יורם אהרוני | אתלטיקה | 21/05/2021

פאנל מאמני ריצות בינוניות וארוכות

פאנל מאמני ריצות בינוניות וארוכות שנערך במסגרת יום עיון לחניכי קורסי מאמנים במכללה האקדמית בוינגייט בתאריך 14.5.2021 בהנחיית ד"ר איציק בן מלך

משתתפים:
יחיעם סקיטל – אלוף ישראל לבוגרים בריצת 800 מ' ב-1966.אלוף ישראל לנערים עד גיל 17 בריצות ל-800 מ' (2:03.2) ו-1500 מ' (4:18.1, שיא לקבוצת גיל זו) בשנת 1965. אלוף ישראל לנוער עד גיל 19 בשנת 1966 בריצת 800 מ' – 1:58.1 ד'. כבוגר קבע בשנת 1970 1:55.5 ב-800 מ' ו-2:31.6 ד' ב-1000 מ'.  אימן רצים בכירים רבים ביניהם שיאני ישראל אריה גמליאל ורוני מעוז.
כיום, חבר הנהלת איגוד האתלטיקה.
אריה גמליאל – נולד ב-21.11.1957. אלוף ישראל בריצת 10,000 מ' 11 שנים ברציפות (1990-1980), אחרי התואר הראשון במקצוע בו זכה בשנת 1977. 9 פעמים אלוף ישראל בריצת 5000 מ' (1977, 1984-1980, 1986, 1987, 1990). 8 פעמים אלוף ישראל במרוצי שדה (1982-1979, 1984, 1986, 1987, 1990). פעם אחת אלוף ישראל בריצת 10 ק"מ על כביש (1988). אלוף הנוער עד גיל 19 בריצת 3000 מ' ב-1975 (8:56.6), 1976  (8:50.8) ו-1977 (8:40.0, באותה תקופה התאריך הקובע לגילאים היה 1 בספטמבר כך שגמליאל יליד נובמבר 1977 היה יכול עדיין להשתתף באליפות הנוער). אלוף הנוער עד גיל 19 ב-1500 מ' ב-1977 (3:58.7). שיאים אישיים: 800 מ' – 1:53.7 (1981), 1500 מ' – 3:43.6 (1981), 2000 מ' – 5:11.52 (1982),  3000 מ' – 7:55.7 (1981), 5000 מ' – 13:43.04 (1984), 10,000 מ' – 28:42.9, חצי מרתון – 1:07:20 (1983), מרתון – 2:23:35 (1988). נציג ישראל במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 1984 בריצות ל-5000 ול-10,000 מ'.  ייצג את ישראל באליפות העולם במרוצי שדה ב-1979, 1981, 1982 ו-1983.  קבע שני שיאים לאומיים בריצת 3000 מ' בשנת 1980 (7:58.0) ובשנת 1981 (7:55.7) ו-4 שיאים לאומיים בריצת 10,000 מ': 29:22.6 (1980), 29:09.3 (1981), 28:56.09 (1982) ו-28:42.9 (1984).
התפתחות הישגים

כיום, מנהל מחלקת המרוצים באיגוד האתלטיקה ומאמן רצים.
גזאצ'ו יוסף- תאריך לידה 1.1.1975. עלה מאתיופיה בשנת 1991. למד במכללת טקסס טק. תארים לאומיים: 8 ב-800 מ' (1999-1996, 2003, 2005, 2007, 2009), 8 ב-1500 מ' (1995, 1996, 1998, 1999, 2010-2007), 3 ב-10,000 מ' (2010-2008), אחד ב-3000 מ' מכשולים (1996), 3 במרוצי שדה (2003, 2007, 2009), אחד בחצי מרתון (2010). שיאים אישיים: 200 מ' – 23.44 (1998), 400 מ' – 49.31 (1998), 600 מ' – 1:19.27 (1999), 800 מ' – 1:47.91 (1998), 1000 מ' – 2:22.32 (1996), 1500 מ' – 3:40.90 (2009), מייל – 4:00.92 באולם (2001), 2000 מ' – 5:24.97 (2003), 3000 מ' – 7:51.40 (2009), 5000 מ' – 13:31.45 (2009), 10,000 מ' – 28:37.48 (2010), 3000 מ' מכשולים – 9:11.96 (1996), 10 ק"מ כביש – 29:41 (2009), חצי מרתון – 1:04:07 (2010), מרתון – 2:15:07 (2012). שיאן ישראל בריצת 1500 מ' (3:40.90 ב-2009), 3000 מ' (7:51.40 ב-2009) ו-5000 מ' (13:31.45 ב-2009). החזיק גם בשיא הלאומי בריצת 10,000 מ' (28:37.48 ב-2010).
התפתחות הישגים

