פטר דוידוביץ' | אתלטיקה | 28/08/2016

הדיפת כדור ברזל, חלק ד'

ד"ר פטר דוידוביץ'

​הצגת סוגי ההדיפות נועדה בעיקר כדי להבהיר את חשיבות התנועה האופקית ולהדגיש את יתרונות הגלישה. בכל מקרה, בכל סוג של הרצה, המטרה היא להגיע לתאוצה מיטבית לקראת תנועת ההדיפה.

סוגי ההדיפות

1. הדיפה מהמקום – גב לכיוון ההדיפה, ביצוע ההדיפה ללא צעדים מקדימים.

2. הדיפה מהליכה -  פנים לכיוון ההדיפה. צעד ברגל שמאל והפניית הגוף ימינה, צעד שיכול ברגל ימין ושוב צעד מהיר בשמאל והדיפה מיד בהמשך ההתקדמות. הדגש הוא על הורדת מרכז הכובד תוך ביצוע צעד שיכול ברגל ימין והאצה לקראת שחרור הכדור.

3. הדיפה צדית בהליכה – עמדת המוצא עם צד שמאל לכיוון ההדיפה. עמדה זו מאפשרת ריכוז טוב יותר בביצוע צעד השיכול ברגל ימין שתהיה שטוחה ככל האפשר וזה יאפשר הדיפה נכונה.

4. הדיפה עם גלישה צדית (סגנון פוקס) – סגנון זה קרוי על שם Jim Fuchs ששיפר 4 פעמים את שיא העולם שיא העולם בהדיפת כדור ברזל  בשנים 1948 – 1950. סגנון זה נפוץ למדי בבתי ספר. 

עמדת המוצא: צד שמאל פונה לכיוון ההדיפה. הנפת רגל שמאל הצידה, סגירה וגלישה ברגל ימין תוך הנפה נוספת, שטוחה, של רגל שמאל ורק לאחר סיום ההנפה הפנייה – דחיפה חזקה ומהירה ברגל ימין. רגל ימין צריכה להגיע במהירות אל מתחת למרכז הכובד של הגוף כך שההודף ירד לקרקע ברגל ימין כשכל משקל גופו נמצא מעליה. רגל שמאל פועלת כמו בהדיפה צדית בהליכה.

5. הדיפה גבית עם צעדי רדיפה – עמדת מוצא: גב לכיוון ההדיפה. צעד הרדיפה צריך להיות שטוח ובסופו יש להגיע לעמדת המוצא של ההדיפה מהמקום.

אני לא ממליץ על סגנון זה בשל החשש של העברת מרכז הכובד אל רגל שמאלעוד לפני תחילתה של פעולת ההדיפה. יש הטוענים כי סגנון ההדיפה הגבית של אובראיין (ראו להלן) קשה מדי לתלמידים בגלל חולשת שרירי גב הרלוונטיים להדיפה ולכן הם ממליצים על ההדיפה הצדית. אף על פי כן, עם הכנה נכונה ולימוד הסגנון כמיומנות מוטורית ספציפית, אני ממליץ על לימוד סגנון אובראיין לתלמידים.

6. הדיפה עם גלישה גבית (סגנון אובראיין) – סגנון זה קרוי על שם Parry O’Brien שקבע 17 שיאי עולם בהדיפת כדור ברזל (רק עשרה מהם אושרו רשמית) בין השנים 1953 – 1959. הוא היה הראשון שהדף מעל 18 ומעל 19 מ'. הוא זכה בשתי מדליות זהב אולימפיות (הלסינקי 1952 ומלבורן 1956). הוראת הסגנון באה כמובן לאחר הוראת יסודות ההדיפה ותנועת ההדיפה מהמקום.

עמדת מוצא: גב לכיוון ההדיפה. משקל הגוף על רגל ימין. רגל שמאל תומכת בקצה האצבעות וכפופה מעט. רגל ימין צמודה לחישוק של מעגל ההדיפה, כף הרגל מסובבת מעט פנימה (בעיקר אצל מתחילים). והידיים כמו בהדיפה מן המקום.

כדור הברזל נמצא מעל רגל ימין. מרפק ימין כפוף בזווית של 45 מעלות ונמצא לפני קו הכתפיים.יד שמאל (היד ללא הכדור) כפופה מעט לפני הגוף, כדי לשמור על שיווי משקל ולסייע מאוחר יותר בהפניית הגוף שמאלה.

