו גם רקורד של הצלחה בתחרות.

לדעתי, כל מתחרה המדורג בין השמונה הראשונים בעולם (שקול לגמר בריצות עד 800 מ', 8 אחרונים בגמר במקצועות שדה אופקיים, רבע גמר במקצועות בהם מתחרים בשיטת נוק אאוט) צריך להיות מוזמן לקחת חלק במשחקים האולימפיים אך הדירוג צריך להיעשות בעיקר לפי מיקום בתחרות אליפות העולם בשנה שלפני המשחקים האולימפיים ובמקרה של מירוץ המרתון גם לפי המיקום ב"מרתוני המייג'ור" ( לונדון, בוסטון, ברלין, שיקגו, ניו יורק) שהרי כבר אמרנו כי במרתון עוד כמה עשרות רצים איכותיים לא תשנה דבר בארגון התחרות. המשמעות היא שגם באליפויות העולם בשנה שלפני המשחקים האולימפיים  צריך לאפשר השתתפות לשמונה הטובים באליפות הקודמת ובפעם הראשונה שינהגו כך גם שמונה ראשונים לפי הישגים הנמדדים בעזרת מטר ושעון בתקופה מוגדרת לפני האליפות,  בלי קשר למדינה אותה מייצגים הספורטאים. פול קואץ' קבע השנה ב-3000 מ' מכשולים זמן של 7:54.31 ד' ואשתקד רשם זמן של 7:57.32 ד'. זה לא הספיק לו להיבחר לנבחרת קניה לאליפות העולם או למשחקים האולימפיים. פטריק מקאו שבר לפני שנה את השיא העולמי במרתון. גם לו זה לא הספיק כדי לזכות לייצג את קניה במשחקי לונדון.

כדי להתקבל לטורניר וימבלדון בטניס צריך לתפוס מקום גבוה מספיק בדירוג העולמי או לחילופין להצליח בטורניר המוקדמות וזאת ללא הגבלה של מספר נציגים ממדינה אחת. צריך לאמץ גישה זו גם במשחקים האולימפיים. "הסכנה" היא אולי עניין פחות של הציבור אם יהיו 8 סינים בטניס שולחן, 8 קנייתים במרתון וכו'. יש שיטענו אולי כי ברגע ששמונה סינים יוכלו להשתתף בטורניר האולימפי בטניס שולחן , ספורטאים מארצות אחרות לא ירצו להתאמן במקצוע "כי ממילא אין שם סיכוי למדליה".  לדעתי זה עדיף על המצב כיום בו יש ספורטאים בעלי רמה גבוהה שהדרך היחידה שלהם להשתתף במשחקים היא לייצג מדינה שאינה מולדתם.

במהלך השנים אנו מוצאים תקופות בה ספורטאים ממדינה אחת שלטו בענף או מקצוע מסוים. הפינים שלטו בריצות הארוכות לפני מלחמת העולם השנייה. בשנות החמישים הייתה תקופה קצרה בה רצים מהונגריה שברו את השיאים העולמיים בריצות 1500, 2000, 3000, 3000 מכשולים , 5000 ו-10,000 מטרים. היום כמובן שולטים רצי מזרח אפריקה במקצועות אלה ו"הלבנים" המציאו לעצמם מקצוע סבולת  אולימפי שבו האפריקאים לא עוסקים – טריאתלון. ענפים הנכללים במסגרת האולימפית צריכים  לעמוד בשני קריטריונים: א) כאלה שבהם משתתפים  הספורטאים הטובים ביותר בעולם באותו הענף או המקצוע ; ב) יש בהם פעילות במספר גדול של מדינות בעולם. לפי הקריטריון הראשון אין לדעתי הצדקה להמשך קיומו של טורניר הגברים בכדורגל במשחקים האולימפיים ולפי הקריטריון השני אפשר להוציא מהמסגרת האולימפית  את קרב חמש מודרני.


מאמרים נוספים בסדרה:

הרהורי לונדון: אלופה לא אולימפית

הרהורי לונדון: מי קבע שיא?

הרהורי לונדון: רב קרב חלק א'

הרהורי לונדון: רב קרב חלק ב'

הרהורי לונדון: מרתון הנשים

הרהורי לונדון: ניצחון אפס אפס

הרהורי לונדון: נשים מסיימות מהר

הרהורי לונדון: סבסטיאן קו, תתפטר!

הרהורי לונדון: רוצים מדליה אולימפית?

הרהורי לונדון: ריצה בשלבים מוקדמים

הרהורי לונדון: שערוריה בבדמינטון


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.