יורם אהרוני | כושר גופני | 17/03/2013

מרתון - מטרה לא ראויה

מאת: יורם אהרוני

בימים אלה מציין ד"ר קנת ה. קופר מלאת 45 לצאת ספרו הראשון "aerobics" (ראו: http://cooperaerobics.com/aerobics ). קופר הוא נביא "המהפכה האירובית" שהביאה בין היתר לתופעת ה- Running Boom. קופר, שחגג לאחרונה את יום הולדתו ה-82, מטיף לעיסוק שפוי בפעילות אירובית. לדידו, אין סיבה בריאותית לרוץ יותר מאשר 25 ק"מ בשבוע. כאשר עוברים את הסף הזה הסיכון לפגיעה בגוף גדול יותר מאשר התועלת הבריאותית הנוספת. אחת התולדות של ה- Running Boom הייתה "קדחת המרתון" שהתפשטה בעולם החל משנות השבעים. עד שנות השישים המרתון היה מירוץ ליחידי סגולה. מספר העוסקים באימונים מסודרים בריצה למרחקים ארוכים היה קטן, לא רק בארץ אלא גם במדינות עם אתלטיקה מפותחת בהרבה. באחד מהמרתונים של הכנרת בשנות השמונים התארח אצלי מנצח המרתון החמישי, האנגלי קולין קירקהאם, בעל שיא אישי של  2:15:17 שהושג בשנת 1972, שנה בה ייצג את בריטניה במרתון של משחקי מינכן וסיים שם במקום ה-20. קולין סיפר כי בשנות הששים ותחילת השבעים מספר הרצים בעירו, קובנטרי, היה זעום וכאשר היה יוצא לריצה בשדות  וראה עקבות של רץ שעבר שם לפניו, הוא ידע לזהות מי היה הרץ שטבע אותן בבוץ...

לארצנו הגיעה הבשורה ביום האחרון של שנת 1977 עת נערך מרתון הכנרת הראשון.  מירוצים לחצי מרתון התחילו בארצנו כהכנה למרתון הכנרת הראשון ועד מהרה הפכו כמה מהם לאירועים שנתיים (בקעת בית-שאן, הגליל המערבי, הגליל העליון, עין גדי, פתח תקווה וכו') במירוצים אלה השתתפו בדרך כלל לא יותר מאשר 200 רצים ולפעמים אף  פחות מ-100. כל זה השתנה בשנת 1981 כאשר לתמונה נכנס מרתון תל אביב שבמסגרתו נערך גם מירוץ חצי מרתון. במירוץ חצי המרתון בתל-אביב בשנות השמונים היו כ-2000 משתתפים. עד היום מסקרן אותי לדעת מיהם אותם 1500 משתתפים, פחות או יותר, שהיו משתתפים רק בחצי המרתון של תל אביב ופוסחים על המירוצים האחרים שהתקיימו בארץ. אחת ההשערות שלי היא כי חלק גדול מהם השתתפו במירוץ פעם אחת בלבד ולא היו כאלה שהתאמנו ברציפות לאורך מספר שנים. קשה לברר את זה כי מרתון תל אביב של שנות השמונים לא הצטיין במיוחד בפרסום הזמנים והשמות של כל המשתתפים... במירוצים האחרים לחצי מרתון מספר הרצים היה כאמור לא גדול אך רובם המוחלט  השלים את המרחק בפחות משעתיים.  בין השנים 1981 ל-1990 עמד שיעור המסיימים בחצי המרתון בבקעת בית שאן (עמק המעיינות) בזמן של יותר משעתיים על 6.3% - 101 תוצאות מתוך 1615 שנרשמו בכל עשרת המירוצים ביחד. שיעור הרצים שעשו זאת בפחות מ-1:30 שעה היה 38% (613 תוצאות).  בשנת 1985 היו רק 166 מסיימים בחצי המרתון של בקעת בית שאן  אך 80 מהם ירדו מ-1:30 שעה ורק  חמישה סיימו בזמן של יותר משעתיים.

