יורם אהרוני | אתלטיקה | 31/03/2021

קרב-רב לנשים בישראל

(בתמונה: אסתר שחמורוב עם מאמנה עמיצור שפירא)

לרגל  השיא הישראלי החדש  בקרב-7 לקדטיות שקבעה לינוי לוי ממכבי "הישגים" ראשון לציון , חניכתו של המאמן בן יעקבי, בתאריכים 29/30.3.2021 -  4833 נקודות (14.11, 1.566, 10.34, 25.96/ 5.73, 20.16, 2:24.15) ראוי לסקור את התפתחות המקצוע בישראל.

קרב-רב לנשים בשנות ה-60

 מקצוע הקרב-רב הראשון  שהוכנס לתוכנית תחרויות האתלטיקה לנשים במשחקים האולימפיים היה קרב-5 שנכלל במשחקים האולימפיים בטוקיו 1964. התחרות נמשכה יומיים והמנצחת הייתה היהודייה מברה"מ אירינה פרס שהישגיה היו:  ריצת 80 מ' משוכות – 10.7 (1096 נקודות בטבלה שהייתה נהוגה אז, טבלת 1954),  הדיפת כדור ברזל (4 ק"ג) – 17.16 (1173 נקודות), קפיצה לגובה – 1.63 (976 נקודות)/ קפיצה לרוחק – 6.24 (1042 נקודות), ריצת 200 מ' – 24.7 (959 נקודות) ובסך הכל 5246 נקודות.
השיא הישראלי הראשון לבוגרות בקרב-5 בהרכב המקצועות הזה היה 3665 נקודות והוא נקבע ב-1965 על יד חנה סמוך בת ה-18 (נולדה ב-1947) מהפועל חיפה, חניכתו של המאמן איציק מנדלברוד– 3665 נק' (13.1, 8.43, 1.45/ 5.16, 27.1). ב-1966 נקבע שיא חדש על ידי אנדרה אביגל בת ה-20 (נולדה ב-1946) ממעגן מיכאל, חברת הפועל חדרה, חניכתו של המאמן שורה רפפורט  - 4065 נק' (12.0, 8.60, 1.55/ 5.48, 26.4). 
ב-1968 נקבע שיא חדש, שלפי הגדרות הגילאים של ימינו יכול להיחשב גם כשיא קדטיות, על ידי אסתר שחמורוב בת ה-16 (נולדה ב-1952) מהפועל תל אביב, חניכתו של המאמן עמיצור שפירא – 4078 נק' (11.3, 8.99, 1.35/ 5.54, 25.3). ב-1969 שיפרה שחמורוב בת ה-17 את השיא כשצברה 4256 נק' (11.1, 9.63, 1.42/ 5.63, 25.4). זהו השיא הישראלי האחרון במתכונת זו של קרב-5.

שנות ה-70

ב-1970 ניצחה שחמורוב בת ה-18 בתחרות הקרב-5 במשחקי עמי אסיה בבנגקוק. במתכונת החדשה של הקרב, החליפה ריצת 100 מ' משוכות את ריצת 80 מ' משוכות. שחמורוב צברה 4530 נק'  (14.1, 10.54, 1.50/ 5.83, 24.7). ב-1971 התחרתה שחמורוב בת ה-19 בפעם האחרונה בקרב-5 והפעם הניקוד היה כבר לפי הטבלה מ-1971. שחמורוב צברה 4233 נק' שהיו שוות ל-4837 בטבלת 1954. הישגיה היו: 13.3, 11.54, 1.53/ 5.96, 24.1. 
בין השנים 1977 ו-1980 החליפה ריצת 800 מ' את ריצת 200 מ' כמקצוע המסיים של קרב-5 לנשים והתחרות עברה להתקיים ביום אחד, במקום בשניים קודם לכן. ב-1977 קבעה זיווה רבינוביץ'  בת ה-24 (נולדה ב-1953) מהפועל תל אביב, חניכתו של המאמן סטפן קובלסקי שני שיאים שהטוב ביניהם היה 3385 נק' (15.77, 9.42, 1.45, 5.44, 2:25.85).  אורלי הופמן בת ה-16 (נולדה ב-1961) מהפועל רמת גן, חניכתו של המאמן דוד קושניר קבעה את התוצאה שיכולה להיחשב כיום כשיא קדטיות – 3270 נק' (17.58, 10.53, 1.58, 5.46, 2:41.5). ב-1978 קבעה הופמן בת ה-17 שיא בוגרות חדש (שגם הוא יכול כיום להיחשב כשיא קדטיות) 3472 נק' (16.0, 10.60, 1.55, 5.48, 2:34.1) ושלושה שבועות מאוחר יותר נקבע שיא חדש לבוגרות על ידי רות זלוצ'נקו בת ה-20, גם היא חניכה של דוד קושניר בהפועל רמת גן  - 3730 נק' (15.2, 10.83, 1.77, 5.39, 2:38.2).

