יורם אהרוני | כושר גופני | 06/03/2021

קשרים בין יכולת אירובית, מין ומעמד סוציו-אקונומי של בתי הספר

(בתמונה: חלק מהספרים שכתב ד"ר קנת ה. קופר במהלך השנים)

תקציר מחקר שבוצע בארה"ב
בתאריך 4.3.2021 מלאו 90 שנה לד"ר קנת קופר, "נביא האירוביקה" (ראו מקור מספר 3). מאמר זה, שבין מחבריו גם חוקרים ממכון קופר, והמסתמך על תוצאות מבחני פיטנסגראם שפותחו במכון, מובא לכבוד יום הולדתו של קופר.

תיאור המחקר

מטרות המחקר היו: 1) לבדוק הבדלים בין בנות ובנים ביכולת אירובית במבחני שדה בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. 2) לבדוק את הקשר בין הסטטוס הסוציו-אקונומי של בית הספר לבין תוצאות תלמידיו במבחני שדה להערכת יכולת אירובית. 3) לראות אם ההבדל בין בנות לבנים ביכולת האירובית משתנה בין רמות השונות של הסטטוס הסוציו-אקונומי של בתי הספר.
החוקרים השתמשו בנתונים שנאספו בשנת הלימודים 2017/18 בבתי ספר מקדמי בריאות - schools in the Healthy Zone School (HZS) . התוכנית הזו שפרטים עליה אפשר למצוא באתר האינטרנט שלה - www.healthyzoneschool.com, פותחה במכון קופר בטקסס ומטרתה לעודד את תלמידי בתי הספר לאמץ לעצמם הרגלי חיים בריאים כמו פעילות גופנית, תזונה בריאה והרגלי חיים בריאים אחרים. באביב של שנת 2018 מילאו מורי החנ"ג בבתי הספר שאלונים לגבי יוזמות מקדמות בריאות שננקטו בבתי הספר שלהם. כחלק מהתוכנית מתבצעים בכל בתי הספר המשתתפים בה מבחני הכושר של תוכנית "פיטנסגראם". מבחני פיטנסגראם כוללים לצד מבחנים ליכולת אירובית גם מבחנים לכוח, גמישות והרכב  גוף אך במחקר זה נותחו מבין מבחני פיטנסגראם רק המבחנים ליכולת אירובית. כמו כן נאספו נתונים ממקורות גלויים על המעמד הסוציו-אקונומי של בתי הספר. בסך הכל נותחו תוצאות של 15,052תלמידים מ-287 כיתות ב-67 בתי ספר מקדמי בריאות באזור דאלאס שבטקסס. 48% מהתלמידים במדגם היו בנות. הגיל הממוצע של הנבחנים היה 10.7. רוב הנבחנים (72%) היו בכיתות ג' עד ה'. בתי ספר יסודיים היוו 90% מכלל בתי הספר במדגם והיו בהם 642 תלמידים בממוצע. 46% מהתלמידים במדגם היו ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. 34% מהנבדקים היו "לבנים", 34% היו היספנים ו-32% "שחורים" או מרקע אתני אחר. המדגם היה מדגם נוחות ולא מדגם אקראי מאחר שבתי הספר הם שבוחרים אם להצטרף לתוכנית לקידום הבריאות. הערכת היכולת האירובית בוצעה על ידי אחד משלושה מבחנים: א) מבחן ביפ המכונה אצלם מבחן PACER. במבחן זה רצים הנבדקים הלוך ושוב בין שני קווים המרוחקים 20 מטר זה מזה. מהירות הריצה מוכתבת על ידי אותות קוליים ("ביפים"). בדקה הראשונה רצים הנבדקים במהירות 8.0 קמ"ש ובכל דקה בערך מועלית מהירות הריצה בחצי קמ"ש. נמנים מספר המקטעים של 20 מטר אותם עוברים הנבדקים עד שאינם יכולים לעמוד בקצב. ב) מבחן ביפ המותאם לאולמות בהם אפשר לרוץ הלוך ושוב רק למרחק של 15 מטר (ביפ15). ג) מבחן ריצת מייל (1609 מטר).  תוצאות כל  המבחנים עוברות המרה על ידי נוסחאות לערכי צריכת חמצן מרבית (צח"מ). לכל גיל ומין בתוכנית נקבעו ערכים של "טווח הכושר הבריאותי" - Healthy Fitness Zone (HFZ).  מקובל לחשוב שהימצאות ב-HFZ, מקנה יתרונות בריאותיים.
ערכי הצח"מ החזוי ביחידות מ"ל/ק"ג/דקה של תכנית פיטנסגראם כדי להגיע ל-HFZ מובאים בטבלה מספר 1

