איציק בן מלך | ספורט הישגי | 22/11/2013

אין קיצורי דרך

מאת: ד"ר איציק בן מלך

קיפאון בהישגים באירופה במקצועות אישיים רבים והגדלת מספר הנבחרות במשחקי כדור בגמרים בינלאומיים פותחים אפשרויות לשדרוג והצלחות של ספורטאי ישראל בזירה הבינלאומית. כדי לממש אפשרויות אלה, הספורט בישראל חייב בשינויים משמעותיים, איחוד כוחות ובעיקר תכנית אמיצה ופרספקטיבית רב שנתית ומשותפת לכל גורמי הספורט התחרותי. כיום, קיימים בישראל פרויקטים רבים, חלקם יקרים מאוד שתרומתם קטנה בטווח הארוך  והם "מתמוססים" לאור חוסר התאום ביניהם. בישראל אנו על סף מיצוי היכולת ההישגית. שיפור משמעותי של ההישגים מותנה  בשינויים מהותיים והשקעות במועדונים ובמאמנים. בניית אצטדיונים ובריכות שחייה במאות מיליוני שקלים היא חשובה, אך חייבת להיות בפרופורציה למספר מתקני האימונים ולעקרונות מובטחים לאחזקת המתקן היקר. הפעלת פנימיות לאומיות לספורטאים  בודדים בהשקעה ענקית בגילאים בהם החיזוי להצלחות בגיל הבוגר קטן חייבת (אם בכלל) להיות בפרופורציה לתמיכה שמקבלות האגודות, מחלקות הנוער והאקדמיות המקומיות, וביחס נכון לתמריצים שניתנים למאמנים שאיתרו וטיפחו את הספורטאים.

העסקת מאמנים לאומיים בתנאים מופלגים והתעלמות ממאמנים אישיים (בעיקר בענפים אישיים) במועדונים, תגרום לתסכול וכרסום באיתור והכשרת ספורטאים אצל המאמנים והמועדונים בשטח. חוקים נוקשים בהכשרה והסמכת מאמנים ללא שיפור מעמד המאמן, תנאי העסקתו ודאגה מתמדת לקידומו המקצועי לא יאפשרו פיתוח כוח אדם מקצועי ברמה שתאפשר קידום הספורט ההישגי הספורט הישראלי משווע לתוכנית פרספקטיבית שתתוכנן ע"י מומחים בספורט (ולא ע"י חברת הייטק) מישראל ובעיקר מהעולם ותתמקד במועדונים ובמאמנים. תכנית כזו חייבת להיבנות על בסיס נתונים אובייקטיבים מהעולם ומישראל ולמימושה נדרשים מבנה אירגוני – מקצועי מתאים שיפעל במקצועיות ובסבלנות.  העיקרון בספורט ההישגי הינו השקעה רבה במעטים., עקרון זה ,נוגד את העיקרון הממלכתי-ממשלתי, תפקיד הממשלה ומשרד הספורט להעניק כלים ואמצעים, עליו לסייע בתשתיות ובהעסקת כוח אדם ראוי (על פי החלטות של יחידות מקצועיות), אך לא  לנהל או להיות מעורב ישירות. ברוב המדינות המערביות  קיים גוף משותף של הוועד האולימפי והתאחדות לספורט שאנשיו נבחרו והתמחו בספורט תחרותי והממשלה תומכת ומסייעת על פי אמות מידה ועורכת מעקב ובקרה,  

ספורט הישגי מותנה במסגר גורמים:

1) מאמנים ואנשי מקצוע; 2)כישרונות; 3)מועדונים; 4) מתקנים.

הספורטאי הינו המרכז, אך ללא יכולת לאתרו, לזהות את כישוריו ולהכשירו עד מיצוי היכולת נתקשה מאוד להצליח ברמה ההישגית. המתקנים והציוד הינם הכרחיים בחלק ניכר מהענפים אך אינם קריטיים בכל הענפים. הראייה -  במדינות ובאזורים ללא מתקנים ראויים צמחו בענפים רבים ספורטאי הישג. המאמן ואנשי המקצוע הם המרכיב העיקרי והמכריע בספורט הישגי. בישראל אין למאמן ולבעלי התפקידים המקצועיים הכרה ומעמד הולמים. בנוסף לכך, ישנם גורמים אחרים המקשים על פיתוח ספורט הישגי בישראל ובכללם ריחוקנו מהעולם, ספרות מקצועית דלה בשפה בעברית  ומסורת דלה של תהליכים מוצלחים. כמו כן קיימות חולשות אירגוניות – מקצועיות המקשות על סגירת הפערים. בישראל לא קיים כמעט "המנהל המקצועי" תפקיד החשוב בניתוב תהליכי האימון, גיבוי ותמיכה מקצועית אובייקטיבית למאמן. תפקיד זה הכרחי במועדונים (קיים רק במכבי ת"א כדורגל)והכרחי בהתאחדויות. כדי להצליח בתפקיד זה, מעבר לכישורים, ההכשרה והיכולות חייבים בתנאים מתאימים. כך למשל, לא יכול המנהל המקצועי לשמש או לשאוף להיות גם כמאמן סגל לאומי או מאמן במועדון. באיגודים רבים, בעיקר בענפים האישיים, למאמן  הלאומי השפעה קטנה על הישגי ספורטאי הנבחרות. המנהל המקצועי חשוב יותר ויכול בתפקוד נכון להשפיע באופן משמעותי ארגונית על פעילות הענף בהיבטים ארגוניים ומקצועיים. עליו לגרום לקידום מקצועי של הענף ובכלל זה תמיכה וקידום המאמנים במועדונים ומאמניהם האישיים של ספורטאי ההישג. העדרם של מנהלים מקצועיים גרם לכניסת פוליטיקאים, בעלי ממון או פקידים לתוך חלל שיצר חסר זה.

