יורם אהרוני | אפידמיולוגיה | 29/06/2014
תקציר מחקר שהתפרסם ב-The Lancet
עלית שיעור האנשים המצויים במשקל יתר ובהשמנה תוארה בשנת 2010 כמגיפה עולמית. על פי ההגדרה, אנשים מבוגרים (מעל גיל 18) המצויים במשקל יתר הם כאלה שה-BMI שלהם נמצא בטווח 25 – 30 ק"ג/מ"ר ואילו אנשים בהשמנה הם כאלו שה- BMI שלהם הוא מעל 30. בקרב ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18 השתמשו החוקרים בהגדרות של:
the International Obesity Task Force [IOTF]
במחקר נסקרו מאמרים שמדדו את שכיחות התופעות בין השנים 1980 – 2013.
בין השנים האלה עלתה שכיחות שתי התופעות ב-27.5% בקרב המבוגרים וב-47.1% בקרב הילדים ובני הנוער. מספרם של אלה עלה מ-857 מיליון בשנת 1980 ל-2.1 מיליארד ב-2013. אחוז הגברים במשקל יתר ב-1980 היה 28.8 והוא עלה ל-36.9 ב-2013. אצל הנשים עלה האחוז הזה מ-29.8 ל-38.0. במדינות המפותחות, יותר גברים סובלים מהתופעות מאשר נשים ובמדינות המתפתחות שיעור הנשים גבוה יותר משיעור הגברים.
העלייה הגדולה בתופעות הייתה בין השנים 1992 – 2002 ולמרות שהעלייה נמשכת הרי שקצב הגידול שלה הואט, במיוחד במדינות המפותחות.
מאז שנת 1980 עלה מאד שיעור התופעות בקרב ילדים ובני נוער במדינות המפותחות. בקרב הבנים הגידול היה מ-16.9% ל-23.8% ובקרב הבנות מ-16.2% ל-22.6%. במדינות המתפתחות נרשמה עלייה גם כן: בנים: 8.1% ל-12.9, בנות: 8.4% ל-13.4%
אומדן אחוזי התופעות במדינות שונות בשנת 2013 (במקור מופיעים נתונים על 188 מדינות)
|
מדינה |
ילדים ונערים מתחת לגיל 20 עם עודף משקל והשמנה |
ילדים ונערים מתחת לגיל 20 בהשמנה |
גברים מעל גיל 20 בעודף משקל והשמנה |
גברים מעל גיל 20 בהשמנה |
ילדות ונערות מתחת לגיל 20 בעודף משקל והשמנה |
ילדות ונערות מתחת לגיל 20 בהשמנה |
נשים מעל גיל 20 בעודף משקל והשמנה |
נשים מעל גיל 20 בהשמנה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סמואה |
42.2 |
23.7 |
83.0 |
45.9 |
50.0 |
29.6 |
85.0 |
69.1 |
|
יוון |
33.7 |
10.5 |
71.4 |
19.1 |
29.1 |
7.9 |
51.1 |
19.4 |
|
ישראל |
31.0 |
13.9 |
60.4 |
21.4 |
26.6 |
11.3 |
52.7 |
24.8 |
|
איטליה |
29.9 |
8.4 |
58.3 |
18.6 |
24.3 |
6.2 |
41.4 |
17.7 |
|
ארגנטינה |
29.1 |
9.4 |
56.4 |
21.2 |
23.6 |
6.8 |
48.1 |
20.4 |
|
ארה"ב |
28.8 |
12.4 |
70.9 |
31.7 |
29.7 |
13.4 |
61.9 |
33.9 |
|
מקסיקו |
28.4 |
