אנטולי שפראן | אתלטיקה | 26/11/2019

ההיסטוריה של הקפיצה לגובה

מאת אנטולי שפראן

לאורך היסטורית הקפיצה לגובה, ניסו מאמנים וספורטאים למצוא טכניקה אופטימלית לביצוע ניתור ומעבר של הרף.

 בטכניקת הניתור כמעט ולא היו שינויים לאורך השנים, אך טכניקת מעבר הרף השתנתה כל הזמן.

בתחילת המאה ה-20 עברו ספורטאים את הרף בסגנון התעמלות: הרצה בזוית ישרה (יחסית) לרף, הספורטאי הרים את רגליו קדימה (כמו בקפיצה לרוחק) ובמצב זה עבר את הרף.

לאחר מכן הגיע תור המספרת: ההרצה בזווית חדה יחסית לרף, הספורטאי מנתר עם הרגל הרחוקה  מהרף, מניף את הרגל הקרובה ואחר כך את רגל הניתור.

 לדעתו של מחבר מאמר זה, סגנון המספרת הוא סגנון קל מאד ללמידה אך לא יעיל, משום שסגנון זה בונה אצל הספורטאי המתחיל הרגלי תנועה שליליים, שמפריעים ללימוד סגנון הפוסברי בהמשך.

בהמשך התפתחות המקצוע, סגנון המספרת עבר לסגנון "מספרת מזרח ארה"ב" (eastern cut-off): הספורטאי רץ בזווית ישרה ביחס לרף ולאחר הרמת רגל ההנפה, שכב על צידו והעביר את רגל התנופה קודם ולאחר מכן את רגל הניתור ולבסוף את הגו.  בתהליך המעבר, גופו של הספורטאי היה מקבל צורה של קשת שללא ספק השפיעה בצורה חיובית על יעילות מעבר הרף.

שיאי עולם בקפיצה לגובה מוכרים רשמית רק החל מיסוד הפדרציה הבין לאומית לאתלטיקה (IAAF) בשנת 1912 (ממש לאחרונה היא שינתה שמה ל-World Athletics). בטבלה מובאת התפתחות ההישגים הטובים ביותר של אתלטים חובבים שידוע עליהם לפני יסוד IAAF ( שחלקם אושרו כשיאים לאומיים בבריטניה ובארה"ב):

 

קפיצה לגובה נשים

לסגנון פוסברי הייתה השפעה מהירה מאד על הנשים, ולא רק בקפיצה לגובה. המנצחת  בקרב-5 במינכן 1972, מרי פיטרס, למדה מהר את הסגנון. היא השתתפה בקרב-5 גם בטוקיו 1964 וקפצה שם לגובה 1.60 ובמקסיקו-סיטי היא קפצה 1.53 מ', במסגרת הקרב. במינכן, בסגנון פוסברי, בגיל 33, היא עברה 1.82! לעומתה, היידה רוזנדהאל מגרמניה המערבית, אתלטית הרבה יותר מוכשרת, לא למדה את הסגנון ועברה רק 1.65. בסוף התחרות ההפרש בין השתיים היה קטן מאד. לו הייתה עוברת רוזנדהאל גובה של 1.68, היא הייתה המנצחת בקרב-5.  בביקור שערכה רוזנדהאל בישראל לפני מספר שנים היא נשאלה מדוע לא למדה את סגנון פוסברי וסיפקה תשובה מפתיעה: לא היו מזרני נחיתה! אסתר רוט שעמדה באותה פגישה לצדה של רוזנדהאל סיפקה תשובה דומה לשאלה מדוע לא למדה גם היא את סגנון פוסברי שהרי בשנת 1971 היא התחרתה בקרב-5 ועברה גובה של  1.53 במספרת.

 

 

 

גם המנצחת בקפיצה לגובה במינכן 1972, אולריקה מאייפרת, כבר קפצה בסגנון פוסברי. הקנדית דבי בריל כנראה פיתחה את הסגנון בלי קשר לפוסברי, פחות או יותר באותו הזמן, אך מאחר שלא זכתה במדליה אולימפית, כל הקרדיט ניתן לפוסברי. בריל, ילידת 1953, הייתה לצפון אמריקאית הראשונה שעברה  6 רגל (1.83 מ' ) וזכתה כבר בגיל 17 בניצחון במשחקי חבר העמים.  לאחר שסיימה במקום השמיני במינכן 1972 היא פרשה מפעילות בשל הזעזוע מרצח חברי המשלחת הישראלית שם וחזרה לפעילות רק ב-1975 לקראת המשחקים האולימפיים במונטריאול שם לא הצליחה לעבור את גובה הפתיחה שלה במוקדמות. הישגה הטוב ביותר היה 1.99 באולם בשנת 1982, אז "הישג השיא" באולם (שיאים רשמיים באולם הוכרו רק משנת 1987).