תנועות מקדימות – לפני תחילת ה"הרצה" ישנן כמה תנועות מקדימות:

1. הטיה של הגו לפנים (הכתפיים נמצאות כמעט בקו אחד עם המותניים).

2. רגל ימין (הנושאת לבדה את כל משקל הגוף) מתכופפת לזווית של 40-30 מעלות בין השוק לירך.

3. רגל שמאל מתכופפת אף היא ומתקרבת אל ברך ימין.

התנועות המקדימות אצל ההודף המתחיל מעטות ואיטיות מאלה של ההודף המתקדם בשל הצורך בשליטה על שווי המשקל וקצב התנועה. בשלב זה ימליץ המורה לתלמידיו:

• למצוא עמדת מוצא נוחה ויעילה.

• להקפיד על תנועה רצופה של הכדור מתחילת התנועה (דרך הגלישה וההדיפה עצמה) ולהגביר את מהירות תנועתו של הכדור לקראת ההדיפה. ההאצה היא הדרגתית ורציפה.

• בשלב זה יש להשאיר עדיין את הגב לכיוון ההדיפה.

הגלישה היא התנועה שמבצע ההודף בתוך מעגל ההדיפה ולאורכו – לכיוון ההדיפה. תנועת הגלישה מעבירה לכדור מהירות אופקית הדרושה בשלב שחרור הכדור מהיד. מטרת הגלישה היא להביא את ההודף למצב מיטבי ויעיל להדיפה.

• בזמן הגלישה, תוך האצת התנועה – הכיוון הוא ישר ובמינימום תנועות לצדדים או תנועות אנכיות.

• בזמן הגלישה מתחילה תנועה קלה כלפי מעלה (הזדקפות הגוף ממצב כפיפה).

• רגל שמאלה מונפת לאחור ומבצעת מעין בעיטה ובו-זמנית יש דחיפה של רגל ימין.

• הגלישה מתחילה כאשר רגל ימין מסיימת את הדחיפה.

• הגלישה מתבצעת תוך תנועת הגוף לאחור, לכיוון ההדיפה. רגל ימין מחליקה לאחור ככל האפשר קרוב לקרקע.

• הורדת שתי הרגליים לקרקע נעשית כמעט בו-זמנית. הגב פונה עדיין לכיוון ההדיפה.

• הנחיתה היא על כריות כפות הרגליים. הן פונות החוצה בזווית של 60 עד 90 מעלות. הפניית כפות הרגליים מקדימה את הפניית הגו.

המורה ימליץ לתלמידיו להקפיד על הנקודות הבאות בשלב הגלישה:

1. האצה הדרגתית אך עם תנועה רפויה.

2. תנועת הרגליים מקדימה את תנועת הגו עד לשלב הסופי.

3. רצוי למשוך את תנועת רגל ימין אל מתחת למרכז הכובד של הגוף. כך יסיים התלמיד את פעולת הגלישה כשכל משקל גופו נמצא מעל רגל ימין.

4. רצוי לעכב את הפניית הכתפיים שמאלה (לכיוון ההדיפה).

5. על החלק התחתון של הגוף להיות דינמי בעוד שהחלק העליון פסיבי.

6. בסיום הגלישה כרית רגל שמאל צריכה להימצא  בקו אחד עם עקב רגל ימין.

7. הפניית הגוף לאחר סיום הגלישה מתחילה ברגליים. החלק העליון מתחיל לפנות שמאלה רק כאשר הרגליים ישרות כמעט לגמרי. המותניים נעים לפנים בד בבד עם הפניית החלק העליון שמאלה, משקל הגוף עובר אל רגל שמאל (הישרה), מה ש"מקפיץ" את הגוף אל תוך ההדיפה.

8. לאחר הנחיתה על שתי הרגליים, בסיום הגלישה, כל התנועות זהות להדיפה מהמקום.

ארגון התלמידים

ארגון התלמידים לקראת לימוד ההדיפה והתרגול שלה הוזכר בחלק של המאמר העוסק בהדיפה מן המקום. כאשר מתרגלים גלישה מומלץ לסמן על הקרקע מספר מעגלי הדיפה בעלי קוטר חוקי (2.135 מ'). אם שטח ההדיפה מוגבל ניתן לסמן מעגלי הדיפה כך שהמעגלים עצמם יוצרים מעגל והמורה ניצב במרכז "מעגל המעגלים" (כמובן שההדיפה היא כלפי חוץ ולא כלפי מרכז מעגל המעגלים).