כיום, מאמן של רצים בכירים ביניהם: גודאדו בלאצ'או, איימרו עלמייה, טסמה מוגס .
זוהר זימרו – תאריך לידה – 1.1.1977. עלה מאתיופיה ב-1990. 4 פעמים אלוף ישראל במרתון (2010, 2012, 2014, 2015). שיאים אישיים: 800 מ' – 1:56.73 (2000), 1500 מ' – 3:57.85 (2009), 3000 מ' – 8:31.22 (2008), 5000 מ' – 14:45.83 (2007), 10,000 מ' – 29:53.33 (2012), חצי מרתון – 1:06:02 (2013),  מרתון – 2:14:28 (2011). התקדמות במרתון: 2009 – 2:23.48 , 2010 – 2:20:59, 2011 – 2:14:28, 2012 – 2:15:06, 2013 – 2:16:50, 2014 – 2:16:25, 2015 – 2:18:08. התקדמות ב-10,000 מ': 2005 – 31:59.30, 2007 – 31:45.05, 2009 – 31:20.58, 2012 – 29:53.33. ייצג את ישראל במרתון במשחקים האולימפיים לונדון 2012 ובאליפויות העולם 2011 ו-2013 ובאליפות העולם בחצי מרתון ב-2014.
כיום, מאמן של רצים בכירים ביניהם גירמה אמרה, טדסה גטהון  ודרג'ה צ'קולה 
המנחה: ד"ר איציק בן מלך – אלוף הנערים עד גיל 17 בשנת 1970 בריצות ל-800 מ' (1:59.0) ול-1500 מ' (4:13.0). אלוף הנוער עד גיל 19 בריצת 1500 מ' בשנת 1971 (4:06.9). כבוגר הגיע להישגים של 1:56.7 ב-800 מ', 2:31.9 ב-1000 מ' ו-3:59.83 ב-1500 מ'. מאמן רצים בכירים בשנות ה-70 ושנות ה-80 בכללם רבקה שחר, שולה אבישיד, נועה שטרן ועמרית ינילוב. מנהל היחידה לספורט הישגי בתקופה בה זכתה ישראל במדליות הראשונות במשחקים האולימפיים.  יועץ לספורט הישגי בדרום-אפריקה ובקניה. כיום, מנהל בית הספר הבינלאומי להסמכת מדריכים ומאמנים בספורט במכללה האקדמית בוינגייט.

איציק בן מלך: איך התחלתם את הקריירה שלכם באתלטיקה?

