דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | כושר גופני | 03/11/2015

פעילות גופנית של ילדים בארה"ב

ילדים משחקים פוטבול

בשנים האחרונות, החלו במספר מדינות לעקוב אחרי הפעילות הגופנית של ילדים ובני נוער מהיבטים שונים. היוזמה נקראת  Report Card on Physical Activity.

הדו"ח שהוכן בארה"ב בשנת 2014 סקר 10 היבטים והעניק להם ציונים. סקלת הציונים:

A – 100-81% עומדים בקריטריון

B – 80-61% עומדים בקריטריון

C – 60-41% עומדים בקריטריון

D – 40-21% עומדים בקריטריון

F – פחות מ-20% עומדים בקריטריון

INC – אין מספיק נתונים.

ההיבטים שנבחנו והציונים: 1) פעילות גופנית כללית: -D; 2) התנהגות יושבנית: D; 3) הגעה פעילה לבית הספר: F; 4) חברות  בקבוצות ספורט: -C; 5) פעילות ומשחקים חופשיים: INC; 6) פעילות גופנית בריאותית: INC; 7) השפעת הורים וחברים: INC; 8) חינוך גופני בבתי ספר: -C; 9) פארקים ומגרשי משחקים: -B; 10) מדיניות ואסטרטגיה של הממשל –INC.

פעילות גופנית כללית -  מתוצאות כמה מחקרים נראה שרק כרבע מהילדים ובני הנוער בארה"ב עומדים בהמלצה של ביצוע 60 דקות פעילות גופנית נמרצת, לפחות 5 ימים בשבוע. בגיל 11 דווחו 24% מהבנות ו-30% מהבנים על עמידה בהמלצות. בגיל רק 19% מהבנות דווחו  על עמידה בהמלצות לעומת 34% מהבנים. בגיל 15: 17% מהבנות ו-33% מהבנים. מחקרים שנעשו על ידי מדידות במכשירים שהוצמדו לבגדי הילדים (אקסלומטרים) מצאו שהממוצע של הבנים היה 63.8 דקות ביום ושל הבנות 44.4 דקות ביום. במחקרים אלה נצפתה ירידה בפעילות עם הגיל: ילדים בגיל 11-6 היו פעילים בממוצע באופן נמרץ 88 דקות דקות ביום, בגיל 15-12 רק 33.3 דקות ביום ובגיל 19-16 רק 25.5 דקות ביום.

פעילויות יושבניות – ההמלצה היא שהילדים לא יבלו יותר מאשר שעתיים ביום מול מסכי טלוויזיה ומחשבים. מסקרים נראה שרק כחצי מהילדים עומדים ביעד. בגיל 8-6 כ-59% ובגיל 11-9 כ-48%. קיימים הבדלים אתניים: להיספנים הכי מעט שעות מסך, אחריהם הלבנים ואילו לאפרו-אמריקאים הכי הרבה שעות מסך. ממחקרי אקסלומטרים חושב הזמן הכולל של פעילות יושבנית (שעות בהן בוצעו פחות מ-100 צעדים). בגיל 11-6: 5.9 שעות; גיל 15-12: 7.7 שעות; גיל 19-16: 8.3 שעות. אין הבדלים גדולים בין בנות לבנים.

הגעה פעילה לבתי הספר – בשנת 1969 47.7 מילדי ארה"ב הגיעו לבתי הספר באופן פעיל (הליכה ואופניים). בשנת 2009 רק 12.7% עשו זאת. שיעור הילדים שהוסעו באוטובוסים לבתי הספר לא השתנה ועומד על 39-38%. מה שעלה כמובן הוא שיעור הילדים המוסעים על ידי הוריהם: מ-12.2 ל-45.3%.

חברות בקבוצת ספורט – יותר ממחצית מילדי ארה"ב עוסקים בספורט בנבחרות של בתי ספר או אגודות. ענפי הספורט העיקריים לבנות בבתי הספר ואומדן מספר העוסקות בהן: אתלטיקה ומרוצי שדה – 687,000; כדורסל – 433,000; כדורעף – 420,000; כדורגל – 372,000; סופטבול – 372,00; טניס – 181,00; שחייה וקפיצות למים – 164,000; קבוצות מעודדות תחרותיות – 116,000, לקרוס – 77,000.

ענפי הספורט העיקריים לבנים בבתי הספר: פוטבול - 1,100,000; אתלטיקה ומרוצי שדה – 830,000; כדורסל – 539,000; בייסבול – 475,000; כדורגל – 411,000; היאבקות – 270,000; טניס – 157,000; גולף – 152,000; שחייה וקפיצות למים – 138,000.

פעילות ומשחק חופשיים – כאמור אין מספיק נתונים על כך. יש מחקרים שהראו כי הילדים פעילים יותר במשחקים לא מאורגנים מאשר במשחקים מאורגנים, לדוגמה: מחקר אחד הראה שילדים היו בפעילים באופן מתון עד נמרץ 53% מזמן משחק חופשי לעומת 20% בלבד מאשר במשחק מאורגן. ניתן להגדיל את זמן הפעילות הלא מאורגנת על ידי מתן הזדמנויות לפעילות בהפסקות בבתי הספר.