תרגילים ללימוד הגלישה

1. גו נטוי לפנים, ידיים למטה, כתפיים רפויות. הליכה לאחור ברגליים כפופות. מרחק ההליכה 20 מטר. יש לחזור על התרגיל 8-6 פעמים.

2. אותה עמדת מוצא, צעדי ריצה מהירים וקצרים לאחור לאורך 20-15 מטרים. 8-6 חזרות.

3. ריצה מהירה לאחור בצעדים קטנים ומעבר לניתורים לאחור לאורך 20-15 מטרים. 8-6 חזרות.

4. ניתורים על רגל אחת לאחור לאורך 20-15 מטרים. אפשר להחליף רגל באמצע הדרך. 8-6 חזרות.

5.  תרגיל לשיפור היציבות ושווי המשקל: עמידה עם הגב אל סולם שבדי. רגל שמאל (רגל ההנפה בגלישה) מונחת על שלב בגובה המותניים. כפיפה לפנים והזדקפות. בהמשך לשלב גם הפניות הגוף לשמאל ולימין.

6. כמו התרגיל הקודם אך עם כפיפת רגל ימין (הרגל העומדת על הקרקע) ובהמשך גם עם ניתורים  קלים.

7. תרגיל לשיפור הכוח המתפרץ ברגל ימין: עמידה ברגל ימין על דיוטת ארגז. קפיצה לאחור וביצוע תנועת הגלישה.

8. תרגיל לשיפור תנועת הרגליים: עמידה בזוגות פנים אל פנים באחיזת ידיים. תלמיד א' מבצע מספר ניתורים על רגל אחת ואז הנפת רגל שמאל ודחיפה ברגל ימין. תלמיד ב' מחזיק אותו בידיו לשמירה על שווי המשקל.

9. לימוד התנועות המקדימות את הגלישה. חשוב לבצע את התנועות במצב רפוי ובקצב נוח.

10. לימוד הגלישה: גלישה לאורך קו מסומן ברגל ימין ואחר כך בשמאל.

• גלישה ברגל ימין תוך מעבר מעל דלגית או מכשול נמוך מאד. אחר כך ברגל שמאל.
• בזוגות: רגל שמאל מוחזקת על ידי בן הזוג. צעדי גלישה שטוחים ודינמיים תוך משיכה מהירה של רגל ימין והעברת כל משקל הגוף אל הרגל.
• גלישה בימין תוך ביצוע משימה כלשהי (כמו בעיטה בכדור בעקב הרגל, למשל). אותו הדבר ברגל שמאל.
• ביצוע גלישה של שני תלמידים במקביל ועצירה בשלב הנחיתה על שתי הרגליים.

חשוב לשלב את לימוד הגלישה עם המשך תרגול ההדיפה מן המקום.

11. אין לתרגל יותר מדי את הגלישה "על ריק". חשוב להגיע לביצוע הדיפה שלמה, אך רק כאשר המורה מעריך שהתלמיד מסוגל לבצעה.

ביצוע ההדיפה הגבית השלמה.

טעויות אופיניות להדיפה הגבית ותיקונן

מבחנים

כמו בסיום כל תהליך לימודי של מיומנות מוטורית כלשהי, כך גם בלימוד ההדיפה יבדוק המורה בסוף התהליך באיזו מידה הוא הצליח לממש את המטרות שהציב לעצמו. המורה יכול להשתמש בשלושה סוגים של מבחנים:

הערכה של רמת הביצוע – באיזו מידה התלמיד ביצע נכון את תנועת ההדיפה – בשלמותה או חלקים ממנה (התנועות המקדימות, הגלישה וההדיפה). המורה יכול להעריך גם רק חלק מהמיומנות, למשל: שמירה על שווי משקל, יעילות ההנפה של רגל שמאל, סיבוב הגו וכדומה.

הערכת רמת ביצוע משולבת בהישג – המורה יעריך את הביצוע וגם ימדוד את ההישג.

מדידה תוך שימוש בטבלאות הישג- כמו בכל מקצוע אחר בחינוך גופני ההערכה צריכה להתבסס על התקדמותו של התלמיד ביחס לעצמו אך גם, במידה מסוימת, על ההישגים המצופים מבני גילו. מצורפות כאן שתי טבלאות הישג.

טבלת הישג מעובדת לפי Lohman (כל ההישגים במטרים)

טבלת הישג מעובדת לפי Gygax