זוהר זימרו: למדתי בפנימיית תו"ם חרב-לאת (דרומית לחדרה) שם אהבתי במיוחד לשחק כדורסל. כאשר הייתי בכיתה י"א התחלתי לרוץ 4-3 פעמים בשבוע, כהכנה לצבא. המורה לחנ"ג, אהרן גבע, ביקש שאצטרף לנבחרת מרוצי השדה של בית הספר. בתחרות תפסתי את המקום השלישי ואחר כך התחלתי להתאמן אצל מאמנים שונים אבל לא בצורה מסודרת. לפני הצבא עשיתי מכינה בוינגייט ואז האימונים היו קצת יותר מסודרים (אבל לא ממש...). בצבא הייתי שנה בצנחנים ואחר כך הייתי מדריך כושר קרבי. אחרי  השחרור מהצבא לא התאמנתי במשך כמה שנים.  משנת 2005 התחלתי להתאמן קצת יותר ובמקביל התחלתי גם לאמן רצים ורק בשנת 2009 החלטתי להתחיל להתרכז באימונים למרתון.
איציק בן מלך: אני רוצה לספר גם על ציון חצרוני ז"ל (2019-1945) שרק בגיל 22 כאשר היה קצין אימון גופני התגלה על ידי המאמן עמיצור שפירא ז"ל שזיהה את הכישרון שלו ובתוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתלטים הבולטים בישראל בריצות ארוכות והמשיך לרוץ למעשה עד יום מותו הטרגי כאשר נדרס למוות על ידי מכונית במהלך אימון ריצה.
יחיעם סקיטל: המורה לחינוך גופני, שלמה הלר גילה אותי והפנה אותי למכבי תל אביב. שם היו שני מאמנים מאד טובים שהדריכו אותי: מנחם קורמן ז"ל ואברהם גרין ז"ל. אני אהבתי לעשות אימוני איכות ולא אהבתי לרוץ מרחקים ארוכים באימונים.
גיזאצ'ו יוסף: עליתי מאתיופיה בשנת 1991 ונשלחתי לפנימייה הדתית נווה-עמיאל שבמושב שדה יעקב בעמק יזרעאל, מזרחית לקריית טבעון. לא היה הרבה מה לעשות אחה"צ אז "עליית הנוער" התחילה לארגן לנו חוגים. בהתחלה הלכתי לחוג קרטה. הבעיה הייתה שהאימונים היו בסככה שבה למדנו פחחות רכב והיה שם קר בחורף מה עוד שהיינו יחפים באימונים... חיפשתי משהו אחר והלכתי לחוג אתלטיקה. מה שמשך אותי במיוחד לחוג הזה היה שרק באמצעותו יכולנו קצת לצאת מהפנימייה כדי לרוץ בשדות עמק יזרעאל. הריצה בשדות גם הזכירה לי את נופי ילדותי באתיופיה. התחלנו להשתתף בתחרויות ומאחר שאני טיפוס מאד תחרותי זה התאים לי. בלימודים לא אתגרו אותנו במיוחד וגם בגלל בעיית השפה היה קשה לי להצטיין בלימודים והאתלטיקה מאד התאימה לי.
אריה גמליאל: בגיל 16, כאשר הייתי בכיתה י"א בבית ספר מקצועי, המורה לחנ"ג היה קופץ לרוחק במכבי תל אביב. הוא אמר שהוא רוצה לפתוח חוג אתלטיקה ואת מי שיצטיין הוא יפנה למכבי תל אביב. בבית הספר היסודי אהבתי מאד כדורגל  ולא התעניינתי בריצה. חשבתי שאולי אם אתחיל להתאמן בריצה אני אהיה כדורגלן טוב יותר. אחרי שבועיים יחיעם סקיטל צרף אותי לקבוצה שלו במכבי תל אביב. בשעה הראשונה התאמנתי רק מעט ולא ממש ברצינות, משהו כמו 3 פעמים בשבוע "אימוני בלוף"...

איציק בן מלך: מה לדעתכם המרכיבים החשובים ביותר להצלחה בריצות למרחקים בינוניים וארוכים?

אריה גמליאל: א) יכולת טבעית מעל הממוצע בסבולת לב-ריאה; ב) ממדי גוף מתאימים: רץ טוב צריך להיות צנום עם מינימום אחוזי שומן (משקלו של אריה גמליאל כאשר היה בשיא הקריירה היה כ-47 ק"ג...); ג) כוח רצון ומוטיבציה להצליח. הנתונים הטבעיים לא שווים כלום אם אין כוח רצון; ד) כושר התמדה; ה) כאשר מגיעים לרמה גבוהה לעשות באופן שוטף לפחות 12-10 יחידות אימון בשבוע; ו) כאשר מגיעים לרמות הגבוהות גם הכוח המנטלי משחק תפקיד מאד חשוב בהצלחה בתחרויות; ז) לא לאבד את הראש גם כאשר מצליחים וגם כאשר נכשלים בתחרויות. אני אף פעם לא יצאתי מגדרי בניצחונות ולא הורדתי את הראש אחרי כישלונות ותמיד הבטתי קדימה אל היעדים שהצבתי לעצמי; ח) מאד חשוב שיהיה לך מאמן טוב שיהיה גם בעל ידע בפיזיולוגיה ובתורת האימון וגם ייתן לך תמיכה נפשית. היחסים עם המאמן צריכים להיות כמו בין אב ובנו. חשוב מאד גם להתאמן בקבוצה עם רצים ברמה שלך או אפילו עם רצים ברמה יותר גבוהה.
יחיעם סקיטל: כאשר אריה גמליאל הגיעו אליי באו איתו עוד 4 רצים שהיו יותר טובים ממנו ואותם לא רציתי לאמן ואת אריה רציתי. בניתי אותו לא לשנה אחת אלא ל-7 שנים קדימה. גילית אצל אריה התמדה ו"יקיות". בכל שנה אריה ידע מה המטרה ומה המטרה לשנים הבאות. הייתה לנו קבוצה וכל אחד עודד את חבריו.
זוהר זימרו:  ספורטאי שאין לו משמעת עצמית לא יוכל לממש את הפוטנציאל. חשוב מאד שיהיה לו מאמן בעל ניסיון. אני כמאמן מתייעץ עם מאמנים אחרים ורוצה כל הזמן ללמוד.

