יורם אהרוני | כושר גופני | 12/08/2018

The Fat but Fit paradox

מה אנחנו יודעים עליו ומה אנחנו לא יודעים

תקציר מאמר שהופיע ב-The British Journal of Sports Medicine

בסוף שנות השמונים התפרסם מחקר שהראה כי אנשים שכושרם האירובי היה מתחת לאחוזון ה-20 היו בסיכון גבוה יותר לתמותה, 8 שנים אחרי המבחן.  בהמשך השנים התפרסמו מחקרים  נוספים שהראו כי נשים וגברים בכושר נמוך היו בסיכון גבוה יותר לתמותה ממחלות לב וכלי דם. גם השמנה היא גורם סיכון  לתמותה ממחלות לב.

בסוף שנות ה-90 החלו להופיע מחקרים שהראו כי אנשים הסובלים מהשמנה אך  כושרם האירובי הוא מעל האחוזון ה-20 ("היו בכושר") לא נבדלים בסיכון שלהם לגבי תמותה ממחלות לב מאנשים שהיו בכושר אך אינם סובלים מהשמנה. הפרדוקס הזה כונה: The Fat but Fit paradox.

מכאן עולה המסקנה כי כדי להוריד את הסיכון למחלות לב לא מספיק לשמור על משקל תקין – צריך גם להיות בכושר. יש מחקרים שהראו אפילו כי אנשים הנמצאים בכושר וסובלים מהשמנה נמצאים בסיכון נמוך יותר למחלות לב מאנשים בעלי משקל תקין שאינם בכושר.

השמנה וכושר אירובי נקבעים בחלקם, יש הטוענים ב-50%, מתורשה, והשאר מגורמים סביבתיים כמו תזונה ופעילות גופנית.  מתחילות להצטבר גם עדויות על כך  שכושר אירובי קשור להיבטים בריאותיים אחרים בקרב בני נוער. יש למשל עדויות לכך שבני נוער העונים להגדרה של Fat but Fit יש להם סיכוי מופחת לסבול מדיכאון יחסית לאלה שאינם בכושר. כושר והשמנה פועלים בכיוונים מנוגדים בתחומי בריאות רבים, כלומר הכושר מקטין את הסכנות הבריאותיות של ההשמנה באותם תחומים. בין תחומים אלה אפשר לציין: היפר אקטיביות, דימוי עצמי, סרטן, יציאה  מוקדמת לגמלאות מסיבות רפואיות, כבד שומני ותפקודים קוגניטיביים.

חשוב עם זאת להבין כי המידע שהצטבר בנושא זה נאסף כמעט כולו ממחקרים אפידמיולוגיים ולכן קשה להקיש מהם על סיבה ותוצאה.  יש אמנם מספר מחקרים שהראו כי שיפור בכושר גם ללא ירידה במשקל הביא להורדת הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב אבל עדיין קשה להסיק מהם ששיפור הכושר היה הגורם להקטנת הסיכון לתחלואה ולתמותה. ידרשו בעתיד מחקרים  בקרב אנשים הסובלים מהשמנה שכושרם יימדד  לפני תחילת תוכנית ההתערבות ואחריה כדי לראות אם לשיפור הכושר הייתה השפעה.

השמנה, ובמיוחד השמנה חמורה (BMI  מעל 35 ק"ג/מ"ר) היא בעיה רפואית גדולה והשלכותיה נרחבות. יתכן שמאמצים להקטנה  ההשלכות הבריאותיות של מגפת ההשמנה צריכים להתרכז בשיפור הכושר ולא רק בהפחתה במדדי ההשמנה.

הטבלה הבאה מציגה את ערכי תצרוכת החמצן המרבית (מ"ל/ק"ג/דקה)  לגילאים שונים ממבחנים המבוצעים על מסילה נעה או אופני כושר. אנשים שתצרוכת החמצן שלהם מתחת לערכים המופיעים בטבלה נחשבים לכאלה ש"אינם בכושר".

מקור:

Francisco B Ortega,  Jonatan R Ruiz,  Idoia Labayen,  Carl J Lavie,  Steven N Blair. The Fat but Fit paradox: what we know and don’t know about it. Br J Sports Med Published Online First: 05 June 2017. doi: 10.1136/bjsports-2016-097400

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.