המאמן במועדון ו\או המאמן האישי קובע לאורך זמן את הישגיו של ספורטאי, כישלונות או הצלחות הישגיות (יחסית לפוטנציאל) ישקפו את היכולת האישיות, המוטיבציה של המאמן וההתאמה שלו לספורטאי. בישראל, פרט למספר מועט של מאמנים, אומללו  רבים  מהם במהלך השנים ונמנעה מהם היכולת להתפתח  ולהצליח ברמה ההישגית. פרט לדרישות מוגזמות בהכשרה והסמכה (תכניות שלא הניבו תוצאות) המעמד, תנאי העסקה, ומחסור בדרך מקצועית הותירו אותנו עם תוצרת דלה של מאמנים מוסמכים, כמעט ללא אנשי מקצוע וכך גם ללא הישגים במישור הבינלאומי. במקרים רבים משתמשים המאמנים באנשי מדע וכושר גופני כעזר בעבודתם, אולם שגיאה נפוצה היא מתן יכולת הכרעה והשתלטות על תהליך האימונים והתחרויות ע"י אנשי המדע והכושר הגופני. המאמן חייב להוביל ואנשי המקצוע הינם רק לעזר. פתרון למצב המאמנים יכול להיות רק בתוכנית רב שנתית הכוללת את כל המרכיבים ובתוכם דגש על קידום וטיפול מאמנים ואנשי מקצוע. תכנית כזו תבוצע בסבלנות ובאורך רוח ובמידה שתופעל כהלכה נראה רק כעבור 8-6 שנים תוצאות אמתיות. 

בניגוד למתקני ספורט, אותם ניתן בתקציב מתאים להקים תוך זמן קצר, הכשרה והעסקת מאמנים מתאימים תהיה תהליך ממושך. איתור המאמנים המתאימים, שכנוע שלהם למחויבות אחרי שרבים מהם איבדו אימון במערכת, וקידומם המקצועי, כל אלה יוכלו להתקיים בתוכנית מיוחדת עם נדיבות כלכלית וסבלנות רבה. ישראל זקוקה בדחיפות למנהלים מקצועיים, מאמנים ואנשי מקצוע שיתמחו בספורט ההישגי. הללו קודמים למתקנים והשקעות ראוותניות בפרויקטים שונים. המועדונים, גם הם הינם תנאי הכרחי למימוש כל תכנית, מועדון צריך לאפשר לספורטאי: מתקן אימונים, חדרי הלבשה ושירותים, מועדון חברתי, אולם שיקומי, קפיטריה, כיתות ואולם להרצאות וכוח אדם שיאפשר בכל גיל התפתחות מיטבית. מועדונים רב ענפיים משולבים בכפרי נוער או בתי ספר או מרכזים קהילתיים יהוו חלק מתוכנית אסטרטגית שתיתן פתרון למצוקת הספורט בישראל. כך לדוגמא, ילדים ונערים יוכלו לשהות ולבלות במועדון שעות רבות  מדי יום ולצד אימונים בענף הספורט, לקיים  אימוני העשרה, לימודי עזר, פעילות חברתית, תרבותית, ועיסוק בענפי ספורט אחרים. המועדונים הקטנים ואלו שבפריפריה הכשירו את רוב ספורטאי העלית בישראל! כדי שנהנה מעתודה רחבה הם ראויים לתמיכה ולסיוע !!!

הכותב היה בין מקימי היחידה לספורט הישגי, ניהל והוביל למדליות ראשונות באליפויות לספורטאים ישראלים באליפויות עולם ,אירופה ובמשחקים האולימפיים במספר ענפי ספורט.   

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.