שנות ה-80

החל מ-1981 עברו הנשים להתחרות בקרב-7: לתחרות הוחזרה ריצת 200 מ' ונוספה התחרות בהטלת כידון. התחרות נערכת מאז במשך יומיים כשביום הראשון נערכות התחרויות ב-100 מ' מש', קפיצה לגובה, הדיפת כדור ברזל וריצת 200 מ' וביום השני נערכות התחרויות בקפיצה לרוחק, הטלת כידון וריצת 800 מ'. עד סוף 1984 המשיכו להשתמש בטבלת הניקוד מ-1971 והחל מ-1985 מנקדים את ההישגים בתחרות לפי הטבלה המקובלת כיום.
עם המעבר לתחרות קרב-7 לנשים החלו לערוך בישראל גם תחרות קרב-רב מתאימה  לנערות. בתחילת מאי 1982 נערכה במסגרת אליפות ישראל לנערות  תחרות קרב-5 והרכב המקצועות היה כמו בקרב-5 של שנות ה-60 : 80 מש', ברזל, גובה, רוחק, 200.  אם בתחרות הבוגרות בשנות ה-60 תחרות הגובה הייתה בסיום היום הראשון ותחרות הרוחק בתחילת היום השני, הפעם שני מקצועות הקפיצה התבצעו זה אחרי זה כי כל חמישה המקצועות התקיימו ביום אחד.  בתחרות השתתפו נערות רבות ובמקצוע הקפיצה לגובה שולבו גם קופצות בוגרות והוחלט ששתי הראשונות במקצוע זה ייצגו את ישראל בתחרות נגד צפון אירלנד שנערכה זמן קצר אחר כך. בשני המקצועות הראשונים היה קרב צמוד בין לי פינקלשטיין  בת ה-16 (נולדה ב-1966) מהפועל קרית ביאליק, חניכתו של המאמן קלמן צין, לבין דליה נבות בת ה-15 (נולדה ב-1967) מהפועל העמקים, חניכתו של המאמן דני שור. ב-80 מש' קבעה נבות 12.1 ש' ופינקלשטיין 12.3 ובהדיפת כדור ברזל 4 ק"ג  הן קבעו 7.57 ו-7.55, בהתאמה. בקפיצה לגובה עברה פינקלשטיין מעל 1.40 מ' ובמקצוע זה הרשימה ענת כהן  בת ה-16 (נולדה ב-1966) מהפועל כפר סבא, חניכתו של המאמן פטר דוידוביץ' כשעברה מעל 1.60. בשני המקצועות הראשונים בתחרות קבעה כהן 12.6 ש' ו-6.42 מ'. התחרות בקפיצה לגובה התארכה ולכן הוחלט להתחיל בקפיצה לרוחק לפני שהסתיימה התחרות בגובה. נבות, שהגיעה לתחרות עם שיא אישי של 1.55,  שיפרה את שיאה האישי פעם אחר פעם ובסיום עברה מעל  1.68 מ'. כאשר היא סיימה את התחרות בגובה היא ניגשה לבור הקפיצה לרוחק אך אז הסתיימו כבר שני סיבובי קפיצות ונאמר לה שהיא זכאית לניסיון  אחד בלבד! יו"ר איגוד האתלטיקה דאז, אורי גולדבורט, וגם הסטטיסטיקאי של האיגוד, דוד אייגר, הצליחו רק אחרי שעה ארוכה של ויכוחים לשכנע את השופט ברוחק ואת מנהל התחרות כי היעדרותה של נבות משני סיבובי הקפיצה הראשונים הייתה  מסיבה מוצדקת. חוקת האתלטיקה מאפשרת להתחיל במקצוע בקרב-רב בטרם הסתיים המקצוע הקודם אך כדי לעשות זאת יש לחלק את המשתתפים לשתי קבוצות ולכלול בקבוצה המתחרה מאוחר יותר את אלה הנשארים יותר זמן במקצוע הקודם. אחד הנימוקים שהעלה אז מנהל התחרות נגד מתן שני ניסיונות נוספים ברוחק לנבות היה שממילא היא התקררה ולא תוכל לשפר עוד את הישגה... נבות "השיבה" לו בכך שקבעה בניסיון השני הישג טוב מאשר בראשון - 5.17 מ'. ענת כהן קבעה במקצוע זה את התוצאה הטובה ביותר – 5.44 מ' ואחרי 4 מקצועות היו לנבות 2831 נק' ולכהן 2653. נבות סיימה