10.5 |
66.8 |
20.6 |
29.3 |
9.8 |
71.4 |
32.7 |
|
ספרד |
27.6 |
8.4 |
62.3 |
20.2 |
23.8 |
7.6 |
46.5 |
20.9 |
|
בריטניה |
26.1 |
7.4 |
66.6 |
24.5 |
29.2 |
8.1 |
57.2 |
25.4 |
|
קנדה |
25.5 |
10.0 |
64.5 |
21.9 |
22.0 |
8.8 |
48.5 |
20.5 |
|
סין |
23.0 |
6.9 |
28.3 |
3.8 |
14.0 |
2.8 |
27.4 |
5.0 |
|
ברזיל |
22.1 |
6.8 |
52.5 |
11.7 |
24.3 |
7.6 |
58.4 |
20.6 |
|
רוסיה |
21.7 |
7.3 |
54.3 |
15.3 |
18.6 |
6.6 |
58.9 |
28.5 |
|
ד.קוריאה |
21.2 |
4.8 |
36.9 |
6.8 |
13.2 |
3.1 |
27.2 |
5.8 |
|
שוויץ |
20.7 |
6.6 |
56.6 |
18.4 |
16.2 |
5.5 |
39.9 |
17.0 |
|
בלגיה |
20.5 |
4.6 |
58.0 |
20.1 |
18.8 |
4.2 |
47.1 |
21.7 |
|
גרמניה |
20.5 |
5.5 |
64.3 |
21.9 |
19.4 |
5.3 |
49.0 |
22.5 |
|
שבדיה |
20.4 |
4.3 |
58.2 |
18.9 |
19.3 |
4.0 |
45.8 |
19.8 |
|
טורקיה |
20.4 |
7.1 |
63.8 |
20.1 |
19.8 |
5.7 |
65.8 |
34.1 |
|
צרפת |
19.9 |
5.8 |
55.9 |
19.3 |
16.0 |
4.7 |
42.8 |
19.7 |
|
דנמרק |
19.7 |
8.7 |
59.2 |
19.6 |
19.4 |
5.9 |
44.7 |
19.9 |
|
אוסטריה |
18.9 |
10.3 |
59.7 |
18.4 |
16.3 |
7.8 |
42.8 |
17.4 |
|
ד. אפריקה |
18.8 |
7.0 |
38.8 |
13.5 |
26.3 |
9.6 |
69.3 |
42.0 |
|
הולנד |
18.3 |
4.1 |
53.2 |
12.7 |
16.1 |
3.8 |
44.9 |
15.9 |
|
יפאן |
15.3 |
3.4 |
28.9 |
4.5 |
12.4 |
2.4 |
17.6 |
3.3 |
|
אוקראינה |
10.6 |
7.3 |
59.1 |
14.6 |
20.1 |
6.5 |
57.4 |
25.2 |
|
קניה |
9.4 |
3.0 |
30.0 |
6.3 |
13.2 |
2.6 |
34.1 |
15.2 |
|
הודו |
5.3 |
2.3 |
19.5 |
3.7 |
5.2 |
2.5 |
20.7 |
4.2 |
|
בנגלדש |
4.7 |
1.5 |
15.2 |
3.4 |
4.3 |
1.5 |
18.7 |
3.8 |
|
אתיופיה |
4.6 |
1.9 |
4.0 |
4.0 |
6.3 |
1.9 |
8.0 |
1.8 |
|
צ.קוריאה |
1.0 |
1.0 |
4.1 |
2.1 |
1.0 |
0.9 |
4.7 |
2.8 |
הנתונים המתפרסמים כאן לגבי ישראל גבוהים מאלה שפורסמו בסקרים בארץ והם נובעים אולי משיטות חישוב שונות ותיקנונים. כך למשל, סקר KAP 2011 המתייחס לשנים 2010 – 2012 מצא כי שיעור הגברים בישראל מעל גיל 20 עם עודף משקל והשמנה עומד על 57.2% (לעומת 60.4% בטבלה זו) ושיעור הגברים בהשמנה היה 16.1% (21.4%). המספרים בסקר KAP 2011 לגבי נשים היו 42.6% (52.7%) ו-15.4% (24.8%). סקר KAP 2011 התבסס על שאלונים ולא על מדידה ישירה ולכן יתכן שעורכי המחקר עשו תקנון כלפי מעלה של הנתונים מישראל.