תוצאות

טבלה מספר 2 מציגה נתונים על המדגם והסיכוי להיות ב-HFZ ליכולת אירובית
  

מהטבלה אפשר לראות כי הגעה ל-HFZ ליכולת אירובית הייתה נמוכה יותר אצל בנות יחסית לבנים ואצל תלמידי ו' – ט' יחסית לתלמידי ג' – ה'. מבחינת סוג המבחן הסיכוי הגדול ביותר להגעה ל-HFZ היה בקרב אלה שנבחנו בריצת מייל והנמוך ביותר אצל הנבחנים ב- ביפ15.
טבלה מספר 3 מציגה נתונים על בתי הספר שהשתתפו במדגם
   

דיון בתוצאות

 לתלמידים בבתי ספר בהם היה אחוז גדול יותר של בעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך היה סיכוי קטן יותר להגיע ל-HFZ ליכולת אירובית. לבנות בבתי ספר בהם  לפחות 90% מהתלמידים הם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יחסית לבנות בבתי ספר בהם 15% ומטה הם ממעמד נמוך היה סיכוי נמוך עוד יותר להגיע ל-HFZ.
החוקרים מעלים השערה כי בבתי ספר בהם יש הרבה תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ההנהלות מודאגות מההישגים האקדמיים של התלמידים ולכן מקצות לתלמידים יותר שעות לימוד עיוניות על חשבון שעות בהן יכולה הייתה התבצע פעילות גופנית כמו שיעורי חנ"ג ואפשרויות לערוך פעילות גופנית בהפסקות שבין השיעורים. סביר להניח שלתלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יש פחות אפשרויות לפעילויות ספורט מאורגנות במסגרות חוץ בית ספריות. כמו כן שיעור גבוה יותר מהם גרים בשכונות בהן יש פשיעה גבוהה, מה שמקטין גם את האפשרות למשחקים חופשיים ופעילות גופניות לא מאורגנות. לכן בבתי ספר בהם יש שיעור גבוה של ילדים ממעמד נמוך צריך היה לתת דווקא דגש רב יותר על הזדמנויות לעשות פעילות גופנית. 
יוזמות להעלאת הפעילות הגופנית בבתי הספר צריכות להתרכז יותר בבנות כי לגביהן קיימים מחסומים  רבים יותר המונעים מהן לעסוק בפעילות גופנית.
במחקר זה לא נמצא קשר בין מספר היוזמות להעלאת הפעילות הגופנית בבתי ספר או מספר הפעילויות השונות שהוצעו בהן לבין הסיכוי להגיע ל-HFZ ליכולת אירובית. כמו כן לא נמצא קשר כזה בין הערכת הצלחת היוזמות (הערכה שנעשתה בדרך כלל על ידי מורי החנ"ג) לבין סיכוי הגעת התלמידים ל-HFZ.  סביר להניח כי כאשר העריכו המורים את הצלחת היוזמה הם לא בדקו את האפקט של היוזמה על הכושר הגופני של מספר גדול של תלמידים ואיך השתלבה  היוזמה עם הזדמנויות אחרות לעסוק בפעילות גופנית בבתי הספר כמו שיעורי חנ"ג ופעילויות חופשיות בהפסקות. החוקרים מוספים עוד כי לדעתם הגזימו המורים שהעריכו את התוכניות שבוצעו בבתי הספר בהם הם לימדו וכי בפועל חלק מהיוזמות שהם דיווחו עליהן לא התקיימו כלל או שהיקפן היה נמוך מאד. יש יוזמות שנראות יפה על הנייר וגם אפשר להפיק מהן צילומים יפים אבל בפועל אין להן כל השפעה על מידת הפעילות הגופנית וכתוצאה מכך הן לא תורמות דבר לשיפור הכושר הגופני של התלמידים. לפיכך,  צריך לבדוק מהן היוזמות שננקטות בבתי הספר שיש להן השפעה אמיתית על הכושר הגופני של התלמידים.

מקורות:

1.    Walker, T.J., Craig, D.W., Pavlovic, A. et al. Associations between gender, school socioeconomic status, and cardiorespiratory fitness among elementary and middle school students. BMC Public Health 20, 1495 (2020). https://doi.org/10.1186/s12889-020-09571-y
2.    FITNESSGRAM® Healthy Fitness Zone Performance Standards. https://pftdata.org/files/hfz-standards.pdf
3.    Dr. Kenneth Cooper Turns 90. https://cooperaerobics.com/About/KHC-90th-Birthday.aspx?utm_source=www.drcooper90.com&utm_medium=Vanity%20URL
4.    HEALTHY ZONE SCHOOL PROGRAM. https://www.healthyzoneschool.com/

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.