יורם אהרוני | כושר גופני | 19/06/2019

שינויים בכושר אחרי הצטרפות למועדון כושר

תקציר מחקר שנעשה בנורווגיה

הנבדקים במחקר היו מצטרפים חדשים למועדוני כושר.

המחקר נעשה בבירת נורווגיה, אוסלו. הנבדקים היו מעל גיל 18 והוגדרו בתחילת המחקר כבריאים אך "לא מאומנים", כלומר התאמנו לא יותר מפעם אחת בשבוע ולא יותר מ-60 דקות בשבוע. בתחילת המחקר עברו הנבדקים בדיקת תצרוכת חמצן מרבית (צח"מ), בדיקת המשקל הגדול שהיו יכולים להרים בתרגילי "לחיצת ספסל" (bench press) ו"לחיצת רגליים" (leg press), עברו בדיקות אנתרופומטריות ומילאו שאלונים לגבי הסיבות להצטרפותם למועדונים.  הנבדקים חזרו על הבדיקות אחרי 3 חודשים ואחרי 12 חודשים ואז הם נשאלו גם על  מספר הפעמים בהם התאמנו במועדון בכל שבוע. בהתאם לתוצאות השאלונים לגבי נוכחות חולקו הנבדקים בדיעבד ל-3 קבוצות: א) "מתמידים באימונים" – אלה שהתאמנו באופן סדיר לפחות פעמיים בשבוע; ב) "מתאמנים מעט" – אלה שדיווחו כי התאמנו פעם אחת בשבוע או פחות מכך; ג) "פרשו מאימונים" – אלה שלא התאמנו כלל בחודש שלפני מילוי השאלון. 125 מתאמנים עשו את הבדיקה הראשונה, 87 נבדקו אחרי 3 חודשים ו-64  נבדקו אחרי 12 חודשים. 56 ביצעו את כל 3 הבדיקות. מבין הנבדקים בבדיקה הראשונה היו 7.2% בני 24-18, 59.2% בני 39-25, 30.4% בני 64-40 ו-3.2% בני 65 ומעלה. 63 מבין הנבדקים בבדיקת הבסיס היו נשים.

המרכיב היחידי בו נמצא הבדל מובהק בין  קבוצת המתמידים לבין שתי הקבוצות האחרות היה הצח"מ.  

הממוצע של קבוצת המתמידים בבדיקת הבסיס היה 39 מ"ל חמצן/ק"ג בדקה, אחרי 3 חודשים הממוצע עלה ל-40.6 (בקרב 45 נבדקים) ואחרי 12 חודשים הוא הגיע ל-42.9 בקרב 27 נבדקים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במבחני הכוח ובמשתנים אנתרופומטריים כמו משקל הגוף, אחוז שומן והיקף מותניים. במכוני הכושר, המתאמנים בדרך כלל מווסתים את האימונים בעצמם ומחקרים אחרים הראו כי במצב כזה רוב המתאמנים לא מתאמנים בהיקפים ובעוצמות הדרושים לפיתוח כוח. ייתכן גם  שהעובדה שאין שיפור בכוח או בממדי הגוף (משקל, אחוז שומן וכו') יש תרומה לכך שהנבדקים מתמידים פחות באימונים ובסופו של דבר גם פורשים מהם. ייתכן גם שהבדיקה שנבחרה כדי לאמוד את השיפור במרכיב הכוח, בדיקת המשקל הגדול ביותר אותו אפשר להרים פעם אחת (1RM) אינה מתאימה לקבוצת מתאמנים זו. כדי לראות שיפור בבדיקה כלשהי, רצוי מאד שהאימונים יהיו מכוונים למטרה זו (עקרון הספציפיות) וייתכן  מאד שחלק מהמתאמנים בצעו אימוני כוח שאינם מכונים למטרה כזו, למשל בצעו הרבה חזרות של משקלים קלים.
לשיפור בצח"מ בקרב המתמידים באימונים יש משמעות  בריאותית וידוע כי אנשים ששיפרו את כושרם האירובי נמצאים בסיכון נמוך יותר למחלות לב ומחלות אחרות. ייתכן שקל יותר לווסת את העומס הנכון באימונים אירוביים כדי להשיג שינויים בכושר או שמרבית המתאמנים שואפים לשיפור במרכיב זה ופחות לשיפור במרכיב הכוח.

תוצאות השאלונים לגבי מטרות האימונים

רוב המתאמנים ציינו עם הצטרפותם למועדוני הכושר כי הם רוצים לשפר את כושרם הגופני (92%) אבל גם רבים שציינו מטרות הקשורות לרגש: 64.8% ציינו כי אימון גופני גורם  להם לרעננות ו-53.6% ציינו כי אימון גופני גורם להם להרגשה טובה יותר. בהקשר לכך מציינים המחברים כי המדריכים במועדוני הכושר הכושר צריכים אולי להדגיש את ההביט הרגשי כדי לסייע למתאמנים להתמיד כי לא תמיד קל להשיג מטרות חיצוניות כמו שיפור בכושר או ירידה במשקל בקרב אנשים הבאים להתאמן שלא במסגרת קבוצה או תכנית אימונים מסודרת.

מקור:

Gjestvang C, Stensrud T, Haakstad LAH. Are changes in physical fitness, body composition and weight associated with exercise attendance and dropout among fitness club members? Longitudinal prospective study. BMJ Open 2019;9:e027987. doi:10.1136/ bmjopen-2018-027987

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.