עם 26.5 ב-200 ובסך הכול צברה 3554 נק' (כאמור, לפי טבלת 1971 שבגרסה מוקדמת שלה נכלל ניקוד גם לריצת 80 מ' משוכות). דליה נבות נחשבה כמועמדת לנצח גם באליפות הבוגרות הראשונה בקרב-7 שנערכה בחודש יוני 1982 אך נפצעה קלות כשהחליקה בקפיצה על טרמפולינה והחליטה לוותר על התחרות (מאמנה של נבות, דני שור, היה אותה עת בלבנון במסגרת תפקידו כקצין מילואים במלחמת לבנון הראשונה וממילא לא יכול היה להיות איתה בתחרות או בהכנות לקראתה...).  לאלופת ישראל הראשונה לנשים בקרב-7  ומחזיקת שיא היסוד  במקצוע, הוכתרה מיקי בביל  בת ה-18 (נולדה ב-1964) מהפועל קריית ביאליק  עם הישג של 3905 נק' (3617 נק' בטבלת 1985). הישגיה היו: 16.2, 1.35, 7.06, 26.9/ 5.02, 18.24, 2:34.6. בפיגור של 5 נקודות בלבד אחרי בביל סיימה לי פינקלשטיין במה שיכול להיחשב כיום כהישג השיא הראשון לקדטיות בקרב-7 של בוגרות – 3900 נק' לפי טבלת 1971.
באפריל 1983 קבעה נבות בת ה-16 את שיאה הראשון לבוגרות בקרב-7  - 4490 נק' לפי טבלת 1971, הישג השווה 4179 נק' בטבלה הנוכחית (15.0, 1.57, 7.74, 26.3/ 5.16, 27.12, 2:45.7). מאחר שהחמיצה את אליפות הנערות בקרב-5 אורגנה במיוחד עבורה תחרות קרב-5 במסגרת תחרות פתוחה מטעם מרכז "הפועל" ואגודת אס"א תל אביב. המטרה  של נבות הייתה לקבוע שיא חדש לנערות עד גיל 16 בקרב-5 (לפי ניקוד 1971...). ההישג של אסתר שחמורוב מ-1968, 4078 נק' היה שווה לפי טבלת 1971 ל-3592 נק'. נבות קבעה בתחרות שיא חדש – 3704 נק' (11.7, 8.70, 1.63, 5.50, 26.7). ההישגים של שחמורוב היו טובים משל נבות בארבעה מתוך חמישה המקצועות אבל מאחר ששחמורוב קפצה לגובה אז רק ל-1.35, היה סכום הנקודות של נבות גבוה יותר. כדאי לציין בהקשר זה כי  הקפיצה לגובה בתקופת "טרום פוסברי" הייתה מקצוע אחר לחלוטין. הנחיתה מהקפיצה הייתה על חול כי מזרני נחיתה לקפיצה לגובה לא היו בנמצא עדיין בישראל.
ב-1984 שיפרה נבות בת ה-17 פעמיים את שיא הבוגרות בקרב-7 והביאה אותו ל-5081 נק' לפי טבלת 1971, 4823 נק' בטבלה הנוכחית (14.2, 1.74, 10.50, 27.2/ 5.69, 31.70, 2:46.6).  הישג זה נופל רק ב-10 נק' מהשיא החדש של לינוי לוי ויש לזכור  כי בשלושה מהמקצועות בקרב-7 התחרתה לוי עם  מידות ומשקלות של קדטיות: משוכות בגובה 0.762 מ' (לעומת 0.838 מ' בבוגרות), כדור ברזל במשקל 3 ק"ג (4 ק"ג) וכידון במשקל 500 גרם (600 גרם).
הישגה הטוב של נבות בקרב-7 נקבע ב-1985 – 5374 נק' (14.44, 1.78, 11.78, 25.35/ 5.82, 33.22, 2:31.92) בתחרות שהתנהלה בגשם בעיר מאלמא שבשוודיה. הישג זה הוא עד היום השיא הישראלי לנערות עד גיל 20. בשנתיים הבאות המשיכה נבות להתאמן ולהתחרות ושיפרה את הישגיה במקצועות הזריקה אך נאלצה לפרוש מפעילות בשל פציעה. הישגיה האישיים הטובים ביותר הם: 100 מ' משוכות – 13.87 (וגם 13.64 ברוח במהירות מעל המותר), גובה – 1.78, ברזל – 13.03, 200 מ' – 25.05,  כידון (ישן) – 42.42, 800 מ' – 2:25.65.