איציק בן מלך: מה היה אימון היה האינטנסיבי ביותר שאתם זוכרים כספורטאים או כמאמנים?

גיזאצ'ו יוסף: אני עברתי מ-800 עד מרתון. ב-800 מ' זכור לי במיוחד אימון בו עשיתי  4X800 מ' על  1:55 ד', עם 5 דקות הפסקה. אחרי האימון הזה חצי שעה לא זכרתי איך קוראים לי...
איציק בן מלך: גיזאצ'ו, אתה התאמנת תקופה מסוימת בקניה. איך מתאמנים שם? מה עושה שם רץ  1500 מ' בשבוע?
גיזאצ'ו יוסף: רצי 1500 בקניה מגיעים ל-160 ק"מ בשבוע. עושים 3 אימוני איכות בשבוע. בתקופת ההכנה לתחרויות זה יכול להיות שלושה אימוני איכות על מסלול אך בתקופת ההכנה הכללית זה יכול להיות גם אימון איכות אחד על מסלול, אימון פרטלק אחד בשטח ואימון עליות אחד. עשינו לפחות שני אימונים ביום ולפעמים גם שלושה אימונים ביום. האימונים היו ב-6 בבוקר, ב-11 בצהריים וב-4 או ב-5 אחה"צ.
יחיעם סקיטל:  כאתלט התאמנתי עם אלוף ישראל בריצות קצרות לוי פסבקין. עשינו  חזרות מהירות  של 150  מטר, עם הפסקות קצרות.  בחזרות הראשונות הוא היה משיג אותי אבל אחרי 5 חזרות אני כבר הייתי מקדים אותו בגלל הסבולת העדיפה שלי. כמאמן אני זוכר שנתתי לרצי 1500 אימון של  1200 מ' בפחות מ-3 דקות ואחר כך 5 פעמים 300 על פחות מ-40 שניות. אריה גמליאל ובמיוחד רוני מעוז היו תמיד בעלי סיומת חזקה. אם רוני מעוז היה מגיע ל-300 אחרונים ב-1500 עם רץ אחר הוא היה משיג אותו.
אריה גמליאל: באימון שיחיעם סיפר עליו כהכנה לריצת 1500 מ' אני זוכר שראיתי כתמים שחורים והרוק שלי הפך קשה ולבן... 1200 מ' על 2:58 זה אומר פחות מדקה ל-400 מ' או פחות מ-2:30 ל-1000 מ'... את החזרות של ה-300 הייתי מתחיל על 41 שניות ומסיים על 39 שניות.  חודש לפני שקבעתי את השיא האישי שלי ב-10,000 מ' עשיתי אימון של  5 פעמים 2000 מ' עם 4 דקות הפסקה של ריצה קלה שבה גם לקחו לי דגימת דם לחישוב ריכוז לקטט. הריצה הראשונה הייתה על 5:52 ד' וכל הריצות הבאות היו מהירות יותר והאחרונה הייתה על 5:29 ד'.
זוהר זימרו: האימון שהכי זכור לי היה בשנת 2011 באתיופיה בהכנה למרתון. 5 פעמים 2000 מ' על 69-68 שניות ל-400 (5:45-5:40 ל-2000) עם שתי דקות הפסקה אחר כך 5 פעמים 1000 מ' על 68-67 שניות ל-400 (2:50-2:47 ל-1000). כל זה בתנאי גובה באתיופיה. לא יכולתי אפילו לאכול ארוחת בוקר אחרי האימון הזה באצטדיון המסתכם כמובן ב-15 ק"מ.

איציק בן מלך: מהם העקרונות לשיפור סבולת? יש כאן היום לא רק חניכי קורס מאמני אתלטיקה אלא גם חניכי קורס מאמני כושר גופני למשחקי כדור וגם נציגים ממחלקת כושר קרבי בצה"ל, כך שאני רוצה שתדברו על עקרונות כללים לפיתוח סבולת.