מדידות שבוצעו על ידי אחיות בריאות הציבור העובדות בבתי ספר בישראל בשנת תשע"ב בכיתות א', ג', ה', ז' ו-ט' מצאו את אחוזי עודף משקל +השמנה (בסוגרים השמנה בלבד): כתה א' - 21.4 (9.0), כתה ג' - 27.6 (12.5), כתה ה' - 30.7 (13.3) כתה ז' – 30.7 (12.8), כתה ט' – 27.2 (10.5).( רובין וחבריה, 2013).
671 מיליון אנשים בעולם סובלים מהשמנה ומעל חצי מהם מתגוררים ב-10 מדינות (כולן כמובן מדינות עם אוכלוסייה גדולה מאד). המספר הגדול ביותר של שמנים נמצא בארה"ב (13% מהסובלים מהשמנה בכל העולם) . בסין והודו ביחד נמצאים 15% מהסובלים מהשמנה בכל העולם.
ב-33 שנות המעקב הגידול הגדול ביותר באחוז הנשים הסובלות מהשמנה נרשם במדינות הללו: מצרים, סעודיה, עומאן, הונדורס ובחריין. בקרב הגברים הגידול הגדול ביותר נרשם ב: ניו זילנד, בחריין, כוויית, סעודיה, וארה"ב. מדינות מפותחות נוספות בהן חל גידול גדול הן בריטניה ואוסטרליה.
כאמור, ירד קצב העלייה במספר האנשים הסובלים ממשקל יתר והשמנה במדינות המפותחות, בשמונה השנים האחרונות בערך, אבל כנראה שבמדינות המתפתחות, בהן חיים כשני שלישים מהאנשים בעולם, הקצב עדיין הולך וגובר. שיעורים גבוהים במיוחד נרשמים במדינות איים באוקיאנוס השקט ובים הקריבי, במדינות המזרח התיכון ובמדינות מרכז אמריקה.
מספר הסברים הוצעו לתופעה: הגברת הצריכה הקלורית, שינויים בהרכב המזון, ירידה בשיעור העיסוק בפעילות גופנית ושינויים בהרכב המיקרו-אורגניזמים במערכת העיכול. הנתונים המובאים במאמר זה לא מנסים להסביר את התרומה היחסית של כל אחת מהסיבות, או סיבות אחרות, לממדי התופעות. מה שמראים הנתונים הוא שהתופעה היא נרחבת, מתרחשת בכל מדינות העולם והתרחשה בזמן קצר יחסית.
לעלייה בתופעות יש השלכות בריאותיות נרחבות. מספר מחקרים הראו שלאנשים בעלי BMI מעל 23 ק"ג/מ"ר יש סיכון גבוה יותר לחלות במחלות לב, סרטן, סוכרת, אוסטאוארתריטיס ומחלות כליות כרוניות. רוב מקרי המוות המיוחסים לתופעות הם כתוצאה ממחלות לב.
למחקר זה יש כמובן מספר מגבלות הנדונות במקור. הראשון שבהם הוא ההסתמכות החלקית על מחקרים בהם איסוף נתוני המשקל והגובה היה בשאלונים ולא במדידה של אנשי מקצוע. החוקרים מציינים כי יתרון השאלונים הוא האפשרות להשיג מדגמים גדולים יותר והחיסרון שלהם הוא במידת הדיוק. נמצא כי גברים נוטים להגזים בגובהם בעוד נשים נוטות להפחית בדווח על משקלן. החיסרון של המדידות על ידי אנשי מקצוע הוא בעלות הבדיקה. החוקרים קוראים למדינות לשלב את שתי שיטות הבדיקה בכדי להגיע להערכה טובה של היקף התופעות.
בשנת 2013 קיבלו המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי החלטה לעצור את ממדי המגפה עד שנת 2025. החלטה זו מראה כי המדינות לוקחות ברצינות את ההשלכות הבריאותיות של התופעות, אך מאחר שלא נמצאה אפילו מדינה אחת בה חלה ירידה בממדי התופעות ב-30 השנים השנה האחרונות, ההחלטה נראית מאד אמביציוזית, אלא אם כן יועמק המחקר לגבי ממדי התופעות והגורמים להן וינקטו צעדים דרסטיים להפיכת המגמות באמצעות תוכניות לשינויים בתזונה והגברת העיסוק בפעילות גופנית.
מקורות:
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