רמת הכושר הגופני הבריאותי – גם בהיבט זה אין מספיק נתונים. יש חמישה מרכיבים לתחום זה: א) כושר אירובי – מתוצאות מבחני שדה כמו מבחני ריצה נעשה אומדן לצריכת החמצן המרבית. הממוצע של הבנים הוא כ-46 מ"ל/ ק"ג/ דקה ושל הבנות כ-39. ב)  סיכון לסינדרום המטבולי -  נמדד במבחנים כמו רגישות לאינסולין, סבילות לגלוקוז ופרופיל השומנים בדם. בערך 8% מילדי ארה"ב מראים ערכי כולסטרול גבוהים. ג) ממדי הגוף – כ-32% מילדי ארה"ב מוגדרים כבעלי עודף משקל וכ-17% מוגדרים כ"שמנים". שיעור זה נמצא בעליה. ב-1960 רק 4% מילדי ארה"ב  הוגדרו כ"שמנים". ד) כושר מוטורי – לעיתים קרובות לא נכלל בהגדרה של כושר בריאותי. נמדד במבחני: מהירות, זריזות, גמישות, שווי משקל, דיוק בתנועה וקואורדינציה.  למרות זאת יש מומחים הטוענים כי יש לו חשיבות לא רק בתחום הספורטיבי.; ה) כוח – נמדד במבחני כוח מרבי, סבולת כוח וכוח מתפרץ. בשנים האחרונות יש הרבה מומחים כי חשיבותם לתחום הבריאותי היא גדולה.

תמיכת בני משפחה וחברים – ידועה כגורם חשוב אך גם עליה אין מספיק נתונים.  מחקר אחד הראה כי 74% מההורים מעודדים את הילדים לעסוק בספורט, כמחצית מההורים עושים פעילות גופנית עם הילדים, כ-68% מההורים מסיעים את הילדים לאימונים ומשחקים וכ-62% צופים בתחרויות של הילדים.

חינוך גופני בבתי ספר  - רק כמחצית מתלמידי בתי הספר התיכוניים בארה"ב משתתפים בשיעורי החינוך הגופני. השיעור  הזה הולך וקטן עם השנים כאשר בכתה  ט' ההשתתפות הכי גדולה וב-יב' היא הנמוכה ביותר. בנות משתתפות פחות מבנים.  בבתי הספר  היסודיים ובחטיבות הביניים לא כל המורים הם מורים מוסמכים לחינוך גופני. לעיתים השיעורים מועברים על ידי מורים שהוכשרו למקצועות אחרים ואין להם הידע כיצד להגביר את מידת הפעילות הגופנית.

פארקים ומגרשי משחקים – כ-85% מילדי ארה"ב גרים בשכונות שיש בהם פארק או מגרש משחקים. קיימים כמובן הבדלים ביו אזורים שונים.

מדיניות ואסטרטגיה של הממשל  - הממשל האמריקאי נקט בכמה יוזמות שיסקרו להלן. אין מספיק נתונים לגבי האפקטיביות שלהם.

ההמלצות לגבי פעילות גופנית משנת 2008 -  אלה ההמלצות הראשונות שבוססו על נתונים מדעיים והייתה להם השפעה על המלצות דומות במקומות רבים בעולם. בשנת 2012 התפרסם דו"ח שהציע דרכים לעמוד בהמלצות.

Community Transformation Grant Program  - תוכנית זאת העניקה 170 מיליון דולר לבתי ספר וארגונים שפעלו להגברת הפעילות הגופנית.

הליכה בטוחה לבתי הספר – בתוכנית הזו הושקע סכום של ביליון דולר שהוענק לתוכניות בכל מדינות ארה"ב המעודדות הגעה פעילה לבתי ספר.

Let’s Move! – תכנית שיצאה לדרך בשנת 2010 כיוזמה של אשת הנשיא, מישל אובמה.  לתכנית מספר מטרות מלבד הגברת הפעילות הגופנית כמו  שינוי בהרגלי התזונה של הילדים. המטרה העיקרית היא להילחם במגפת ההשמנה של ילדי ארה"ב ולנצח במלחמה זו תוך דור אחד.

איסוף הנתונים על הכושר של התלמידים – המרכז הלאומי למחקרי סטטיסטיקה בתחום הבריאות ביצע מחקר על מצב הכושר של ילדי ארה"ב. המחקר כלל מבחני כושר וראיונות על הרגלי פעילות ותזונה.

מועצת הנשיא  לכושר, ספורט ותזונה – מטרת המועצה לעודד את לסגל לעצמם אורח חיים פעיל ובריא. המועצה תומכת ביוזמות רבות שחלקן נסקרו כאן.

מקור:

THE 2014 UNITED STATES REPORT CARD ON PHYSICAL ACTIVITY FOR CHILDREN & YOUTH. http://www.physicalactivityplan.org/reportcard/NationalReportCard_longform_final%20for%20web.pdf


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.