אריה גמליאל: לפני שמתחילים אימונים אינטנסיביים צריך לבנות בסיס רחב באמצעו אימוני נפח, כלומר לרוץ מרחקים גדולים. סוג אימון אחד שאני ממליץ עליו מאד הוא אימון עליות. בתקופת השיא שלי כאתלט הייתי רץ  בגבעת המופעים בפארק הירקון במשך 45 דקות בקצב ממוצע של 3:05 עד 3:10 לק"מ של עליות וירידות מכיוונים שונים. אימוני עליות גם מחדדים את היכולת המנטלית של הרץ. בשלב מאוחר יותר לעבוד הרבה על מהירות ולפחות פעם בשבוע אימון כוח בחדר כושר. אני חושב גם שצריך לעבוד הרבה על גמישות וקואורדינציה ומשחקים עם הגדלת צעדים ,הקטנת צעדים, תרגילי הצמדות לרצים אחרים ובריחה מהם בנקודה מסוימת. אפשר לנסות גם לרוץ 5-2 ק"מ עם חליפת משקולות של 10-8 ק"ג ואחר כך להוריד אותה ולרוץ כמו מלוע של תותח.
רותי זינדל-אוכמן,  מרתוניסטית וחניכה בקורס מאמני אתלטיקה: שאלה לאריה גמליאל: מה היה  נפח האימונים השבועי שלך כאשר קבעת את השיא שלך בריצת 10,000 מטר?
אריה גמליאל: כאשר הייתי בשיאי, לפני 40-35 שנה עוד לא הבינו את חשיבות אימוני הנפח. אני עשיתי רק  160 ק"מ בשבוע, לא עשיתי 200 ק"מ בשבוע, אבל עשיתי שלושה אימוני איכות בשבוע ועוד 10-9 אימוני ריצות קלות בשבוע ואצלי ריצה קלה התבטאה ב-10 ק"מ בבוקר בקצב של 3:45 דקות לק"מ, לא ידעתי לרוץ לאט יותר.
זוהר זימרו: העקרונות החשובים בהכנת רצים: צריך לבנות  בסיס רחב הנבנה באופן הדרגתי לאורך השנים עם התאמה למרחקים בהם מתמחה הרץ. ככל שעולה המרחק כך צריך לגדול גם נפח האימונים. רצי המרתון הבכירים שלנו עוברים 220-200 ק"מ בשבוע. אצל רצי 10,000 בתקופת ההכנה מגיעים ל-170 ק"מ בשבוע ובתקופת התחרויות  מורידים את הנפח ומתמקדים יותר באימוני ריצה בקצב מהיר יותר.
יחיעם סקיטל: השאלה היא מאד מורכבת. אני שמח שאריה גמליאל מבין  היום את עקרונות האימון שלי. כאשר הוא התאמן אצלי השתדלתי שהוא לא יבין אותם!  אריה גמליאל עשה בהדרכתי בין 120 ל-160 ק"מ בשבוע. צריך לזכור שבאותה תקופה לא הייתה מפותחת רפואת הספורט ולכן היינו צריכים להיות זהירים באימונים. לא פחות חשוב מהאימונים הוא לדעת איך להתאושש מהם וזו תורה שלמה. מי שלא יודע את תורת ההתאוששות שלא יאמן! הרצים שהתאמנו אצלי לא נפצעו! צריך להביא את הרצים לכושר המיטבי שלהם. זה אומר שהם יגיעו לתחרות בכושר טוב ורענננים. עשינו המון תרגילי גמישות וקואורדינציה באימונים. לאריה גמליאל הייתה בעיה של נטיה בכף הרגל וידעתי שבמסלולי פחם (סינדר) לא תהיה לו בעיה אבל אם הוא ירוץ על מסלולים סינתטיים הוא עלול להיפצע.  בכלל, מעבר לאימונים על מסלולים סינתטיים הוא מאד בעייתי ורצים רבים נוטים להיפצע במעבר הזה. אני עשיתי לכל הרצים שהתאמנו אצלי הכנה למעבר הזה וזאת מאחר שהמסלול הא קפיצי והוא מגיב לתנועות הריצה, מה שלא היה במסלול סינדר.  מצאתי דרך לחבוש  לאריה את כף הרגל כדי למנוע נזק.  הייתה לאריה בעיה נוספת, פיסוק מוגזם בין הרגליים. התאמנו אז גם באצטדיון המכביה בתל אביב ועשיתי לאריה אימונים מיוחדים כמו ריצה על הבנקט. באותה תקופה היו מגיעים לארץ רצים מגרמניה לערוך מחנות אימונים. אני זוכר ששאלו אותי למה אנחנו רצים כל כך מהר באימונים?

איציק בן מלך: למה אנחנו יכולים לצפות מהרצים שלנו במשחקי טוקיו 2021 ובעתיד בכלל?