שנות התשעים ואילך

 בשנים 1998 ו-1999 קבעה מרינה ליפיס שני שיאים ישראלים  חדשים בקרב-7 שהטוב ביניהם  היה 5446 נק' (14.49, 1.70, 13.00, 25.99/ 5.74, 41.15, 2:29.73) ובשנים 2000 עד 2003 שברה סווטלנה גנזדילוב חמש פעמים את השיא והביאה אותו עד 6031 נק' (13.26, 1.68, 12.38, 24.28/ 6.31, 34.92, 2:10.39).
ארבע ישראליות נוספות צברו במהלך השנים יותר מ-5000 נקודות בקרב-7: קרן סרי בן-צור מהפועל עמק חפר שנולדה ב-1977 קבעה בשנת 2002  הישג של 5285 נק' (14.64, 1.70, 11.112, 25.84/ 5.95, 32.30, 2:23.81). ריטה טיומקין מהפועל עמק הירדן שנולדה ב-1968 קבעה בשנת 1996 הישג של 5088 נק' (15.16, 1.74, 12.79, 27.72/ 5.75, 40.22, 2:41.84). דריה פבלוב ממכבי ראשון לציון שנולדה ב-1984 קבעה בשנת 2005 הישג של 5053 נק' (15.21, 1.70, 11.41, 26.89/ 5.65, 34.41, 2:26.52) וטל בן ארצי ממכבי חיפה, שנולדה ב-1992, חניכתו של המאמן דני וולפברג, קבעה ב-2012 הישג של 5032 נק' (14.59, 1.75, 9.21, 25.15/ 5.46, 26.81, 2:24.4).

מחשבות לעתיד

יש לקוות שבשנים הבאות יראו מאמני האתלטיקה בישראל את העיסוק בקרב-רב את הדרך המועדפת בהכשרת אתלטיות להישגים כבוגרות. במדינות אחרות יש לא מעט מקרים של אתלטיות שהחלו את דרכן בקרב-רב וכבוגרות בחרו להתמחות במקצוע בודד. העובדה שבמסגרת הקרב-7 לנשים כיום נכללים רק שבעה מקצועות מאפשרת לאתלטיות גם להצטיין במקצועות בודדים במקביל לעיסוק שלהן בקרב-רב. כך למשל שיאה האישי בקפיצה לגובה של האלופה האולימפית הנוכחית מריו 2016, נאפי תיאם מבלגיה הוא 2.02 ואילו שיאנית העולם בקרב-7, ג'קי ג'וינר- קרסי מארה"ב היא בעלת ההישג השני בכל הזמנים בקפיצה לרוחק – 7.49 מ' והיא הייתה גם אלופת אלופה אולימפית במקצוע זה. הדוגמה הבולטת בשנים האחרונות של אתלטית שהחלה את דרכה בקרב-רב ועברה להתמחות במקצועות בודדים היא של האתלטית ההולנדית דפנה סחיפרס (Dafne Schippers) ילידת 1992, שעד גיל 23 התחרתה גם בקרב-7 ובשנת 2015 החליטה להשתתף באליפות העולם רק בריצות הקצרות וניצחה בריצת 200 מ' בהישג השלישי בכל הזמנים  - 21.63 שנ'.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.