מאמצע שנות התשעים החל גל שני של גידול במספר המשתתפים במירוצים בישראל. הגידול היה בעיקר של רצים ברמות הנמוכות. בין השנים 1991 ל-2000 עלה שיעור המסיימים מעל 2:00 בבקעת בית שאן ל-14.3% (270 מתוך 1883 תוצאות) ובמקביל ירד שיעור המסיימים מתחת 1:30 ל-29.4% (554 תוצאות). המגמה הזו הואצה בעשור הראשון של האלף השלישי: שיעור המסיימים בבקעת בית שאן בזמן של יותר משעתיים עלה ל-21.9% (2046/9348) בעוד שיעור המסיימים בפחות מ-1:30 שעות ירד ל-12.4% (1161 תוצאות). כמובן שבמקביל חלה גם עלייה במשתתפי מרתון טבריה, חודשו המרתונים בתל אביב ובירושלים ,ישראלים רבים אף התחילו לצאת למרתונים מעבר לים וכמעט כל עיר מארגנת מירוץ שנתי ל-10 ק"מ.

לדעתי, הצטרפות רצים רבים ברמות מאד נמוכות, לשורות רצי המרתון ומחצית המרחק, אינה מבורכת. המרתון וגם מירוצי חצי המרתון ואפילו מירוצי ה-10 ק"מ מתאימים רק לרצים מאומנים היטב העוסקים בריצה בהתמדה לאורך שנים רבות. את שאר הציבור צריך לעודד לעסוק בפעילות מתונה ופחות ממושכת. במקום לארגן מירוץ אחד בשנה ל-10 ק"מ אפשר וצריך לעודד מירוצים קצרים יותר שיערכו בכל עיר מספר פעמים בשנה! לא צריך לסגור עבורם כבישים ולעצבן את הנהגים. הם יכולים להיערך בתוך פארקים ובשדות.

מדברים הרבה על השמנה של הנוער ועל ירידה בכושר. האם עושים משהו לתיקון המצב? סיפר לי פעם ידיד שוויצרי שכבר בשנות ה-60 הבינו שם שאי אפשר לסמוך על המורים לחינוך גופני שיבחנו את הכושר הגופני של הנוער והחלו ביוזמה של מבחני כושר גופני בשעות אחר הצהריים במרכזים עירוניים. כל ארגון ששלח משתתפים (בית ספר, מועדון ספורט, תנועת נוער וכו') תוגמל בהתאם למספר הנבחנים. הוא סיפר כי היה נשלח למבחנים גם על-ידי בית הספר וגם על ידי מועדון הכדוריד בו היה חבר.

לא שמעתי עדיין על מנהל בית ספר המתעניין בכושר של תלמידיו. למה? כי הוא נבחן לפי תוצאות מבחנים  חיצוניים (מיצ"ב, בגרות) ולכן מתעניין בממוצעי מבחנים ואחוזי זכאות. בישראל לא נהוגים כיום מבחני כושר ארציים. במדינת קליפורניה בארה"ב מפורסמות תוצאות מבחני כושר כבר למעלה מעשור (ראו: http://www.cde.ca.gov/ta/tg/pf/pftresults.asp)  אפשר לראות באינטרנט תוצאות לפי בית-ספר, אזור, מחוז ושל כל המדינה.  מה עושים אצלנו? לכל היותר עורכים מירוץ עממי לתלמידים בלי רישום של הישגים וכמובן שללא מעקב ממושך אחרי הישגים. הנואם התורן מציין בטקס הסיום את השתתפות האלפים שהגיעו למירוץ ונטלו בו חלק ומתעלם כמובן מהעובדה שחלק גדול מהמשתתפים הלך את מרבית הדרך וכמובן שלא התכונן אליו בצורה מסודרת. זה מצטלם יפה, אבל בעל ערך מועט.

לא אזיל דמעה אם יבוטל מרתון תל אביב ואיני מודאג מכך שמספר המסיימים בבקעת בית שאן לא עלה השנה, אחרי שנים רבות של עלייה רצופה. לעומת זאת אשמח אם  תתחיל להתעורר תנועה של עיסוק שפוי בפעילות אירובית. עצתי לכם – השאירו את המרתון לרצים המצטיינים ורוצו להזמין את אחד מספריו של קנת ה. קופר.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.