גיזאצ'ו יוסף: ההישג הטוב ביותר עד היום של רץ ישראל במרתון אולימפי הוא המקום ה-20 אותו תפס היילה סטאין באתונה 2004 כך שכל מיקום טוב יותר של רץ ישראלי במרתון בטוקיו יהיה מספיק מכובד. בהמשך, הרצים בדור הנוכחי של המרתוניסטים  מסוגלים להתקדם עוד ולהגיע ל-2:05 במרתון ואפילו ל-2:04, השאלה היא כמה אנחנו כמדינה רוצים את זה. מבחינת מוטיבציה וכישרון הרצים שלנו לא נופלים מהרצים של המדינות האחרות והמאמנים יכולים לדחוף אותם קדימה ככל יכולתם אבל זה לא מספיק. 
יחיעם סקיטל: יש לנו מאמנים מעולים לרצי המרתון שהביאו אותם להישגים חסרי תקדים אבל אני חושב שעדיין לא הגיעו להתאמן אצלם מספיק רצים מוכשרים. צריכים לאתר רצים מוכשרים נוספים שיתאמנו אצלם. 
זוהר זימרו: אני חושב שהרצים שלנו יכולים להתברג ב-15 המקומות הראשונים במרתון האולימפי. יש לנו היום תנאים יותר טובים משהיו בעבר כמו מחנות אימונים וטיפולים. גם אני חושב שחסר כאן עומק של ספורטאים ובזה אנחנו בהחלט נופלים ממדינות אחרות כמו קניה ואתיופיה. חסרים לנו עוד רצים מוכשרי שיבואו להתאמן אצל דן סלפטר, גיזאצ'ו יוסף ואצלי. צריך דור המשך של רצים בני 17-15 שנבנה אותם לעתיד.

שאלות מהקהל

שאלה לאריה גמליאל: האם אתה מאמן רצים בכירים?
אריה גמליאל: יש לי הרבה ידע וצברתי הרבה ניסיון. אם תהיה לי הזדמנות אני אשמח לקחת רצים צעירים ולבנות אותם בהדרגה. הבעיה היא שאני ידוע כמאמן קשוח ואלה שירצו להתאמן אצלי יצטרכו לקחת את זה בחשבון. אני לא מוותר, אני לא מעגל פינות והכל אצלי הוא על בסיס מקצועי.
שאלה לגיזאצ'ו יוסף:  מה היית עושה אם לא היית רץ ומאמן?
גיזאצ'ו יוסף:  אחרי שסיימתי את לימודיי באוניברסיטת טקסס טק חשבתי שאני אעזוב את עולם האתלטיקה אחרי תום הקריירה שלי כספורטאי. למדתי מנהל עסקים בין לאומיים. הלכתי לחצי שנה לעבוד אבל הרגשתי שאני לא במקום הנכון וחזרתי לאתלטיקה. התחלתי מאימון רצי פנאי ובהמשך התחלתי גם לאמן רצים בכירים. זה מה שאני אוהב לעשות.
שאלה לאריה גמליאל: מה עמד לעיניך לפני שקבעת את השיא ב-10,000 מ'?
אריה גמליאל: קודם כל רציתי לקבוע את המינימום למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 1984. לפי האימונים שלי ידעתי שאני אצליח לשבור את השיא. השיא הקודם שלי היה 28:56.09 ובריצה בלובן שבבלגיה בחודש יוני 1984 קבעתי 28:42.9 ד' ועל סמך תוצאה זו נשלחתי למשחקים האולימפיים.
יחיעם סקיטל: אני רוצה להוסיף עוד משהו. לפעמים עודף ידיעה הוא לא טוב. כאשר אריה גמליאל ורצים אחרים שהתאמנו אצלי עשו למשל חזרות של 200 מטר לא אמרתי להם באיזה זמן הם צריכים לרוץ אלא "תרוצו ב-80% מאמץ", "תרוצו ב-70% מאמץ" וכדומה. בחודש מאי 1980 אריה גמליאל שבר את השיא הישראלי בריצת 3000 מ' בתחרות בגרמניה וקבע זמן של 7:58.0. לפני הריצה אריה שאל אותי אייך לרוץ. הצבעתי על אחד הרצים ואמרתי לאריה להדבק אליו. המאמנים הגרמנים התפלאו ואמרו שזה רץ ברמה עולמית גבוהה אבל אני חשבתי שלכל היותר לקראת הסוף הגרמני יברח לאריה. בסופו של דבר הוא השיג את אריה במעט מאד ואריה שבר את השיא הישראלי.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.