כאשר ניצחה מאייפרת במינכן, בגיל 16, היא קבעה 1.92 מ' והשוותה את שיא העולם  של אילונה גוזנבאואר מאוסטריה מ-1971 (בסגנון גלילת בטן), היא הייתה לאישה הראשונה שהחזיקה בשיא העולמי בסגנון פוסברי. עד כמה התקדמה הקפיצה לגובה לנשים בין 1968 ל-1972 יכולה להעיד גם העובדה כי מארגני משחקי מינכן קבעו כי לגמר יעלו כל הקופצות שיעברו במוקדמות 1.76 מ', משימה בה עמדו 23 קופצות. במקסיקו סיטי 1968 נדרש הישג של 1.74 כדי לעלות ורק 14 עמדו בדרישה. "קוצר ראיה" דומה היה למארגני התחרות לגברים בהלסינקי 1952 שדרשו 1.87 לעלייה לגמר, משימה בה עמדו לא פחות מ-28 קופצים... הקופצת הגדולה של שנות החמישים והשישים, יולנדה באלאס מרומניה קפצה בסגנון מספרת. השיא הראשון שלה נקבע ב-1956 (1.75 מ') והאחרון ב-1961 (1.91 מ'). אחרי כישלונה במלבורן 1956, שם דורגה חמישית בלבד עם הישג של 1.67 מ', היא ניצחה ב-140 תחרויות ברציפות, רצף שנקטע רק בשנת 1967.

המנצחת במלבורן 1956, מילדרד מק-דניאל שברה את השיא של באלאס וקבעה 1.76 בסגנון גלילת צד. דרמה גדולה התחוללה עוד קודם לכן במשחקי לוס אנג'לס 1932 כאשר שתי הראשונות , ג'ין שילי ובייב דידריקסון, שתיהן מארה"ב,  קבעו  שיא עולם (1.65 מ'), שילי במספרת ודידריקסון בסוג של גלילה. למרות ששילי עברה את הגובה בניסיון הראשון ודידריקסון בשני, לא הוכרזה מיד שילי כמנצחת מאחר שלפי החוק דאז, במקרה של שיויון  בהישג במקום הראשון נדרשו קפיצות הכרעה. שילי עברה 1.67 וכך גם דידריקסון. בהתאם לחוקה שהייתה תקפה אז ובניגוד למצב כיום, הישגים בקפיצות הכרעה לא היו יכולים להיות מאושרים כשיאים. לפתע, במקום שהרף יועלה ל-1.69, הוכרז סגנונה של דידריקסון כלא חוקי והוחלט כי שילי תזכה בזהב ודידריקסון בכסף....

הראשונה לעבור 1.70 מ' הייתה האתלטית ההולנדית הרב-גונית, פאני בלנקרס-קון שקבעה 1.71 בשנת 1943, במספרת. הראשונה לשבור שיא לנשים בגלילת בטן הייתה שילה לארויל מבריטניה שקבעה 1.72 בשנת 1951.

השיא של גוזנבאואר ומאייפרת נשבר על הבולגריה יורדנקה בלגוייבה שקבעה 1.94, זמן קצר אחרי משחקי מינכן בהם דורגה שנייה עם 1.88 מ'. במשחקי עצמם נראה היה כי בלגוייבה עברה גם 1.90, אך זמן לא קצר אחרי קפיצתה,  בעודה לובשת את בגד האימון נפל לפתע הרף והשופטים  סימנו לקפיצה פסולה.

 הקופצת האחרונה שהחזיקה בשיא בסגנון גלילת בטן הייתה רוזמרי ויטשאס-אקרמן ממזרח גרמניה שבסדרה של שיפורים הביא את השיא עד ל-2.00 מ', הישג שנקבע בתאריך 26.8.1977 במערב ברלין.  באליפות אירופה 1978 נשבר שיא זה על ידי האיטלקיה שרה סימאוני שעברה 2.01 מ', בסגנון פוסברי. שיאה נשבר באליפות אירופה הבאה, אתונה 1982 על ידי מאייפרת שעברה 2.02, 10 שנים (ו-10 ס"מ...) אחרי שהשוותה את שיא העולם. מאייפרת שברה שוב את השיא שנה לאחר מכן בגביע אירופה בלונדון (קריסטל-פאלאס) כאשר חלפה מעל 2.03 מ' בניסיונה הראשון.  הרף הורם לגובה זה כאשר בתחרות הובילה תמרה ביקובה מברה"מ שעברה 2.01 בניסיון ראשון, בעוד מאייפרת עשתה זאת בשלישי. למאייפרת היו קודם לכן פסילות  גם ב-1.90 וב-1.99 בעוד ביקובה שמרה על לוח נקי מפסילות. ביקובה פסלה בניסיון הראשון ב-2.03, עברה בשני, והשוותה את שיאה של מאייפרת, כמה דקות אחרי שנקבע. הרף הועלה ל-2.05 ושתיהן כשלו בניסיון לעבור. 4 ימים מאוחר יותר בפיזה שבאיטליה, עברה ביקובה 2.04 ושנה מאוחר יותר חלפה מעל 2.05  בקייב. הבולגריה לודמילה אנדונובה עברה 2.07 חודש לאחר מכן במזרח ברלין, הישג אותו השוותה בת  ארצה סטפקה קוסטדינוטבה בסופיה ב-1986. קוסטדינובה עברה 2.08 כעבור פחות מחודש, שוב בסופיה, ואת שיא העולם הנוכחי, 2.09 מ' קבעה באליפות העולם ברומא בשנת 1987.

בין 14 האתלטיות שעברו עד היום מעל גובה של 2.05 יש 12 קופצות מאירופה, אחת מדרום אפריקה ואחת מארה"ב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בלנקה ולאסיץ' מקרואטיה, בעלת ההישג השני בכל הזמנים, עם הישג של 2.08 מ' שנקבע בשנת 2009

---

מאמר נוסף בסדרה: לימוד קפיצה לגובה בסגנון פוסברי- פלופ

---

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.